נהגי הרכב החשמלי משלמים כיום פי 3.5 בממוצע על טעינה מהירה בעמדות ציבוריות בהשוואה לטעינה ביתית, אולם נראה שהמחיר עלול רק לעלות. דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהגיע לידי ynet ו"ממון", מזהיר כי הריכוזיות הגאוגרפית בענף עמדות הטעינה עלולה להביא לזינוק נוסף במחירים.
לפי הדוח, תעריף החשמל הביתי המפוקח עמד ב-2025 על 64 אגורות לקוט"ש. לעומת זאת, המחיר הממוצע שנגבה מהצרכן בעמדת טעינה ציבורית איטית (AC) עמד על 1.52 שקל לקוט"ש, ואילו בעמדות הטעינה המהירות (DC) המחיר הממוצע זינק ל-2.24 שקל. מדובר במחיר הגבוה ב-250% מתעריף החשמל הביתי, כאשר בחלק מרשתות הטעינה המחיר בעמדה מהירה מגיע עד ל-2.70 שקל לקוט"ש. חלק מהמפעילים אף מחילים תעריפי שיא (תעו"ז) בשעות הפסגה (לרוב בין 17:00 ל-22:00), מה שמקפיץ את התעריף לצרכן המזדמן עוד יותר.
עמדת טעינה
(צילום: Vladimir Panchenko)
ריכוזיות גיאוגרפית
הנתונים מלמדים על שוק שבו שחקנים בודדים חולשים על התשתיות. לפי הדוח, שלוש ספקיות הטעינה הגדולות – אפקון (22.4%), EvEdge (19.2%) וסונול (17.3%) – שולטות יחד ב-59% מ-8,070 שקעי הטעינה בישראל. בעוד רשות החשמל, שהעניקה רישיונות הפעלה לחברות, טוענת כי אין כיום בעיית ריכוזיות או חששות תחרותיים, דוח הכנסת מציין כי הממונה על התחרות טרם נתנה חוות דעת לפני מתן הרישיונות, ומזהיר מפני קיומה של "ריכוזיות ענפית גיאוגרפית".
החשש העיקרי הוא שבאזורים מסוימים בישראל תיווצר דומיננטיות של מפעיל בודד, מצב שיאפשר לו להעלות מחירים ללא תחרות וללא חלופה מעשית לנהגים בסביבה. בפועל, 64.5% ממשתתפי סקר שערכה הלמ"ס דיווחו על מחסור בעמדות מהירות, וכמחציתם נאלצו להמתין לעמדה פנויה.
לכך מצטרף גם ניצול חלקי של התקציבים הממשלתיים. מנתוני הדוח עולה כי מתוך תקציב מאושר של כ-21.4 מיליון שקל שנועד לסבסוד עמדות טעינה ציבוריות בשנים 2019-2025, הועברו בפועל כ-14.8 מיליון שקל בלבד – שיעור ביצוע של 69%. בנוסף, הצעד הרגולטורי המתבקש ביותר לעידוד התחרות בשוק הטעינה – חיוב המפעילים בהתקנת מסופוני אשראי כדי לחסוך מהלקוחות את התלות באפליקציות ייעודיות וברישום מראש – אושר אמנם על ידי רשות החשמל, אך כניסתו לתוקף נדחתה משמעותית.
הדרישה תיאכף רק ב-2027 עבור עמדות חדשות, והחל מ-2028 עבור עמדות קיימות, במטרה לאפשר למפעילים זמן היערכות. בינתיים, הנהגים ימשיכו לשלם את המחיר ולחפש עמדת טעינה פנויה באמצעות הטלפון הסלולרי.
צניחה במכירות
מהדוח עולה עוד כי השילוב של תשתיות יקרות וגזירות האוצר על תחום הרכב החשמלי נותן את אותותיו בנתוני המכירות. ב-2024 נרשם שיא, כאשר כלי רכב חשמליים מלאים היוו 91% מסך מכירות כלי הרכב המחושמלים (כ-68,700 כלי רכב). ואולם, בתשעת החודשים הראשונים של 2026 המגמה התהפכה: נתח השוק של החשמליות המלאות צנח ל-34% בלבד, בעוד הצרכנים עברו לרכוש את דגמי הפלאג-אין, המשלבים מנוע בנזין.
בדוח קושרים את שינוי המגמה לכמה גורמים מצטברים: מיצוי פוטנציאל התקנת העמדות בבתים פרטיים, כך שנהגים ללא חניה פרטית הרשומה על שמם נרתעים ממעבר לרכב חשמלי, זינוק במיסוי ועלייה באגרת הרישוי, לצד חוסר ודאות בנוגע לתוכניות הממשלה להטיל בעתיד מס נסועה.
