יוסי אופק (62) הוא מנכ"ל טבע ישראל ומנהל קבוצת המדינות אוקראינה ודרום אפריקה. הוא שירת במערך הלוחמה האלקטרונית בחיל האוויר, בוגר תואר ראשון ושני מאוניברסיטת דרבי, נשוי ואב לשני בנים ומתגורר במודיעין.
תכנית מנהלים פרק 10 עם יוסי אופק
אם לא היית עוסק בניהול, מה היית רוצה לעשות? "נדל"ן. ולמה זה עולה לי מהר לראש? כי זה משלב משהו יצירתי. היה קודם מגרש, עכשיו יש בניין מעוצב, גרים בו אנשים, ויש איזה דופמין בסיכון בכל האירוע הזה. אני חושב שזה מרגש אותי, ואני מנסה, במקביל למה שאני עושה, גם השקעות נדל"ן כאן ושם. אבל זה לא מז'ורי כמובן. קודם כל נדל"ן עסקי וגם נדל"ן למגורים. כל מה שמייצר דופמין, ריגוש, תחושה של עיצוב, עשייה וכסף. ויש שורת רווח, גם אישית".
מה ההחלטה הכלכלית הכי טובה שעשית כמנהל? "האנשים שגייסתי כמנכ"ל טבע ישראל, אותם האנשים שאני עובד איתם. לכל אחד מהם יש יתרון תחרותי מובהק עליי, בין אם זו הבנה צרכנית או הבנה בהשקעות. זה לא כמו ניהול, זה יותר מאמן כדורגל. זו יותר מנהיגות, וביחד כקבוצה אנחנו מנצחים.
יוסי אופקיוסי אופק
מנכ"ל טבע ישראל יוסי אופק
(צילום: BEPO)
"אני גאה גם ששכנענו את הנהלת טבע העולמית שישראל תנהל את החדשנות הגלובלית של טבע. מה זה אומר? שהאתגרים הכי גדולים של טבע יטופלו באמצעות חברות סטארטאפ שאנחנו מאתרים, ואנחנו גם מהווים עבור הסטארטאפים הישראליים גשר לטבע הגלובלית ולעולם".
ומה ההחלטה הכלכלית-ניהולית שאתה מצטער עליה? "כשהייתי מנכ"ל, לפני התפקיד הנוכחי, של חברת בת של טבע, נקרתה הזדמנות להגדיל את הרווחיות בעשרות מיליוני שקל ברגע, כמעט בלי השקעה ובלי סיכון, אבל לא במתווה האסטרטגי שלנו. יצאנו עם הזנב בין הרגליים כי לא היו לנו היכולות. זה לא שהפסדנו כסף דרמטית, אבל אתה לומד מה המשמעות של אסטרטגיה דיסציפלינרית".
מה המיתוס הכי גדול על ניהול שגילית שהוא פשוט לא נכון? "יש איזו הנחת עבודה שמנכ"ל יכול לפטר אנשים ולעשות כל מה שהוא רוצה. התשובה היא לא. המנכ"ל הוא רגיש כמו כולם וזה קשה. יש לנו Resilience, יש לנו חוסן, אבל יש בהחלט קושי שאנחנו צריכים ללמוד ולנהל אותו.
"אני לא מקבל החלטות בחברה. הצוות שלי מקבל את ההחלטות. אני מניע אותם לקבל החלטות ומאתגר אותם להחלטות שאני חושב שהן נכונות, אבל זה לא משהו שאני מקשיב ואומר 'החלטתי', או חס וחלילה לא מקשיב ואומר 'החלטתי'. בסוף הצוות מקבל את ההחלטה. זה המיתוס שכולם חושבים שהמנכ"ל הוא המחליט. התשובה היא לא מוחלט".
אתה תוצר של טבע, את כל הקריירה שלך עשית בטבע. זה יתרון או חיסרון? "גדלתי בטבע. עברתי עם טבע עליות וירידות, זה נותן יתרון מסוים, לא יותר מזה. אם הייתי יכול לתקן משהו, הייתי מעדיף להיות בתפקיד הזה כמנכ"ל אחרי שעברתי גם בכמה חברות אחרות, כי אתה לומד ממנהלים שונים, אתה לומד מתעשיות שונות, ואני חושב שזה ראוי".
