היוזמה להעסקת מורים "טאלנטים" בחוזים אישיים נועדה לייצר מהפכה בחינוך הישראלי: הרעיון נועד לענות על המחסור החריף במורים ולהעניק חינוך איכותי יותר לילדי ישראל. בהסכם השכר עם הסתדרות המורים לפני כמעט ארבע שנים, אף הוסכם לגייס כ-7,000 מורים בתחומי המדעים. אלא שכמעט אף משרה כזו לא אוישה.
למרות ההיקף שאושר, עד היום גויסו במסגרת התוכנית רק כ-30 מורים תחת ההגדרה "עמיתי הוראה", המאיישים 15 משרות הוראה בלבד. החוזים האישיים מוצעים למומחים בתחום המדעים ומתמטיקה שלא הועסקו בשלוש השנים האחרונות בהוראה.
התשלום לשעה למורה "טאלנט" עומד על כ-150 שקלים בממוצע, לעומת עלות של 64 שקלים לשעה למורה שנה ראשונה בהסכם הקיבוצי. מדובר בכ-10,500 שקלים ל-60 אחוז משרה בחוזה לעומת כ-6,000 שקלים למורה בהסכם קיבוצי.
גורמים במשרד האוצר מטילים את האחריות לכישלון על משרד החינוך, שלטענתם לא פעל לגיוס מומחים להוראה בחוזים אישיים. במשרד החינוך מנגד טוענים כי האוצר הוא זה ששיחרר את התקציב הדרוש רק לפני שנה, באופן חלקי ומוגבל ורק לאחר פתיחת שנת הלימודים - כשבתי הספר השלימו את מערכת השעות לשנה הנוכחית.
סיוע נקודתי או פתרון קבע
החוזים האישיים היו במשך שנים קו אדום ואחת המחלוקות המרכזיות בין האוצר לארגוני המורים. בהסתדרות המורים התנגדו מחשש להחלשת העבודה המאורגנת, יצירת מעמדות בחדרי המורים והפליה בין מורים ותיקים לבין "טאלנטים".
אולם, כיוון שהאוצר התנה חתימה על הסכם בסעיף חוזים אישיים ועל רקע המחסור במורים, הושגה פשרה עם הגדרה מכובסת במקום מורים "עמיתי הוראה" שיסייעו למורים ולא במקומם. אולם, סוד גלוי הוא שהכוונה שגויסו מורים בפועל, משום שחסרים מורים רבים במערכת.
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד טענה כי חוזים אישיים מפצלים את חדר המורים, יוצרים פערים בין עובדי הוראה, מחלישים את הכוח המקצועי המשותף ופוגעים ביסודות של מערכת חינוך ממלכתית וציבורית חזקה: "גם החוזים שנקבעו בהסכם לא נועדו לאייש משרות הוראה, אלא לשלב מומחי ידע במשרה חלקית, לצורך תגבור תלמידים ותמיכה בהם. משבר כוח האדם נובע מאלימות, מאובדן סמכות, מכיתות עמוסות, מהיעדר גיבוי של המערכת ומשחיקה מתמשכת. אי-אפשר לקחת מנגנון שנועד לסיוע נקודתי ולהציג אותו כפתרון".
ד"ר רוני רמותצילום: יפעת גולן
פרופ' דורית טוביןד"ר רוני רמות מנהלת תכנון, אסטרטגיה ופיתוח אקדמי במכללת סמינר הקיבוצים מסבירה את מורכבות יישום החוזים האישיים: "הרעיון נתקל לאורך השנים בקושי משני כיוונים. מצד אחד, ארגוני המורים, ובעיקר הסתדרות המורים, התנגדו למהלך ומנעו את הרחבתו בפועל. מצד שני, במסגרת ההסדרים שנקבעו, השכר כבר לא תמיד היה אטרקטיבי כפי שתוכנן מלכתחילה".
בנוסף, היא מסבירה, החוזים האישיים יצרו מתח במערכת: "יושבות באותו חדר מורות שהן קולגות, וכאשר לכל אחת מהן שכר שונה באופן משמעותי. אמנם גם כיום קיימים פערים הנובעים מוותק ומרכיבים נוספים, אך חוזים אישיים יוצרים פערים מסוג אחר".
