הוא היה כתבומגיש חדשות מפורסם, הפנים של גלעד עדין מוכרות גם היום כמעט בכל בית בישראל. בשיא הקריירה שלו בתקשורת עדין נחשב לאחד העיתונאים הבכירים במדינה וכיהן גם בתפקידי ניהול ועריכה משמעותיים כמו עורך מהדורת שישי היוקרתית ומנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10, גלגולו הקודם של ערוץ 13.
עכשיו, בגיל 60, הוא עושה טוויסט מפתיע והופך לראשונה בחייו לסטארטאפיסט, ולא סתם, אלא בתחום החם ביותר בשוק העולמי – ה"דיפנס-טק", הטכנולוגיה הביטחונית.
גלריה
"הסתכלו עלינו כאילו אנחנו משוגעים": שלושת המייסדים באתר הניסויים. מימין: גלעד עדין, אשר כץ וידין סופר
(צילום: באדיבות "תריסר")
עדין: "כשהחברים שלי חושבים כבר עוד מעט לצאת לפנסיה, אני מרגיש בתחילת הדרך, ובאיזשהו מובן חוזר עכשיו להתחלה. איש לא צעיר עם שני שותפים בני 30, שבבוקר לוקח את הלפטופ ובא ברגל בכיף לעבודה".
בשבוע שעבר, בכנס תעשייתי גדול בדטרויט, נחשפה לראשונה "תריסר", חברת הסטארטאפ החדשה שעדין הוא אחד משלושת מייסדיה, מהראשונות בעולם שמפתחת ומייצרת מערכות המיועדות לפעול מתחת לפני הקרקע. הן בפירוק והשמדת מנהרות ובונקרים ובחדירה מהירה לקרום כדור הארץ והן בהגנה על תשתיות קריטיות בעומקים הללו.
שתי מערכות בלבד חשפה החברה בינתיים: הראשונה, מעין D9 אוטונומי קטן מיוחד למינהרות, הנשלט מרחוק באמצעות סיב אופטי. כלי קטן המותאם במידותיו למידות מנהרה סטייל חמאס וחיזבאללה, שיודע "לרוץ" בתוכה, לעבור דרך שקי חול, דלתות הדף ומוקשים, להגיע לקצה המנהרה, ומשם לפרק אותה בתנועה לאחור. המערכת השנייה נפרסת מתוך קרון פיקוד ושליטה בשטח, ומאפשרת לכוחות לפגוע בעזרתה במתקנים הקבורים באדמה, ללא הפצצות מהאוויר.
תריסר, בת שנה בלבד, הצליחה לגייס כבר 25 מיליון דולר מן הקרנות הכי נחשבות בתעשייה, לפי הערכת שווי של יותר מ-100 מיליון דולר.
עדין: "אנחנו יודעים להקים מתקנים תת–קרקעיים במהירות, ונרצה לשלוט בכל שרשרת הערך של התת קרקע. באיראן יש בסיסי ענק מתחת לאדמה, שבהם נוסעים כלי רכב. לזה אין למערב היום פתרונות, ושם נהיה"
"כשאומרים 'טיל קרקע-קרקע' מתכוונים לטיל שיוצא מהקרקע וחוזר לקרקע, אבל לא קיים בעולם טיל שעובר בתוך הקרקע", אומר עדין. "כשהגענו לפגישה ראשונה במפא"ת, המינהל לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון, נאספו באולם כל ראשי המדורים הנוגעים לעניין. כשסיימנו את המצגת השתרר שקט בחדר, ואז אחד מהם אמר רק משפט אחד: 'סוף סוף יש לנו עם מי לדבר על התת קרקע'. מפא"ת נמצאת בקשר קבוע והדוק עם דארפ"א (DARPA), הזרוע הטכנולוגית של משרד ההגנה האמריקני. עם המשוב שאנחנו בכיוון הנכון מבחינת שני הגופים הללו, יצאנו לדרך".
הכירו בארוחת שבת
לעולם העסקי הגיע גלעד עדין מצויד בתואר שני בכלכלה ומינהל עסקים, ועם רקע מודיעיני בצה"ל כמפקד וכאיש מילואים ביחידה 8200. יחד עם חתנו, ידין סופר, יזם סדרתי הנשוי לבתו מעיין, פתח חברת הפקות גדולה, שבין השאר ייבאה בזמנו לישראל את ועידות TED, עם הרצאות קצרות של אישים מתחומי המדע, הרוח, האמנות והפוליטיקה.
