לאחר שלוש שנות מלחמה מטלטלות, הממשלה החדשה של ישראל ניצבת בפני אחת מנקודות המפנה הקריטיות ביותר בתולדות הכלכלה הישראלית. המשק, שהפגין בעבר חוסן יוצא דופן, ספג פגיעות מבניות עמוקות: דירוג האשראי נחתך, הגירעון תפח לשיאים חדשים, ואמון המשקיעים הבינלאומיים התערער.
כדי להחזיר את הרכבת שירדה מהפסים בשנים האחרונות למסלול שיבטיח יציבות ואיתנות, הממשלה החדשה תידרש לתוכנית חירום כלכלית מקיפה, אמיצה ונטולת שיקולים פוליטיים צרים.
ריכזנו כאן את המשימות הדחופות ביותר שיהיו מונחות על שולחנם של ראש הממשלה ושר האוצר החדשים.
1 ייצוב פיסקלי: תקציב 2027 והחזרת אמון השווקים
המשימה המיידית והחשובה ביותר היא גיבוש ואישור תקציב המדינה לשנת 2027, אחרי שמאז 2019 רק שנה אחת החלה ללא תקציב המשכי, כאשר גם כעת צפוי תקציב כזה ברבע הראשון של 2027. בשום פנים אין המדובר הפעם בעוד "תקציב שגרתי", אלא באיתות קריטי לשווקים הבינלאומיים ולחברות דירוג האשראי, שחתכו את הדירוג של ישראל שלוש פעמים ברציפות לרמות שפל היסטוריות, מצב שהשפיע לרעה על הריבית שנאלצת המדינה לשלם על הלוואות הענק למימון המלחמה.
כדי לשקם את האמון, על התקציב להציג מסלול ברור להורדת יחס החוב-תוצר, שטיפס בעקבות הוצאות המלחמה הכבדות מ-59% ערב המלחמה לכ-70% עם אופק של עלייה נוספת בשנה הבאה. תקציב 2027 חייב לשדר שמרנות פיסקלית, מקצועיות שקופה וראשוניות של טובת המשק על פני אינטרסים סקטוריאליים, שבהם הצטיינה הממשלה היוצאת בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והמפלגות החרדיות ובברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
2 רפורמה במיסים, ביטול פטורים וקיצוץ בבשר החי
כדי לממן את עלויות המלחמה והשיקום, מבלי לדרדר את המדינה למשבר חוב חמור, הממשלה תיאלץ להוביל רפורמת מיסים נרחבת. צעד זה יכלול, בצער רב אך מתוך כורח, העלאות מיסים מתוכננות וביטול פטורים היסטוריים שכבר אינם מוצדקים כלכלית - הפטור על מע"מ באילת, על שירותי תיירות, על פירות וירקות (כאשר אין פטור מתבקש ממע"מ על תרופות) וביטול שורת הקלות למגזרים שונים.
עם זאת, הציבור לא יקבל בהבנה את הכבדת נטל המס מבלי שהממשלה תראה דוגמה אישית. הממשלה החדשה מחויבת לכן לבצע שורת צעדי התייעלות דרסטיים: ביטול מוחלט של הכספים הקואליציוניים שארבע השנים האחרונות הסתכמו ב-22.5 מיליארד שקלים.
סגירת לפחות 10 משרדי ממשלה מיותרים. צעד שיחסוך מיליארדים בהוצאות שכר, תקורה ובירוקרטיה. לשם מה צריך משרד תפוצות, משרד מורשת, משרד ירושלים (יש ראש עיר טוב לבירה!), משרד משימות לאומיות, משרד נגב וגליל, משרד לפיתוח אזורי, משרד ההתיישבות, משרד לשוויון חברתי, משרד מודיעין.
3 משוואת הביטחון: תקציב ענק מול רסן כלכלי
דוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ("ועדת נגל") כבר הפך למוצג ארכיאולוגי. איפה ההמלצות ההן לתקציבים של פחות מ-100 מיליארד שקל בשנה, לעומת הדרישות לתקציבים שיתקרבו ל-200 מיליארד שקל בכל שנה בשנים הקרובות. המציאות הגיאופוליטית החדשה מחייבת הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, אולם על הממשלה החדשה יהיה לבטל את התקציב הרב-שנתי לעשור הבא שקבע נתניהו והמגדיל את תקציב הביטחון "אוטומטית" בכ-40 מיליארד שקל בשנה. תקציבי המשרדים האזרחיים לא יוכלו לעמוד בזה.
