המלחמה בשוק נעלי הספורט לא נפסקת לרגע: הצורך להפתיע את היריב בעיצובים, בחדשנות, בביצועים. אדידס, אחת משתי הענקיות של השוק, ביחד עם נייקי, מתמודדת בשנים האחרונות עם מתחרות חדשות כמו ניו באלאנס, און קלאוד והוקה, שנותנות פייט וזוכות להצלחה אצל הצעירים. אדידס רוצה לנצח. בכל מרוץ, בכל תחרות, בכל זירה ובכל מגרש - והיא עושה הכל כדי שזה יקרה. כל ניצחון של ספורטאי עם נעלי אדידס הוא מקדם המכירות הטוב ביותר שיש.
לונדון, 26 באפריל השנה, סבסטיאן סאווה מקניה, עם נעלי Adizero Adios Pro Evo 3 ושלושת הפסים המוכרים של המותג, מדהים את העולם ועוצר את השעונים על 1:59.30 שעות, שיא עולם חדש במרתון. על הדרך הוא גם הפך לראשון אי פעם שמצליח לרדת משעתיים במרחק המפרך הזה. 11 שניות אחריו, ובמרתון הבכורה שלו, יומיף קג'לצ'ה מאתיופיה, שירד אף הוא מתחת לרף השעתיים. על הרגליים? ניחשתם נכון - ה-Pro Evo 3.
נעלי אדידס במעבדה בגרמניה
(צילום: דביר רשף)
חמישה חודשים מאוחר יותר בברלין, אדידס קיבלה בלעדיות על הפודיום - כל שלושת הגברים וכל שלוש הנשים שסיימו במקומות 1, 2 ו-3 רצו בנעלי החברה. אבל אל תתבלבלו, ההישגים הללו הם בסך הכל עוד תחנה בדרך - כי בהרצוגנאוראך כבר עובדים על הדבר הבא.
לא, אין כאן טעות הקלדה ואף אחד לא המציא מקום. הרצוגנאוראך, או פשוט הרצו, היא עיירה בווארית קטנה, כ-450 ק"מ דרומית לברלין, וגם הבית של אדידס כבר 77 שנים. הכל התחיל כאן הרבה לפני שהשם אדידס הפך לאחד המוכרים בעולם. אדי דסלר החל לייצר נעלי ספורט בהרצו בשנות ה-20, וב-1924 הקים עם אחיו רודי מפעל משותף, אך השותפות המשפחתית לא שרדה והאחים נפרדו ב-1948. שנה לאחר מכן רשם אדי את Adidas (חיבור שמו ושם משפחתו - ד"ר) והחל את דרכו העצמאית עם 47 עובדים. רודי, אגב, נשאר מילולית מעבר לכביש והקים את פומה. מאז הפכה העיירה הקטנה למוקד של אחת מיריבויות הספורט והעסקים המפורסמות בעולם – ולמרכז העצבים של אדידס עד היום.
לשם הוזמנו בחודש שעבר מעל 100 עיתונאים ועיתונאיות, אנשי תקשורת ויוצרי תוכן מרחבי העולם לרגל Home of Innovation, אירוע החדשנות של אדידס, שבו היא חשפה את טכנולוגיות הספורט שנמצאות בפיתוח ואת הדרך שבה הן נולדות. בעזרתם של הספורטאים, היא יצרה מעין "מעבדה" חיה, והציגה לא רק מה היא מפתחת, אלא איך נראה כל תהליך הפיתוח – החל מהבעיה שהספורטאי מציג, דרך המדידות, הבדיקות והשדרוגים ועד לאב-טיפוס שעולה למסלול, למגרש או לכביש.
סבסטיאן סאווה. לבש את נעלי אדידס והדהים עם שיא עולם במרתון
(צילום: Alex Davidson/Getty Images)
אדידס מתמודדת עם שורה של אתגרים מאז הקורונה. אחרי ההצלחה של קו נעלי הרטרו - אדידס חייבת למצוא את הלהיט הבא. בזמן שנייקי סובלת ממשבר חמור, אדידס הצליחה להמשיך קדימה הרבה בזכות נעלי הסמבה שהפכו ללהיט עולמי מטורף. אבל הזינוק הזה נעצר, המניה של אדידס איבדה כ-20% בשנה האחרונה, ובאדידס מבינים שאי אפשר לסמוך רק על אופנת הקז'ואל.