עדין: "הפרק החדש התחיל אחרי 7 באוקטובר, כשקיבלתי טלפון מידין, שחי עם בתי בניו יורק בשנים האחרונות. הוא הקים שם סטארטאפ, עשה אקזיט וחיפש את הדבר הבא. מעיין וידין הקימו בביתם בניו יורק 'מוסד' של ארוחות ערב שבת לישראלים. שם הם התחברו מאוד עם אשר כץ, לוחם במילואים, שעשה שירות ממושך במעבדה לגילוי וזיהוי מנהרות של אוגדת עזה. בניו יורק הוא הקים עבור המיליארדר אדמונד ספרא תנועת נוער של צעירים יהודים. ביחד התחלנו לגלגל רעיון להקים מיזם להתמודדות עם מנהרות החמאס. לא מצאנו חברות אחרות בעולם או בארץ שעוסקות בתחום, ובדרך כלל כשאתה מגיע למקום שאין בו איש כנראה שזה לא מקרי. אבל ידין התעקש, ואני מצידי התיישבתי ללמוד את הנושא.
"מהר מאוד התברר לי, כי יותר מעשרת אלפים מתקנים צבאיים ברחבי העולם מחופרים כיום מתחת לאדמה. בעוד שהמערב, כולל ישראל, שולט באוויר, ציר הרשע מתחפר. לא רק איראן, חמאס וחיזבאללה ירדו מתחת לאדמה, קרטלי הסמים חפרו מנהרות חודרות ממקסיקו לארצות הברית, הסינים משקיעים כבר שנים רבות במתקנים תת קרקעיים ומחביאים הכל מתחת לאדמה, הודו מתמודדת עם מנהרות חודרות מפקיסטאן, וספרד עם מנהרות ממרוקו. גם דרום קוריאה חשפה מנהרות ענק שהכינה צפון קוריאה לפלישה, ועוד".
"במקום הפצצה מהאוויר". מערכת קידוח הנפרסת בשטח
(צילום: באדיבות תריסר)
"תריסר" קמה בקיץ שעבר עם שני מוקדים: מטה מרכזי באוסטין, טקסס, משם מנהל אותה בינתיים ידין סופר כמנכ"ל, שאחראי על גיוס המשקיעים בארצות הברית ועל ניהול הכספים. אשר כץ מנהל מארה"ב את המחקר והפיתוח. בישראל הוקמה חברת בת, שגלעד עדין מנהל ממנה את האסטרטגיה, השיווק והמכירות, ואחראי על הקשרים עם משרד הביטחון ומפא"ת. בקרוב יצטרף אליו חתנו ידין, שחוזר עם משפחתו לארץ.
קרב בעומק האדמה
עדין: "הדבר ראשון שעשינו היה לגייס את המהנדסים הכי טובים. בארץ גייסנו כאלה שעבדו ביחידות המיוחדות של צה"ל, כי להם יש גם הבנה הנדסית טובה וגם את הפרקטיקה. בארה"ב פנינו למהנדסים יוצאי חברת החלל SpaceX וחברת המינהור The Boring Company של אילון מאסק, שבונה מנהרות תת קרקעיות בארה"ב להפחתת עומסי התנועה. כולם קיבלו בעצם אתגר אחד: לנצח את חוקי הפיזיקה. קשה לזוז בתוך כרום כדור הארץ. כמה חודשים אחר כך כבר הצגנו את היכולות שלנו במתקן סודי במרכז הארץ בפני משלחת של דארפ"א וגופים נוספים מארצות הברית, כמו הצי ומשמר הגבולות. היום יש לנו 20 עובדים, כמחציתם בארץ, יותר מ-90% מהם מהנדסים, ואנחנו כל הזמן מגייסים".
מה אם תחת הר גדול מאוד במדינה רחוקה, עשרות מטרים מתחת לאדמה, קבורות צנטריפוגות במצב לא ידוע, האם אפשר לחדור לתוכו בשיטות שלכם?
