אנשי התיירות של הצפון קיוו כי חופשת הקיץ תחזיר לשגרה את האזור שחווה סבבי לחימה ופינוי ממושך, וכלכלתו מתקשה להתאושש. בשבועות הראשונים של יולי התפוסות במלונות, במסעדות ובאתרים השונים היו יפות. אולם באוגוסט – בין היתר בגלל הצהרותיו של הנשיא טראמפ שנעו בין אופטימיות להסכם לבין איומים במלחמה מיידית – נרשמה ירידה. כרגע מוזמנים רק 60%-80% מחדרי המלונות והצימרים, הרבה פחות מבשנים קודמות.
מי שנפגעים במיוחד הם בעלי עסקים חדשים, שהשקיעו סכומים גדולים בשלב ההקמה ועדיין לא הרוויחו מספיק כדי לעמוד בתקופות חלשות – בעיקר בחודשים שאמורים לתת להם דחיפה קדימה. חלקם יכלו לעשות בחירות בטוחות יותר ולהקים עסקים במרכז, אך בחרו לעשות זאת בצפון ממניעי ציונות. לקראת השבועיים האחרונים של אוגוסט, הם קוראים לציבור להצטרף אליהם במאמץ לשקם את האזור, ומבקשים: תעלו לצפון.
המצב הביטחוני, נדגיש, מאפשר לעשות זאת ללא חשש. ברקע ניתן לשמוע רעשי ארטילריה מרוחקים, שהפכו לחלק מהפסקול המקומי, אבל אין שום מתיחות ביטחונית. אפשר לבלות בצפון בשלווה, ובמזג אוויר נעים בהרבה מאשר ברוב אזורי המדינה האחרים.
לאן כדאי ללכת? הנה דוגמאות לשלושה עסקים חדשים שראויים לעזרה ומעניקים למבקרים חוויה מיוחדת.
מסעדת שף בנהריה: "לצפון מגיע מקומות איכותיים שמחזירים חיים"
לפני כמה שבועות נפתחה על קו החוף בנהריה, מול הים הפתוח, מסעדת השף Bambi Beach, שמתמחה בדגים ואוכל חלבי. מאחורי המיזם עומד עופר בן חמו (52), שמתגורר במושב מחסיה ליד בית-שמש. בן חמו הוא בעליו של מתחם האירועים "חוות דרך ארץ" ולמעלה מ-30 שנה עוסק בעולמות האירוח. מדוע בחר לפתוח מסעדת דגים חלבית, ועוד כשרה, דווקא בנהריה? "מאז השירות הצבאי שלי בגולני בשנות ה-90, ששנים ארוכות מתוכו עברו בלבנון, הצפון היה קרוב לליבי", הוא מספר, "אחרי 7 באוקטובר הרגשתי שאני לא יכול להישאר אדיש. הסתובבתי הרבה בצפון, פגשתי אנשים, ראיתי את האתגרים, והחלטתי שאני רוצה לקחת חלק אמיתי בהתחדשות שלו".
במבנה אבן רחב ידיים בדליית אל-כרמל, שפיק בדרייה (68) מלווה בעיניים נוצצות מהתרגשות את מכונת הייצור של שערות הקדאיף של הכנאפה. "התחלתי את הדרך לפני 41 שנים, עם שק קמח אחד ושק סוכר אחד", הוא מספר, "אני הדרוזי הראשון שהתחיל עם קייטרינג בארץ והדרוזי הראשון שפתח אולם חתונות בכפרים שלנו"
הייתה עוד סיבה לבחירה: לפני כשנתיים הוא הכיר את רננה מלכה מכרמיאל, מי שהייתה ראש המטה של הפרויקטור הראשון לשיקום הצפון, האלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, וכיום עובדת במנהלת תנופה הצפונית. השניים התאהבו, התארסו לאחרונה, ורוצים להיות חלק מאתגר שיקום האזור לאורך זמן. "מהרגע הראשון שהגעתי לנהריה הרגשתי שאני לא לבד", הוא מספר, "פגשתי שם אנשים מדהימים – מראש העיר, דרך מנכ"ל העירייה ועד כל הצוותים המקצועיים – שקיבלו אותי בחיבוק גדול, נתנו את הנשמה ועזרו לי לצלוח את הדרך עד הקמת המסעדה באמונה ובשיתוף פעולה".