מדפסות תלת-ממד וכפכפים במקפיא
אחת התחנות המסקרנות בקמפוס היא ה-Athlete Product Excellence Lab, או בקיצור APEX – מרכז המחקר והפיתוח שבו אדידס מנסה להבין מה באמת קורה לגוף כשהוא רץ, קופץ, בולם או משנה כיוון. כאן ספורטאים עוברים סריקות של כף הרגל והגוף, רצים מול מצלמות וחיישנים ונמדדים כמעט מכל זווית אפשרית. הצוותים בוחנים איפה נוצר לחץ, איך כף הרגל פוגשת את הקרקע, אילו שרירים עובדים ואיך הגוף משתנה כשהעייפות מתחילה להצטבר. אחר כך המספרים עוברים למעצבים ולמהנדסים, שמנסים לתרגם אותם לשינוי מוחשי בנעל, בבגד או באב-טיפוס. במילים אחרות: פחות תחושת בטן, יותר גוף שמתורגם לדאטה.
פרויקט R.A.P (Radical Athlete Perception) נועד להפוך את ההתאמה האישית של הנעל לספורטאי לחלק מתהליך הייצור עצמו. במקום להתחיל מנעל סטנדרטית ולנסות להתאים אותה לשחקן, התהליך מתחיל באיסוף נתונים מהגוף שלו: סריקה תלת-ממדית של כף הרגל, מיפוי לחצים וניתוח הקינמטיקה של התנועה. "אנחנו אוספים סריקות של כף הרגל, אבל גם נתוני לחץ ונתונים על תנועת הריצה. עכשיו אנחנו יכולים לקחת את כל המידע הזה ולהשתמש בו כדי לקבוע את המבנה של הנעל", הסביר אחד מהמפתחים. לפי אדידס, הטכנולוגיה כבר נבחנת ומיושמת בכמה ענפים, בהם כדורגל, כדורסל ופוטבול אמריקאי, כשהמטרה היא לייצר מבנה שמותאם לא רק למידות של הספורטאי אלא גם לאופן שבו הוא נע, מפעיל כוח ומעמיס על כף הרגל.
רישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, עם נעלי הסמבה של אדידס. היו הצלחה ענקית
(מתוך האינסטגרם של רישי סונאק)
בכדורגל הטכנולוגיה כבר יצאה מהמעבדה אל המגרש. קייבן סאליבן, הכישרון האמריקאי הצעיר של פילדלפיה יוניון, הפך לשחקן הראשון שלבש במשחק מקצועני את נעלי Project R.A.P המודפסות בתלת-ממד. אבל עוד קודם לכן נבדקו הנעליים גם על ידי שחקנים בכירים באירופה. "במהלך הפיתוח עבדנו עם פריז סן ז'רמן ואתלטיקו מדריד. בפריז עבדנו עם חביצ'ה קבארצחליה, והוא התאמן בנעליים, ועבדנו גם עם אדמולה לוקמן", סיפר אחד מאנשי אדידס.
לדבריו, הניסויים לא הבשילו אז לשימוש קבוע מסיבות לוגיסטיות ופציעות, אבל "בסופו של דבר הם היו מרוצים מהנעליים, הם התאמנו איתן והיו פתוחים לאפשרות לשחק איתן". הוא הוסיף כי סאליבן הוא רק תחילת הדרך: "זה לא ייגמר בקייבן. ננסה להביא את הנעליים לשחקנים בליגות שונות וברמות שונות".
אגב, מאז שסאליבן החל לשחק בנעליים המודפסות, המספרים שלו זינקו. ב-11 משחקים שלו ב-MLS הוא כבש שישה שערים ובישל שמונה נוספים, לעומת שער אחד וארבעה בישולים ב-13 הופעות ללא הנעליים. אחר כך הגיע גם השער במדי נבחרת ארה"ב, שהפך אותו, בגיל 17 וחמישה ימים, לכובש הצעיר בתולדות הנבחרת הבוגרת. למעשה, במשך שמונה משחקי MLS רצופים הוא רשם לפחות שער או בישול, ובספטמבר נבחר לשחקן החודש הצעיר בתולדות הליגה.