ידין סופר: "כן, חד משמעית. זה לא תיאורטי. דארפ"א פרסמה ממש בחודש האחרון מה שנקרא RFI, 'בקשה למידע', מסמך המבקש הצעות ראשוניות לאפשרות של 'חדירה לא קינטית' לפגיעה במטרות עומק באדמה. אתה קורא את זה וברור לך בדיוק על מה הם מדברים: הם מצפים לחשיבה מחדש על איך יוצרים הקרסה במתקן תת קרקעי, כי הם חושבים, ואנחנו כמובן איתם, שהפצצה מהאוויר, אולי, היא לא הדרך האופטימלית להשמיד מתקנים שקבורים בעומק כזה.
"אז אנחנו כותבים עכשיו את המסמכים שנגיש לדארפ"א. אנחנו נולדנו בדיוק כדי לפתור בעיות כאלה. והמדהים הוא, שרק לפני שנה עוד הסתכלו עלינו כאילו אנחנו קצת משוגעים".
אבל אתם לא תהיו מוכנים לזה מהרגע להרגע?
סופר: "לא, אבל גם משרד ההגנה האמריקני לא מבקש לבחון כבר מחר טילים כאלו, וגם אם היו, לא ברור אם יש להם כבר תקציבים לזה. כרגע הכסף הולך על הפצצות החודרות הקלאסיות".
אשר כץ: "אבל אנחנו מאוד משימתיים בעניין הזה. כתבתי לכל העובדים, אתם צריכים להבין, שככל שלארצות הברית ולישראל תהיה יכולת לעשות את זה, זה ישנה את יכולת ההרתעה של המערב ולמעשה את כל הסדר העולמי. יש פה משימה שמדברת לאנשים ברמה הכי אישית. ואני אומר להם, חבר'ה, אנחנו בלחץ זמן. צריך להקריס את המתקנים האלה כמה שיותר מהר".
פתח מנהרה שאיתר צה"ל בציר פילדלפי ברצועה. ניסויים בסיוע צה"ל ומפא"ת
(צילום: דובר צהל)
סופר: "לפני המלחמה, מה שדיברנו עליו היה מאוד תיאורטי. פתאום לכולם ברור שהמלחמה באיראן לא נגמרת רק בגלל שאין לנו יכולות לפגוע בתת הקרקע. אני חושב שהשינוי הזה ניכר גם ברמת המשקיעים שעומדים מאחורינו, שהם לא סתם אנשים עם כסף, אלא כאלה שיש להם קול מאוד חזק בדרגים הכי גבוהים בממשל. והקולות האלה בסוף מטפטפים למטה".
תארו לי איך זה עובד בשטח.
סופר: "יש לנו בצנרת כ-20 פיתוחים בשלב ראשוני, אבל יצאנו לדרך עם שתי מערכות שונות, שכרגע הן הכי דחופות בשטח. הראשונה היא מערכת פריצה והשמדה אוטונומית. D9 ממוזער, שניתן להכניס לפתח של מנהרה בעזה או בלבנון. המיוחד בכלי הוא, שהוא מאוד עמיד, יודע לספוג מכות ולעבור מכשולים, בין אם זה שקי חול או דלתות הדף. הוא מגיע קודם לסוף המנהרה, ואז נוסע אחורה ומפרק אותה מבפנים החוצה. זה יכול לכלול גם קדיחת חורים קטנים בנקודות טקטיות בתוך המנהרה ומילויים בחומר נפץ שיופעל בהמשך".
אשר: "הכלי מפלס לעצמו את השביל שהוא צריך לעבור בו. נדרש כאן מרכיב כוח בתכנון הכלי, שהוא קריטי בהנדסה. אנחנו לא ממציאים פה את הגלגל. עולם המנהור והתת קרקע הוא בן מאות שנים. בתחום כריית המכרות פותחו במשך יותר מ-100 שנים כלים שיודעים לעשות פעולות מאוד אלימות בתוך התת קרקע כדי לפלס דרכים. ואנחנו לומדים מהעולם הזה ושואלים את עצמנו איך מביאים אותו לתוך העולם הצבאי הטקטי של היום.
"הרכב מופעל בשליטה מרחוק באמצעות סיב אופטי, ויש לו גם רכיבים אוטונומיים, שמאפשרים לו לתפקד עצמאית, למשל כאשר התקשורת אובדת, ובעבודה במנהרות זה קורה הרבה. לפעמים הסיב גם נתקע. יש גם כל מיני פעולות חוזרות כמו קידוח והשחלה של חומר נפץ, מספיק ללחוץ על כפתור והמכונה כבר יודעת לבצע אותן לבד.
