זה זמן שבנק ישראל לא עמד בפני החלטה כה קשה, כפי שהוועדה המוניטרית תצטרך להכריע מחר אחר הצהריים: האם להודיע על הפחתת הריבית במשק לפחות ברבע אחוז, למרות המדד הגבוה של חודש אפריל, שעלה בשיעור גבוה במיוחד של 1.2%, החשש מהתחדשות קרובה של המלחמה מול איראן, והאפשרות שהבחירות יוקדמו והממשלה לא תורשה לבצע שום מהלך כלכלי שיסייע למשק.
עם צאת החג גברו הלחצים מצד גורמים מובילים במשק על הבנק המרכזי לבצע מחר הפחתה שנייה של הריבית השנה ולהעמיד את הריבית הבסיסית בישראל על שיעור נמוך מארבעה אחוזים - 3.75% (פריים 5.25%). ההפחתה הקודמת נעשתה ברבע אחוז ל-4% ב-5 בינואר.
ההחלטה מגיעה במועד קריטי. הקדמת הבחירות, אם יוחלט לקיימן כבר בעוד שלושה חודשים, תנטרל לחלוטין את הממשלה מאפשרות לבצע צעדים כלכליים. במצב הזה יישאר רק גורם ניטרלי אחד שיוכל לבצע מהלכים במשק - בנק ישראל.
הנימוקים בעד הפחתת הריבית:
• למרות מדד אפריל הגבוה, האינפלציה התמתנה והתייצבה בשיעור שנתי של 1.9%, סמוך לאמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה - 1% עד 3%.
• מצב העסקים ומשקי הבית מחמיר עם התמשכות המצב הביטחוני וחוסר הוודאות.
• פערי הריבית מול מדינות רבות שהפחיתו אותה בשנה האחרונה בשיעורים ניכרים - גבוהים מדי.
• התיסוף המשמעותי בשקל מסייע להאטה באינפלציה.
• במקום תוכנית הסיוע שהגה פרופ' אבי שמחון לנוטלי המשכנתאות - הפחתת ריבית תסייע להם מיידית.
הנימוקים נגד הפחתת הריבית:
• אי-הוודאות הפוליטית גבוהה ועלולה להביא למהלכים בלתי אחראיים של פריצת התקציב.
• הגירעון הממשלתי והצורך להגדיל את תקציב הביטחון עלולים להביא להרעת דירוג האשראי של ישראל.
• לחצים אינפלציוניים וחוסר תגובה ממשלתית להתייקרויות ערב הבחירות עלולים ללבות מחדש את האינפלציה.
• שוק העבודה עדיין מוגדר כהדוק, וקיים חוסר בידיים עובדות - מצב שעלול להוביל לעליות שכר וללחצי מחירים מחודשים במקום לצמיחה ריאלית.
• מחירי הנפט עלולים לעלות עוד אם העימות סביב מצרי הורמוז לא ייפתר בהקדם.
למרות הדאגות הללו, לפחות מחצית מהאנליסטים בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים שבנק ישראל יפחית את הריבית ברבע אחוז ויבצע הפחתה נוספת עד סוף השנה, לשיעור של 3.5%. נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי, שיגר מכתב לנגיד, פרופ' אמיר ירון, ובו נימק בין היתר את הסיבות לצורך להורדת הריבית: "המשק נמצא בהאטה ובקיפאון בצמיחה לנפש, בעוד הריבית הגבוהה מכבידה על עסקים, פוגעת בהשקעות ומעכבת פעילות כלכלית. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה וייסוף השקל מסייע דווקא בריסון האינפלציה".
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, אמר כי "מדובר בלא פחות מרגע דרמטי למשק בכלל ולבנק ישראל בפרט. המצב בשוק המט"ח פוגע קשות בצמיחה ובעיקר בייצוא ובהייטק. למרות אי-הוודאות בשל המצב מול איראן ושוק האנרגיה העולמי, יש צורך כעת בהכרעות אמיצות. על הנגיד להוריד את הריבית בחצי אחוז כבר בפעימה הנוכחית ולתת למשק חמצן".
למטבע שני צדדים
ובינתיים מתברר שהישראלים מסתערים על הדולר. מנתוני LAYA, ארנק המט"ח הדיגיטלי מבית אלטשולר שחם, שנודעו ל"ממון" ול-ynet, עולה כי הציבור הישראלי הגיב במהירות לירידת הדולר, כאשר בין החודשים ינואר לאפריל סכום הטעינה למשתמש עלה בכ-30%. בימים שבהם השער ירד מתחת ל-3 שקלים, נרשם זינוק של כ-70% בנפח רכישות הדולר היומי לעומת ימים רגילים.
ב-LAYA מזהים כי השבוע האחרון של אפריל, שבו השער נשק לרמות של כ-2.95 שקלים, היה השבוע העמוס ביותר שנמדד אי פעם במערכת מבחינת היקף העסקאות.
שינוי בהרגלי הצריכה
הדפוס הזה מלמד על שינוי בהרגלי הצריכה והחיסכון. הישראלי הממוצע כבר לא מחכה לבנקאי, לפקיד החלפנות או לנסיעה הקרובה כדי לרכוש מט"ח. הוא עוקב אחרי השערים באפליקציה, מזהה ירידות ומבצע רכישה בזמן קצר. במילים אחרות, שוק המט"ח, שבעבר נתפס כמרחב של סוחרים, יבואנים ויצואנים, הפך לזירת פעולה יומיומית גם עבור צרכנים פרטיים.
הצעירים הם שהובילו את המגמה. קבוצת הגיל 18-25 רשמה את העלייה החדה ביותר ברכישות דולרים לאחר פרוץ הלחימה - זינוק של 65% בנפח הרכישות. עוד עולה כי הצעירים מהווים כ-70% מקבוצת "הרוכשים הכבדים", כלומר 5% מהמשתמשים המובילים בהיקף הטעינות, המשתייכים לדור ה-Z.
יותם רייף דשא, מייסד-שותף ומנכ''ל LAYA: "מה שאנחנו רואים ב-LAYA הוא שהישראלים כבר לא מתייחסים למט''ח כאל משהו שקונים מהר רגע לפני הטיסה או בצ'יינג' בדרך לנתב''ג. כשהדולר ירד מתחת לרף של 3 שקלים, הציבור הגיב מהר מאוד – פתח את האפליקציה, בדק את השערים ורכש דולרים בזמן אמת. אנשים מזהים הזדמנות, טוענים מט''ח בשער טוב, ומשתמשים בו כדי להוזיל טיסות, מלונות והוצאות בחו''ל".
