שכר הדירה הממוצע בישראל חצה במחצית הראשונה של 2026 את רף ה-5,000 שקל והגיע ל-5,069 שקל בחודש. מדובר בעלייה של 3.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (4,915 שקל), כאשר ברבעון השני נרשמה התייקרות נוספת ל-5,086 שקל. אולם הנתון הדרמטי ביותר אינו הממוצע הארצי, אלא שינוי המגמה הגיאוגרפי: מוקדי ההתייקרות החדים נדדו ממרכז תל-אביב לערי המעגל השני והשלישי.
אחרי שבדקנו מהן השכונות המבוקשות ביותר לשכירות בישראל, צללנו לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) כדי לעמוד על מחירי שכר הדירה במחצית הראשונה של השנה. נתוני המחצית הראשונה של השנה ב-18 הערים הגדולות בארץ (הכוללות מעל 100 אלף תושבים) חושבו כממוצע של נתוני הרבעון הראשון והשני. על פי הנתונים, ברבעון הראשון של 2026 עמד שכר הדירה הממוצע על 5,052 שקל בחודש, וברבעון השני הוא עלה ל-5,086 שקל, עלייה מתונה של 0.7% בתוך שלושה חודשים.
זינוק בשכ"ד. שכונה בעיר בית שמש. צילום: יואב דודקביץ
תל-אביב מובילה
הפערים בין הערים נותרו משמעותיים: ת"א ממשיכה להוביל את רשימת הערים עם שכר דירה ממוצע של 7,398 שקל בחודש במחצית הראשונה של השנה, עלייה של 2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אחריה ניצבת הרצליה, שבה עמד שכר הדירה הממוצע על 6,732 שקל – עלייה של 4.8%. במקום השלישי נמצאת כפר-סבא, עם שכר דירה ממוצע של 6,118 שקל בחודש, עלייה של 5%.
רמת-גן מדורגת במקום הרביעי, עם שכר דירה ממוצע של 5,870 שקל בחודש ועלייה של 3.1% לעומת התקופה המקבילה. בירושלים עמד המחיר הממוצע על 5,331 שקל, עלייה של 3.2%; בראשון-לציון על 5,243 שקל, עלייה של 4.2%; ובפתח-תקווה על 5,117 שקל, גם כן עלייה של 4.2%.
בבית-שמש נרשמה ההתייקרות החדה ביותר: שכר הדירה הממוצע בעיר עלה מ-4,452 שקל במחצית הראשונה של 2025 ל-4,893 שקל במחצית הראשונה של 2026 – זינוק של 9.9%. בסך הכול, בכל 18 הערים הגדולות חלה עלייה בשכר הדירה הממוצע לעומת המחצית הראשונה של 2025.
חלוקה לפי חדרים
כמה עולה לשכור דירה לפי מספר החדרים? ברמה הארצית, שכר הדירה הממוצע לדירות של 1-2 חדרים עמד במחצית הראשונה על 3,758 שקל בחודש. בדירות של 2.5-3 חדרים הוא הגיע ל-4,448 שקל, בדירות של 3.5-4 חדרים ל-5,448 שקל, ובדירות של 4.5 חדרים ומעלה ל-7,114 שקל.
גם בחלוקה לפי גודל הדירה תל אביב היא העיר היקרה ביותר. שכר הדירה הממוצע לדירת 1-2 חדרים בעיר עמד על 5,474 שקל בחודש, לעומת 4,428 שקל בהרצליה, 4,166 שקל ברמת-גן ו-3,814 שקל בירושלים. בבאר-שבע, לשם השוואה, עמד שכר הדירה הממוצע לדירה קטנה על 2,301 שקל, ובחיפה על 2,484 שקל.
בדירות של 2.5-3 חדרים הגיע שכר הדירה הממוצע בתל-אביב ל-7,085 שקל בחודש. בהרצליה הוא עמד על 5,589 שקל, ברמת-גן על 5,436 שקל ובירושלים על 4,864 שקל. בבאר-שבע המחיר הוא 2,784 שקל בלבד.
גם בדירות של 3.5-4 חדרים נשמרו הפערים: שכר הדירה הממוצע בתל-אביב עמד על 8,857 שקל בחודש, לעומת 7,015 שקל בהרצליה, 6,811 שקל ברמת-גן ו-6,159 שקל בירושלים. בבאר-שבע הסתכם המחיר הממוצע ב-3,484 שקל.
בדירות הגדולות הפערים כבר מגיעים לאלפי שקלים. שכר הדירה הממוצע לדירות 4.5 חדרים ומעלה בתל-אביב עמד במחצית הראשונה על 11,272 שקל בחודש. בהרצליה הגיע המחיר ל-9,425 שקל וברמת-גן ל-8,239 שקל. מנגד, באשקלון עמד שכר הדירה הממוצע לדירות בגודל זה על 4,866 שקל ובבאר-שבע על 4,901 שקל.