"אנחנו חושבים על איך מביאים יכולות כאלה לכלל הצבא. שבכל גדוד הנדסה מתמרן, למשל, הכלי הזה יהיה חלק ממערך התמרון ויהיו אנשי צמ"ה שיודעים להפעיל אותו בלי צורך לחכות לכוחות מיוחדים".
סופר: "המערכת השנייה שלנו מאוד שונה בצורתה. היא נראית יותר כמו כלי שנקרא HDD, קיצור ל'מכונת חפירה אופקית'. משתמשים בזה היום בשווקים אזרחיים כדי להעביר באדמה תשתיות כמו חשמל ותקשורת. זו מערכת שיודעת להעביר דרך התת קרקע חומרי נפץ, חיישנים, ויום אחד, כשהקוטר יגדל, אפילו בני אדם.
"אפשר לחשוב על זה גם כטיל, טורפדו תת קרקעי: מערכת שיודעת לחפור לעצמה את הדרך במהירות רבה ובסוף להתפוצץ. בארצות הברית מכנים את זה 'תחמושת חדירה לא קינטית'. שימוש אחר בה שאפשר לדמיין הוא במלחמת השוחות שמתנהלת עכשיו באוקראינה, ביכולת להעביר ציוד מנקודה א' לנקודה ב' בשדה הקרב, מתחת לאדמה".
סופר: "המיוחד בכלי שלנו הוא שניתן להכניס אותו לפתח מנהרה בעזה או בלבנון. הוא יודע לספוג מכות ולעבור מכשולים, וככה הוא מגיע לסוף המנהרה ואז נוסע לאחור ומפרק אותה מבפנים החוצה"
המכשור הזה לא תלוי בסוג הקרקע?
סופר: "בהחלט תלוי. אנחנו פוגשים את זה בארצות הברית. פה, בטקסס למשל, יש גיאולוגיה מסוימת ובצד המערבי האדמה שונה לגמרי".
אשר: "מיד כשנתקלנו בבעיה הזו הבנו שאנחנו זקוקים לא רק למהנדסים שלנו מהארץ, שהם יוצאי יחידות מיוחדות, אלא גם למהנדסים של Boring, שהתנסו בזה ויודעים להתמודד עם גיאולוגיות שונות, כי פעם החברה שלהם נפרסה בלאס וגאס ופעם בטקסס ופעם במקום אחר. זה היה תהליך מאוד מעניין, ליצור שפה משותפת שמחברת בין הצוות הישראלי שלנו, שמדבר את השפה הצבאית של 'חתימה לוגיסטית', 'חתימה טרמית' וכו', ובין הצוות האמריקני. בסוף בנינו ממש מילון, שמשמש את המהנדסים כשהם כותבים את אפיון המוצר. נדרשת כאן שפה משותפת, שמשלבת פרמטרים מהעולם הצבאי ומהעולם האזרחי".
הזכרתם גם מערכות הגנה.
סופר: "במהלך החודשים הקרובים נצא בכמה הכרזות בעולמות המיגון בתת הקרקע, ואני לא יכול לפרט, אבל אני יכול לדבר על העיקרון. מה שמייחד סביבה צבאית זו יכולת התמרון המהירה. כשמדברים על תת קרקע בהקשר ההגנתי, מדברים על הצורך להוריד משהו מתחת לאדמה במהירות וביעילות האפשרית, בין אם זו עמדת פיקוד ושליטה ובין אם זו חוות שרתים.
"הייתה לי שיחה מאוד מעניינת עם מנכ"ל חברה שמייצרת דאטה סנטרים, שעובדת עם הפנטגון. לדבריו, בחצי שנה האחרונה, בכל מפגש שם שואלים אותו אם הוא יכול 'להוריד' את המתקנים שלו אל מתחת לאדמה. הם רואים מה שקרה במזרח התיכון, שם בסיסים אמריקניים וחוות שרתים גדולות חטפו טילים, ואומרים לעצמם: 'הרבה יותר נכון להעביר את התשתיות שלנו לתת הקרקע'. אבל, אומר לי המנכ"ל, 'אף חברה אמריקנית לא רוצה לעשות את זה עבורם'.