האתגר הכלכלי כאן הוא כפול: מחד, לספק לצה"ל את האמצעים לבניית כוח מול איומים רב-זירתיים; ומאידך, להבטיח שהתקציב הזה אינו הופך ל"בור ללא תחתית" שיחנוק את המגזר האזרחי.
פעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
4 שיקום הבית: גבול הצפון ויישובי קו העימות
שלוש שנות לחימה הותירו את יישובי הצפון פצועים ומרוקנים. קריית שמונה, מטולה, שלומי ויישובי גליל נוספים הפכו לערי רפאים, והעסקים המקומיים - מתיירות וחקלאות ועד לתעשייה זעירה - קרסו לחלוטין.
הממשלה נדרשת להשיק "תוכנית מרשל" לצפון מדינת ישראל. האזור הרוס ורבים מהתושבים עזבו לצמיתות. יש לגרום לכך שרבים ירצו לחזור וגם תושבים חדשים יעבו את גבול הצפון, מה שנעשה בהצלחה די רבה בגבול רצועת עזה. לשם כך תצטרך הממשלה לפעול בהקדם:
נפילה בקריית שמונה
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א בחוק זכויות יוצרים)
מתן מענקי הקמה ופיצויים מוגדלים לעסקים ששרדו ומעוניינים להיפתח מחדש; ביצוע השקעה מסיבית בתשתיות אזרחיות, מוסדות חינוך ממוגנים ומרכזי רפואה מתקדמים; מתן תמריצי מס מרחיקי לכת לתושבים ולחברות הייטק ותעשייה שיעתיקו את פעילותם לצפון, כדי להחזיר את האוכלוסייה החזקה הביתה.
5 שוק הדיור: בלימת מחירים ופתרונות ארוכי טווח
משבר הדיור בישראל נותר פצצה מתקתקת. הממשלה החדשה חייבת לפעול בשני ערוצים מקבילים: הורדת מחירי הדירות לרכישה, ופיתוח שוק שכירות יציב.
הגדלת ההיצע הציבורי: האצת קצב התכנון, השיווק והפיתוח של קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל, לצד פתרון משבר כוח האדם בענף הבנייה (שנפגע קשות מהיעדר פועלים זרים ומקומיים).
תוכנית לאומית לדיור להשכרה לטווח ארוך: יצירת מודלים כלכליים אטרקטיביים לגופים מוסדיים (חברות ביטוח וקרנות פנסיה), כדי שיבנו שכונות שלמות המיועדות לשכירות מוגנת ומפוקחת ל-15-20 שנה, בדומה למודלים האירופיים.
6 מנועי צמיחה: מהפכת התחבורה בגוש דן
הפקקים הם מס המותרות הגבוה ביותר של המשק הישראלי, העולה מיליארדי שקלים בשנה באובדן שעות עבודה וזיהום אוויר. על פי חישובים שעשו מומחים בעבר, הישראלים עומדים בפקקים מיליוני שעות בחודש, בעלות שמגיעה למאות מיליוני שקלים למשק. לכן הממשלה החדשה שתקום לא תוכל להרשות לעצמה עיכובים נוספים בפרויקטים בתחומי התשתיות בעיקר בגוש דן, אך גם תוך קירוב הפריפריה למרכז הארץ. כמובן, אחרי שמונה טקסים ב-40 שנה (עוד מימי שר הכלכלה גד יעקבי ב-1987) של הכרזות והנחות אבן פינה לרכבת לאילת - לבצע פעם אחת ולתמיד את הפרויקט המתבקש הזה.
צילום: עידו ארז
פרויקט המטרו: יש להסיר את כל החסמים הבירוקרטיים והפוליטיים המעכבים את המיזם התחבורתי הגדול בתולדות המדינה, שיעלה קרוב ל-200 מיליארד שקל בחישוב הסופי. המטרו הוא מנוע להתחדשות עירונית ולצמיחה כלכלית אדירה.
