כל המצלמות בסיום גמר המונדיאל עקבו אחרי הדמעות של ליאו מסי והחגיגה של נבחרת ספרד עם הגביע המוזהב. אבל מעבר לדרמה האנושית והספורטיבית המונדיאל הוא מפעל כלכלי עצום שמגלגל סכומי עתק שמסתכמים בעשרות מיליארדים: תיירות, הימורים, זכויות שידור, חסויות, כרטיסי כניסה למשחקים ועוד. פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, הצליחה לסחוט כל דולר אפשרי מחגיגת הספורט הענקית הזו.
בשנת 2018, עוד לפני ההחלטה הרשמית להעניק את זכות אירוח מונדיאל 2026 לארה"ב, מקסיקו וקנדה, פיפ"א כבר ניהלה משא ומתן עם כ-15 ערים בארה"ב על אירוח המשחקים. אחת מהן הייתה שיקגו, העיר האמריקאית השלישית בגודלה, מטרופולין עצום עם מסורת ספורט אדירה ואוכלוסייה מגוונת של מהגרים מעשרות מדינות. במונדיאל 1994 שנערך בארה"ב אירחה שיקגו את משחק הפתיחה, וגם הפעם היא הייתה מטרה מרכזית מאוד של פיפ"א. היה ברור כי היא שוב תהיה אחת המארחות, אבל כגודל הביטחון כך רבה הייתה התדהמה כאשר ראש העיר באותה תקופה, רם עמנואל, החליט לוותר.
עמנואל לא הסכים לקבל את הנוסחה הכלכלית שפיפ"א לא הייתה מוכנה לזוז ממנה במילימטר: היא גורפת 100% מהרווחים (מכירת כרטיסים, זכויות שידור, חסויות, ואפילו זכיונות חניה ומכירת מזון באצטדיון), בעוד שהעיר המארחת נושאת ב-100% מהעלויות והסיכונים (אבטחה, פינוי אשפה, שירותי רפואה, תחבורה ציבורית וכמובן הסעות VIP). "לא נהיה הכסף הטיפש כאן", אמר עמנואל, שכמו שאפשר היה להיזכר בשבוע שעבר אף פעם לא חושש להגיד את אשר על לבו. "פיפ"א לא הסכימה אפילו לתת ערבויות להוצאות בלתי צפויות. הם התייחסו לשיקגו כאל שטיח כניסה וזהו".
שלושה חודשים אחרי הסירוב של שיקגו, העניקה פיפ"א רשמית לצפון אמריקה את זכות אירוח המונדיאל. שמונה שנים אחרי, אף אחד בשיקגו לא מתחרט. העיר נותרה גם בתקופת המונדיאל אחד ממוקדי התיירות הגדולים בארה"ב, נמל התעופה הענקי "אוהייר" נהנה מתנועת נוסעים ערה של אוהדים בטיסות קונקשן, ושיקגו אירחה בהצלחה מתחמי צפייה המוניים שרשמו רווחים נקיים לעסקים המקומיים מבלי לשלם תמלוגים לפיפ“א.
סיבה נוספת בגללה אף אחד בשיקגו לא מתחרט היא שמבחינה כלכלית, המונדיאל שהסתיים שלשום במשחק הגמר באצטדיון מטלייף בניו ג'רזי, השיג פחות או יותר תיקו. הרווחים הגדולים שהבטיחה פיפ"א לא התממשו, אבל נמנעה גם הקטסטרופה הכלכלית ממנה חששו רבים לפני פתיחת הטורניר. היה נחמד, היה ממש נחמד, אבל בסוף זה אירוע שמהווה פחות מ-0.1% מהתמ"ג השנתי של ארה"ב.
"הפסקות השתייה" של המפרסמים
כלכלית, למונדיאל יש רק מנצחת אחת: פיפ"א. כרטיסים, חסויות, זכויות שידור ושותפויות רשמיות אחרות יניבו לפחות 15 מיליארד דולר, שבערך 11 מיליארד מהם יהיו רווחים נקיים שיזרמו ישירות לחשבון הבנק של פיפ"א בשווייץ.
טראמפ ואינפנטינו. קשרים הדוקים עם אינטרסים משתלבים
(Dan Mullan, Getty Images)
מלבד פיפ"א, המרוויחים הגדולים של המונדיאל הם גופי השידור, שלמרות ששילמו הון עתק, צפויים לסיים את המונדיאל עם רווחים גדולים, לא מעט בגלל "הפסקות השתייה" המלאכותיות שלמעשה חילקו את המשחק לארבעה רבעים כמו ב-NBA, והוסיפו נתח פרסום נכבד. פוקס ספורט, ששילמה 485 מיליון דולר עבור זכויות השידור בארה“ב, דרשה וקיבלה בין 200 ל-300 אלף דולר למשבצת פרסום ממוצעת של 30 שניות. הסכום הזה הגיע ל-750 אלף דולר במשחקים של נבחרת ארה"ב ובמשחקי השלבים המכריעים. אף אחד לא מצפה מ"הפסקות השתיה" להיעלם ממונדיאלים עתידיים, גם אם הם יתקיימו באלסקה. מרוויחות נוספות היו חברות ההימורים, שהכניסו כ-50 מיליארד דולר בהימורים על כל 104 המשחקים. אל חברות ההימורים המסורתיות הצטרפה גם פולימרקט שגילגלה לפי ההערכות כ-4 מיליארד דולר על הימורי המונדיאל.
