בג"ץ עצר אתמול (רביעי) בצדק רב את מה שנראה כמו אחד ממעשי הביזה הבוטים ביותר של כספי תקציב המדינה בתולדות המערכת הפרלמנטרית בעת מערכת בחירות לכנסת. שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין החליט להקפיא ארעית את העברות הענק הפוליטיות, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שאושרו בוועדת הכספים בעיצומה של פגרת בחירות, עד לדיון דחוף בפני הרכב של שלושה שופטים.
ההחלטה, שהתקבלה בעקבות עתירת חברת הכנסת נעמה לזימי ועמותת חדו"ש, בלמה ברגע האחרון חלוקת מאות מיליוני שקלים למקורבים, והציבה מראה חדה מול ממשלה שמפקירה שוב ושוב את הציבור הרחב לטובת אינטרסים סקטוריאליים צרים, שכבר עלו השנה בכספים קואליציוניים בסכום שקרוב לשישה מיליארד שקלים מכספי קופת המדינה.
זה קרה בתוך שעות ספורות, הרחק מעין הציבור ובניגוד לכל מינהל תקין הנהוג לאחר פיזור הכנסת. בעוד המדינה נערכת לבחירות, התכנסה ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), בפעם השנייה בתוך פחות משבוע, ובעיצומה של מערכת הבחירות הסוערת, ואישרה שורה של העברות תקציביות שערורייתיות, בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים. במקום לגלות אחריות, הקואליציה היוצאת ניצלה את סמכותה כדי לרוקן את קופת המדינה עבור "שותפיה הטבעיים".
כך אושרו בין השאר תקציבים למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות: 125 מיליון שקלים הועברו ישירות למשרדה של השרה אורית סטרוק, ומיועדים בעיקר ליישובים ביהודה ושומרון. בסך הכל, האמיר תקציב המשרד ל-821 מיליון שקל רק השנה, ועוד 944 מיליון שקל בהרשאה להתחייב אחרי התוספות. זהו תקציב הגבוה מתקציבי 15 משרדי ממשלה אחרים.
בנוסף לכך אושרו הזרמות כספים למוסדות דת וגורמים חרדיים: כספים קואליציוניים בסך 267 מיליון שקלים אושרו למוסדות חרדיים, לצד 85 מיליון שקלים לתשלום למורים ברשתות החינוך החרדיות ו-78 מיליון שקלים נוספים למשרד לשירותי דת עבור הוצאות פוליטיות מובהקות.
המהלך הזה מייצר תחושת קבס, בעיקר לנוכח המדיניות הכלכלית החונקת שמנהיגים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כלפי מעמד הביניים והשכבות החלשות.
במשך חודשים ארוכים הסבירו לנו נתניהו וסמוטריץ' כי "אין תקציב" וגם ש"הקופה ריקה" ושלכן כולנו חייבים להצטופף מתחת לאלונקה. מהסיבה הזאת, למשל, קיצצו לכל העובדים במשק, שנה שנייה ברציפות, מאות שקלים מדמי ההבראה "למימון המלחמה".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי
(צילום: שלו שלום )
בשל אותן טענות על היעדר תקציב, סירבה הממשלה רק בשבועיים האחרונים להפחית אפילו בחצי שקל או בשקל בודד את מס הבלו על הדלק, שהתייקר מאוד בשל המשבר המתמשך במצרי הורמוז, מה שהוביל לזינוק מחירו השבוע ליותר משמונה שקלים לליטר. באותו התירוץ בדיוק סירבו באוצר למצוא השנה את התקציב הנדרש כדי לסבסד את מחירי החשמל והמים המאמירים, או לבלום את התייקרות מוצרי החלב בפיקוח.
לתוך הוואקום המנהיגותי והמוסרי הזה נכנס אתמול השופט שטיין, דווקא שופט שמרן, שבצד הימני של המפה תמכו בצירופו לבית המשפט העליון. בצו ארעי אמיץ ומתבקש, קבע שטיין חד-משמעית כי נוכח פגמים פרוצדורליים שלכאורה נפלו בדיון ועדת הכספים, העברות הכספים יוקפאו לפי שעה לחלוטין. זאת למעט כספים חיוניים שהוחרגו להוצאות חירום אזרחיות עבור מיגון הצפון.
תגובתו המיידית והמבישה של יו"ר הוועדה מילביצקי, שטען כי "לבג"ץ אין תקנה וצריך לסגור אותו", רק מוכיחה עד כמה הקואליציה איבדה את הבלמים לגמרי.
כאשר נבחרי הציבור מתייחסים לכספי המסים של האזרח העובד כאל קופת שוחד בחירות פוליטית, טוב שיש עוד מבוגר אחראי וישר דרך בירושלים שמסוגל לצעוק "עצור". הציבור הישראלי, שכרע תחת נטל יוקר המחיה, יזכור היטב בקלפי מי דאג לכיסו ומי דאג למקורביו.
