זה אמור להיות אחד המהלכים הדרמטיים בבורסה של תל-אביב. הנפקות שיא שמקדמת רשות החברות הממשלתיות של שתי הענקיות הביטחוניות הגדולות: התעשייה האווירית לפי שווי מוערך של כ-100 מיליארד שקל ורפאל לפי שווי מוערך של 60 עד 70 מיליארד שקל. הנפקות בסדר גודל כזה יציבו את שתי החברות בשישייה הפותחת של הבורסה בארץ. ברשות החברות אופטימיים לגבי ההנפקה של התעשייה האווירית ומעריכים כי יהיה אפשר להשלים אותה בחודשים הקרובים. עם זאת, עדיין לא נפתרו כל המחלוקות מול הרשות לניירות ערך לגבי הגילוי הנאות לציבור שהחברות מחויבות לו. בתעשייה האווירית וברפאל דורשים חיסיון מלא או חלקי לחלק מהעסקאות הרגישות.
"המוכנות להנפקה של התעשייה האווירית נמצאת בתהליכים מתקדמים", מביעה אופטימיות רו"ח אלינור דמרי, מנהלת יחידת כספים ובקרה ברשות החברות. "יש כבר החלטת ממשלה והייתה לאחרונה התקדמות מאוד משמעותית בנושא. גם המהלך עם רפאל בעיצומו אבל המוכנות לתהליך עדיין בשלבים פחות מתקדמים".
דמרי תצא בקרוב בראש משלחת לניו-יורק ביחד עם מעיין הראל, מנהלת היחידה הביטחונית, כדי לבדוק את הרגולציה האמריקאית בנאסד"ק ובבורסת ניו-יורק בכל הנוגע לחברות ביטחוניות, ותסיק מסקנות לגבי תיקונים נדרשים בארץ. ברשות החברות שוקלים גם הנפקה דואלית — בבורסות של תל-אביב וניו-יורק במקביל — בדומה לחברות ישראליות מובילות כמו טבע. אם לא יושגו הבנות עם הרשות לניירות ערך, תשקול הרשות לקדם הצעת חוק באמצעות חוק ההסדרים.
הדוח השנתי של רשות החברות הממשלתיות חושף עד כמה הפכו החברות הביטחוניות לעמוד תווך מרכזי בכלכלה הישראלית. ההכנסות של רפאל זינקו ב-2025 ב-21% ושל התעשייה האווירית ב-13%. התוצאה: הכנסות שיא של כל הזמנים לחברות הממשלתיות בישראל שהסתכמו ב-2025 ב-113 מיליארד שקל. "החברות הביטחוניות הן התורמות החשובות ביותר לגידול בהכנסות וברווחים", אומרת דמרי. הרווח הנקי של כלל החברות הממשלתיות הסתכם ב-9.8 מיליארד שקל לעומת 7.6 מיליארד בהשוואה לשנת 2024 — גידול של 28%. הרווח לקופת המדינה, דיבידנדים שהכריזו החברות ב-2025 עומד על 1.61 מיליארד שקל, לעומת 1.19 מיליארד שקל בשנת 2024.
עוד נושא חשוב שעל הפרק נוגע למכירת צים לחברת האפאג-לויד הגרמנית. העסקה נתקלת בהתנגדויות של גורמי ביטחון ושל ועד העובדים, בין היתר, בגלל שסעודיה וקטאר מחזיקות כל אחת בנפרד בלמעלה מ-20% מהמניות של האפאג לויד. צים הופרטה ואינה בבעלות ממשלתית אך בגלל חשיבותה הביטחונית, למדינה מניית זהב בחברה וזכות להטיל וטו על מכירתה. רשות החברות ממונה על תהליך בדיקת הרכישה והקימה צוות שכולל נציגים של משרדי האוצר, הביטחון, התחבורה ורשות התחרות. "התהליך", אומרים ברשות החברות, "נמצא בעיצומו וייארך מספר חודשים".
שיאני השכר
רשות החברות אחראית על 70 חברות ממשלתיות, ביניהן כ-15 חברות בולטות במשק. ברשימה אפשר למצוא בנוסף לתעשייה האווירית ולרפאל גם את חברת החשמל, מקורות, נת"ע, נתיבי ישראל, נמל אשדוד ועוד. השבוע מתפרסם הדו"ח השנתי של רשות החברות הממשלתיות לשנת 2025 — השנה הראשונה לכהונתו של רועי כחלון כמנהל הרשות. כחלון מונה לתפקיד על ידי השר דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות, בנובמבר 2024. לזכותו של כחלון שחתום על הדוח — הפרסום השנה שקוף יותר וכולל פרק מפורט הנוגע לשכר העובדים וכוח האדם בחברות הממשלתיות. אז באיזו חברה ממשלתית הכי משתלם לעבוד? בראש עומדת רפאל עם שכר ממוצע ברוטו לעובד רגיל של 22.7 אלף שקל לחודש, אחריה התעשייה האווירית עם 19.8 אלף שקל, חברת החשמל עם 18.4 אלף שקל, מקורות עם 18 אלף שקל ונמל אשדוד עם 17.6 אלף שקל.
רפאל. זינוק של 21% בהכנס
(שאול גולן)
נתון מעניין נוסף נוגע לשכר הבכירים הממוצע: ברפאל הוא עומד על 85.1 אלף שקל לחודש, בתעשייה האווירית על 81.6 אלף שקל, בחברת החשמל ובמקורות על כ-69 אלף שקל ובחברה למתנ"סים על 67 אלף שקל.
