תוצאות בחירות האמצע בארה"ב עומדות במרכז העניין הפוליטי והכלכלי העולמי, וצפויות להשפיע לא לטובה, בלשון המעטה, על המשק הישראלי, תקציב המדינה והסחר עם אמריקה. התוצאות עלולות להיות קטלניות כבר ב-2027: העלאות מסים נרחבות, קיצוצים כואבים במיוחד בתקציבי כל משרדי הממשלה והתמודדות מול אמברגו נשק, כולל מארה"ב, על רקע האירועים ביו"ש והמשך חוסר הפתרון בעזה ובחזית הלבנונית.
התוצאות הפגינו בבירור חוסר שביעות רצון של הבוחר האמריקני מיוקר המחיה ומהשלכות המתיחות הביטחונית הגלובלית, והן הנחיתו מכה פוליטית קשה על הממשל ובעיקר על הנשיא דונלד טראמפ, ידיד ישראל שחלק מהפגיעה בו נובעת דווקא מהידידות המופגנת הזאת.
המהפך בקונגרס עלול לפגוע בתעשייה הישראלית. נשיא ארה"ב טראמפ
(Andrew Harnik, Getty Images)
מומחים וכלכלנים הבהירו אתמול באופן ברור כי עבור המשק הישראלי, שהתרגל בשנים האחרונות למערכת יחסים הדוקה ובלתי מסויגת עם הבית הלבן, מדובר בטלטלה מקרו-כלכלית מדאיגה, אשר תהיה עלולה להשפיע באופן רוחבי על היצוא, היבוא, תקציב המדינה וההייטק הישראלי.
ד"ר קובי ברדה, מומחה ליחסי ארה"ב-ישראל והיסטוריון לפוליטיקה אמריקנית ב-HIT חולון, מודאג מאוד. הוא אמר כי "אחד החלקים המשמעותיים ביותר בכך שהקונגרס עובר לידיים דמוקרטיות זאת היכולת שתהיה לו לקדם חקיקה בסגנון של BDS בצורה כזאת או אחרת. הרעיון של הפסקת מכירת נשק לישראל עלול יהיה לאלץ את ישראל להתחיל לחפש חלופות במקומות אחרים, במחיר הרבה יותר יקר ובאיכות שהיא יכולה להיות פחות טובה. אם חקיקה כזאת תעבור, המשמעות למשק הישראלי תהיה ברורה ותחייב היערכות מחדש לחלופות הקיימות".
גורם בכיר במשרד האוצר התריע אתמול כי "המצב שנראה כעת שייווצר יחייב הטלת מסים חדשים משמעותיים על אזרחי ישראל וקיצוצים כואבים בתקציבי המשרדים האזרחיים. אני חושש שכבר שנת 2027 תהיה שנה קשה למשקי הבית ולחברות בישראל, במיוחד אם לא יהיה כאן תקציב מאושר באין ממשלה קבועה".
נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, ד"ר רון תומר, ציין בעניין הזה כי "למדינת ישראל יש אתגרים כלכליים פתוחים מול ארה"ב, שמתחדדים הרבה יותר נוכח תוצאות הבחירות בארה"ב. הסכם הסיוע הביטחוני שהנשיא טראמפ הודיע כי יסתיים כעת, שנתיים לפני המועד המתוכנן, וניסיונות ישראל לחדשו ומכסי הסחר שהוטלו על יצוא מישראל, שלא צלחו עד כה, הם מכה קשה. דווקא כאשר ידידתה הקרובה של ארה"ב נמצאת במצב קשה יותר ממדינות רבות באירופה ובעולם בכלל, שזכו להקלות, ההנחה היא שאם לא הצלחנו לשפר את עמדתנו עד כה, הדבר יהיה קשה שבעתיים אחרי תוצאות בחירות האמצע".
ד"ר תומר הביע חשש כבד מאפשרות של הטלת סנקציות כלכליות על ישראל, כאשר הרוב הדמוקרטי בקונגרס, "שחלקו רדיקלי ושונא ישראל", עלול ליזום ואף להצליח להעביר אותן. המצב הזה, לדבריו, מדגיש את הצורך הדחוף בהקמת ממשלה חדשה שתוכל להתחיל במסע הקשה של החזרת מעמדה של ישראל בארה"ב, תוך שימת לב לאי-סיכון עתידה של ישראל בהימור על מפלגה אחת בלבד.
גורם ממשלתי כלכלי בכיר הביע אתמול חשש כי היחלשותו של הנשיא בוושינגטון והעברת השליטה בקונגרס לדמוקרטים צפויות להוביל לשינוי גישה מהותי ביחסי הסחר הבילטרליים. בעוד שהממשל הרפובליקני דגל במדיניות של הקלות כלכליות ומכסים, שהיטיבו עם שותפות סחר קרובות, הקונגרס החדש צפוי להדק את הרגולציה הסביבתית, להגביר את הפיקוח על שרשראות האספקה ולהציב תנאים נוקשים יותר על הסכמי סחר. עבור היצוא הישראלי לארה"ב, המהווה את שוק היעד המרכזי של מדינת ישראל, מדובר בתחזית להעלאת חסמי כניסה רגולטוריים מדאיגים.
בצד היבוא, שינויים במדיניות המכסים והתחזקות פוטנציאלית של הדולר בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי בוושינגטון עלולים לייקר את חומרי הגלם והמוצרים המיובאים מארה"ב. ייקור זה – שיהיה גם תוצאה של היחלשות השקל הצפויה נוכח המצב שנוצר - צפוי להתגלגל ישירות אל הצרכן הישראלי ולתדלק את לחצי האינפלציה המקומיים, דבר שיקשה על ריסון מדד המחירים לצרכן, ישפיע לרעה על יוקר המחיה וכמובן ימנע הורדות ריבית קרובות נוספות.
