האם החלטה חדשה צפויה לשים סוף לתופעת "מרפסות הסוכה" הלא-חוקיות בבני ברק? סכסוך שכנים יצרי וממושך סביב תוספות בנייה, הכוללות בין השאר הכשרת מרפסות המתאימות לבניית סוכה, הגיע לפתחה של ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז תל אביב. הוועדה קבעה באופן תקדימי כי לא ניתן לאשר גם מרפסת שמש וגם מרפסת סוכה באותה הדירה, באופן שחורג מהיתר הבנייה המקורי.
העיר בני ברק, הצפופה ביותר בישראל, סופגת לא מעט פגיעות ונזקים כבדים במהלך מבצע שאגת הארי מול איראן. עשרות דירות נפגעו בימי הלחימה, ולצפיפות הבנייה המסוכנת תורמות רבות מרפסות הסוכה המאולתרות. מדובר במבנים המוקמים לקראת החג, אולם נשארים בהמשך כחלק מסגירת מרפסות והסבתן לחדרי מגורים. לרוב, הן בנויות על כלונסאות מתכת או מחוזקות באמצעים מאולתרים ללא פיקוח הנדסי – דבר המהווה סכנה בטיחותית חמורה בשגרה ובחירום.
מבקר המדינה התייחס למבני מגורים מסוכנים, לרבות מרפסות הסוכות בבני ברק, במספר דוחות לאורך השנים. הביקורת לא עסקה רק בעצם בנייתן הלא חוקית, אלא גם בסכנה הבטיחותית שלהן לדיירים בשגרה וקל וחומר בחירום. גם הרשות לאכיפה במקרקעין החלה בשנים האחרונות לחקור את עבירות התכנון והבנייה בעיר, שאחת המרכזיות שבהן היא הסוכות במרפסות.
סוגיית חוקיות הבנייה של מרפסות אלו בבני ברק הגיעה, כאמור, לאחרונה להכרעת ועדת הערר מחוז תל אביב, בראשות עו"ד רויטל אפלבוים, בעקבות סכסוך שכנים מורכב בבניין משותף הכולל שלוש קומות ושש דירות. העוררים, בני יותר מ-75, עתרו לוועדה לאחר ששכניהם הגישו בקשות לתוספות בנייה בשתי דירות שבבעלותם.
עו"ד שלומי סערצילום: ענר גריןהבקשות כללו, בין היתר, הפיכת מרפסת שמש קיימת באחת הדירות למרפסת סוכה, הקמת מרפסת שמש בדירה השנייה, סגירת חללים שנוצרו בבניין כתוצאה מבנייה קודמת והוספת ממ"דים. מנגד, טענו העוררים, באמצעות עו"ד שלומי סהר ממשרד עוה"ד גרשטיין-סהר, יחד עם עו"ד ינקי אברמוביץ, כי זהו למעשה ניסיון להכשיר בדיעבד עבירות בנייה חמורות.
לטענתם, השכנים כבר בנו בדירות ללא היתר, והבקשות שלהם להיתר חדש נועדו "להלבין" את המצב הקיים. עוד הם טענו כי הממ"דים והמרפסות המתוכננים חורגים מקווי הבניין המותרים, דבר הפוגע בפרטיות ובאור השמש הנכנס לדירתם. באי כוחם של העוררים הדגישו כי מדובר בניסיון ליצור "כפל מרפסות", והתנגדו לאישור הקמה גם של מרפסת שמש וגם של מרפסת סוכה באותה דירה, מעבר לזכויות הבנייה המותרות.
עו"ד ינקי אברמוביץצילום: יח"צבדיון בוועדת הערר המחוזית עלה כי הוועדה המקומית בני ברק אישרה את הבקשה לתוספות הבנייה מבלי לדרוש הריסות של חריגות בנייה, שבוצעו בפועל על ידי מבקשי ההיתר. הוועדה המקומית אף הצהירה בדיון שהיא נוהגת לתת אישור לבניית גם של מרפסת סוכה וגם של מרפסת שמש, בהתאם לפרשנותה. עוד התברר כי האישור ניתן על סמך הצהרות המבקשים, מבלי לבדוק את המצב בשטח.
ועדת הערר קבעה בהחלטתה כי הוועדה המקומית בני ברק "עצמה עיניים" במתן אישור לתוספות הבנייה. היא קבעה כי "תנאי למתן היתר יהיה הריסת החריגות שסומנו לחריגה". יו"ר הוועדה דחתה על הסף את הפרשנות לעניין כפל המרפסות, והבהירה כי לא ניתן לאשר גם מרפסת שמש וגם מרפסת סוכה מעבר למכסה המותרת - במיוחד כאשר קיימות חריגות בנייה.
הדיון הסתיים בהחלטת פשרה בין הצדדים, המחייבת את השכנים להגיש בקשה חדשה להיתר בנייה, שתכלול התייחסות לכל שטחי הבנייה הקיימים והריסה של מה שאינו חוקי.
עו"ד סהר ואברמוביץ מסרו כי "אנו מברכים על החלטת ועדת הערר מחוז תל אביב. הדיון חשף את עצימת העיניים של הוועדה המקומית בני ברק במכלול היבטי תכנון ובנייה. אי אפשר לתת היתר בנייה חדש כאשר תנאי הריסה מהיתרים קודמים טרם קוימו. גם לא יעלה על הדעת שתושבים ייצרו שטחים פיקטיביים בדירותיהם, ויטענו כי אינם חלק מהשטח העיקרי של הדירה, רק כדי להוסיף עוד ועוד מרפסות על חשבון איכות החיים של השכנים. ועדת הערר המחוזית קבעה במפורש כי מרפסות שמש אינן 'בונוס', שניתן להוסיף ללא הגבלה בדירות בבני ברק".
הם הוסיפו כי בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית צפויים להיות מוגשים בקרוב עררים נוספים על בניית מרפסות סוכה ובנייה לא חוקית לכאורה בבני ברק.
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען ועדת הערר לא קבעה שום קביעה פוזיטיבית בהליך המדובר, בוודאי שלא קביעה 'תקדימית'. במסגרת הדיון ולאור השיח שהתקיים והערות של יו"ר הוועדה, הגיעו הצדדים להסכמות. אנו מבינים את השאיפה של עורך הדין בפרסום, אבל זהו לא המקרה המתאים לכך".