את המפתחות למתחם קיבל בן חמו בשיאה של מלחמת "שאגת הארי", תחת מטחי טילים איראניים וירי חיזבאללה. "כולם אמרו שאני לא שפוי, אבל אני קניתי ציוד, כיסאות ואמצעי הצללה ותכננתי את המסעדה. הרגשתי שזה הדבר הנכון ביותר לעשות. חשבתי על משהו שלא יהיה בו רק כסף, אלא יעשה טוב בנשמה – לי, לתושבים, וגם יאפשר להעסיק לוחמים קרביים, ניצולי נובה והלומי קרב. אני מאמין שלצפון מגיעים מקומות איכותיים שמחזירים חיים ואופטימיות לאזור, ומעניקים לתושבים ולמבקרים חוויה שלא נופלת ממקומות בחו"ל".
בן חמו מזהה ניצנים ראשונים של התעוררות. "ביום שישי היו אצלנו איזה 200 איש תוך שלוש שעות, משהו מטורף", הוא מתאר, "פותחים עסק, ומאפס אתה קופץ ל-200 קמ"ש. אפילו על מיטות השיזוף ישבו אורחים והזמינו אוכל". הוא קורא לציבור הרחב לא לחשוש, לעלות צפונה, אך מוסיף: "אני לא נאיבי. כדי שהמקום הזה יחזור לפרוח, לא מספיק שיהיו כאן יזמים שמאמינים ומשקיעים. צריך שגם המדינה, הרשויות והתושבים יהיו חלק מהמהלך. צריך לעשות ולא רק לדבר. אזרחי המדינה יכולים להגיע, לבלות, לפרגן לעסקים המקומיים ולהראות שיש כאן קהילה שרוצה שהצפון יצליח".
מלון בוטיק במושב: "לוקח לאנשים זמן להפנים שהכל שקט פה"
במושב דישון, סמוך לגבול לבנון, פתח לאחרונה ניר עמר את מלון הבוטיק "דוריה", שבו השקיע את ליבו והונו. המתחם, שהוקם בנחלה המשפחתית של הבית שבו גדל עמר, מיועד לזוגות בלבד וכולל כעת שישה חדרים, סאונה יבשה, חדר טיפולים ומתחמי ג'קוזי.
מלון דוריה. "הגשמתי את החלום, אבל בטיימינג לא נכון"
(צילום: ניר עמר)
תאריך הפתיחה המקורי שתוכנן למלון היה 10 באוקטובר 2023, וכבר נרשמו אליו הזמנות מראש. "ואז קרה האסון, והמקום פשוט עצר", משחזר עמר, "לא הצלחנו לקבל אורחים כי נכנסנו למלחמה עם לבנון. אחר כך הייתה הפסקת אש, קיבלנו אורחים לתקופת הרצה קצרה, ואז שוב הייתה מלחמה ועצרנו".
לצערו, גם אחרי הפתיחה המחודשת, ההתלהבות שנרשמה ב-2023 לא חזרה. "עכשיו, באמצע אוגוסט, היינו אמורים להיות בשיא הביקוש והתפוסות, אבל זו לא המציאות כאן. התפוסה עומדת על בערך 60%, שזה גרוע מאוד, והמצב במלונות וצימרים אחרים לא ממש טוב יותר. כנראה שלוקח לאנשים זמן להפנים שהכל שקט פה. יש להם עדיין חשש".
בעיה מרכזית של המקום היא שפעילות צה"ל בלבנון הפכה לחלק מפס הקול של המרחב. לצד קולות העופות הנודדים, פכפוך המים והשקט של הטבע, נדרשים המקומיים ואורחיהם להתרגל גם לרעשים שעלולים להקפיץ אותם לעיתים. "גם אם לפעמים יש פה קצת רעש – הוא מגיע מפעילות שמתקיימת מעבר לגבול", הוא מרגיע.