16 הערים המארחות הוציאו בין 100 ל-200 מיליון דולר כל אחת. הן קיבלו בחזרה באמת דמי כיס, אם כי ההשקעות הקטנות והממוקדות שלהן יישארו לתמיד. פיפ"א הבטיחה לערים הללו "104 משחקי סופרבול", וזה אכן הרגיש ככה, אבל רק מבחינת אווירה. הרווחים הם יותר, איך נאמר, רוחניים.
הרווח האמריקאי הגדול ביותר מהמונדיאל יהיה כנראה מה שארה"ב לא הייתה צריכה לעשות: הקמת איצטדיונים. קטאר בנתה שמונה איצטדיונים לקראת 2022, רוסיה בנתה תשעה לקראת 2018, וברזיל בנתה שבעה לקראת 2014. ארה"ב לקחה את אצטדיוני הפוטבול האדירים שלה, שיפצה פה ושם כמה מהם, והשתמשה בהם. האצטדיונים העצומים האלה נראו פנטסטי במסכי ענק ברחבי העולם, ועשו לארה"ב עבודת יח"צ ששווה הרבה כסף. כתוצאה מכך, ההוצאה המשוערת המשולבת של פיפ"א ושל הוועדות המארגנות המקומיות, שעומדת על 6.5 מיליארד דולר, היא מהקטנות ב-30 השנים האחרונות.
ההשפעה הכלכלית של המונדיאל משתנה בין הערים המארחות. בוסטון, למשל, היא דוגמה לעיר גדולה שהיא יעד תיירות אטרקטיבי תמיד ומהבחינה הזו לא באמת נזקקה למונדיאל, אבל הוא מאוד עזר לה. המלונות בבוסטון רבתי הרוויחו 20% יותר הכנסות לחדר בחודש יוני בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אם כי זה רק כי המחירים היו יקרים בהרבה. שיעורי התפוסה במלונות היו בערך כמו בשנה שעברה, כ-87% — הוכחה נוספת כי תיירי המונדיאל החליפו תיירים רגילים ולא הזיזו באמת את המחט מבחינת המלונות בערים הגדולות.
16 הערים המארחות הוציאו בין 100 ל-200 מיליון דולר כל אחת. הן קיבלו בחזרה באמת דמי כיס, אם כי ההשקעות הקטנות והממוקדות שלהן יישארו לתמיד. פיפ"א הבטיחה לערים הללו "104 משחקי סופרבול", וזה אכן הרגיש ככה, אבל רק מבחינת אווירה. הרווחים הם יותר, איך נאמר, רוחניים
ועדיין, ענף התיירות של בוסטון סבל החל משנת 2025 מירידה חדה בתיירות נכנסת, ותיירי המונדיאל החזירו אותו לחיים. הברים והמסעדות בבוסטון רשמו זינוק של 28% בהכנסות, כאשר מכירות הבירה בכמה מוקדים בעיר קפצו ב-200% מעל הממוצע הכללי, הודות לנוכחות מאסיבית עליזה ושיכורה מאוד של אוהדי סקוטלנד. העירייה השקיעה כ-100 מיליון דולר, כולל שדרוג תחנות הרכבת בדרך לאיצטדיון פוקסבורו, וההערכות הן שהמאזן הסופי יהיה חיובי.
בוסטון גם הייתה אחת הסיבות לכך ש-Airbnb הגדירה את המונדיאל כאירוע האירוח הגדול ביותר שלה אי פעם. יותר אנשים השכירו את בתיהם במהלך הטורניר מאשר במהלך המשחקים האולימפיים 2024 בפריז, כאשר בוסטון רבתי היה בין האזורים המובילים עבור מארחים חדשים. "זה עזר לי לשלם את המשכנתה שלי במשך כמה חודשים", אמרה סמנתה ספאנו, שהשכירה את ביתה בפעם הראשונה במונדיאל. היא הרוויחה מעל 5,000 דולר מהשכרת הבית שממוקם דקות ספורות מפוקסבורו, לאוהדים בריטים ונורבגים.
אוהדים צופים במונדיאל בבר בשכונת קווינס בניו יורק
(צילום: רויטרס)
אזור ניו יורק/ניו ג'רזי אירח שמונה משחקים, כולל משחק הגמר, ומבחינה כלכלית נטו הרוויח הכי הרבה. האימפקט הכלכלי המשוער הוא כ-3.3 מיליארד דולר, מעל ל-1.2 מיליון תיירים הגיעו לאזור ותמכו בכ-26,000 משרות זמניות. פיפ"א, שמעולם לא פגשה תאוות בצע שהיא לא יכולה לחבק, מתכוונת למכור חתיכות דשא ממשחק הגמר במטלייף תמורת 450 דולר לקובייה. יש גם מארז פרימיום שמחירו מגיע עד ל-3,000 דולר. פיפ"א צפויה להכניס למעלה מ-11 מיליון דולר רק ממכירת הדשא של האיצטדיון מבלי שניו ג'רזי תראה מזה משהו. אצל טוני סופרנו זה לא היה עובר.
