הוועדה החשובה ביותר ובעלת הסמכויות הרבות ביותר בכנסת, ועדת הכספים, צפויה להתמנות בהרכבה החדש קרוב לוודאי כבר באמצע השבוע הבא, כנראה מיד לאחר השבעת 120 חברי הכנסת ה-26 והקמת הוועדה המסדרת. המאבק על ראשות הוועדה היוקרתית נמצא כבר בעיצומו ומי שיתמנה לראשה יהיה למעשה בעת הקרובה בעל הסמכויות הרבות ביותר מבין הפוליטיקאים בכנסת, לפחות עד להקמת ממשלה חדשה.
על פי הנוהג מיד לאחר השבעת חברי הכנסת מוקמות שתי הוועדות החשובות בכנסת – ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. בעוד שוועדת החוץ והביטחון היא יוקרתית אך נטולת סמכויות נרחבות, הרי שהמצב בוועדת הכספים שונה לחלוטין.
ללא אישור ועדת הכספים של הכנסת לא יכולים למעשה ראש הממשלה ושר האוצר, יהיו אשר יהיו, לבצע שום הקצאת תקציבים, קיצוצים בתקציב, הטלת מסים, קבלת החלטה על רפורמות מבניות חדשות במשק וכל פעולה חשובה אחרת בניהול תקציב המדינה והמשק.
ההליך הפרלמנטרי יחל מיד לאחר טקס ההשבעה. בשעות הערב תקום הוועדה המסדרת, אשר הרכבה נקבע לפי כוחן היחסי של המפלגות השונות בכנסת. תפקידה הוא לקבוע את הרכב ועדות הכנסת הקבועות והזמניות. בשל החשיבות של הנושאים הכלכליים והביטחוניים שעל הפרק, ההערכות במשכן הן כי כבר באותו הערב יוקמו שתי הוועדות העיקריות והקריטיות ביותר של הכנסת – ועדת הכספים ו-ועדת החוץ והביטחון.
הוועדה החשובה ביותר ובעלת הסמכויות הרבות ביותר בכנסת, ועדת הכספים, צפויה להתמנות בהרכבה החדש קרוב לוודאי כבר באמצע השבוע הבא, כנראה מיד לאחר השבעת 120 חברי הכנסת ה-26 והקמת הוועדה המסדרת. המאבק על ראשות הוועדה היוקרתית נמצא כבר בעיצומו ומי שיתמנה לראשה יהיה למעשה בעת הקרובה בעל הסמכויות הרבות ביותר מבין הפוליטיקאים בכנסת, לפחות עד להקמת ממשלה חדשה.
הוועדות מוקמות על פי מפתח יחסי הכוחות של המפלגות בכנסת ולכן מובטחת לגוש השינוי יחד עם המפלגות הערביות שליטה מוחלטת בוועדת הכספים של הכנסת, בדיוק כפי שהליכוד והקואליציה היוצאת שלטו בוועדת הכספים בארבע השנים האחרונות.
מאחורי הקלעים, הקרב על ראשות ועדת הכספים כבר מבעיר את מסדרונות המערכת הפוליטית. חמישה מועמדים בולטים מסתמנים כמי שישבו על כיסא היו"ר רב-העוצמה, כאשר לכל אחד מהם רקע מקצועי או פרלמנטרי עשיר, כולל הפעם בתחום הכלכלי, מה שלא היה נכון ביחס לראש וועדת הכספים היוצאת, חנוך מילביצקי, שלא יהיה חבר בכנסת ה-26, לאחר שהגיע רק למקום ה-38 ברשימת הליכוד לכנסת.
הוועדות מוקמות על פי מפתח יחסי הכוחות של המפלגות בכנסת ולכן מובטחת לגוש השינוי יחד עם המפלגות הערביות שליטה מוחלטת בוועדת הכספים של הכנסת, בדיוק כפי שהליכוד והקואליציה היוצאת שלטו בוועדת הכספים בארבע השנים האחרונות
אלה המועמדים המובילים, ששמם מוזכר לכהונת יו"ר ועדת הכספים בהרכבה החדש:
שאול מרידור: חבר כנסת חדש, בנו של שר האוצר לשעבר, דן מרידור, מביא עמו ניסיון מקצועי עשיר במגזר הציבורי, לאחר שכיהן בעבר כממונה על התקציבים במשרד האוצר וכמנכ"ל משרד האנרגיה.
קרן טרנר-אייל: חברת כנסת חדשה, שכיהנה בעבר בתפקידים בכירים בשירות הציבורי, ובהם מנכ"לית משרד האוצר ומנכ"לית משרד התחבורה.
עודד פורר: מכיר את עבודת הכנסת היטב. הוא כיהן בעבר כיו"ר ועדת הכספים הזמנית, יו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ושימש כמנכ"ל המשרד לקליטת העלייה.
נעמה לזימי
(צילום: אלעד מלכה)
אורית פרקש-הכהן: מחזיקה ברקע כלכלי-רגולטורי עשיר. היא כיהנה כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כשרת התיירות, ובעבר שימשה כיו"ר רשות החשמל. הייתה מהבולטות בוועדת הכספים היוצאת.
נעמה לזימי: בלטה בשנים האחרונות באופן מיוחד כחברה בוועדת הכספים, שם הובילה מאבקים חברתיים וכלכליים ואף הגישה עתירות לבג"ץ, שמנעו מהלכים שניסה שר האוצר בצלאל סמוטריץ לבצע. היא פעלה רבות בשנים האחרונות למען זכויות עובדים והגנה על השכבות החלשות.
שוב צפוי תקציב המשכי
ראוי לציין, כי הוועדה תקום, כאשר המשק מצוי עקב תוצאות הבחירות באי-וודאות, הבורסה מקרטעת, השקל נחלש והסיכוי להורדות ריבית קרובות נוספות מתמעט והולך, נוכח המצב הפוליטי וחשש מגירעון גדול בתקציב המדינה בשל צרכי מערכת הביטחון.
חומרת המצב הכלכלי הנוכחי מתעצמת לנוכח העובדה כי בממשלה הנוכחית טרם התקיימו דיונים ממשיים על תקציב המדינה הבא. כתוצאה מכך, שנת 2027 צפויה להיפתח בפעם השישית בתוך שבע שנים, עם תקציב המשכי, המבוסס כחוק על תקציבי העבר היחסיים ב-2025, של 1 חלקי 12 בכל חודש, בכל משרד ממשלתי ופעילות ממשלתית.
מצב זה מוגדר על ידי כלכלנים בכירים כ"לא ריאלי" לנוכח הצרכים הבוערים של המשק, המלחמה המתמשכת והחש מהגירעון שיתפח.
עודד פורר
(צילום: שלו שלום )
משימתה הראשונה של ועדת הכספים בהרכבה החדש תהיה לנסות ולנווט את כלכלת ישראל מתוך הסערה הפוליטית והתקציבית הזאת, כאשר יהיה צורך לדון בראש ובראשונה בדרישת מערכת הביטחון להגדיל את תקציבה ב-25 מיליארד שקל נוספים, ל-183 מיליארד שקל, עוד במהלך שנת התקציב הנוכחית.
הגדלה כזאת תחייב הטלת גזירות כלכליות על משקי הבית והחברות כבר בראשית 2027, כולל ביצוע קיצוצים כואבים בתקציבי המשרדים האזרחיים והטלת מיסים חדשים, שאותם יהיה על חברי ועדת הכספים החדשה לאשר כבר בחודשים הקרובים.
