בקופה בסופרהשכונתי סורק לכם את המוצרים עובד מתאילנד, בקצבייה פורס את הבשר בחור צעיר מסרי-לנקה, במוסך מחליף שמן מכונאי מהודו ובאתר הבנייה ממול נשמעות הוראות בסינית. ישראל של אחרי 7 באוקטובר הפכה ליעד עבודה מבוקש עבור אלפי עובדים זרים שהגיעו למלא את החלל שהותירו הפועלים הפלסטינים, ואת זה שמותירים אחריהם גם הישראלים שכבר מזמן לא מעוניינים במשרות שכוללות עבודות כפיים, עמידה על הרגליים במשך שעות ארוכות, או ליד הקופה.
240 אלף עובדים זרים מועסקים כיום בישראל. והיד עוד נטויה. מה שהתחיל כפתרון חירום לענפי החקלאות והסיעוד, זולג בחודשים האחרונים למוסכים, לסופרמרקטים, למלונות ולאתרי הבנייה. ואפילו כבר התקיימו בכנסת דיונים על האפשרות להעסיק עובדות זרות כסייעות בגנים כדי לפתור את משבר הסייעות החמור במערכת החינוך.
5 צפייה בגלריה
עובדים זרים בסניף יוחננוף במודיעין. "הלקוחות אומרים שאנחנו עדיפים על העובדים הישראלים"
(צילום: דנה קופל)
עבור המעסיקים הישראלים מדובר כמעט בחלום שהתגשם: עובדים חרוצים, אדיבים, ממושמעים, שמגיעים בזמן, לא מתווכחים על כל משמרת ומוכנים לעבוד בשכר הממוצע בישראל, שמציב אותם בעשירונים העליונים במדינות שמהן הגיעו. לתופעה הזו כבר יש ועוד יהיו השלכות כלכליות וחברתיות עצומות. שוק העבודה הישראלי משתנה ממש לנגד עינינו. מדובר בלא פחות ממהפכה. עבור העובדים הזרים, ישראל היא הזדמנות כלכלית, וגם המצב הביטחוני, הטילים והאזעקות לא מרתיעים אותם. "בחדשות בחו"ל זה נראה מפחיד יותר. בבית דואגים לנו אבל אנחנו מרגיעים אותם שכאן החיים נמשכים כרגיל", מספרים העובדים.
כן, זה אולי יפתיע אותנו, אבל ישראל נחשבת אצל העובדים הזרים ליעד מבוקש גם בהשוואה למדינות אחרות. לדבריהם, בערב הסעודית ובנסיכויות הנפט, היחס אליהם הוא לעיתים קרובות משפיל וגזעני - חוויות שהם פחות נתקלים בהן בישראל. "זה נכון שהלקוחות הישראלים לפעמים צועקים או מזרזים אותי לא בנימוס, או מסתכלים עליי לא יפה", מספר עובד זר מסרי-לנקה שמועסק במחלקת הגבינות ברשת שיווק במרכז הארץ. "אבל רוב הקונים נחמדים, יש כאלה ששואלים אותי מאיפה אני, אם יש לי ילדים ואיך הם מסתדרים בלעדיי, ומתעניינים אם טוב לי בארץ. הרבה לקוחות אומרים לי שאנחנו עדיפים על הישראלים כי אנחנו לא מדברים בטלפון כל הזמן, לא נעלמים להפסקות עישון ועובדים זריז. יש לי חברים שעבדו בסעודיה ובקטאר ואומרים שהתייחסו אליהם כמו לעבדים. פה יותר טוב. שם יכולים לא לשלם לך משכורת כמה חודשים או להוריד לך כסף בלי להסביר, ואם אתה מעז להתלונן מגרשים אותך ישר מהמדינה".
הרווח של המעסיקים: שכר נמוך ומוסר גבוה
במוסך הרכב החדש של קבוצת שלמה בחולון, הרצפה מבריקה, המכוניות כולן ניצבות על כן הידראולי, והמוסכניקים, פעם אבטיפוס ישראלי שמערכונים נכתבו עליו, היום הם עובדים זרים מהודו. קרוב ל-100 מכונאים יובאו למוסך בחולון. מאז המלחמה, המחסור בעובדים פלסטינים ובידיים עובדות בכלל, פגע בענפים שלמים וכמעט הקריס אותם. עד שהמדינה הקלה במתן היתרים להבאת עובדים זרים גם בתחומים נוספים.
