בימים האחרונים שוחחו ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג עם בכירי חברת דירוג האשראי הבינלאומית מוד'יס, בניסיון לשכנע אותה שלא להוריד את תחזית דירוג האשראי של ישראל. מלשכת הנשיא נמסר שהדבר נעשה לבקשת משרד האוצר.
כעת, הצפי הוא שמחר (שישי) בשעות הלילה המאוחרות תודיע מודי'ס כי היא מורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", אך לא תוריד את הדירוג עצמו בשלב זה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
תמונה קבוצתית של הממשלה בבית הנשיא
תמונה קבוצתית של הממשלה בבית הנשיא
הרצוג ונתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ברקע, המצב הביטחוני המתדרדר ויחסי החוץ המשבריים לאחרונה של ישראל, לצד הבטחת מפלגות הקואליציה כי מיד עם תחילת מושב הקיץ של הכנסת יחודש תהליך חקיקת הרפורמה המשפטית - אינם מבשרים טובות למשק הישראלי.
אם חברת הדירוג, שכבר הזהירה את ישראל רק לאחרונה כי דירוג האשראי של המדינה עלול להינזק כתוצאה מחקיקת המהפכה המשפטית, אכן תממש את איומה ולמשל תבטל את התחזית החיובית של דירוג האשראי A1 של מוד'יס לישראל, ואולי אף תהפוך את התחזית לשלילית, מצבנו הכלכלי ינזק קשות.
דירוג אשראי ניתן בעולם למדינות, לחברות ולאנשים והוא מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות שהם מבקשים ליטול. הדירוג מבוסס על החוזק והאיתנות הפיננסית של אזרח, חברה או מדינה. משקללים בו את נתוני ההיסטוריה הפיננסית, למשל האם הוחזרו תמיד חובות בזמן; מצב הנכסים של נוטל ההלוואה, האם לאזרח או לחברה, למשל, יש דירות, משרדים או נכסים ששווים כסף; ההון העצמי, למשל, אם יש למדינה נכסים רבים או לאזרח מניות; והיקף ההתחייבויות שקיימות כבר. למשל, מדינת ישראל, שנטלה הלוואות במאות מיליארדי שקלים, בין השאר - בשנים האחרונות - לטווחים של 30 ו-100 שנים. כן, בתקופת שיא משבר הקורונה ניטלה הלוואה גם עד לשנת 2120.
כל אלה מבהירים מהו היקף הסיכון שהמדינה, החברה או האזרח יוכלו לעמוד בו בעת החזר הלוואה עתידית שהם מבקשים ליטול.
בתוך כך, בעוד האינפלציה בארה"ב יורדת, אומנם גם בישראל צפוי מדד לא גבוה במיוחד לחודש מרץ, שיפורסם גם מחר, יום שישי, בצהריים (0.2% עד 0.4%), אולם הזינוק החד בשערי המטבעות הזרים צפוי להביא לעליית מחירים כללית של אלפי מוצרי יבוא וילבה את האינפלציה דווקא בחודשים אפריל ומאי.
מצב כזה, בניגוד לתחזיות שבארה"ב העלאות הריבית יזכו כעת לאתנחתא בשל הירידה ברמת האינפלציה, יחזק את הסיכויים להמשך העלאות הריבית בישראל, כאשר הריבית הבסיסית כבר עומדת על 4.5% וריבית הפריים זינקה בראשית החודש לשיעור גבוה של 6%.