משרד האנרגיה פרסם לראשונה מיפוי מפורט של פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל, שמאפשר לראות לא רק את היקף היכולת לייצר חשמל נקי, אלא גם היכן נמצאות ההזדמנויות הגדולות ביותר שלא ממומשות. לפי הנתונים, הפוטנציאל הכולל לייצור חשמל סולארי על גגות מבנים בישראל עומד על כ-17 ג’יגה-ואט, אך שיעור המימוש בפועל נמוך יחסית ועומד על כ-14% בלבד.
מהמיפוי עולה כי יותר ממחצית מהפוטנציאל, כ-54%, נמצא במבני מגורים. היתר מתחלק בין מבני ציבור, תעשייה ומסחר, לצד מבני משק וחקלאות ושימושים נוספים. בנוסף, מזוהה פוטנציאל משמעותי של כ-3.5 ג’יגה-ואט לקירוי שטחים ציבוריים, בהם חניונים, מגרשי ספורט, חניוני תחבורה ציבורית ובתי עלמין – שטחים שבחלקם הגדול אינם מנוצלים כיום לייצור אנרגיה.
במבט אזורי, בירושלים למשל קיים פוטנציאל של כ-600 מגה-ואט לייצור סולארי על גגות, אך רק כ-5% ממנו ממומש בפועל. לעומת זאת, קיימות דוגמאות מקומיות של מימוש גבוה יחסית: בשכונת קריית רבין בבית-שאן שיעור המימוש מגיע לכ-42% מפוטנציאל הגגות במגורים, מה שהופך אותה לאחת השכונות המובילות בארץ בתחום.
הרשות המובילה באחוז המימוש על גגות מגורים היא המועצה האזורית הערבה התיכונה (37%) ואחריה מועצה אזורית הר חברון (24.3%), מועצה אזורית ברנר, באר טוביה, מיתר ובית-שאן.
בראש הרשויות הבולטות במימוש סולארי במוסדות נמצאות המועצות המקומיות ראש פינה (48.9%) וקריית ארבע (47.9%) והמועצה האזורית הר חברון, לצד הערים טירה, ג’לג’וליה וגני-תקווה שבהן שיעורי המימוש נעים סביב 40%–48% אך בהיקפים יחסית קטנים של מגה-ואטים בודדים.
בפילוח לפי שימושים, גם תחומי החינוך, התחבורה, הבריאות ומבני הממשלה מציגים פוטנציאל לא מנוצל. לדוגמה, במבני בריאות שיעור המימוש הוא כ-3% בלבד, מהנמוכים ביותר.
מעבר לגגות, עולה כי גם שטחים פתוחים יחסית כמו מגרשי ספורט וחניונים ציבוריים מהווים מאגר אנרגיה משמעותי. יחד מדובר בכ-2,480 מגה-ואט, כמעט כמו כלל הפוטנציאל במבני הרשויות, אך בפועל שיעורי המימוש בהם עדיין נמוכים מאוד.
בשלב זה עולה פער משמעותי בין הפוטנציאל לייצור חשמל סולארי על גגות בישראל לבין המימוש בפועל, עם רוב הפוטנציאל שעדיין לא מנוצל - במיוחד בערים הגדולות, במבני ציבור ובשטחים עירוניים קיימים.
רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות: "המדינה הציבה יעד לאומי לאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. בשל תנאיה הייחודיים, התלות באנרגיה סולארית, מחסור בקרקע, גידול אוכלוסין וביקוש לחשמל, הפקת אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש, כמו מתקנים על גגות וקירויים סולאריים, הם המענה המועדף. התוצר הנוכחי מהווה פריצת דרך לאומית, הנותנת למקבלי ההחלטות ולציבור שיקוף על תמונת המצב והפוטנציאל למימוש".
