צה"ל מתקשה להתנהל בתקציב הקיים, משחרר חיילי מילואים ואף נמנע מפעולות צבאיות מסוימות שעולות כסף רב. זאת, בשל אי היענות לפי שעה של משרד האוצר לדרישתו להגדיל לאלתר את תקציב הביטחון מ-144 מיליארד שקל ל-183 מיליארד שקל, סכום שיא בכל הזמנים. במשרד האוצר טוענים כי הדרישה "מופרזת לחלוטין ובלתי הגיונית, וזה לא יקרה".
בימים הקרובים, ייתכן שעוד השבוע, יוכרע בכמה תסתכם התוספת התקציבית לצה"ל, כאשר מי שיכריע במחלוקת צפוי להיות ראש הממשלה בנימין נתניהו. במערכת הביטחון אמרו אתמול כי "באוצר יודעים שברגע שיוכרזו הבחירות, לא ניתן יהיה להעביר כספים, ולכן הם מורחים את הזמן". במשרד האוצר מכחישים את הטענה הזאת מכל וכל וטוענים כי "כל ענייני התקציב סוכמו מזמן והדרישות של מערכת הביטחון נענו במלואן בתקציב ואין לנו מושג מדוע צריך להקציב עכשיו עוד עשרות מיליארדים לביטחון".
המחלוקת היא בסכומים עצומים, שישפיעו על כל הרכב תקציב המדינה. ברור שתוספת של עשרות מיליארדי שקלים תיאלץ את הממשלה לקצץ בשיעור חד את תקציבי המשרדים האזרחיים ובראשם החינוך, הבריאות והרווחה, ולדחות פרויקטים דחופים בתחום התשתיות, בעיקר בתחבורה. לפני הבחירות אין כלל ספק שהממשלה לא תעלה מיסים לאזרחים, אלא תתמקד בקיצוץ תקציבים ואולי תפרוץ שוב את מסגרת התקציב, מה שעלול להביא מחדש להורדות דירוג האשראי של ישראל.
תקציב הביטחון זינק בשנות המלחמה בשיעורים ניכרים, כמותם לא היו מעולם. לפני מלחמת חרבות ברזל, ב-2023, הסתכם תקציב הביטחון ב-76 מיליארד שקל "בלבד". לאחר פרוץ המלחמה עודכן התקציב בדצמבר 2023 ל-94 מיליארד שקל. ב-2024 הוקפץ התקציב תחילה בחודש מרץ ל-132 מיליארד שקל ובדצמבר ל-164 מיליארד שקל.
ב-2025 נעשה ניסיון להפחית את תקציב הביטחון ל-130 מיליארד שקל, אולם בחודש ספטמבר הוא הוגדל ל-162 מיליארד שקל.
השטחים עליהם צה"ל השתלט בלבנון ועזה - בגודל של סינגפור
התקציב המקורי לשנה הנוכחית, 2026, נקבע בחודש ינואר על 112 מיליארד שקל בלבד, אך הוגדל עם אישור תקציב המדינה בחודש מרץ השנה, בהכרעת ראש הממשלה בעקבות מחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון ל-144 מיליארד שקל. כעת, כאמור, דורשת מערכת הביטחון להגדילו מיידית לתקציב שיא עצום של 183 מיליארד שקל.
בניגוד לטענת ראשי משרד האוצר, שבתקציב שנקבע במרץ כבר נלקחו בחשבון מלחמת שאגת הארי והמצב בלבנון, טוענים במערכת הביטחון כי אין לטענה הזאת שחר: "המלחמה עם איראן נכנסה לתוך חודש אפריל והיה גם יום לחימה נוסף לפני שבועות אחדים ונדרשת כוננות רבה מאוד בחזית הרחוקה הזאת".
במערכת הביטחון הדגישו, כי "בנוסף לכך, צה"ל התפרס בלבנון על שטח עצום בהרבה מהתכנון המקורי (210 קמ"ר), בעת גיבוש התקציב, ומחזיק גם בעזה שטחים עצומים (550 קמ"ר), שווים בגודלם לסינגפור. זה עולה כסף רב".
