החקלאים הישראלים סופגים הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשל קשיים חמורים ביצוא התוצרת, ודורשים סיוע מיידי ממשרד האוצר. בראש רשימת הנפגעים נמצא ענף גידול עשבי התיבול הטריים, ואחריו ענפי ההדרים, האבוקדו והירקות לתעשייה.
עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים, פנה לממשלה בבקשת עזרה דחופה: "כשם שהחקלאים מגינים עלינו ודואגים למזוננו, על מדינת ישראל לוודא שהם יפוצו ולא ייפגעו כלכלית. זה הזמן לפעול, לפני שיהיה מאוחר מדי". לדבריו, מאז פרוץ מלחמת שאגת הארי מתקיים ירי בלתי פוסק של איראן וחיזבאללה לעבר ישראל. בעוד אזרחי המדינה שוהים במרחבים המוגנים, החקלאים בשטחים הפתוחים ממשיכים לגדל מזון ומתמודדים עם פגיעה כלכלית משמעותית.
שיתוק ביצוא החקלאי
ענף התבלינים הטריים (בזיליקום, רוזמרין, רוקולה ועוד), המייצא כ-3,500 טונות בשנה, מבוסס על שילוח אווירי לאירופה ולמזרח הרחוק. בתקופה זו, שבה היצוא אמור להיות בשיאו, הפסקת הטיסות מקשה על הפעילות עד כדי עצירה מוחלטת. לצד האובדן הכספי המיידי, קיים חשש כבד כי הלקוחות בחו"ל יאבדו את אמונם ביכולת האספקה הישראלית ויפסיקו את ההתקשרויות העתידיות עם המגדלים.
לכך מתווספת פגיעה בשיווק לשוק המוסדי המקומי; בגלל המלחמה מסעדות ואולמות אירועים, הצורכים כמויות גדולות של עשבי תיבול, צימצמו את פעילותם או נסגרו כליל והעמיקו את המשבר.
גם ענפי ההדרים והאבוקדו מוטי היצוא נמצאים כעת בבעיה קשה בשיא עונת השיווק. מדי שנה מיוצאים מישראל כ-100 עד 120 אלף טונות הדרים וכ-140 אלף טונות אבוקדו דרך הים. לאור המצב הביטחוני, אוניות רבות ממתינות זמן ממושך בכניסה לנמלים עד לקבלת אישור כניסה.
כתוצאה מכך, עלויות האחסון מזנקות והפרי מאבד מאיכותו. לכך מתווספות התייקרויות חדות בעלויות ההובלה בשל היטלי ביטוח ודלק, שקפצו בחדות בשל המלחמה.
תחום גידול הירקות לתעשייה נפגע אף הוא קשות. מפעלי עיבוד בצפון נאלצים לצמצם פעילות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, דבר המשפיע ישירות על קליטת התוצרת. ירקות כמו אפונה – שעונת הקצירה שלה מתחילה בימים אלה – וגידולים נוספים שחלקם כבר נקטפו אינם נקלטים במלואם במפעלים. המצב מוביל לביקוש נמוך ולהפסדים של מיליוני שקלים למגדלים, שנותרים ללא מענה לתוצרתם.
זינוק במחיר הדשנים
עצירת היבוא היא אינה הפגיעה היחידה בחקלאים. למלחמה עם איראן יש השלכות על המגזר החקלאי, עם צפי לגל התייקרויות משמעותי במחירי התוצרת הטרייה והמזון. הסיבה המרכזית: שילוב בין התייקרות השינוע הימי למחסור עולמי בדשנים, בין השאר כי נפגעו מפעלים ותשתיות ייצור באמירויות – האחראיות על כ-30% מהתצרוכת העולמית של דשני חנקת אשלגן וזרחן.
מחירי הדשנים בישראל כבר זינקו ב-180%. מאחר שהדשן מהווה כ-10% מעלות הגידול החקלאי, מדובר במכה ישירה לכיסו של הצרכן. לכך מתווסף זינוק במחירי הפלסטיק, תוצר לוואי של הנפט: יצרניות האריזות בארץ כבר הודיעו לחברות המזון על התייקרות של עד 35%. לא מדובר רק באריזות לצרכן, אלא גם בעלויות התשתית של החקלאי – החל מיריעות ניילון לחממות ועד למערכות השקיה.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.04.26
