"הנסיעה לעבודה היא סיוט על בסיס יומי של שעתיים לכל כיוון", מספרת שרון בצלאל, תושבת פרדס חנה שעובדת באיירפורט סיטי ומתניידת מדי יום בתחבורה ציבורית. "במקרים רבים האוטובוסים פשוט מגיעים עמוסים עד אפס מקום והנהג ממשיך בנסיעה בלי לעצור בתחנה". בצלאל, כמו כל משתמשי הדרך בישראל, חיכתה בקוצר רוח לרפורמה שהייתה אמורה לעבור השבוע עם העברת חוק הרשויות המטרופוליניות. החוק כרגע לא נמצא על סדר היום של הכנסת, שעתידה להתפזר מחר, ולכן כנראה יידחה מימושו ביותר משנה.
בצלאל, משתמשת תחבורה ציבורית מנוסה, כבר שבעה מהבטחות: "האבסורד הגדול ביותר הוא שאין קו נורמלי וישיר בין תחנת הרכבת בנתב"ג לבין האיירפורט סיטי הסמוך. מקום שמארח כל כך הרבה עסקים גדולים, היה חייב להציע פתרון קישוריות ראוי. בפועל, אין אוטובוס כזה וברוב המקרים נאלצים לרדת בצומת סמוך וללכת מרחק רב ברגל".
לדבריה, "מניעים פוליטיים דוחקים הצידה את הטיפול בתחבורה הציבורית, וזה כואב מאוד. הציבור בארץ לא מקבל את היחס הראוי בנושא הזה. לתחבורה ציבורית איכותית יש השפעה עצומה ומטיבה על איכות החיים, על הסביבה, על הכיס של כולנו ועל החיבור בין המרכז לפריפריה וחבל שלא מתייחסים לזה ברצינות הראויה".
יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (ליכוד), החליט להוריד מסדר היום את חוק הרשויות המטרופוליניות - בלחץ הח"כים החרדים שדרשו קדימות לחוקי "הדיל" שרקמו עם נתניהו. הצעת החוק, שהגיעה לישורת האחרונה לאחר עשרות שנים של מאבקי כוח ואגו, נדחקה הצידה לטובת אינטרסים סקטוריאליים, חרף הבטחות הממשלה לקדם את הרפורמה המהפכנית. התוכנית להקמת שלוש רשויות תחבורה עצמאיות בגוש דן, בחיפה ובירושלים נועדה להעביר את הסמכויות ממשרד התחבורה בירושלים ישירות לשטח, אך כעת הרפורמה נקברת אל תוך הכנסת הבאה. המשמעות היא עיכוב של שנה לפחות רק בהיבט החקיקתי, ומאחר שפרויקטים תחבורתיים דורשים הליך ממושך, מדובר בדחייה של שנים עד שהתושבים ירגישו שינוי כלשהו בשטח.
רעי הלל סולברג. "חניה על מדרכות שמייצרת אנרכיה"
(אלכס (אלכסנדר) גמבורג)
נוסעי התחבורה הציבורית ימשיכו לסבול מחוסר סנכרון מוחלט ומייאש בין האוטובוסים לרכבות, כאשר התיאום החכם שהיה אמור להתבצע ברמת המטרופולין ירד לטמיון, והנוסעים ימשיכו להמתין בתחנות מבודדות ומרוחקות ללא מענה רציף. גם רוכבי האופניים והקורקינטים ימשיכו להסתכן מדי יום בנסיעה בכבישים מהירים וסואנים; כי שבילי האופניים ימשיכו להיקטע ולהיעלם במעבר השרירותי בין רשות מקומית אחת לשכנתה. כך גם הסיכוי לניהול תנועה עם רמזורים חכמים ברמה האזורית ומיתון מחירי החניה בחניונים ובכחול לבן - נגוז.
"מדיניות לא כתובה של אי-אכיפה"
ורד קליין, תושבת פתח-תקווה שמתניידת לעבודה בתל-אביב בתחבורה ציבורית, הביעה את אכזבתה מאי-העלאת החוק להצבעה. "אני מבזבזת הרבה זמן בדרכים בגלל ניהול לא חכם של התחבורה הציבורית", מתארת קליין. "החוק הזה יכול היה לשפר את המצב גם בתנועה של האוטובוס על ידי סלילת נתיבי תחבורה רציפים בין הרשויות והתאמה בין זמני הנסיעה של אמצעי התחבורה השונים. הרי למדינה יש אינטרס שאנשים ישתמשו בתחבורה ציבורית וזה הזוי שמפספסים הזדמנות היסטורית כזו בגלל מניעים פוליטיים".