עוד הסבירו במערכת הביטחון, כי הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל עושים כעת מאמץ עצום לצמצם את כוח המילואים. ראש הממשלה נתניהו קבע ערב אישור תקציב המדינה כי המילואים יצומצמו מ-60 אלף ל-40 אלף חיילים בחודש, ולפי זה התקציב הופחת מהדרישות הראשוניות, אולם אחרי שבמשך זמן לא קצר היו 120 אלף חיילי מילואים בשירות בו זמנית, המספר פחת כעת לכ-64 אלף חיילים. זאת, כאשר הצבא מנסה נוכח המצב הכספי לצמצם עוד את מספרם ל-50 אלף בלבד.
נתניהו. יכריע
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
עוד הוסבר במערכת הביטחון, כי ההוצאות העצומות שנגרמו בשבע חזיתות - שתיים מהן רחוקות ומחייבות הוצאות יקרות מאד (איראן ותימן) - מביאות את צרכי הצבא עתה לסכום של 183 מיליארד שקל עד 188 מיליארד שקל. "את הנתונים האלה מכירים היטב גם באוצר וגם במל"ל", הסביר גורם במערכת הביטחון.
לדברי הגורמים בצבא, הפער של 20 אלף חיילי מילואים עולה בחצי שנה חמישה מיליארד שקלים, "ואת זה צרכים להבין במשרד האוצר".
בתשובה לשאלה אם בצבא מבינים שגידול עצום בתקציב הביטחון ייאלץ את האוצר לקצץ באופן כואב את התקציבים האזרחיים, הייתה התשובה "זה לא נעלם מעינינו, אבל אין ברירה אם אנחנו רוצים לשמור מכל וכל על ביטחון המדינה".
הדיונים נדחים בזה אחר זה
לאחרונה הציע ראש אגף התקציבים באוצר (שהיה בעבר ראש אגף התקציבים במערכת הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל), מהרן פרוזנפר, להוסיף 12 מיליארד שקל, שנשמרו ברזרבה, לתקציב הביטחון, אולם בצבא סירבו. זאת משום שנטען כי "זהו סכום מגוחך לעומת צרכי הצבא, מה עוד שגביית המיסים של האוצר גבוהה בהרבה מהתחזיות ולאוצר יש עוד רזרבות שלא יחייבו קיצוצים כואבים מדי בתחומים אחרים".
טענה מפתיעה שהעלו אנשי מערכת הביטחון בדיונים עם ראשי האוצר היא שדווקא הגדלת תקציב הביטחון מודגשת לאחרונה במדינות שונות על ידי חברות דירוג האשראי כסיבה להעלאת הדירוג, בשל הגדלת הביטחון במדינות הללו, וכך צפוי גם בישראל.
כפי שנודע ל-ynet ו"ממון", בימים האחרונים בוטלו בזה אחר זה שלושה דיונים בנושא שנקבעו במשרד ראש הממשלה, בשל המחלוקות הקשות בין משרד האוצר למערכת הביטחון. בצה"ל טענו שמדובר ב"גרירת רגליים של אנשי האוצר כדי להגיע להכרזת הבחירות ללא הכרעה".
בינתיים, טענו במערכת הביטחון כי חלק מהצבא משותק וציטטו את דברי הרמטכ"ל כי במצב הנוכחי הצבא קורס לתוך עצמו, גם בשל חוסר משווע בכוח אדם. בשל החוסר הזה נאלץ צה"ל לגייס אלפי חיילי מילואים נוספים.
מהרן פרוזנפר
(צילום: שלו שלום)
גורמים בכירים במשרד האוצר אמרו בתגובה רשמית כי "תקציב נוסף יעבור למשרד הביטחון בהתאם לסכומים שאישרה הכנסת בתקציב האחרון, ששמר רזרבות תקציביות להוצאות הביטחון, כפי שהציע בשעתו משרד האוצר".
בנוסף, ציינו בכירים במשרד האוצר כי "לאור הסיכומים המתגבשים, תקציב מערכת הביטחון יעמוד במסגרות, כפי שנקבעו בתקציב המדינה".
על כך אמר גורם בכיר במערכת הביטון: "דומה שבאוצר לא מפנימים שאנחנו במלחמה קשה כבר כמעט שלוש שנים, כולל מעבר לגבולות ישראל, מלחמה שהוצאותיה גבוהות בהרבה ממה שאושר לפני חודשים אחדים בתקציב המדינה".
