הם כבר "עשו את שלהם" בהייטק, בשוק ההון, בצבא ובתחומים נוספים, אבל זה לא הספיק - והם בחרו להתחיל קריירה שנייה במערכת החינוך: 70,872 אקדמאים השתתפו בעשור האחרון בתכניות הסבת אקדמאים להוראה של משרד החינוך.
אחד מהם הוא מוני כרמלי (65) מקריית ים, לשעבר סמנכ"ל פיתוח באלביט ובחברות מדיקל מובילות, שניהל במשך עשרות שנים מהנדסים ופיתוחים טכנולוגיים, ואף מחזיק בפטנט בתחום הרפואה. בנוסף, הוא סקיפר מסחרי בינלאומי שהתנדב לחלץ ישראלים מקפריסין אחרי 7 באוקטובר, ואף התנדב בבית משפחתו של החטוף מתן אנגרסט.
בימים אלו סיים לימודיו במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בתוכנית דלתא, תכנית ייחודית להכשרה להוראה של אקדמאים מצטיינים בעלי תואר ראשון במתמטיקה ומדעים. "אני רואה בהוראה הגשמת תשוקה ושליחות" אומר כרמלי, "התעורר בי רצון עז ללמד מתמטיקה ומדעים ולהביא את הידע הטכנולוגי העשיר ואת החדשנות לתוך כיתות הלימוד".
ב-1 בספטמבר הוא יגיע לבית הספר התיכון רבין בקריית ים, שבו למדו שלושת בניו, וילמד גם בתיכון אורט רימון בקריית ביאליק. בשיעורים הוא ישלב אפליקציות אינטראקטיביות בעזרת כלי בינה מלאכותית. "הגעתי להרים את התלמידים. מי שרוצה ללמוד – יקבל ממני עולם ומלואו", הוא אומר. "התלמידים היום שונים, הם לעיתים לא מבינים את כוחה של ההשכלה ובאים רק להעביר את הזמן. המטרה שלי היא להציל ולהעצים את אלו שרוצים ללמוד. אני באתי מהפריפריה, ההורים שלי היו ניצולי שואה ללא השכלה ובניתי את עצמי לבד. עכשיו אני פה כדי להרים אותם".
על פערי השכר הוא אומר בכנות: "עבדתי קשה 40 שנה וצברתי מספיק כדי לממן את השאיפות שלי, אבל זה מחסום קשה לצעירים. המסר שלי למי ששוקל הסבה להוראה: אם אתה לא מרגיש שזה הייעוד והשליחות שלך – אל תתחיל".
לצאת מכלוב הזהב
משרד החינוך מפעיל את התוכנית הייחודית “מהייטק להוראה”, שנועדה להרחיב את מאגר המורים האיכותיים במקצועות ה-STEM – מתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואנגלית, ולשילוב מהלכי הבינה המלאכותית במערכת החינוך.
בשנה שעברה גויסו 613 אקדמאים, והשנה הורחב מסלול הגיוס במטרה לצרף 500 משתתפים נוספים. מנהלת שהוקמה במשרד החינוך מלווה את הסטודנטים בהיבטים טכניים של חישובי ותק לצורך שכר והן היבטים פדגוגיים בתעסוקה גם בשנותיהם הראשונות במערכת החינוך.
שירי מרגלית מתחילה את שנתה השישית בתיכון "יחד" במודיעין, שהם היא מלמדת מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת תוכנה. מרגלית, בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים, עבדה שנים בהייטק ונהנתה מהעשייה, אך חיפשה משמעות. "לא חשבתי לעזוב את 'כלוב הזהב' ובטח שלא לפנות להוראה", היא מספרת. "בתקופת הקורונה פוטרתי כמו רבים, ונרשמתי להסבה להוראה ליתר ביטחון. מהר מאוד הבנתי שזה הייעוד שלי".
שירי מרגלית
(צילום: טל שחר)
מרגלית למדה באוניברסיטה העברית, בליווי מנהלת "מהייטק להוראה". "הלימודים העניקו לי את הכלים הראשונים כדי להיכנס לכיתה וללמד והמנהלת סייעה רבות בקבלת ההחלטה, בבחירת המקצוע ובמעבר למערכת החינוך", היא מספרת. "הבדל השכר מול ההייטק ידוע, אך המשמעות, הקשר האישי וההשפעה על התלמידים שווים הכול. אני קמה בכל בוקר בשמחה, ומאמינה שהשילוב בין תשוקה אמתית להוראה לבין בגרות וניסיון מהתעשייה מעניק לתלמידים ערך מוסף אדיר".
גם אסף אש (60) מראש העין עזב את עולם ההייטק אחרי 26 שנים כדי להגשים חלום ישן ולהצטרף למערכת החינוך כמורה בתיכון להיסטוריה ולמקרא. הוא ילמד היסטוריה בבית הספר השש-שנתי משה ארנס בפתח תקווה לאחר שסיים את התוכנית להסבת אקדמאים להוראה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.
"הרגשתי תחושת מיצוי מעולם התוכנה והגיעה עבורי השעה לעבור למשהו בשביל הנשמה", משתף אש, "הצעד מלווה בירידה של יותר מ-50% בשכר, אבל יש דברים בחיים ששווה לקבל עבורם פחות כסף. באתי מעולם של תוכנות וגיליתי בני אדם. פגשתי צוות מסור, ממנהלת מקצועית ללא פשרות ועד לאחרון אנשי הצוות האכפתיים, המפגינים רגישות אישית לכל תלמיד ותלמידה. הופתעתי לגלות תלמידים שאוהבים ללמוד ולדעת".