לא רחוק מהמוסך של קבוצת שלמה, בסניף של חצי חינם בחולון, תפגשו גם את העובדים מסרי-לנקה. האם נהפוך לדובאי שבה מספר העובדים הזרים עולה על התושבים?
5 צפייה בגלריה
"עניין השפה לא פשוט ולפעמים מקשה, אבל אנחנו נעזרים בגוגל טרנסלייט ומסתדרים בסדר גמור"
(צילום: דנה קופל)
לדברי משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, החלטת ממשלה קובעת כי מספר העובדים הזרים לא יעלה על 3.3% עד 4% מכלל האוכלוסייה, שפירושה כ-400 אלף עובדים זרים. "כיום יש בישראל 240 אלף עובדים זרים, מספר חסר תקדים בגלל גידול משמעותי מאז 7 באוקטובר", הוא מסביר. "בשנת 2024 נכנסו לארץ 53 אלף עובדים זרים בכל הענפים, שנה לאחר מכן ב-2025, נכנסו עוד 62.3 עובדים והשנה עוד 20 אלף. לפני המלחמה היו רק רק 140 אלף עובדים בחקלאות ובסיעוד".
מה הסיכוי שייפתחו עבורם ענפים נוספים?
"ועדת מנכ"לים לעובדים זרים, שהוקמה לפני שנתיים בהחלטת ממשלה, היא בעלת הסמכות להחליט באיזה ענפים ניתן להעסיק עובדים זרים, כאשר הראשונים הם ענפים שהועסקו בהם פלסטינים, כמו מסחר ושירותים: מוסכים, סופרים וקמעונאות, ובענפי התעשייה. ענף המסחר והשירותים קיבל לראשונה הקצאה של 2,000 עובדים. במלונאות היה לנו הסכם עם הפיליפינים ועשו גם הסכם עם סרי-לנקה. לענף הבנייה מגיעים בעיקר מסין, תאילנד, הודו ואוזבקיסטן. לחקלאות - מתאילנד בעיקר. העובדים הזרים רואים בישראל יעד נחשק בגלל השכר הגבוה והשמירה על זכויותיהם, מה שלא קורה בהכרח במדינות אחרות".
מבחני הקבלה: 48 מעלות במוסך בקוצ'ין
הדרך להבאת העובדים כרוכה בלא מעט טיסות ובדיקות. אלון הרוש, מנכ"ל חברת השירות של קבוצת שלמה, מספר שהם טסו 11 פעמים להודו יחד עם נציגי חברת גיוס כוח אדם, בחנו 1,000 מועמדים בעלי ניסיון, שמתוכם נבחרו 90 עובדים.
"ישבנו במוסך בקוצ'ין בחום של 48 מעלות בצל, אין מיזוג, רק מגבונים ששמנו במקרר", מספר שירן בלייש, מנהל רשת המוסכים. "הבנו שראיון לבד לא אמין, שכרנו מוסך ובחנו אותם בעבודה על טסט קייס שנתנו להם. אלו שבחרנו עבדו בהודו במוסכים מורשים של הונדה וטויוטה, ובארץ העברנו אותם הכשרה נוספת".
הרוש מסביר: "בעבר העסקנו הרבה עובדים פלסטינים, אבל מ-7 באוקטובר בגלל המחסור שנוצר, אנחנו מציעים לצעירים ישראלים לימודי מכונאות על חשבוננו, ואין ביקוש. לא הצלחנו להרכיב אפילו כיתה אחת, זאת למרות שמכונאי בכיר ישראלי יכול כיום לדרוש עד 18 אלף שקל בחודש. הייתה עלייה של 40% בשכר מוסכניקים מאז המלחמה. אחוז מסוים מהעלייה החדה במחיר הביטוחים לרכב הוא תוצר לוואי של העלייה בשעת עבודה בענף. אחד היתרונות של הבאת העובדים הזרים, שהיא ממתנת את עליות השכר. עלות העובד הזר היא כ-10,000 שקלים בחודש, זה פי כמה ממה שהשתכרו בהודו. כיום הם 50% מכוח האדם במוסך. הבוחנים וההנהלה - עדיין ישראלים".