"זו אמריקה, והפנטגון יכול גם להטיל את המשימה על צבא ארה"ב, אבל אין להם את היכולות או הכלים לעשות את זה בצורה מהירה ויעילה, עם חתימה לוגיסטית נמוכה. וזה מה שאנחנו מביאים לשוק בתחום המיגון".
אשר: "בארה"ב נשמעת הרבה ביקורת על כך שהתשתיות הקריטיות האמריקניות חשופות להתקפה. את האימונים שלהם הם מנהלים מתחת לאוהלי ענק. וכשאתה מסתכל על אוקראינה, למשל, אתה לא רואה שם אוהלים שחשופים לרחפנים. הביקורת היא, שהצבא האמריקני מתאמן עדיין לקראת מלחמה שלא קיימת עוד, שצריך להעביר גם את האימונים לתת הקרקע. לשם אנחנו נכנסים".
אני מודה שעדיין לא הבנתי איך אתם מתכוונים לעשות את זה.
סופר: "אנחנו יוצרים מכונות שיודעות להניע, לשאת דברים או למקם אותם בתוך האדמה. זה יכול להיות צינור, שמאפשר גישה מנקודה אחת לנקודה שנייה, אבל גם דרך להעביר משהו אל מתחת לאדמה. תחשוב על העברת כוח לוחם ממקום למקום, קרון פיקוד ושליטה או דאטה סנטר. את הטכנולוגיות אנחנו שואבים משני עולמות מאוד גדולים, המינהור והקידוחים. המון פעמים ההבדל ביניהם הוא רק הקוטר, רוחב ה'חור' שדרכו אתה רוצה להעביר משהו.
"עד היום, כשרוצים לחפור מנהרה, צריך קודם לחפור בור ענק ועמוק, תהליך שלוקח חודשים, ואז, מלמטה, להפעיל מכונה לחפירת מנהרות, TBM. המהנדסים שלנו, כשעבדו עוד בחברה של אילון מאסק, בנו משאית שיודעת לשגר מכונה כזו לתוך האדמה תוך כמה שעות בלי צורך לחפור, פשוט בזווית מסוימת".
אתם יודעים גם לבנות מנהרות?
עדין: "אנחנו יודעים להקים מתקנים תת קרקעיים במהירות. נרצה לשלוט בכל שרשרת הערך של התת קרקע, אבל ממש לא רק מנהרות. אני מזכיר לך שבאיראן, למשל, מדובר בבסיסי ענק בתוך התת קרקע, שבהם נוסעים רכבים. לזה אין היום פתרונות למערב, ושם אנחנו נהיה".
מערכת הקידוח. סיוע ממהנדסי Boring
(צילום: באדיבות תריסר)
כמה מכל זה הוא חזון לשנים קדימה וכמה כבר קיים בשטח?
סופר: "אני אענה באופן כללי. למעשה, מערכת הרכש האמריקני היא שמכתיבה בסוף את לוח הזמנים בפיתוח המוצרים האלה. המימון לסטארטאפים ביטחוניים בארה"ב מתחלק לשניים: תקציבים לטווח ארוך שמקצה הקונגרס, ותקציבים לטווח קצר, לפיתוח מיידי. ומדובר בסכומים אסטרונומיים.
"הם קוראים לזה TRL, ראשי תיבות של 'רמת מוכנות טכנולוגית'. TRL 1 יכול להיות מוצר ברמת הרעיון בלבד, ו-TRL 7 אומר מוצר שמוכן לצאת לשטח. אנחנו מנסים לתפוס את מענקי הפיתוח, ולכן התמקדנו בשנה החולפת בפיתוח שתי המערכות שעליהן דיברנו, שאיתן כבר הגענו לרמת TRL 7. אנחנו כבר רצים קדימה לשלב ההדגמות, אבות הטיפוס, שאנחנו יכולים להציג בשטח, ולמוצרים האלה יש קונפיגורציות שונות, למשל התאמה למנהרות בעזה או למנהרות בלבנון.
"מעבר לזה, יש לנו עשרות מוצרים שהם ברמת TRL 1 עד TRL 3. לאלה אנחנו בונים כרגע צוות מכירות בארה"ב, שעובד בעיקר מול משרד הביטחון האמריקני. המטרה היא להתאים את סדרי העדיפויות שלנו לסדרי העדיפויות שלהם".