ב-APEX הוצג גם כיוון ניסיוני של נעליים שבהן מערכת שיכוך הזעזועים עצמה מודפסת מקצף. הרעיון הוא לחבר בין היתרונות של ייצור בתלת-ממד לבין התכונות של קצף, ובראשן משקל נמוך והחזר אנרגיה. המבנה המודפס מאפשר למהנדסים לשלוט כמעט נקודתית באופן שבו הסוליה נדחסת ומגיבה לתנועה, ואף לשנות במהירות את התכנון בין אב-טיפוס אחד לאחר. אלא שכאשר מדובר בנעליים שמיועדות לספורט תחרותי, ליתרון הטכנולוגי יש גם גבול חוקי. לדברי המפתחים, במקרים הרלוונטיים המוצר נשלח לאישור איגוד האתלטיקה העולמי. "בשלב הזה אנחנו מתמקדים קודם כל בהגעה לרמת הביצועים שאליה אנחנו מכוונים. ברגע שאנחנו מגיעים אליה, אפשר להנדס את המוצר כך שיעמוד בדרישות מבחינה חוקית. אבל אנחנו תמיד מנסים לדחוף את הדברים קדימה, ולכן צריכים גם לעבוד מעבר לגבולות של מה שקיים היום ולהסתכל מעבר להם".
משמאל: אדמולה לוקמן. סייע לאדידס בפיתוח נעלי Project R.A.P
(צילום:CRISTINA QUICLER / AFP)
טכנולוגיה אחרת לגמרי שהוצגה נקראת Rapid Liquid Printing, שבה מחט מייצרת הדפסת סיליקון תלת-ממדית בתוך אמבט ג'ל. כן, זה עתידני כמו שזה נשמע. גולת הכותרת היא אב-טיפוס של כפכפים שנועדו לקירור כף הרגל לפני או אחרי מאמץ. תהליך הבנייה נמשך כשבע שעות, כשבכפכף עצמו 15 תאי קירור מלאי ג'ל. לפני השימוש מכניסים את הכפכפים למקפיא, ולאחר מכן הם מסוגלים לספק תחושת קירור למשך עד כחצי שעה.
נעליים שמשנות הילוך ומעיל עם מערכת קירור
שיאו של האירוע היה כניסה לתוך מעבדת החדשנות, שחולקה לשלושה אגפים עבור שלושת צירי החדשנות של אדידס: Future of Fast, Future of Cool ו-Future of Strength. זה לא היה רק מפגש עם המפתחים, אלא גם תצוגת תכלית של המוצרים עצמם על גופם של הספורטאים והספורטאיות.
ב-Future of Cool נקודת המוצא הייתה פשוטה: כשהגוף מתחמם, הביצועים נפגעים. "היכולת לנהל את טמפרטורת הגוף היא אתגר אוניברסלי עבור הרבה מהספורטאים שלנו – מנהגי פורמולה 1 ועד רצים, טניסאים וכדורגלנים", הסבירה אחת מנשות הפיתוח. "כשהם מתחממים, הכל מרגיש איטי וכבד יותר והם מתקשים להתרכז". לצדה עמד האולטרה-מרתוניסט האמריקאי צ'רלי לורנס, אלוף העולם הטרי בריצת 100 ק"מ ואחד הספורטאים שאדידס נעזרת בהם כדי לבחון את הפיתוחים מחוץ למעבדה. "בתא האקלים אפשר לקבוע את הטמפרטורה ואת הלחות, אבל אתה על הליכון - לא על הכביש ולא רץ בעליות", הסביר לורנס. לדבריו, המידע החשוב ביותר מגיע דווקא כשהוא לוקח את המוצרים לאימונים ולתחרויות וחוזר לצוות עם מה שעבד ומה שלא. הוא מכיר היטב גם את טכנולוגיית הקירור עצמה: בניסוי Chasing 100 השתמש יחד עם יתר הרצים במערכת CLIMACOOL שכללה אפוד קירור, מעיל מבודד ואביזרי קירור שהוחלפו במהלך הריצה.
