צעד ראשון בדרך ארוכה: 40 מיליון שקלים יוקצו לתכנון תחבורתי עצמאי ברשויות הערביות, מה שעשוי להביא בשורה לתושבים המשוועים לנגישות למקומות תעסוקה ולימודים. משרד התחבורה פרסם לאחרונה קול קורא תקדימי, אשר מאפשר לרשויות ליזום פרויקטים ולקבל מהמדינה מימון מלא עבור שלב התכנון.
המהלך נולד בעקבות דרישה של עמותת "סיכוי-אופוק" וועד ראשי הרשויות הערביות, במסגרתו יוקצו מיליוני שקלים לתכנון של לפחות 40 פרויקטים מקומיים. המודל החדש מעביר את התכנון לראשי הרשויות, אך ללא תקציבי ביצוע ייעודיים, התוכניות ייוותרו על הנייר. העדיפות תינתן לשיפור הבטיחות בסביבת מוסדות חינוך, קידום תחבורה ציבורית וחיבור שכונות לצירי תנועה מרכזיים. עד כה התמקדו תקציבי הפיתוח בפרויקטי ענק שניהלו חברות ממשלתיות, בעוד הצורך בפתרונות יומיומיים מקומיים, כמו כיכרות, מפרצי הורדה בטוחים וסלילת כבישים פנימיים, נותר ללא מענה.
פערים של שנים
"מדובר בשינוי חשוב בתפיסה. לראשונה המדינה מאפשרת לרשויות הערביות להחליט בעצמן אילו פרויקטים לקדם בהתאם לצרכים של התושבים", אומר רועי ברק, רכז תחום התחבורה ב"סיכוי-אופוק". "אבל התכנון הוא תנאי הכרחי ולא מספיק. אם המדינה לא תתקצב גם את ביצוע הפרויקטים, התוכניות יישארו במגירה".
הקריאה לתכנון מקיף ואסטרטגי נשמעת היטב מראשי השלטון המקומי, החווים את פערי התשתית הקשים בכל עונות השנה. "צריך לומר בגלוי: התקציבים לטיפול בתשתיות בחברה הערבית לוקים בחסר עמוק, והממשלה לא הקדישה לכך תשומת לב מספקת לאורך השנים", אומר עו"ד פראס בדחי, ראש המועצה המקומית כפר קרע. "אנחנו רואים את זה במיוחד בחורף עם הצפות, תשתיות תת-קרקעיות שנפגעות וכבישים ללא הסדרת תנועה ראויה. אי אפשר לסגור פערים של שנים בלחיצת כפתור, אבל חייבת להיות תוכנית אסטרטגית רב-שנתית שמגובה בתקציבים. כיום הכול מתנהל בטפטופים. תקציב נקודתי פה ושם שמתחלק בין כל הרשויות, כך שבפועל מדובר בטיפה בים. הכבישים שמחברים את היישובים הערביים משרתים את כלל אזרחי המדינה, ולא מוצדק שהם יהיו בתחתית סדר העדיפויות".
בוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות מזהירים מפני יצירת מאגר תוכניות חדש בשעה שפרויקטים רבים שכבר אושרו הוקפאו בשל מחסור בתקציבי ביצוע. "זה אמנם צעד חשוב שעוזר לרשויות לתכנן פרויקטים שאין להן תקציב עבורם, אבל מה לגבי עשרות הפרויקטים שכבר מוכנים לביצוע?", תמה עבד שחאדה מהוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות. "מה שווה להוסיף עוד תוכניות למאגר אם בסוף אין דרך לממש אותן? קודם כול צריך לבצע את מה שכבר מתוכנן ומאושר. לרשות ערבית אין הכנסות עצמיות מארנונה עסקית והיא תלויה בתקציבי מדינה. כשהמדינה קובעת את סדרי העדיפויות, דברים נתקעים. כך למשל היה תקציב לשיפור כביש 65 במקטע ואדי ערה, ומשרד התחבורה החליט לקחת את הכסף והשקיע אותו בחדרה. אם אין אופק תקציבי ברור לביצוע, לא עשינו בזה כלום".
עו"ד פראס בדחי, ראש מועצת כפר קרע
(צילום: אלעד גרשגורן)
סנונית של שינוי
הצורך בתכנון מותאם אישית וירידה לצרכים בשטח מורגש היטב גם בעבודה היומיומית מול התושבים. "משרד התחבורה צריך להסתכל על הדברים מהשטח ולא רק מגבוה, תכנון מלמעלה לא יעזור", מסביר סלאח בדראן, אחראי תחבורה ציבורית בעיריית אום אל פחם. "יש לנו כיום 156 תחנות אוטובוס בעיר. עקב פניות רבות של תושבים יצאנו למכרז לתכנון 120 תחנות נוספות, והתוכנית כבר נמצאת בשלבי אישור אחרונים. אלא שבפועל, יש לנו תקציב ביצוע רק לעשר תחנות ראשונות. הציבור אצלנו מסתמך מאוד על תחבורה ציבורית, בפרט תלמידים, והתושבים רוצים לראות תחנות בשטח ולא תוכניות על הנייר. כדי שזה יעבוד, חייבים לרדת לשטח ולבחון כל מקרה לגופו".
היעדר התשתיות הפנימיות, המדרכות ותחנות האוטובוס המוסדרות מייצר תלות מוחלטת ברכב הפרטי. המצב הזה מתורגם ישירות לעלייה בתאונות דרכים קשות: בעוד חלקם של האזרחים הערבים באוכלוסייה נמוך משמעותית, הם מהווים כרבע עד שליש מכלל ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל, בין היתר בשל תשתיות ירודות ובלתי סלחניות.
סלאח בדראן מעיריית אום־אל־פחם
הפער בין השקעות העתק בתשתיות ארציות לבין ההזנחה המקומית בלט לאחרונה עם פתיחתן של שתי תחנות הרכבת החדשות בטירה ובטייבה במסגרת "המסילה המזרחית". התחנות נפתחו, אך שירות האוטובוסים המקומי לא הותאם אליהן. בהיעדר קווים מזינים מהשכונות אל הרציפים, התושבים נאלצים להמשיך להסתמך על הרכב הפרטי. הקול הקורא לתכנון עצמאי הוא סנונית של שינוי, אך כדי לצמצם פערים שנצברו במשך עשרות שנים יידרשו מיליארדי שקלים, היישום והפתרון המלא עוד רחוקים.
ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: "המשרד מוביל לראשונה מהלך היסטורי וחסר תקדים לצמצום פערי התחבורה ביישובי המיעוטים, באמצעות קול קורא ייעודי המעניק לרשויות המקומיות סמכויות וכלים לתכנון פתרונות תחבורתיים המותאמים לצורכיהן. המהלך נועד לתת מענה לכבישים פנימיים, לסביבת מוסדות חינוך וציבור, ולשיפור היבטי הבטיחות בדרכים בתוך היישובים. בשלב הראשון הקצה המשרד עד 40 מיליון שקלים לטובת קידום התכנון, גיבוש תוכניות מקצועיות, הכנת אומדני ביצוע וקבלת בקשות מהרשויות המקומיות. לאחר השלמת ההליך התכנוני ובחינת היקף הפרויקטים והצרכים שיעלו מן השטח, יידון תקצוב שלב הביצוע בהתאם לתוצאות הבדיקה ובכפוף למסגרות התקציב".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.07.26