ד"ר קובי ברדה צילום: טל גבעונימומחים ציינו אתמול כי מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית, ענף ההייטק, ניצב בפני סימני שאלה משמעותיים. החשש העיקרי נובע מחילופי הרוב בוועדות הקונגרס המשפיעות על רגולציית הטכנולוגיה ותמריצי המס. חברות סטארט-אפ ישראליות רבות נשענות כיום על קרנות הון סיכון אמריקניות ועל השקעות תאגידיות מהסיליקון ואלי. קונגרס דמוקרטי עלול יהיה להוביל להגברת הפיקוח על מיזוגים ורכישות, להחמיר את חוקי ההגבלים העסקיים ולשנות את תנאי המימון והמס למשקיעים.
הפגיעה ב-AI
בנוסף, תחום הבינה המלאכותית (AI), שבו ישראל שואפת לבסס מובילות עולמית, מושפע ישירות מתשתיות האנרגיה והחומרה בארה"ב. המומחים הסבירו אתמול כי שינוי סדרי העדיפויות בקונגרס החדש לגבי קצב חיבור פרויקטים של דאטה-סנטרס לחשמל ועלויות ההקמה שלהם, עלול להאט את קצב הפיתוח הגלובלי, ולפגוע במיוחד דווקא בחברות ישראליות המספקות פתרונות תוכנה וחומרה לתחום זה.
ד"ר ברדה מודאג במיוחד מכך שהמתרחש ביהודה ושומרון עלול יהיה לגרום, אחרי אירופה, גם בארה"ב לניסיונות להטיל חרמות על בנקים ישראליים, כפי ששר החוץ הבריטי שוקל. לדבריו, "בתרחיש כזה יכול מאוד להיות שהממשלה תצטרך להקים מעין בנק משל עצמה, כדי שתוכל להעניק הלוואות, כאשר הנושא של משכנתאות יוצא משוק משוכלל, שבו ניתן להתחרות על המחיר הטוב ביותר, למשהו שהוא במסגרת פול ממשלתי, שבהכרח יביא לעליית מחירי התשומות של נטילת משכנתה בישראל".
גורם בכיר במשרד האוצר הביע אתמול חשש כבד כי לצד הפסקת הסיוע האמריקני, הרעת תנאי הסחר עם ישראל, המשך גביית מכסים גבוהים ואולי גם אמברגו בתחומי נשק שונים, ייגרם משבר תקציבי חמור בישראל. עם זאת, הגורם לא סבור שבקרוב תהיה הורדת דירוג אשראי לישראל.
ד"ר ברדה הביע דאגה מיוחדת מהפסקת הסיוע הביטחוני, כאשר בכל אחת מהשנתיים הקרובות תיאלץ ישראל להסתדר בלי 4 מיליארד דולר (כ-13 מיליארד שקל). ברדה: "ההשלכות המיידיות יפגעו בכל אחד ואחת מאיתנו, בין אם זה במחירי הדלק, שכבר לא ניתן יהיה לסבסד אותם, בין אם זה בהעלאה של המע"מ, בין אם זה בקיצוץ עמוק בשירותים החברתיים שאנחנו מקבלים. כל אלה ישפיעו ישירות על הארנק של כל אחד ואחת מאיתנו".
ד"ר רון תומרצילום: טל שחרהמומחים מציינים כי צריך להפנים כעת שההשפעה המיידית והחמורה ביותר על המשק הישראלי מתרכזת בסעיף הסיוע הביטחוני ובתקציב המדינה. הקונגרס האמריקני הוא המחזיק הבלעדי ב"כוח הארנק" – אישור תקציבים, תקרת החוב ומימון זר.
עם עליית הרוב הדמוקרטי, גובר החשש הריאלי מפני עיכובים, התניות או קיצוצים בחבילות הסיוע המיוחדות ובמימון הרכש הביטחוני של ישראל, כאשר ברקע החלטת הנשיא טראמפ עצמו, בהסכמה שבמשרד האוצר מתקשים להשלים עימה, של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את הסיוע של 4 מיליארד דולר באופן מיידי.
פיקוח למשלוחי הנשק
חברי קונגרס מהאגף הפרוגרסיבי כבר הבהירו בעבר כי ידרשו להדק את הפיקוח על משלוחי נשק ואף לבחון חקיקה בנושא מדיניות ישראל בשטחים. המצב הזה כבר קיים במדינות באירופה, והצטרפות ארה"ב להגברת הקשיים בתחום הזה תפגע קשות בתקציב הביטחון וביבוא הביטחוני לישראל. משרד האוצר המתמודד גם כך עם גירעון מבני עמוק כתוצאה מההוצאות המקומיות, ייאלץ לבצע התאמות כואבות בתקציב המדינה. המשמעות היא הסטת תקציבים אזרחיים לטובת הביטחון, לצד גזירות כלכליות.
תוצאות בחירות האמצע בארה"ב מוכיחות כי המערכת הכלכלית הישראלית אינה חסינה מפני תהפוכות פוליטיות אצל השותפה האסטרטגית הגדולה ביותר שלה. היחלשותו הרבה של הנשיא טראמפ והקונגרס המפוצל והלעומתי יוצרים מציאות שבה ישראל תצטרך לנהל את צעדיה הפיננסיים והטכנולוגיים בזהירות יתרה.
