במרחק של כ-100 קילומטרים מחופי ישראל מתנהל בחודשים האחרונים מבצע הנדסי ותפעולי מורכב במיוחד. תחת מציאות ביטחונית מאתגרת ושיבושי GPS קבועים במרחב הימי, חברת אנרג'יאן משלימה בימים אלה את חלקו הראשון של פרויקט חיבור שדה הגז החדש "קטלן" אל אסדת ההפקה הפעילה של מאגר "כריש".
העבודות בלב ים כללו לאחרונה הנפת מודולים תפעוליים במשקל חסר תקדים של כ-350 טונות, ובגובה המשתווה לזה של בניין בן שלוש קומות, אל סיפון אסדת כריש. המודולים הובאו באוניית משא מיוחדת והונחו באמצעות מנוף במיקום מדויק על האסדה. מדובר בפעילות מורכבת שכן החיבור מבוצע ישירות אל תוך אסדה צפה פעילה שממשיכה להפיק גז לשוק המקומי באופן שוטף.
העבודות התת-ימיות כללו קידוח של בארות הגז ופריסת צנרת ענק באורך של כ-30 קילומטרים על קרקעית הים, ברמת דיוק של סנטימטרים ספורים. בשיא הפרויקט פעלו במרחב הימי כ-10 כלי שיט במקביל, בהם ספינות קידוח מתקדמות לצד ספינות שירות ששינעו ציוד ואספקה במקביל לקידוח הבארות, כאשר תחלופת כוח האדם והעובדים על האסדה בוצעה באמצעות מסוקים וספינות שירות.
השקעת העתק בפרויקט קטלן נאמדת בכ-1.5 מיליארד דולר. לשם השוואה, פיתוח מאגר כריש כולו עלה בשעתו כ-2.5 מיליארד דולר. גם עלויות התפעול היומיומיות משקפות את מורכבות הפרויקט, כאשר עלות הפעלתה של ספינת הקידוח לבדה הגיעה לכמיליון דולר ביום לאורך כחצי שנה של עבודות. המאגר צפוי להתחיל להזרים גז טבעי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2027, כאשר מרבית הגז כבר נמכר מראש לטובת משק האנרגיה המקומי, והצעד הבא המתוכנן של החברה לאחר מכן הוא חיבור שדה הגז הסמוך "תנין" אל אסדת כריש.
החשש: בור ברזרבות
כזכור, משק הגז הטבעי בישראל נשלט היסטורית באופן ריכוזי על ידי על ידי ענקית האנרגיה האמריקנית שברון, שמפעילה את מאגרי לוויתן ותמר, לצד שותפות ישראליות כמו ניו-מד אנרג'י העוסקות בצדדים המסחריים בלבד, ולא בתפעול המאגרים. מאגרי כריש ותנין נמכרו לפני עשור לחברת אנרג'יאן הבריטית-יוונית במטרה לייצר תחרות בשוק המקומי. אנרג'יאן, שכאמור מפעילה ומפתחת את מאגרי הגז שברשותה, מהווה היום את המפעיל היחיד הנוסף במשק הגז הישראלי לצד שברון. מאז החלה להזרים גז מאסדת כריש באוקטובר 2022, הפכה אנרג'יאן לספקית משמעותית המהווה כיום בין 35% ל-45% מצריכת הגז של מדינת ישראל. מאגר קטלן, שהתגלה על ידי החברה בשנת 2023 בתווך שבין כריש לתנין, מהווה את המשך הפיתוח הישיר של נכסיה באזור.
מודולים במשקל מאות טונות מונפים מאוניות המשא אל אסדת כריש
(אנרג׳יאן)
שאול צמח, מנכ"ל אנרג'יאן ישראל, סיפר על המורכבות ההנדסית הייחודית של המהלך בלב ים: "באילן היוחסין של ענף האנרגיה העולמי, פרויקטים כאלה מבוצעים רק על ידי מפעילים בעלי יכולות ייחודיות. בארץ יש רק שתי חברות כאלה - חברת הענק האמריקנית שברון, והחברה שלנו, אנרג'יאן, שהיא קטנה ממנה משמעותית. זה די מדהים שאנחנו מרימים פרויקט ימי בסדר גודל כזה מאפס במציאות הנוכחית. מדובר בפרויקטים מאוד מורכבים, גם ביבשה, אבל בטח כשהם בלב ים עם שינויי מזג האוויר, אירועים של שיבושי GPS, אירועים ביטחוניים וכדומה. כל אלו הופכים פרויקט מורכב לפרויקט מורכב יותר".
לאחרונה פרסם משרד האנרגיה את מסקנות ועדת דיין, לקביעת מדיניות משק הגז בישראל. לפי צמח המדינה לא עושה די כדי להגדיל את רזרבות הגז שלה "פיתוח של פרויקט כמו קטלן זו התשובה. ככה מגדילים את הרזרבות, הרזרבות לא יכולות לגדול מעצמן. הן גדלות על ידי זה שבאה חברה, משקיעה מיליארד וחצי דולר ומאמצים תפעוליים ומרימה את הפרויקט הזה מאפס. המדינה צריכה שייעשו כאלה באופן רציף כדי שכל הזמן יהיה פיתוח של רזרבות".
עבודות חיבור שדה הגז קטלן לאסדת כריש
(צילום: אנרג׳יאן )
צמח מזכיר כי מדובר בקידוחים היחידים שבוצעו במים הכלכליים של ישראל בעשור האחרון, והיעדר קידוחי חיפוש חדשים בימים אלה עלול לייצר עבור המדינה בור ברזרבות האנרגיה בטווח של כעשור קדימה: "פיתוח של שדות חדשים משלב קידוחי החיפוש והתגלית, עד השלב שבו מפיקים את הגז הראשון לוקח בין 5 ל-7 שנים, ולפעמים אף יותר. זאת אומרת שהגז הראשון מרישיונות שיונפקו ב-2027, במכרז הקיים, יהיה בין 2032 ל-2037, אלו טווחי הזמן. זו תעשייה שצריך לתכנן בה לטווח הארוך. לנו כחברה יש את התוכניות שלנו אבל יש מרכיבים שלא תלויים בנו כמו הקצב שבו המדינה תאפשר את זה, ואת המרכיב הזה המדינה צריכה לעשות".
צמח מדגיש כי "הפוטנציאל שיש עדיין במים הכלכליים של ישראל לא מוצה. אמנם יש ככל הנראה מאגרים פחות גדולים ממה שהתרגלנו לראות בשדות הגדולים שהתגלו ב-2009 ו-2010, אבל חלק גדול מהם יכול להיות בעל כדאיות כלכלית ויש בהם צורך גדול. את הפוטנציאל הזה אסור להזניח ואנחנו נענים לאתגר הזה. בראייה שלנו, מבחינה אסטרטגית, גם של ביטחון אנרגטי וגם של ההשפעה הגיאופוליטית של מדינת ישראל, עדיף שהמטרה תהיה הגדלת הרזרבות ולא ויכוח תמידי של כמה מתוך הרזרבות יישארו לטובת המשק. האתגר הגדול הוא להחזיק אופק מסוים של ודאות וככל שיש יותר חיפושים וככל שיש יותר פיתוח - יש יותר ודאות. צריך שהאופק יהיה ברור".