יש לך מודל לחיקוי? "לא מודל אחד ספציפי, אבל הייתי רוצה לתבל את היכולות שלי עם קצת מכל אחד, אפילו לא בתחום העסקי. טיפה לנגן בגיטרה כמו אבי סינגולדה, לשיר כמו יהודה פוליקר, שאני מטורף על השירים שלו, וקצת ללמוד מיזמים צעירים בלי ניסיון על התעוזה שביזמות. אני חושב שעם הרבה תבלינים נייצר מרק איכותי וטעים יותר מאשר אדם אחד".
מה גורם לך להידלק בעבודה? "כשבפגישה מגיע, למשל, אדם צנוע אבל חולם ועם רגליים על הקרקע. נניח שהוא מגיע עם פתרון נישה, שלא יספר לנו שהשוק הוא 40 מיליארד דולר, אלא מה הפתרון שלו. ואגב, מדליק אותי שהוא גם צעיר, אדם שמעז. זה מדליק אותי כי זה אומץ. זה לא רק שאני מתלהב, אני גם רץ לספר לכולם כמה התלהבתי".
ומה גורם לך להבין מיד שזה לא זה? "שחצנות. להעצים את מה שאתה עושה הרבה מעבר למה שזה בפועל. מצגות ארוכות ומייגעות, לא לדעת להסביר בקצרה. אם אני רואה אקסל עם 10 טאבים, אני אפילו לא פותח. זה מייאש אותי. אגב, אם אני רואה מיילים עם 20 מכותבים, זה לא מעניין אותי. כנראה אני פחות רלוונטי באירוע כאן".
מה מפחיד אותך? "הבריאות מפחידה ברמה מסוימת. מה זה מפחידה? אתה הולך ונבדק כמו רכב שנבדק אחת לשנה.
"בעבודה, כמנכ"ל, אני חושב שאני מנהל אנרגיה. אנשים באים עם מוטיבציה, עם רצון לעשות. אני אולי מפחד שהאנרגיה תדעך לאט לאט בלי שארגיש ואחרים כן.
"ברמה הלאומית, מפחיד אותי שההשקעות בישראל מצומצמות. אל תסתכל על Nvidia, אלא דווקא על חברות סטארטאפ קטנות שמחפשות כסף ואין להן אותו. מדאיג אותי מאוד שאנחנו נישען על ההצלחה של היום כמדינה ולא על מה שצריך בהמשך".
הייתה תקופה שדאגתם בטבע גם לבריאות הפיננסית של אזרחי ישראל. אנשים עוד כועסים על מה שהמניה עשתה לתיק ההשקעות שלהם בעבר? "לשמחתי יש זיכרון קצר לאנשים. הייתה תקופה שהלוגו של טבע על האוטו הטריד ברמזורים, חווינו את זה כעובדי החברה. היום כל מי שאני פוגש רוצה לעבוד בטבע. בישראל מעריכים את החברה כי היא חברה מ-1901. לפעמים זה יתרון, לפעמים זה חיסרון, אבל יש פה איזו מורשת".
מה המחיר של ההצלחה המקצועית מבחינת החיים האישיים? "כמנהל צעיר חשבתי שכל החברה עליי, ומי שנפגע מזה ראשון באופן טבעי זה הילדים, כשאתה לא מגיע ל'שלום כיתה א''. אם אני רואה היום אנשים אצלי שחוטאים בלעבוד שעות לתוך הלילה, אני מספר להם את הסיפור הזה. אני חושב שאפשר ליצור סינרגיה בין בית לעבודה בצורה מעולה, ואין באמת צורך לעבוד סביב השעון".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך? "אני לא איש של מותגים. לובש יוניקלו, זה שווה לכל נפש, נוהג ברכב סיני ועל היד אפל ווטש ולא רולקס. אז בעיקר על יין טוב, קפה, מסעדות. הסקרנות באוכל זה מה שמעניין אותי, איך הכינו מנה, אילו מרכיבים יש בה. על זה אני מוכן להוציא ואוהב מאוד".
מאמין באלוהים? "התשובה הפשוטה והכנה היא לא מוחלט, וגם לא בנציגיו עלי אדמות. אז אני מקווה שאף אחד לא יכעס עליי. אני מכבד את מי שמאמין, אבל אני לא בכיוון".