פרופ' דורית טובין ראש החוג לתואר שני במינהל, חברה ומדיניות החינוך באוניברסיטת בן-גוריון אמרה שהבעיה המרכזית היא לא גיוס מורים חדשים, אלא שימור המורים הקיימים: "יש בישראל מספיק בוגרי תוכניות להכשרת מורים". בנוסף, היא מציינת כי שכר עוזר וחשוב, אבל הוא לא הדבר היחיד. "גם רופאים ועורכי דין בשלבי ההתחלה מרוויחים משכורות ממוצעות בשירות הציבורי. מה שמחזיק את המורים בבתי הספר זו סביבת העבודה. עומס ושחיקה הם בדרך כלל תוצרים של סביבת עבודה לא מאורגנת נכון, של חוסר בגיבוי ותמיכה, ושל בדידות בתפקיד. בדידות שהמענה לה הוא עבודה בצוותים מקצועיים ומשמעותיים".
לדבריה, חוזים אישיים עלולים לגרום ליצירת פערים בין מורים "רגילים" למורים בחוזה אישי, הגדלת פערים בין בתי ספר עשירים ורשויות עשירות וכן ציינה שחוזה אישי לא מבטיח מורים יותר מקצועיים.
המחסור בכוח האדם
מירי ישראלי, מורה מירושלים, הביעה את התנגדותה החריפה להעסקה בחוזים אישיים. היא אמרה כי “מעמדו של מקצוע ההוראה נבחן לא בסיסמאות, אלא בדרך שבה המערכת מתייחסת לאנשי החינוך שלה. חינוך הוא פרופסיה לכל דבר, בדיוק כמו רפואה. הוא דורש ניסיון, ידע, אחריות ומיומנויות מקצועיות שנבנות לאורך שנים. מורה טוב אינו נבנה בהחלטה מנהלית, אלא בלמידה, בהתמקצעות, בניהול כיתה, בעבודה עם תלמידים והורים ובהובלת תהליכים חינוכיים עמוקים בכיתה ובבית הספר”.
ישראלי בטוחה כי “לאף אדם שיגיע מבחוץ בחוזה אישי אין ולא יהיה יתרון על פני מי שצברה לאורך שנים כלים, ניסיון והבנה עמוקה של השטח. חוזים אישיים יוצרים חוסר הוגנות, זילות של המקצוע ופגיעה בחדרי המורים. הם מפצלים, יוצרים מרמור ומחלישים את תחושת השותפות. מערכת חינוך חזקה לא עוקפת את המורים. היא מחזקת אותם”.
מירי ישראלי
דבל'ה שחורמנגד, דבל'ה שחור, מורה באמית מודיעין, סבר שהעסקה בחוזים אישיים למורים מתוך המערכת ומחוצה לה תגביר את המוטיבציה של המורים, תעודד תחרות בריאה בין המורים ותאפשר להם להתפרנס בכבוד: "קיים מחסור במורים, צעירים לא הולכים ללמוד הוראה ורבים נאלצים לעבוד במספר עבודות. חשוב לחזק את שליח הציבור, אבל גם להבין את העולם העסקי, צריך להביא לחם הביתה. חוזים אישיים יאפשרו לבחור את הטובים למערכת, ייצרו תחרות בריאה. אפשר גם לשלב בין שכר בסיס בהסכם קיבוצי ותוספת חוזה אישי לכולם".
ממשרד החינוך נמסר כי במסגרת הפיילוט הראשון הוקצו בשנת תשפ"ו 100 משרות תוספתיות, אך המכסות התקבלו ממשרד האוצר רק לאחר פתיחת שנת הלימודים, כאשר מרבית המנהלים כבר השלימו את איוש כוח האדם בבתי הספר ולכן בשנת הלימודים הנוכחית מועסקים 31 עמיתי הוראה.
"משרד האוצר הוא הקובע את המסגרת התקציבית וכמות משרות לאיוש. נכון לרגע זה עדיין לא הגיעה תשובה ממשרד האוצר לפניית המשרד לגבי כמות המשרות הניתנות לאיוש. משרד החינוך פנה פעמיים בכתב למשרד האוצר בבקשה לקבוע בהקדם את מסגרת המכסות לתשפ"ז. החלטה מוקדמת, לפני פתיחת השנה, היא תנאי הכרחי להרחבת המהלך ולמיצוי הפוטנציאל הגלום בו".
ממשרד האוצר נמסר: "התקציב אינו מהווה חסם לקליטה בחוזים אישיים ולראיה גם בשנת תשפ"ו נקלטו עשרות בודדות של עובדים בחוזים אישיים הרבה מתחת למסגרת התקציבית שאושרה. משרד האוצר יותר מישמח לראות קליטה משמעותית של עובדים בחוזים אישיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.06.26
