רשות המסים מקדמת רפורמה מהפכנית ורחבת היקף, ראשונה מסוגה במערכת המע"מ בישראל, לאחר עשרות שנים שבהן המנגנון כמעט שלא השתנה. הרפורמה צפויה לשנות מן היסוד את אופן התשלום, ההתחשבנות והדיווח של מאות אלפי עסקים במשק. המשמעות של הרפורמה, שמתוכננת להיכנס לתוקף כבר בקרוב, היא שבמקום להעביר את תשלומי מס הערך המוסף במרוכז ב-15 בכל חודש, הכסף יועבר ישירות מהעסק לקופת רשות המסים כבר בעת קבלת התשלום עבור העסקה.
לדוגמה: כאשר מתבצעת בחנות קנייה של מקרר בסכום של 10,000 שקל בתוספת מע"מ בשיעור של 18%, סכום המע"מ – 1,800 שקל – יועבר מיד לרשות המסים ולא רק כעבור שבועות, ב-15 בחודש הבא. אם הקנייה בוצעה בתשלומים, למשל בשניים, יועברו לרשות המסים 900 שקל עם התשלום הראשון ועוד 900 שקל עם ביצוע התשלום השני.
גלריה
הרפורמה צפויה לשנות מן היסוד את אופן התשלום, ההתחשבנות והדיווח של מאות אלפי עסקים במשק
(Shutterstock)
יוזמי הרפורמה ברשות המסים, בראשות מנהל הרשות שי אהרונוביץ, מבהירים במסמך פנימי כי מטרת התוכנית היא להפחית כבר בהקדם את הנטל הבירוקרטי, לשפר את תזרים המזומנים של העסקים, לייעל את גביית המס ולהעצים את המאבק בהון השחור, ובתופעת החשבוניות הפיקטיביות.
כיום מבוססת מערכת המע"מ על מודל שנקבע לפני 50 שנה, עם הפעלתו לראשונה ב-1 ביולי 1976. לפי המודל, עסקים מחויבים לדווח ולשלם את המע"מ במועד ביצוע העסקה והוצאת החשבונית, גם אם טרם קיבלו את התשלום מהלקוח, אך בפועל מעבירים את המע"מ לרשות המסים רק אחת לחודש או לחודשיים, ב-15 בחודש.
בנוסף, הדיווח התקופתי, אחת לחודש או לחודשיים, כרוך בתהליכים ידניים, בהתאמות מורכבות ובבירוקרטיה המכבידה על העסקים. הפער בין מועד העסקה לבין העברת המס למדינה יוצר גם כר נרחב להונאות באמצעות חשבוניות פיקטיביות.
בשנים האחרונות הובילה רשות המסים את פרויקט "חשבונית ישראל", שהיה פריצת דרך ראשונה במאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, והעניק לרשות יכולות בקרה מתקדמות. אולם הניסיון שנצבר מאז הפעלת התוכנית במאי 2024 הוכיח כי למרות הצלחתה, היא אינה מסוגלת למגר לחלוטין את התופעה.
עבריינים התאימו את דפוסי הפעולה שלהם, בין היתר באמצעות פיצול עסקאות לסכומים הנמוכים מסף הדיווח. לכן, ברשות המסים סבורים כי נדרש שינוי עמוק יותר במודל הגבייה והדיווח.
במסגרת הרפורמה החדשה, כל החשבוניות ישודרו באופן אוטומטי ובזמן אמת ממערכות הנהלת החשבונות וקופות העסק ישירות לרשות המסים, ללא צורך בניירת או בדיווחים ידניים. במקביל, יועבר המע"מ מיד עם קבלת התשלום בפועל, כך שעסקים, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים, לא יידרשו עוד לממן את המע"מ מכיסם לפני שקיבלו את מלוא כספם.
בנוסף, יופעל מנגנון דיגיטלי שיאפשר, במסלול ייעודי, להעביר את רכיב המע"מ ישירות לרשות המסים כבר בעת ביצוע התשלום, ובכך לצמצם כמעט לחלוטין את האפשרות להפצת חשבוניות פיקטיביות.
ברשות המסים מעריכים כי "מע"מ אונליין" יסמן את המעבר לעידן חדש של גביית מס דיגיטלית, פשוטה ושקופה יותר, שתקל על העסקים, תשפר את השירות לציבור ותתרום להגברת האכיפה והגבייה, לצד צמצום משמעותי של הכלכלה השחורה.
רשות המסים
(צילום: יובל חן)
יצוין כי הכנסות המדינה ממס ערך מוסף גבוהות במיוחד ובעלות משקל משמעותי במימון הוצאות הממשלה מדי שנה. השנה צפויה רשות המסים לגבות כ-150 מיליארד שקל ממע"מ, לאחר גבייה של 143 מיליארד שקל בשנת 2024 ו-145.5 מיליארד שקל בשנת 2025.
"תהיה שנה תקציבית קשה"
בתוך כך, מתרבות ההערכות כי לא יהיה מנוס מכך שהממשלה הבאה תיאלץ, בשל הגירעון העמוק בתקציב, לדון מיד לאחר כינונה ומינוי שר אוצר חדש בהעלאת שיעור המע"מ באחוז אחד, ל-19%.
גורם מקצועי בכיר מאוד במשרד האוצר אמר ל-ynet ו"ממון" בסוף השבוע: "מסתמן ששנת 2027 תהיה שנה תקציבית קשה מאוד, קשה אף מקודמותיה. דרישות מערכת הביטחון, שאמנם רק בחלקן הכרחיות, יחד עם הצורך לעבות אחרי שלוש שנות קיצוצים, תקציבים אזרחיים כמו החינוך, הבריאות והרווחה, שנחתכו לצד הגידול באוכלוסייה בשנות המלחמה באופן חד, ייאלצו אותנו להעלות מיסים, ובראשם מס ערך מוסף".
הגורם באוצר הדגיש כי רמת המע"מ בישראל היא מהנמוכות בעולם, ונמוכה בארבעה אחוזים מממוצע מדינות ה-OECD, וכי כל אחוז מע"מ נוסף יצמצם את הגירעון בכשמונה מיליארד שקלים בשנה הקרובה.
עוד אמר כי "אם רוצים להקל על מעמד הביניים ולהגדיל את השוויון בנטל, צריך להוריד את המס על עבודה מחד, אך להעלות מאידך את שיעור המע"מ, כיוון שהעשירים משלמים הרבה יותר מאחרים, כי הם מבצעים קניות בהיקפים גדולים מאוד וישלמו עוד אחוז, שזה הרבה כסף לקופת המדינה".
יצוין כי גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר לאחרונה כי יהיה צורך להעלות מסים, וכי בכירים בבנק ישראל מעדיפים את העלאת המסים העקיפים, כמו המע"מ, על פני הכבדת המס על הציבור העובד.