דאלאס אירחה הכי הרבה משחקים, תשעה, והציפייה המקורית הייתה להשפעה כלכלית של בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר לכל מטרופולין דאלאס. ספק אם המספרים האלה התגשמו, אבל העיר ארלינגטון, בה ממוקם האיצטדיון המפואר של דאלאס קאובויז, עשתה קופה גדולה עם אימפקט של כ-18 עד 24 מיליון דולר לכל משחק. מלונות בארלינגטון רשמו הכנסות שיא של 31 מיליון דולר ביוני בלבד. מאידך, בתי קפה ועסקים קטנים הרחק מהאצטדיון דיווחו על ירידה חדה של לקוחות שחששו להתקרב בגלל פקקי התנועה.
אזור לוס אנג'לס אירח 8 משחקים והאימפקט הכלכלי המשוער הוא של קרוב ל-600 מיליון דולר. כ-250 מיליון נשארו בעיר לוס אנג'לס, ושוב, זה דמי כיס לעיר העצומה הזו, אבל עבור אינגלווד הקטנה, בה ממוקם אצטדיון SoFi, הכנסה של כ-300 מיליון דולר היא דחיפה כלכלית אדירה.
אטלנטה, שאירחה השבוע את חצי הגמר בין אנגליה לארגנטינה, השתמשה במונדיאל כחלק מאסטרטגיה להפוך לשער העסקים והתיירות המרכזי של דרום-מזרח ארה"ב. מיאמי מינפה את האופי הבינלאומי שלה, את אפקט ליאו מסי על העיר ואת אירוח משחקי רבע הגמר והמשחק על המקום השלישי. האימפקט הכלכלי בדרום פלורידה מוערך בכ-1.3 מיליארד דולר. המתמטיקה של המונדיאל מראה כי בשלבי הבתים התייר הממוצע נוחת, נשאר כ-48 שעות וממשיך ליעד הבא, אבל התיירים במיאמי נשארו יותר ומסעדות דיווחו על עליות של 15% בהכנסות.
גאווה בלי כסף
הסיפור שמסביר הכי טוב את מורכבות ניתוח "האפקט הכלכלי" של המונדיאל הזה שייך לקנזס סיטי. כאשר משלחת של פיפ"א טסה לעיר כדי לבדוק האם היא יכולה לארח את המונדיאל, המארגנים המקומיים, מלאי התלהבות, ירדו לרזולוציות הכי קטנות. הם מיפו את מסלולי המשלחת כדי להימנע מפקקים, הציבו מתנדבים בשדה התעופה, והביאו ילדים שישחקו כדורגל מחוץ למלון בו שכנו נציגי פיפ"א. כל זאת כדי להראות להם שקנזס סיטי — הבית של קנזס סיטי צ'יפס, מקבוצות הפאר של ליגת ה-NFL — היא עיר רצינית מאוד גם לגבי כדורגל בצורתו העגולה. והיא באמת כזו. למעשה, מכנים את קנזס סיטי כ"בירת הכדורגל של אמריקה".
אוהדי נבחרת ארה"ב בקנזס סיטי
(צילום: עוז מועלם)
קנזס סיטי נכנסה לרשימת המארחות רק אחרי ששיקגו פרשה. היא הייתה מוכנה לספוג את החוזה הדרקוני של פיפ"א, כי זו הייתה עבורה הזדמנות בלתי חוזרת להציג את עצמה לעולם, ויותר חשוב לטוח ארוך: לשאר אמריקה.
קנזס סיטי ניצלה היטב את תשתיות הכדורגל בהן השקיעה כ-700 מיליון דולר. חוץ מאירוח שישה משחקים, היא הייתה גם בסיס לארבע נבחרות, בהן אנגליה וארגנטינה.
12 מ-14 המונדיאלים האחרונים יצרו הפסדים נטו לערים המארחות, וכמעט 80% ממלונות הערים המארחות בארה"ב אמרו שההזמנות היו מתחת לתחזיות הראשוניות. גם קנזס סיטי סיימה בהפסד כלכלי בטווח המיידי, אבל הטיעון הכלכלי שלה רק מתחיל עם סיום המונדיאל. העיר השתמשה בטורניר כהזדמנות לקדם פיתוח מקומי ולהראות לחברות גדולות למה היא מסוגלת. למשל, חברת הפינטק הגדולה בעולם, Fiserv, התכוונה לפתוח את המרכז שלה בנאשוויל, אבל אחרי ביקור בקנזס סיטי במהלך המונדיאל החליטה לעבור לשם ולהקים מרכז טכנולוגי שעשוי לייצר 2,000 מקומות עבודה.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.07.26