כפכפי אדידס במעבדה בגרמניה
(צילום: דביר רשף)
מעבדת אדידס בגרמניה
(צילום: דביר רשף)
אותו עיקרון מגיע גם עד לכפות הרגליים. אדידס פיתחה כיסוי קירור שמולבש מעל נעלי הכדורגל בזמן ההפסקה, ובתוך שבע דקות מסוגל, לדבריה, להפחית את טמפרטורת כף הרגל בעד שתי מעלות. כך נראה הכיוון שאליו היא לוקחת את CLIMACOOL, לא עוד רק חולצה "נושמת" או בד שמנדף זיעה, אלא מערכת שלמה שמנסה לנהל את החום של הספורטאי לפני, במהלך ואחרי המאמץ.
ב-Future of Strength המטרה הייתה אחרת: לא לייצר יותר כוח, אלא לעזור לגוף לשמור עליו כשהעייפות מצטברת. באדידס הסבירו כי הם מנתחים במעבדה אילו קבוצות שרירים נכנסות לפעולה תחת עומס, ואז מנסים לתמוך בהן באמצעות בגדים בעלי אזורי חיזוק ממוקדים. בהדגמה השתתף בין היתר ספורטאי ההיירוקס הבכיר קול לרן, שביצע סקוואטים וסיפר כי בתחתית התנועה "מרגישים מעין מתיחה, ואז את הרתיעה בדרך חזרה למעלה". לדבריו, העזרה הזו מורגשת במיוחד ברגעים שבהם היא נדרשת באמת: "בסוף מרוץ, כשכבר עייפים ומחכות לך עוד 100 זריקות כדור כוח לקיר".
ב-Future of Fast בלט במיוחד קונספט ה-Adizero Gearshift, נעל ריצת שטח שהקשיחות שלה יכולה להשתנות תוך כדי תנועה על ידי, תאמינו או לא, החלפת הילוך. בתוך הסוליה נמצא רכיב שיכול לעבור בין מצב רך וגמיש יותר, שאחד המפתחים כינה "מצב שיוט", לבין מצב קשיח יותר – "מצב התקפה", שנועד לרגעים שבהם רוצים יותר תגובתיות ודחיפה. אדידס הציגה שתי גרסאות: באנלוגית לוחצים ומחליקים מתג קטן בצד הנעל כדי לשנות את הקשיחות, ואילו בגרסה האלקטרונית אפשר לבצע את המעבר מהשעון החכם ואף לתכנת מראש שינויים בהתאם לנקודות במסלול. הרעיון פשוט: במקום לבחור מראש בין נעל נוחה יותר לנעל אגרסיבית יותר, אותה נעל אמורה להשתנות יחד עם הקצב, השטח והעייפות של הרץ.
בקצה האחר של ספקטרום המהירות הוצגה נעל ספרינט ניסיונית, שפותחה בין היתר עם הספרינטרית הבריטית וזוכת שלוש מדליות אולימפיות דריל נייטה. "מדהים לדעת שהקול שלי היה חלק מהפיתוח של הנעל הזאת", אמרה. "ביציאה מאדני הזינוק היא כל כך עוצמתית, וכשאני כבר זקופה בריצה היא פשוט קפיצית מאוד. אני בטוחה שהנעליים האלה עוד יזכו בהרבה מדליות זהב". לדבריה, מבחינת ספרינטרית "כשעומדים על קו הזינוק ומתחרים על מדליות, רוצים לדעת שמה שיש על הרגליים ייתן כל יתרון אפשרי".
מה מכל הפיתוחים האלה יגיע בסופו של דבר למדפים ומה יישאר אב-טיפוס במעבדה, גם באדידס עדיין לא יודעים. אבל בעולם של ספורט עילית לא תמיד צריך מהפכה: לפעמים כמה גרמים פחות, אחוז בודד של יעילות או שבריר שנייה הם כל ההבדל. בסופו של דבר, כל הסריקות, המדידות, הקצף, הג'ל והנעליים שמחליפות הילוך צריכים לעבור מבחן אחד שלא מתקיים בהרצו - לוח התוצאות. וסאווה כבר הוכיח השנה שגם גבול שנראה במשך עשרות שנים כמעט בלתי אפשרי יכול להיעלם. מבחינת אדידס, לפחות, זה לא קו הסיום. זו פשוט הנקודה שממנה מתחילים לחפש את היתרון הבא.
הכותב היה אורח אדידס בגרמניה
פורסם לראשונה: 00:00, 20.10.26