"הממשלה מתעלמת"
"העלייה בשכר הדירה מהווה תמונת ראי של הקיפאון בשוק הדיור", מסביר שמאי המקרקעין אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "מי שדוחה היום רכישת דירה בגלל הריבית, חוסר הוודאות או תנאי המימון, לא נעלם. הוא נשאר בשוק השכירות ומגדיל את הביקושים בו. במקביל, הירידה ברכישות המשקיעים מצמצמת את קצב הגידול בהיצע הדירות להשכרה, והתוצאה היא לחץ מתמשך כלפי מעלה על המחירים".
אוהד דנוסצילום: שחר שירזידנוס מוסיף כי "מעניין לראות שהעליות החדות כבר אינן נחלתן של הערים היקרות: תל אביב עלתה ב-2.8% בלבד, בעוד שבבית שמש נרשם זינוק של כמעט 10% וברחובות, חדרה וכפר סבא סביב 5%. זה סימן לכך שהלחץ זולג גם למעגלים שבהם משקי בית חיפשו עד היום אלטרנטיבה זולה יותר. הממשלה עוסקת במחירי הדירות, אבל כמעט מתעלמת משוק השכירות. ללא הגדלת היצע משמעותית, הקיפאון במכירת דירות לא פותר את משבר הדיור, הוא פשוט מעביר אותו מכיסם של הרוכשים לכיסם של השוכרים, שהם האוכלוסייה החלשה ביותר מבחינה כלכלית במדינת ישראל – צעירים, חיילים משוחררים, סטודנטים, חד הוריים וחסרי דיור".
ברנרד רסקין, מנכ"ל ובעלים רשת התיווך הארצית רי/מקס ישראל, מציין כי "העלייה הנוכחית בשכר הדירה היא בעיניי רק תחילתה של המגמה. כשמסתכלים קדימה לשנתיים הקרובות, השילוב בין הירידה בהתחלות הבנייה לבין יציאה של משקיעים משוק המגורים עלול ליצור מחסור משמעותי יותר בדירות להשכרה ולהוביל להמשך עליות מחירים. בסופו של דבר, מדובר במשוואה פשוטה: ככל שיש פחות דירות שמגיעות לשוק השכירות, כך התחרות עליהן גדלה והשוכרים משלמים יותר".
ברנרד רסקיןצילום: איתמר סיידאלדברי רסקין, "במשך שנים נוצר בישראל שיח נגד משקיעי הנדל"ן. דווקא כלכלת ה'קנאה', שטוענת – 'מדוע שלמישהו יהיו שני דירות כשלי אין בכלל' – עושה נזק למי שאין לו דירה. שיעור בעלי הנכסים בישראל הוא גבוה, ובכל מדינה צריך לדאוג לאלו שלא מסוגלים לקנות וגרים בשכירות. מי שנפגע ממדיניות שמרחיקה אותם מהשוק הם לא רק המשקיעים, אלא בראש ובראשונה השוכרים, ובמיוחד משפחות ואוכלוסיות שאין להן כיום יכולת לרכוש דירה".
"במשך שנים נוצר בישראל שיח נגד משקיעי הנדל"ן. דווקא כלכלת ה'קנאה', שטוענת – 'מדוע שלמישהו יהיו שני דירות כשלי אין בכלל' – עושה נזק למי שאין לו דירה"
"במקום לנסות להוציא משקיעים מהשוק, המדינה צריכה לייצר תנאים שיעודדו השקעה בדירות להשכרה", הוא מוסיף. "הגדלת ההיצע יכולה לסייע במיתון מחירי השכירות, ובמקביל להגדיל את הביקושים לדירות חדשות ולתת ליזמים ודאות ומוטיבציה לקדם פרויקטים נוספים".
שרון תוסייה כהן, מייסד ומנכ"ל חברת רנט איט העוסקת בדיור להשכרה ארוכת טווח, סבור כי "העלייה במחירי השכירות היא במידה רבה תוצאה של שילוב הקושי הגובר לרכוש דירה בישראל עם האווירה הגיאו-פוליטית. מחירי הדירות הגבוהים, הריבית וההון העצמי הנדרש מרחיקים משקי בית רבים משוק הרכישה - ומשאירים אותם בשוק השכירות לתקופות ארוכות יותר. כשהביקוש לשכירות גדל, הלחץ על שכר הדירה הוא כמעט בלתי נמנע".
שרון תוסייה כהןצילום: יניב כהןתוסייה כהן אומר כי "במציאות הזו, שכירות ארוכת טווח נהיית חלופת מגורים של ממש. היתרון שלה אינו רק בדירה עצמה, אלא בוודאות שהיא מעניקה לשוכר, אפשרות לתכנן את החיים למספר שנים קדימה, עם מנגנון ידוע מראש לעדכון שכר הדירה וללא החשש שבכל שנה יידרש לחפש דירה חדשה או להתמודד עם עלייה חדה ולא צפויה במחיר. ככל שיותר ישראלים יתגוררו בשכירות לאורך שנים, השוק זקוק ליותר פתרונות שמעניקים להם יציבות וביטחון לטווח ארוך".