לא מדובר בעובדי קבלן, אלא בעובדים שמועסקים כשכירים לכל דבר במוסך. "היינו חלוצים בהבאת עובדים זרים למוסכים. הם נאמנים, בעלי מוסר עבודה גבוה, מודים על כל דבר", מוסיף הרוש. "להביא עובד זר זה לאמץ אותו, שכרנו להם דירות בלוד, ואנחנו דואגים להם לכל התנאים, לחגים שלהם, לסיורים בארץ, ארוחות צהריים ממסעדה הודית בתל-אביב. הם לא מעשנים, בקושי שותים, הם לא מחסירים ימי עבודה, מאוד מנומסים והם מכונאים טובים. זה מצב של WIN WIN לנו, למדינה ולהם".
פאבן קוטינו (26), מכונאי: "אני מאושר כאן"
"אני עובד במוסך בחולון. גדלתי בכפר קטן בהודו, אבא שלי חקלאי, למדתי מכונאות, עברתי את מבחני הרישיון ועבדתי במקצוע בערב-הסעודית לפני שהגעתי לישראל. התנאים שם היו קשים, חם ולח יותר מבהודו, יש שם רק מדבר, אין מיזוג במוסכים ואין אוורור והמשכורת גרועה. אחרי חצי שנה חזרתי להודו, נסעתי לדובאי למרות שהשכר היה נמוך כי היה חסר לי ניסיון לשש שנים במקצוע: התאגידים בהודו, כמו טויוטה והונדה, דורשים עובדים עם שש שנות ניסיון. דרך האינטרנט נודע לי שבשלמה מחפשים מכונאים לישראל. נסעתי לקוצ'ין כדי לפגוש אותם. זה מרחק 1,300 ק"מ מהכפר שלי. נסעתי ברכבת יום ולילה כדי להגיע".
ואיך בישראל?
"אנחנו מאושרים כאן, קיבלו אותנו יפה. הבוס שלי הוא מי שבחן אותי בהודו, שמחתי לפגוש אותו כאן. שם היה לנו לחץ, הכריחו אותנו לעבוד שעות נוספות. בישראל מסיימים את העבודה בזמן. המשכורת הרבה יותר טובה מהודו, אנחנו שולחים חלק למשפחה ואת היתר חוסכים. עכשיו גם קיבלתי קידום בעבודה והכשירו אותי לבצע בדיקות דיאגנוסטיקה עם מכשירים.
"אנחנו גרים ברמלה ולוד, שישה בדירה. אוהבים את שוק רמלה, יש שם מכולת למזון הודי והכל בשוק טרי וזול. בחופש אנחנו נוסעים לתל-אביב. בירושלים יש לי דודה שכבר הרבה שנים בארץ עובדת כמטפלת סיעודית, וגם מצאנו כאן חברים הודים חדשים".
ואין פחד בגלל המלחמה?
"אנחנו מרגישים בטוחים. המשפחה דאגה בהתחלה, אמרתי להם שאנחנו יותר בטוחים פה מהודו".
בקופה ובמעדנייה: "הלקוחות קיבלו אותם באהבה"
בינתיים בסופר חצי חינם בשרונים בהוד-השרון, אחד הסניפים הגדולים בארץ, העובדים הזרים מסרי-לנקה מצויים בכל עמדה: בסדרנות, בקצבייה, במעדנייה, בקופות. אופיר מרדכי, מנהל הסופר, אומר כי מוטי קופרלי, השותף ברשת, נסע בליווי חברת כוח האדם לסרי-לנקה לבחור את העובדים.
"בסניף יש כיום 370 עובדים, מתוכם 100 מסרי-לנקה. הם אנשים מאוד תרבותיים ומנומסים, עם הרבה כבוד למעסיקים שלהם. אנחנו מאוד מרוצים, מעבירים להם אולפן אקספרס למילים נדרשות, מדובר בעבודה פשוטה, ומצמידים להם מלווים בהתחלה, הלקוחות קיבלו אותם באהבה. הסניף מצוחצח והמדפים מלאים בסחורה. יש מעט מקרים שלקוח שואל משהו יותר מורכב כמו 'איפה ריבת החלב עם קוקוס' ומתלונן שלא מבינים אותו, אבל יש לנו אנשי שטח בסניף שמיד פותרים את הבעיה", מספר מרדכי.