אשר: "דוגמה קטנה. יחידה מסוימת העלתה בעיה של צורך לבזר מרכזי אנרגיה בין הרבה נקודות מתחת לאדמה, מבלי להשתמש בגנרטור או בסוללות לכל אחת. אמרנו להם, 'ומה אם היה לכם כלי שיודע לפרוס תשתית של חשמל מנקודה אחת לכל הנקודות האחרות?' מבחינתם זה נשמע כמו חלום".
ביצעתם ניסויים?
אשר: "כמובן. גם במתקנים בתוך הארץ, וגם במנהרות של חמאס בעזה בשיתוף מפא"ת, יחידת יהלום וחיל ההנדסה. כולם משמשים בשבילנו מוקד ידע והגדרת צרכים".
המלחמה הבאה
הסטארטאפ החדש של עדין ממלא אותו באנרגיה. לאחר שסיים את תפקידו כמנכ"ל ערוץ 13, עדין פרש מעולם העיתונות. ישראלים מבוגרים עוד זוכרים אותו בזכות ההודעה הראשונה בערוץ 1 על רצח רבין; צעירים יזהו את קולו מן הכריזה בנתב"ג שלא להשאיר חפצים ללא השגחה. בשנים שחלפו מאז שפרש מהתקשורת הוא הקים חברת הפקה ובמקביל פצח בקריירה מכניסה של ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי למנהיגים בעולם. את התיווך סיפקו חבריו לשעבר מ-8200 שהפכו לאושיות בעולם המודיעין. 13 שנים דילג בין מטוסים במזרח הרחוק, באפריקה ובאירופה, והפך לאיש סודם הדיסקרטי של בכירים במדינות אקזוטיות, גם כאלה שלא מקיימות יחסים עם ישראל.
עדין: "בינואר 2020 החלטתי שאני רוצה להתמקד רק בייעוץ, והעברתי את חברת ההפקות לעובדים שלי. חודש אחר כך, באמצע פברואר, הגיעה הקורונה. כולם חשדו שהיה לי מידע מוקדם, כי חברות ההפקות חטפו בקורונה את המכה הכי קשה. היה לי מזל. כך שרדתי".
איך אתם רואים את העתיד של תריסר? הרי בניגוד לחברת הייטק שמייצרת אלגוריתמים בטווח מיידי, אתם מייצרים מכשירים, וזה עסק שלוקח זמן.
אשר: "אני חושב שאחד המסרים החשובים של 'תריסר' הוא, שאנחנו בישראל צריכים לעשות 'שיפט' לכיוון של מוצרים פיזיים. העולם הולך לכיוון הזה, ואם אנחנו לא נדע להצטרף למגמה נישאר מאחור, בפער גדול. אנחנו 'דוחפים' את המוצרים שלנו מאוד מהר, ואנחנו מאמינים שאנשים יבינו במהירות את הצורך בזה. אתה עוד תראה אותנו עם שיערות לבנות והתקפי לב בגלל שלא נספיק לעמוד בקצב הייצור. אני יודע שזה יגיע".
ידין: "אם הייתי צריך לתאר את המלחמה שלנו בעתיד, בעיניי היא תהיה דומה למלחמת העולם הראשונה. אתה רואה את זה באוקראינה: לגודל, לכסף, אין בהכרח השפעה על העליונות בשדה הקרב. היכולות הקטלניות הולכות להעביר את כולנו למלחמת שוחות, וזה אומר, שבסוף, היכולת להתמגן והיכולת לשרוד קרב לאורך זמן היא שתכריע את המלחמה הבאה. כך שלדעתי, היכולת שלנו לאפשר תמרון או לחלופין התמגנות מהירה בתת קרקע, מגיעה בזמן המושלם".
עדין: "אלברט איינשטיין כבר אמר שהוא אמנם לא יודע באילו כלים יילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל במלחמת העולם הרביעית יילחמו כבר במקלות ובאבנים. אני חושב שהיום אנחנו יודעים לפחות, שבמלחמת העולם השלישית לא יילחמו רק באוויר, בים וביבשה אלא גם בתוך קרום כדור הארץ".