שרון בצלאל. "הנסיעה לעבודה היא סיוט"
(אלעד גרשגורן)
גם עבור רוכבי אופניים לא קלה הדרך. רעי הללה סולברג, תושב ירושלים המתנייד באופניים, חושש לחייו בכל יציאה על האופניים. "כשאני נוסע אחר הצהריים, שביל האופניים באלעזר המודעי נחסם דרך קבע על ידי מכוניות חונות, שמאלצות אותי לרדת לכביש ולסכן את חיי", הוא אומר. "ברחוב ברודי ביקשנו לאחרונה מעבר חצייה, אך העירייה סירבה כי זה יבטל חניה. האפשרות לעשות שינוי מקיף בניהול החניה בעיר ללא שיקולים אלקטורליים פשוט ירדה לטמיון. היום יש מדיניות לא כתובה של אי-אכיפה וחניה פרועה על מדרכות שמייצרת אנרכיה וחוסר שוויון".
סולברג טוען כי "החוק נועד לגשר על הפער שבין התלות של העירייה בבוחריה לבין החובה לשרת את כלל משתמשי הדרך. העובדה שהחוק לא עבר משאירה אותנו בעידן שבו כל עירייה חושבת רק על מה שטוב לתושביה ומתנגדת לכל מה שיתרום לכלל אזרחי המדינה".
"היכולת שלנו לצאת מהפקקים מתרחקת"
הפקקים כמובן לא פוסחים על בעלי הרכבים הפרטיים, ולעיתים קרובות הם נדרשים לפתרונות יצירתיים. "מכיוון שאין פה תחבורה ציבורית נורמלית, אני נאלץ להחזיק גם אופנוע, על אף שלפני עשר שנים עברתי תאונה קשה וכל הגוף שלי פלטינות", אומר דורי רחמילוב, תושב תל אביב, שעובד בראשון לציון ובחיפה ומתנייד בעיקר ברכב פרטי ואופנוע. "לא רציתי לחזור לרכב דו-גלגלי, אבל פשוט אין לי ברירה. הפקקים האלה אשכרה מסוכנים; הם דוחפים אנשים לכביש על אופנועים וקורקינטים גם כשאין תשתית מתאימה".
דורי רחמילוב. "לא רציתי לחזור לדו-גלגלי אבל אין לי ברירה"
(יובל חן)
סיון שמואלוביץ, מנכ״לית ארגון 15 דקות, הסבירה כי "תקיעת חוק הרשויות המטרופוליניות היא תוצאה מסוכנת של משחקים פוליטיים וסחטנות שפוגעת בכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אנחנו מחכים לרפורמה הזו כבר 30 שנה, ובשנים האלו המשבר התחבורתי רק הולך ומחריף. מי שחושב שאפשר לדחות את החקיקה לכנסת הבאה לא מבין את עומק המשבר – בתחבורה, לזמן יש משמעות קריטית, שכן זמני התכנון וההקמה הם ארוכים מאוד". לדבריה, "כשאנחנו נמצאים במשבר תחבורתי שרק מעמיק, כל יום של עיכוב בחוק הזה הוא עוד יום שבו היכולת שלנו לצאת מהפקקים מתרחקת. הציבור הישראלי כולו לא יכול להמשיך להמתין בגלל משחקים פוליטיים וסחטנות".
יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס, שיגר פנייה דחופה לשרת התחבורה מירי רגב, ליו"ר הקואליציה אופיר כץ וליו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, בדרישה להעלות באופן מיידי לאישור סופי במליאת הכנסת את חוק הרשויות המטרופוליניות. "אני פונה אליכם באופן דחוף בשם השלטון המקומי ותושבי מדינת ישראל, הניסיון לנהל רשת תחבורה ציבורית מורכבת בצורה ריכוזית ומרחוק נכשל, והגיע הזמן להעביר את הסמכויות לידי מי שמכיר את המציאות המקומית מקרוב", כתב וציין כי אין שום סיבה והצדקה ציבורית, שחוק כל כך חיוני ומשמעותי לרווחת האזרחים יעוכב או ייעצר בשלב זה בשל שיקולים שאינם ענייניים. הציבור מצפה לתוצאות בשטח. אני קורא לכם לגלות אחריות לאומית, להניח בצד כל שיקול שאינו מקצועי, ולפעול במשותף להבאת הצעת החוק לאישור סופי".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.07.26