קסון צאטונגרה (36) מסרי-לנקה כבר קודם לאחראי על 30 סדרני המזון יחד עם אירה, עולה ותיקה מברה"מ, שעובדת כבר 25 שנה ברשת. "העבודה הראשונה שלי בחו"ל הייתה ברוסיה ב-2017", הוא מספר. "עבדתי שבע שנים בבית קפה בסנט-פטרבורג. המשכורת לא הייתה טובה מספיק וחזרתי לסרי-לנקה. ב-2024 ראיתי שמחפשים עובדים בישראל, חברים שלי היו כבר כאן והמליצו מאוד. בישראל המשכורות גבוהות, קידמו אותי לדרגת מפקח וזה תוספת לשכר.
"כשהגעתי סידרו לנו מגורים באור-יהודה. עכשיו שכרתי עם חברים דירה בהוד-השרון קרוב יותר. אני אוהב את הסופר, הלקוחות מקבלים אותנו יפה, למדתי לדבר רוסית ועכשיו אני לומד עברית".
ואיך החיים בישראל?
"טובים. בשבת אנחנו נוסעים לטייל, אני אוהב את חיפה ואת הגנים הבהאים, וגם את טבריה. גם האוכל טוב, אני אוהב חומוס בפיתה".
ויש פחד?
"במלחמה היה לנו מקלט, הכל היה בסדר. גם בסרי-לנקה לא בדיוק שקט".
מתאילנד ליוחננוף: "דואגים לנו לכל דבר"
לא רק בחצי חינם, גם ביוחננוף בחרו בעובדים מהודו. כיום מועסקים ברשת 300 עובדים ברחבי הארץ, ולדברי איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף, הם מהווים חלק חשוב בפעילות התפעולית של הרשת. "מדובר בפרויקט שהשקענו בו משאבים רבים", אומר יוחננוף. "אנו מקפידים על מתן תמריצים, מעטפת רווחה וליווי אישי מלא, ואנחנו רואים בהם חלק בלתי נפרד ממשפחת יוחננוף".
על הקושי למצוא עובדים ישראלים לסופר, הוא אומר: "חייבים להבין, הדור הצעיר בישראל ברובו אינו מעוניין לעבוד בסופר בתפקידים האלו. וזה בסדר, שוק העבודה משתנה ויש תחומים שבהם נהיה חייבים להביא עובדים מבחוץ. ניקח לדוגמה את תפקיד הקופאי - היום זה תפקיד שיש קושי עצום לגייס אליו, אשמח שיפנו אליי מועמדים ישראלים אבל פשוט אין". על תנאיהם של העובדים הזרים, מוסיף יוחננוף: "שיהיה ברור שהעובדים האלו לא עולים פחות מעובד ישראלי. כפי שציינתי, קשה למצוא עובדים ישראלים, והבאת הזרים, תוך יצירת מעטפת שלמה וטיפול בכל צורכיהם, תשלום שכר הוגן וכל התנאים, לא עולה פחות לרשת".
רעיה מזרחי, מנהלת משאבי אנוש ביוחננוף מוסיפה: "מנהלי הסניפים הוכשרו לניהול העובדים הזרים, כחלק מההשקעה בתהליך, שילבנו את שפת ארץ המקור שלהם במערכות המחשוב של החברה, ההצלחה וההשתלבות הטובה שלהם בעבודה חשובה לנו".
בסניף יוחננוף במודיעין פגשנו ארבעה עובדים שהגיעו לארץ לפני תשעה חודשים לעבוד ברשת. בסך הכל מועסקים בסניף הזה 20 עובדים זרים. אלה שראיינו מתגוררים בבאר יעקב, רשת יוחננוף היא שדאגה למגוריהם. הם מגיעים בהסעה מסודרת בכל בוקר וכך גם חוזרים בתום משמרת. את רוב שכר הדירה רשת יוחננוף משלמת, והעובדים משתתפים בסכום סמלי בלבד.
בייה (33) עבד בתאילנד בחקלאות. היום הוא סדרן במחלקת הקפואים של יוחננוף. "אני לא חושב על מקום אחר לעבוד בו. כאן טוב לי מאוד, אבל אם אקבל עוד הזדמנות לתפקיד נוסף, אעבוד קשה להצליח ולהתקדם".