עמר מנהל במקביל חברת שיווק וייעוץ בתחום התיירות המוסדית. מדוע הקים את "דוריה"? "תמיד חלמתי שיהיה לי מלון בוטיק מיוחד", הוא מסביר, "הגשמתי את החלום, אבל בטיימינג לא נכון. אבל אני אופטימי. אנחנו צריכים שחברות יעשו פה את ימי הכיף והגיבוש שלהם ולא בחו"ל, צריכים תמיכה אינטנסיבית של משרד התיירות, ובסוף אנחנו צריכים להפרות אחד את השני: זה לא יעזור אם אני אהיה פתוח והשאר סגורים. צריך שהאטרקציות, היקבים, המסעדות וכל עסקי התיירות יעבדו כאן".
המוזיאון הראשון לכנאפה: "אף אחד לא מיתג את המוצר הזה"
במבנה אבן רחב ידיים בדליית אל-כרמל, שפיק בדרייה (68) מלווה בעיניים נוצצות מהתרגשות את מכונת הייצור של שערות הקדאיף של הכנאפה. "התחלתי את הדרך לפני 41 שנים, עם שק קמח אחד ושק סוכר אחד", הוא מספר, "אני הדרוזי הראשון שהתחיל עם קייטרינג בארץ והדרוזי הראשון שפתח אולם חתונות בכפרים שלנו. כל דבר שהבאתי לפה לאזור, לדליה ועוספיה, פשוט פרח. כשדבר מצליח מתחילים לחקות אותך, אבל אין זמן להילחם בזה. תמיד אני עובר לעוד משהו ועוד משהו. כך אתה הופך להיות מודל לחיקוי".
מוזיאון הכנאפה. הצצה לתהליך ההכנה
(צילום: אלעד גרשגורן)
לפני כשש שנים הוא החל לקיים סדנאות להכנת כנאפה. מהתגובות בשטח נולד הרעיון להקים מרכז מבקרים ומוזיאון כנאפה ראשון מסוגו, "שפיק בית של כנאפה", שבו השקיע מיליונים. "הכנאפה הוא מוצר כל כך טוב, שאף פעם לא איבד את הערך שלו ואת המקום שלו בחברה. עד עכשיו אף אחד לא מיתג את המוצר הזה ולא נתן לו את הדרגה שמגיעה לו. אמרתי לעצמי שחייבים לעשות לו מקום שייחד אותו ולהכניס לזה את הסיפור האישי שלי ושל העדה הדרוזית בישראל", הוא מסביר.
כדי להנגיש את המורשת והמטבח הדרוזי לכלל הציבור הישראלי, בדרייה החליט להפוך את המיזם החדש לכשר. המרכז מציע כיום סיור חווייתי שמלמד על התרבות והקולינריה הדרוזית, עם הסבר מפורט על הכנת כל סוגי העוגות והבקלאוות, צפייה בסרטון על סיפור חייו, הצצה למטבח השקוף שבו מייצרים את הקדאיף, ביקור בבית קפה-קונדיטוריה וסדנאות מעשיות להכנת כנאפה.
דווקא כעת, כשהמיזם כבר סיים את תקופת ההרצה והניסיונות, הקהל מגיע בטפטופים בלבד. "אני לא יודע למה פחות אנשים מגיעים לבקר כאן", אומר בדרייה, "יכול להיות שזה בגלל החום הכבד, שהוא באמת לא נעים השנה, אבל כאן הכל ממוזג. אני חושב שיש חוסר חשק של אנשים לטייל, משהו במצב הרוח".
למרות האתגרים, בדרייה שומר על אופטימיות ומאמין שימים טובים יגיעו: "אחרי החופש הגדול, כשכולם יחזרו מחו"ל, אני מקווה שיגיעו לפה קבוצות של תלמידים ו-ועדי עובדים יעשו אצלנו ימי גיבוש".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.08.26
