במסגרת המאבק המחריף לאחרונה בחשבוניות הפיקטיביות תצא אל הפועל בשבוע הקרוב החמרה שיזמה רשות המסים, ולפיה החל ב-1 ביוני 2026, כל עסקה בסכום העולה על 5,000 שקלים תדרוש אישור מראש של רשות המסים, באמצעות קבלת מספר אישור מקוון לעסקה בזמן אמת.
המהלך החדש שאושר לאחרונה בכנסת, לאחר עיכובים בשל התנגדויות במגזר העסקי, יחמיר את המתווה ההדרגתי של רפורמת "חשבוניות ישראל", שנועדה למגר את החשבוניות הפיקטיביות המייצגות עסקאות בדויות, או שסכומיהן נופחו באופן מלאכותי.
לקראת הורדת הרף והרחבה דרמטית של מעגל העסקים, שיידרשו להתמודד עם הדרישה החדשה והמחמירה, ריכזנו את השאלות הבוערות ביותר על משמעויות הרפורמה ויישומה בפועל, בסיועו של רו"ח יורם שיפר, שותף בפירמת רואי החשבון זיו, שיפר ושות', המנהלת את תוכנת הפקת החשבוניות אונליין invoice4u.
איך מפיקים מספר הקצאה?
קיימות שתי דרכים. המסלול הידני מבוצע באזור האישי באתר רשות המסים, ומחייב הזנת נתונים: מספר ותאריך החשבונית, עוסק מורשה של הלקוח, סכום העסקה והמע"מ, ותיאור. אפשרות שנייה היא להצטרף לשירות של חשבוניות דיגיטליות. במקרה כזה, יש לבצע חיבור ראשוני של מערכת החשבוניות המקוונת לרשות המסים ולאחריה, הבקשה תישלח אוטומטית בעת הפקת המסמך והמבקש יידרש לעקוב אחרי התראות שגיאה או סירוב.
מתי חשבונית חייבת במספר הקצאה בפועל?
החובה חלה כאשר מתקיימים התנאים שהגדרתם בדף (סכום לפני מע״מ מעל הסף, ורכיב מע״מ רלוונטי), ובנוסף מדובר בסוג מסמך מתאים: חשבונית מס או חשבונית מס-קבלה. מסמכים כמו חשבון עסקה או תעודת משלוח אינם “מסמכים חייבים במספר הקצאה” ולכן אינם בקטגוריית חובה. הסכום הקובע הוא לפני מע״מ. כלומר, בודקים את בסיס העסקה ללא מע״מ. אם לדוגמה סכום לפני מע״מ הוא 4,900 שקלים, לא צריך מספר הקצאה גם אם לאחר מע״מ הסכום הכולל עובר את הרף. זה אחד המקורות הנפוצים לבלבול.
איך זה משפיע על עוסקים?
ראשית - הקושי המרכזי ניצב בשלב הרישום לאזור האישי באתר רשות המסים. התהליך מסורבל אף יותר עבור חברות בע"מ, הנדרשות לשלב עורך דין לביצועו. שנית, ייתכן בהחלט כי לאחר בדיקה, המערכת תחסום את האפשרות להקצות חשבונית לעסקה מסוימת והלקוח מאבד את הזכאות לניכוי המע"מ. המציאות מלמדת כי ספקים רבים שוכחים לבקש מספר הקצאה והלקוח מגלה זאת בדיעבד.
מה עושה עסק שסורב למספר הקצאה?
באפשרותו לבטל את העסקה, לבצע "היפוך חיוב" (שבו הלקוח מדווח ומשלם את המע"מ), לפנות לבירור ברשות המסים, או להגיש השגה וערעור משפט.
האם אפשר "לפצל" עסקה לשתי חשבוניות כדי לא להגיע לסף?
ברמה תפעולית אפשר להוציא כמה חשבוניות, אבל אם מדובר בפיצול מלאכותי של אותה עסקה כדי לעקוף חובה רגולטורית, זה ייחשב התנהלות לא תקינה.
מהי חשבונית פיקטיבית ומדוע המדינה נלחמת בה?
זוהי חשבונית שאינה משקפת עסקה אמיתית, או שהונפקה בידי גורם שאינו צד לה. היא מאפשרת לקונה לנכות מס תשומות מבלי ששולם בפועל.
כיצד משפיע מנגנון מספר ההקצאה על תופעת החשבוניות הפיקטיביות?
חשבוניות מעל הרף החוקי דורשות כעת אישור מקוון בזמן אמת מרשות המסים כתנאי לניכוי מע"מ. הדרישה נועדה לבלום הפצה סדרתית של חשבוניות פיקטיביות, מאחר שכל מסמך עובר בקרה טרם קליטתו במערכת הלקוח.