איך אתה מסתדר עם השפה?
"עניין השפה לא פשוט ולפעמים מקשה, אבל אנחנו נעזרים בגוגל טרנסלייט ומסתדרים בסדר גמור. את המשכורת אני חוסך כל חודש. המטרה שלי לעשות כסף טוב ולחזור לבנות לי בית קטן בעיר שלי".
לה (30) עובד במחסן בפריקת סחורה, נשוי ואב לילד, הגיע לארץ לפני מספר חודשים ללא שום ניסיון בעבודה בסופר. "בתאילנד בכלל עבדתי כחשמלאי רכב. אז כרגע אני אמנם עובד בפריקת סחורה, אבל מאוד רוצה להתקדם ולעבור לתפקיד טכני. עניין השפה כמובן מהווה בעיה אז לאט-לאט לומדים עברית ואני מאמין שבהמשך אעסוק כאן במקצוע שלי. מה שבטוח, המלחמה לא מלחיצה אותי בכלל. השפה זו הבעיה העיקרית".
ואגב מלחמה, מי שחווה אותה בעצימות רבה יותר הוא פנג, שעובד כסדרן במדפי המשקאות בסניף יוחננוף בקריית-שמונה. "עבורי, למרות שיש כרגע מלחמה של ממש והרבה אזעקות ואין הרבה זמן לרוץ ולחפש מיגון, אני מסתדר טוב, המנהלים שלנו בחנות והחברים לעבודה דואגים אחד לשני. כולנו באותה סיטואציה וכבר מתורגלים, וגם צריך להגיד שאני לגמרי מרגיש מוגן. יש לנו מקלט וכשיש אזעקה באוטומט אני עוזב את המדפים ורץ למקלט. נכון, זה קורה הרבה פעמים ביום וגם בלילה, אבל זה לא יגרום לי לעזוב את הסניף לטובת חנות בתל-אביב. התנאים שלי כאן טובים מאוד".
מסין לענף הבנייה בישראל: "חוסך כסף לבית"
סו יאן (51) מסין הוא אב לשניים שכבר עשר שנים עובד בישראל כרצף בענף הבנייה. אחה"צ, כשהוא מסיים את העבודה באתר הבנייה, הוא משלים הכנסה בעבודות פרטיות. "אני על הקו כבר 10 שנים, כל ארבע שנים אני יוצא כדי שלא יהיה עניין עם הוויזה וחוזר שוב לעבוד כאן. יש לי שני ילדים בסין, ואת הבית שם הצלחתי להקים בשתי ידיים מעבודה סביב השעון בישראל. יש לי גם תנאים טובים וגם יחס טוב מהבוס".
והמלחמה לא הרתיעה אותך?
"העבודה כאן כל כך מכניסה כסף, שהמלחמה זו לא סיבה לעזוב. להפך, דווקא בשנתיים האחרונות אני מרגיש שיותר ויותר צריכים אותנו ולכן כמות העבודה שלי רק הלכה וגדלה. אין מי שיעבוד בבנייה, רק העובדים הזרים. הרי הפלסטינים מעזה לא יכולים לחזור לעבוד בישראל בבניין, והישראלים כפי שלמדתי מהר להכיר אותם, מאוד מפונקים בעבודות קשות, אז זה המזל שלנו, של העובדים הזרים, שצריכים אותנו לא רק בבניין, גם בחקלאות, גם במוסך וגם בסופר. ועוד משלמים לנו על זה יפה. אפשר בהחלט לחסוך לבית, מה שלא היה קורה אם הייתי ממשיך לעבוד בסין. המשכורות מאוד נמוכות שם והעבודה יותר קשה".