אסף אש
(צילום: מוטי קמחי)
מחשבים מסלול מחדש
ההחלטה לחשב מסלול מחדש התגבשה אצל טל שמיר, בת 39 מתל אביב, עורכת דין וליטיגטורית, מתוך חוויית האימהות. "את שני ילדיי גידלתי בחינוך ביתי עד גיל 4, מתוך בחירה שלא להכניס אותם למערכת הגנים הפרטיים הלא מפוקחת. השנים האלה לימדו אותי כמה אני אוהבת לעבוד עם ילדים, לדבר בשפה שלהם, ליזום, ליצור עבורם מרחב ולראות אותם באמת".
בגיל 37 החליטה לוותר על קריירה משפטית מצליחה, עם שכר מצוין ותנאים טובים, ולעבור למערכת החינוך. שמיר למדה לתואר השני בסמינר הקיבוצים ואחרי שנת הוראה וחינוך כיתה ט' היא יודעת שהבחירה הייתה נכונה. "האימפקט שיש לי על התלמידים שלי הוא עצום. נרקמה בינינו מערכת יחסים עמוקה של אמון, הערכה ואהבה".
שמיר מספרת ש"ב-20 ביוני שמחתי מאוד לצאת לחופש והרגשתי שהרווחתי אותו ביושר. התפקיד קשה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי", אך עם זאת היא נרגשת לקראת שנת הלימודים הבאה. "הילדים האלה הם העתיד שלנו, וההוראה היא אולי ההנדסה החשובה ביותר", היא אומרת. "אנחנו שותפים בעיצוב האנשים והחברה של המחר. אני מאושרת שבחרתי להיות חלק מזה".
טל שמיר
(צילום: אביגיל עוזי)
לאחר מספר שנים במשרד הביטחון ושירות ביחידה מובחרת בצה״ל, פיתח אסף ארדיטי (42) מרמת השרון קריירה בעולמות הפיננסים. אחרי שעבד בניו ג'רזי בבנקי השקעות מובילים בעולם חזר עם משפחתו לישראל לפני כשש שנים, ובעקבות 7 באוקטובר הוא חש צורך לתעל את האנרגיות שלו שוב לשירות הציבורי.
ארדיטי סיים תואר שני בחינוך בסמינר הקיבוצים, ובמקביל לעבודתו כסגן נשיא בבנק השקעות עבד בהוראה בתיכון גלילי בכפר סבא. לאחרונה החליט לוותר על העבודה בבנק ולעבוד כמורה במשרה מלאה, תוך ויתור כספי משמעותי. "הוראה היא הכלי להשפיע על דור העתיד במדינת ישראל", הוא אומר. "העבודה עם בני נוער במהלך השנה שעברה, נתנה לי את ההשראה ללכת על זה בכל הכוח. אנחנו נמצאים בתקופה שרכישת ידע נהיית זמינה וקלה ולכן הצד הערכי בהוראה מקבל עבורי משנה תוקף".
אסף ארדיטי
(צילום: מיקי שמידט)
חלק משמעותי במערכת
ד״ר לילי רוסו, מנהלת אגף ההכשרה האקדמית במשרד החינוך, אמרה על המצטרפים לתוכנית כי "מדובר בהון אנושי ואיכותי שמגיע עם ידע וניסיון מעולמות תעסוקה אחרים, ואנו פועלים איך לצרוך את הידע וניסיון האלה לצד התארים האקדמיים שאיתם הם מגיעים לטובת לימודי ההוראה". לדבריה, כחלק מקליטה מיטבית של מורים אלו הם מלווים בשני מנטורים, האחד בוגר תכנית "מהייטק להוראה" שהשתלב במערכת והשני מורה ותיק.
פרופסור סמדר דוניצה שמידט, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, שביצעה שורה ארוכה של מחקרים על הסבת אקדמאים להוראה, אמרה כי "הסבת אקדמאים להוראה היא אחד הערוצים המשמעותיים שיש כיום למערכת החינוך לגיוס אנשים איכותיים, משכילים ובעלי ניסיון מקצועי. המחקרים שערכתי לאורך השנים מראים שבוגרי תכניות ההסבה לא רק נכנסים למערכת, אלא גם מצליחים להתמיד בה לאורך זמן". לדבריה, 55.7% מבוגרי תכניות ההסבה לימדו בין שש לעשר שנים, לעומת 41.9% מבוגרי מסלולי ההכשרה הרגילים.
ד"ר רוני רמות, מנהלת תכנון, אסטרגיה ופיתוח אקדמי בסמינר הקיבוצים, אמרה שמוסבי הקריירה הפכו בשנים האחרונות לחלק משמעותי במערכת. "זו כבר מזמן אינה תופעה שולית, אלא אוכלוסייה שהמערכת נשענת עליה. מדובר באנשים שבדרך כלל לא מגיעים להוראה כברירת מחדל. הם עושים בחירה אקטיבית באמצע החיים, אחרי שכבר בנו קריירה וצברו ניסיון מקצועי, ומחפשים משמעות, שליחות ושינוי".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.08.26
