בתחילת ספטמבר החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להיטיב עם העם והפחית בצו מיוחד את המס הקצוב (בלו) על הבנזין ב-50 אגורות. בכך השהה את גלגול העליות במחירי הנפט ותזקיקיו בשווקי העולם על צרכן הבנזין הישראלי. היום יתייקר הדלק שוב, אבל התרגיל האלקטורלי שלו צלח: מחירי הבנזין אמנם הועלו הלילה ב-52 אגורות, אבל ייקור זה יתבטא במדד המחירים לצרכן שיתפרסם רק במחצית נובמבר, אחרי מועד הבחירות.
לעומת זאת, הפחתת מס הבלו כן תשתקף במדד המחירים שיתפרסם בעוד שבועיים, האחרון לפני הבחירות, ותרסן את עלייתו. "אלמלא ההתעקשות שלי", יוכל לבשר סמוטריץ' לאוהדיו בכנסי בחירות, "הייתם משלמים עכשיו לא פחות מ-8.77 שקלים לליטר בנזין 95 אוקטן, מחיר כבד".
בצלאל סמוטריץ' בועידת זמן הכרעה
(צילום: יריב כץ)
חשבונאית ואלקטורלית זה נכון. כלכלית – לא. קודם כל מפני שההפחתה המלאכותית והזמנית במס הקצוב על הבנזין, כשמה כן היא: מלאכותית וזמנית. היא מעוגנת בצו מינהלי ולא בחקיקה, ותוקפה יפוג אוטומטית בסוף אוקטובר. מכאן שגם בלא פיחות נוסף בשקל ובלי החמרה נוספת במלחמת מכליות הנפט בין ארה"ב לאיראן, יגיע בעוד שבועות ספורים הבנזין בתחנות הדלק הישראליות למחיר של 8.77 שקלים לליטר. אלא מה? הוא יגיע לשיא זה כבר אחרי הבחירות. ומה אכפת לשרי הממשלה מה יקרה אחרי הבחירות? הם מתנהלים לפי הנוסחה: אחרינו המבול.
בהשוואה לאירופה, מחירו של ליטר בנזין בארץ אינו חריג במיוחד. באיטליה, בצרפת ובגרמניה עולה ליטר בנזין כ-2.2 עד 2.3 יורו (7.7 שקלים עד 8 שקלים), בדנמרק ובשוודיה כ-2.6 יורו (כ-9 שקלים) ובממוצע באיחוד האירופי כ-2.1 יורו (כ-7.3 שקלים). לעומת זאת, קצב ההתייקרות השנתי אצלנו מרוסן בהרבה: בהשוואה לספטמבר 2025 התייקר הבנזין בישראל ב-14.5%, מול ייקור של כ-30% בממוצע באיחוד האירופי. בסוף אוקטובר, עם ביטול הטבת הבחירות של סמוטריץ', כבר תסתכם עליית המחיר השנתית של הבנזין ביותר מ-21%. המשך פיחות בשער השקל עלול להאיץ את ההתייקרות עד שיעורה באירופה.
אבל מה שמעיק על נהגי אירופה – ובמיוחד על נהגי ארה"ב – הוא דווקא הזינוק של כ-45% במחיר ליטר סולר (דיזל), תזקיק נפט פופולרי למדי אצלם. בישראל, הודות למדיניות נכונה של משרדי האוצר והאנרגיה לאורך עשרות שנים, כמעט שאין בנמצא מנועי דיזל במכוניות פרטיות. גז טבעי החליף אצלנו את הנפט בייצור חשמל, וכלי תחבורה דו-גלגליים החליפו בקרב הצעירים את הרכב הפרטי הישן. צריכת הנפט ליחידת תוצר מקומי בישראל נמוכה, וטוב שכך.
משחקי מיסוי אלקטורליים אמנם אינם גורמים נזק משמעותי לכלכלה ואפילו לא לתקציב המדינה, ובכל זאת ראוי מאוד להימנע מהם. כשהתערבות של שר בשיעורי המסים הופכת לנשק במלחמת בחירות, הציבור מאבד את האמון במערכות המס בכללותן ותוהה אם שיעורי המסים משקפים את טובת הכלל או את טובת הקואליציה השלטת. התוצאה ידועה: ככל שהשינויים במסים תכופים ופוליטיים יותר, כך גוברת הנטייה להשתמט מהם. לא מבלו על בנזין, אלא ממע"מ וממסים עקיפים וישירים אחרים; השתמטות הרי נהייתה במקומותינו למשחק לאומי.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.09.26