לא ערוכים להתמודדות: "התמכרנו לעבודה זולה"
פרופ' לכלכלה, יוסי שפיגל, סבור שהמדינה צריכה לחשוב על משמעות העסקת עובדים זרים גם לטווח הארוך
האומנם יבוא העובדים הזרים טוב לכולם? אין ספק שבטווח הקרוב הם פותרים מחסור חריף בכוח אדם ומעלים את פריון המשק. לגבי הטווח הרחוק, ליוסי שפיגל, פרופ' לכלכלה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, יש השגות: "בשוק העבודה בישראל האבטלה נמוכה וקשה להשיג עובדים, חלקם עדיין מגויסים, חרדים בדרך כלל מעדיפים לא לעבוד או לעבוד בעבודות דת והוראה, בסופר הם לא רוצים, חסרות המון ידיים עובדות. עד המלחמה ישראל פתרה את הבעיה בעזרת עובדים פלסטינים, שאין כרגע נכונות להביא מעזה וגם לא מהגדה, ולכן הפתרון - להביא עובדים זרים. אבל למשל עלתה טענה שהיות שענף הבנייה בישראל נעשה בעבודה זולה, זה מנע תמריץ לקבלנים לעבור לשיטות בנייה חדשניות. התמכרנו לעבודה זולה, עכשיו החליפו את הפלסטינים בעובדים זרים שמוסר העבודה שלהם גבוה. אנחנו רואים פעם אחר פעם שפותרים בעיה בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. מדובר בעובדים בגילי 30 שרוצים משפחה ומקימים אותה פה ואחרי שהילדים גדלים כישראלים בגיל 10 מחליטים לגרש אותם מפה, זה עוול עצום לילדים שגדלו פה, זה קורע לב. אלו שלא מגרשים אותם חיים בפחד. מדינת ישראל חכמה כשהיא צריכה להביא עובדים, אבל לא חכמה כשהיא צריכה להתמודד עם העובדה שהם גם רוצים לחיות כאן.
"אותה חוכמה הייתה בגרמניה, כשהביאו אחרי מלחמת העולם השנייה עובדים מטורקיה, הם נשארו וחלקם ממשיכים לשמור על תרבותם. בכל עיר גדולה יש רובע טורקי ולעיתים נוצרים חיכוכים עם המקומיים. תופעות כמו SSQ, כנופיית הנערים של בני עובדים זרים בדרום תל-אביב, שמנוצלים על ידי ארגוני פשע, יתעצמו אלא אם המדינה תתייחס אליהם לא רק כאל עובדים אלא כאל בני אדם עם מכלול צרכים.
"החברה הישראלית לא הכי סובלנית, גם בינינו לבין עצמנו יש מחלוקות. להבאת עובדים זרים יש יתרונות תרבותיים, אבל מדינה שמגדירה עצמה יהודית לא בדיוק פתוחה לדתות זרות. ממשלת ישראל לא ערוכה לטיפול במהגרים, היא מעמידה פנים שהם לא קיימים".
תהליך הקליטה: מהנחיתה בשדה ועד לדירה
יונתן פרימו, מנכ"ל "הלשכה המרכזית לעובדים זרים", חברה פרטית שעוסקת ביבוא עובדים זרים, מסביר על התהליך של קליטת עובדים זרים לעבודה בארץ: "כשפונה אלינו מעסיק שרוצה להעסיק עובדים זרים אנחנו יוצרים קשר עם חברות גיוס זרות במדינות שאיתן יש לנו הסכמים, דואגים לנושא הבירוקרטי מול המדינה ולעזרה במיונים של המעסיק מול המועמדים. אחרי שנגמר הגיוס והעובד קיבל ויזה, הוא מגיע לארץ, אנחנו מחכים לו בשדה וכבר שם פותחים לו חשבון בנק, מספקים לו סים ישראלי לסלולר, דואגים לביטוח בריאות ומנפיקים לו רב-קו. משם אנחנו אוספים אותו לדירת המגורים שלו עם סל ראשוני לקליטה, מזון וכו'.
"אנחנו שוכרים את הדירות ומשכנים לפי דרישת המעביד, בהתאם לחוק מגורים תקינים שקובע כמה מ"ר מהדירה מוקצה לעובד — 4 מטר. אם שיכנת מעל 8 עובדים בדירה, חובה שיהיו 2 חדרי שירותים, מקרר, כיריים, אספקת מים חמים, מזגן, מיטה נפרדת לכל עובד וארון בגדים אישי. אנחנו מספקים גם שירות תיקונים לדירה, משלמים את שכר הדירה ומקבלים מהמעסיק סכום כולל עבור כל השירותים. אנחנו מלווים את העובד לאורך כל הדרך. מדינת ישראל היא מהמדינות המחמירות לטובת העובדים".