אגרת הגודש: החלת אגרת הגודש בכניסה למטרופולין תל אביב היא צעד אמיץ אך הכרחי. הכספים שייגבו חייבים להיות צבועים אך ורק לטובת שיפור וסבסוד התחבורה הציבורית, תוך יצירת חלופות ריאליות ומהירות לרכב הפרטי.
7 התשתיות האזרחיות: חינוך ובריאות במשבר
מנועי הצמיחה האמיתיים הם ההון האנושי שלה, אך המערכות שמגדלות ומחזיקות אותו נמצאות בקריסה:
מערכת החינוך: הירידה המדאיגה בהישגי התלמידים בבחינות המיצב והירידה הכללית ברמת החינוך הממלכתי מחייבות רפורמה מבנית. לא מדובר רק בהזרמת כספים, אלא בשינוי שיטות הלימוד, העלאת שכר המורים מבוססת מצוינות, וצמצום פערים בין פריפריה למרכז. לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית חייבים להיות חובה שממשלת ישראל הבאה חייבת להנהיג.
מערכת הבריאות: הגירעונות הענקיים של קופות החולים ובתי החולים, לצד תופעה מדאיגה של עזיבת רופאים ואנשי צוות רפואי לחו"ל ("בריחת מוחות"), דורשים תוכנית חירום. הממשלה תצטרך לייצב את התקציב, לשפר את תנאי העבודה של הרופאים הצעירים, ולהשקיע ברפואה מונעת ובדיגיטציה של המערכת.
8 פצצות זמן חברתיות-כלכליות
מתחת לפני השטח רוחשות שתי בעיות מבניות שמאיימות על עתידה הכלכלי של מדינת ישראל בטווח הבינוני והארוך:
הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי: דוחות אקטואריים מזהירים כי בעוד שנים לא רבות (למעשה כבר מ-2029 ובוודאי החל מ-2035) הקופה של המוסד לביטוח לאומי עלולה להתרוקן. הממשלה החדשה חייבת להוביל רפורמה מקיפה, הכוללת התאמה של גיל הפרישה לתוחלת החיים (גיל 70 הומלץ כבר), שינוי מודל ההשקעות של המוסד, וייעול מערך קצבאות הרווחה.
צמצום העוני: המלחמה הרחיבה את מעגלי העוני, במיוחד בקרב משפחות עובדות בפריפריה שאיבדו את פרנסתן. הטיפול בעוני לא ייעשה באמצעות קצבאות, אלא באמצעות כלים מחוללי צמיחה - הכשרות מקצועיות, סבסוד מעונות יום ותמריצי מס לעבודה.
9 שילוב מגזרים בשוק התעסוקה: תנאי הכרחי להישרדות
מדינת ישראל לא תוכל לשמור על כלכלת עולם ראשון אם חלקים נרחבים מהאוכלוסייה יישארו מחוץ למעגל העבודה המודרני. רק 60% מהאזרחים המבוגרים בישראל משתייכים כיום לשוק העבודה - נתון נמוך, חמור ומדאיג במיוחד לעתיד המשק הישראלי. הממשלה החדשה חייבת להציב הפעם כיעד לאומי עליון שני מהלכים: שילוב גברים חרדים ושילוב נשים ערביות.
חרדים
(צילום: שלו שלום )
10 המבחן ההיסטורי של הממשלה החדשה
על הממשלה להקים בדחיפות צוות 30 ימים (בעבר הוקמו צוותים ל-100 ימים) להכנת תוכנית עבודה למימוש כל המשימות הכלכליות העומדות על הפרק, גם אם הן יהיו מורכבות וכרוכות בהחלטות פוליטיות קשות. ממשלה שתשכיל לפעול באומץ - שתקצץ במשרדים המיותרים, תפסיק את חלוקת הכספים הפוליטיים, תשקיע בתשתיות הלאומיות, ותשלב את כלל המגזרים בשוק העבודה - לא רק תציל את ישראל מהמשבר הנוכחי, אלא תזניק אותה קדימה לעשור של צמיחה, יציבות ושגשוג מחודש.
