ייבוא תמרים ממצרים מאיים על מגדלי התמרים בישראל וגורם לחקלאים הפסדים של מיליוני שקלים. בימים אלה מתחיל בישראל גדיד התמרים, והמגדלים מצפים לגידול ביבול השנה לעומת השנה שעברה. אלא שבמקביל לאופטימיות, המגדלים סופגים הפסדים. הסיבה: ייבוא תמרים קפואים ממצרים, וזאת למרות שבמצרים לא מוכנים לקבל תמרים ישראליים.
היבוא מתאפשר היות והתמרים המצריים מגיעים מגולענים וקפואים – מה שמעניק להם סיווג של מוצר תעשייתי, ולכן אינם בתחום סמכותו של משרד החקלאות, שאינו יכול לפעול בנושא.
תמרים. מגיעים ממצרים מגולענים וקפואים (צילום: משק אבני)
התמרים המצריים הם מסוג חיאני ולא מג'הול, שעיקר הביקוש שלהם מגיע משוק השייקים – בתי פרי ורשתות משקאות מבוססות פרי, שמתברר בישראל כקטגוריה גדולה.
חרם בספרד והולנד
"המכה המצרית" מתווספת להחלטה שקיבלו לאחרונה חלק ממדינות אירופה שלא לייבא תוצרת מממה שמוגדר על ידיהם השטחים הכבושים. הבקעה, שמהווה שטח גידול משמעותי לתמרים, נחשבת כשטח כזה, ומגדלי התמרים לא יכלו העונה לשווק לספרד והולנד שאסרו את כניסתם. ככל הידוע, גם בלגיה ואירלנד מצטרפות להחלטה.
גל טוויג, משולחן התמרים במועצת הצמחים, אמר ל-ynet ו"ממון": "התמר החיאני לא גדול בארץ באחוזים, אבל יש מגדלים שזו הפרנסה שלהם. הצרכן הישראלי צריך לדעת שהוא צורך תמר מצרי בשייקים ובסופרים בקטגוריית פירות קפואים. בקורונה היה לנו משבר כשהשווקים בחו"ל נסגרו, שלוש שנים לקח לנו לצאת מהבוץ. עכשיו, בנוסף ליבוא המצרי, רשתות באירופה חוסמות לנו את הדרך". לדברי טוויג, "אנחנו מתחילים כעת עונה חדשה בחשש גדול. היבול שלנו יציב, המחירים בחו"ל בסדר, אבל ההחלטה שלא לאפשר יבוא משטחים כבושים – ואנחנו יודעים שכנראה גם בלגיה ואירלנד יאמצו את האיסור – מאיימת. לא יודע מה נעשה".
"מגדלי התמרים הישראלים רואים כיצד המצרים חוסמים את התמרים האיכותיים שלנו – ומדינת ישראל בתגובה פותחת להם את השוק ומפקירה אותנו. רוב המגדלים יושבים באזורי גבול ובפריפריה, בערבה ובבקעה, והייבוא הזה הוא מכת מוות כלכלית עבורם"
טוויג מעדכן כי ב-2025 ישראל ייצאה לאירופה 29 אלף טון מתוך 52 אלף טון יצוא תמרים מישראל שמתבצע ל-60 מדינות שונות. "כשאנחנו מסתכלים קדימה, מתחיל להיות לחץ מדיני. ללא סיוע של ממשלת ישראל בהשקעה בפתיחת שווקים חלופיים, לא נוכל להתגבר לבד. התחלנו עכשיו לייצא לסין, הייתי עם המשווקים ביוני בסין באירוע לפתיחת שוק. הסינים התלהבו מהמג'הול, הטעם של המג'הול שלנו יותר טוב ממתחרים, יש לו טעם יותר קרמלי, אבל לפתוח מדינה חדשה זה תהליך של שנתיים-שלוש ודורש השקעה כספית וזמן", הוסיף טוויג.
אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמרים במועצת הצמחים: "אנחנו עומדים חסרי אונים מול תחרות לא הוגנת. עלות הגידול שלנו גבוהה משמעותית, לאור מחירי המים, כוח האדם ויתר התשומות. מגדלי התמרים הישראלים רואים כיצד המצרים חוסמים את התמרים האיכותיים שלנו – ומדינת ישראל בתגובה פותחת להם את השוק ומפקירה אותנו. רוב המגדלים יושבים באזורי גבול ובפריפריה, בערבה ובבקעה, והייבוא הזה הוא מכת מוות כלכלית עבורם".
עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים: "לצערי, במקום שהממשלה תוקיר את פועלם ותעניק להם רשת ביטחון כלכלית, היא מאשרת ייבוא וזאת למרות שהמגדלים המקומיים מספקים את מלוא התצרוכת. ייבוא התמרים אינו מוזיל את המחיר לצרכן, אלא רק מעשיר את היבואנים והקמעונאים ומחריב את החקלאות המקומית".
להערכת מועצת הצמחים, ישנם כיום כ-600 מגדלים בישראל, ועשרות אלפי משפחות מתפרנסות מהענף במעגל השני. היבול נמצא במגמת צמיחה; ב-2025 נגדדו כ-65 אלף טון, שווי היצוא כ-900 מיליון שקל. רוב המטעים בישראל גדלים בבקעת הירדן ובערבה.
ממשרד הכלכלה נמסר כי היות והיבוא לא נעשה במסגרת מכסות מיוחדות של המשרד אלא תחת סיווג מותר במכס, הנושא אינו בטיפולם.