עלות השכר הכוללת בחברות הממשלתיות הסתכמה בשנת 2025 ב-23 מיליארד שקל בהשוואה ל-19.3 מיליארד שקל בשנת 2024. זינוק של 19%. ברשות החברות מסבירים כי עלות השכר גדלה בהתאמה לגידול בהכנסות החברות. פערי השכר הגבוהים ביותר בין הבכירים לעובדים רגילים נמצא בחברה למתנ"סים ועומד על פי 10. ממצא מעניין אחר הוא שהפער הנמוך ביותר — פי 1.4 בלבד — בין בכירים לעובדים רגילים התגלה בנמל אשדוד, מה שמעיד על עלויות שכר גבוהות לעובד הרגילים בנמל ביחס לחברות אחרות. הסיבה היא כמובן כוחם הגדול של הוועדים החזקים בנמל. חברת חנ"י — נמלי ישראל, מובילה את הדוח עם עלות שכר ממוצעת לעובד (כולל הבכירים) בסך 47.6 אלף שקל בחודש ושכר ברוטו בסך 39 אלף שקל. רפאל ניצבת מיד אחריה בפער קטן אם כי חשוב לציין שמספר העובדים ברפאל גדול משמעותית מזה של חנ"י שמחזיקה בשיא עלויות השכר.
חברות ממשלתיות כמו עמידר והחברה למתנ"סים, המעסיקות נותני שירותים חיצוניים בהיקף רחב, מציגות עלויות נמוכות משמעותית לעובד: בעמידר עלות שכר ממוצעת לעובד "רק" 20 אלף שקל ובמתנ"סים 7,400 שקל לעובד.
העסקת קרובי משפחה
הרשות גם בדקה איזו חברה מעסיקה הכי הרבה קרובי משפחה, ולפי הממצאים בחלק מהחברות, זה לא קלישאה לומר שמקום העבודה הוא כמו משפחה. באופן מובהק, יותר קרובי משפחה מועסקים בחברת מקורות והם תופסים 38% מכלל העובדים. אחריה, נמל אשדוד עם שיעור של 27.7%, רפאל עם 24%, תעשייה אווירית עם 21%, חברת החשמל, שהייתה בעבר שיאנית מעסיקות קרובי המשפחה, עומדת על 14.1% בלבד. בבדיקה לגבי שיעור העובדים החדשים הנקלטים בשנת 2025, שלהם קרובי משפחה בחברה, עולה כי נמל אשדוד במקום הראשון (והוא גם במקום הראשון בשיעור עובדים, 6.1%, שיש להם יותר משני קרובי משפחה בחברה). במקורות מספרם 6.1% וברפאל 5.4%.
ייצוג חסר לנשים
הדוח חושף כי שיעור הנשים בקרב המנהלים בחברות הממשלתיות רחוק מאוד משוויון. בנמל אשדוד ובתעשייה האווירית שיעור הנשים הבכירות עומד על 17% בלבד. ברפאל (23%) וברכבת ישראל (26%) המצב מעט טוב. החברה השוויונית ביותר היא נתיבי איילון שם שיעור הנשים הבכירות עומד על 48%. נתיבי איילון היא גם החברה הממשלתית היחידה שבראשה עומדת מנכ"לית — אורלי שטרן — נתון עגום שדורש תיקון. ברשות מודים כי הנושא טעון שיפור.
מבחינת ייצוג מגזרים שונים עולה מהדוח כי שיעור העובדים הערבים (למעט דרוזים) נמוך במיוחד ביחס לחלקם באוכלוסייה ועומד בממוצע בין 1%-3%. לעומת זאת, בשיעור העסקת יוצאי אתיופיה חל שיפור והוא עומד על 2.9%. גם שיעור העסקת עובדים עם מוגבלויות עלה ל-3.58%.
דמארי: "הובלנו מהלך לאיחוד דוחות במטרה להנגיש את הדוח ולייצר שקיפות מלאה יותר. בנוסף צורף פרק שכר וכוח אדם בחברות. בעבר היו דוחות נפרדים שפורסמו במועדים שונים. המטרה שלנו היא לצמצם עלויות, למכור ולהפריט חברות שאין יתרון יחסי בהיותן ממשלתיות. אנחנו מקדמים מול החברות סטנדרטים עסקיים כמו 'מבנה הון אופטימלי'. הרשות בוחנת את המבנה הפיננסי של החברות ואנחנו מעודדים אותן לוודא שאין היקפי מזומנים בקופה שעשויים לעודד חוסר יעילות וגם מעודדים אותן לגייס חוב. המטרה לחזק את היעילות, לשפר ביצועים ולאפשר שימוש מושכל במשאבי המדינה.
"הישג נוסף השנה של הרשות תחת כחלון הוא צמצום הפורטפוליו של החברות שאינן חייבות בבעלות ממשלתית: העברנו החלטת ממשלה להפרטת מדרשת שדה בוקר, הכפר הירוק, מקווה ישראל וכפר הנוער מאיר שפיה. אנחנו ממזגים את אשרא (החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ) לתוך החברה לביטוח ענבל. הובלנו פירוק של השוק הסיטונאי, המנהלה להסדרים, ומיזוג אלתא לתוך התעשייה האווירית".
