עונות הסתיו והאביב מביאות איתן פריחה והתחדשות – אבל גם לא מעט טישו. מאחורי הנזלת, הגרד וצפצופים בנשימה שרבים חווים, מסתתרת תגובה לא צפויה של הגוף עצמו – אלרגיה. מדוע היא מתפרצת דווקא אז, ואיך מבדילים בינה ובין מחלת חורף רגילה?
"אלרגיה בגדול היא תגובה לא תקינה של מערכת החיסון לגורם שהיא נחשפת אליו ואמורה להתעלם ממנו. זהו סוג של תקלה. במקום להבין שלא מדובר בסכנה, המערכת מגיבה ועוד בתגובה מוקצנת", פותח ומסביר פרופ' יוסי רוסמן, מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, המרכז הרפואי מאיר. "זה יכול להיות אלרגיה למזון, כמו בוטנים או סומסום, תרופות מסוימות, ארס דבורים או דברים שאנחנו נושמים בשגרה – ונקראים אלרגנים נשאפים: אבק, אבקנים של דשא, פרחים, עצים ועשבים, פרווה של חיות ועוד. מערכת החיסון מגיבה לכל אלה בתגובה מקומית, שיכולה להתבטא בצורת נזלת מימית טורדנית, עיטושים או גרד. אצל מי שאסתמטי, נראה כיווץ של הסימפונות ודרכי הנשימה וקוצר נשימה.
"באביב ובסתיו, שהן עונות פריחה, אנחנו נושמים אבקנים שנמצאים באוויר – כאשר בארץ נפוצים ברוש, אלון, זית, פקאן, צפצפה ודשא. אצל האלרגים מערכת החיסון מזהה את האבקנים הללו, שלא קיימים כל השנה, ומגיבה אליהם בשורת תסמינים".
יש מי שסובלים כל השנה
לדברי פרופ' רוסמן, האלרגנים נחלקים לכמה סוגים: "יש אלרגנים רב־עונתיים, למשל קרדית אבק הבית, שהיא סוג של פרזיט ומי שאלרגים אליה, סובלים לאורך כל השנה. יש אלרגנים עונתיים, כמו פריחה של צמחים ועשבים. יש מי שאלרגים גם לקרדית אבק הבית וגם לפריחה - ואלה יסבלו כל השנה, כאשר באביב יסבלו הרבה יותר. מי שאלרגי לפריחת הפקאן, למשל, יסבול פעם אחת בשנה – לאורך חודש מאי".
מהם התסמינים השכיחים, ואיך נבחין בין תגובה אלרגית לווירוס עונתי?
"לאלרגיה יש תסמינים אופייניים, שהם בעיקר נזלת מימית, הרבה עיטושים, גרד בעיניים, באוזניים או בחך. לפעמים ניתן לזהות טריגר בשילוב עם טסטים - מטפטפים על היד טיפות של האלרגן, שורטים קלות את העור במקום הטפטוף ובודקים תגובה. לא תמיד אפשר להבחין אם התקף הוא תוצאה של אלרגיה, וירוס או חיידק. לפעמים אפשר לזהות טריגר ברור, למשל מי שאלרגי לפרוות חתול ונכנס לבית שיש בו חתול, יתחיל להתנזל ולהתעטש, וכשייצא, זה יחלוף. כשמדובר בווירוס, הנזלת תהיה סמיכה יותר, יורגש גודש באף, וזה יכול להיות מלווה בחום ובכאבי ראש. באלרגיה אין כאבי ראש, הנזלת מימית והאף בדרך כלל פתוח לגמרי".
מי מועד לאלרגיה?
"זוהי בעיקר מחלה של צעירים. אם בן 60 מגיע ומספר שבשנה האחרונה החל לסבול מנזלת, הסיכוי שזה אלרגי קלוש. נזלת אלרגית או אסתמה מתחילות בגיל 5-7, השיא בסביבות גילאי 20-30 וככל שמתבגרים, לרוב זה הולך ומתעדן, והם סובלים פחות.
"בסיכון לפתח אלרגיה נמצאים בני משפחה של אלרגים, שם לעיתים מדובר בנטייה משפחתית. יש סל שלם של מחלות אטופיות ואלרגיות - למזון, אסתמה אלרגית, נזלת אלרגית, אסתמה של העור - אלה מחלות שהולכות ביחד, כך שאם מישהו במשפחה סובל מאחת מהן, יש סיכון שגם אחיו או ילדיו יפתחו אותה.
"כשמדובר בסיכון למחלה קשה - האסתמטיים מועדים להחמרה משמעותית. כך לדוגמה במקרה של אסתמה אלרגית לפריחת הזית באביב, ישנו סיכון להתקפי אסתמה קשים יותר, שיכולים להביא לאשפוז ובמקרים חריגים גם למצבים מסכני חיים".
במקרים מסוימים אפשר לרפא
"ברפואה היינו רוצים מניעה – אם מישהו אלרגי למשהו - שיימנע ממנו. בעולם של אסתמה ונזלת המניעה היא כמעט בלתי אפשרית, וההימנעות רלוונטית רק למה שנמצא בתוך הבית", מסביר פרופ' רוסמן.
איך מטפלים בתופעות ומה חדש בתחום?
"היום זמינים טיפולים אנטי־היסטמיניים - כדורים או תרסיס, שיעילים לתסמיני נזלת, גרד ועיטושים. הם פועלים לאורך כמה שעות ומעניקים הקלה מהירה. אומנם זה לא פותר את הבעיה, אבל מעניק הקלה טובה, ואני ממליץ על טיפול כזה לפי הצורך למי שסובל מדי פעם.
"לסובלים ברמה יומיומית קיימים טיפולים מניעתיים יומיים, עם אפקט מצטבר, בדרך כלל תרסיסי אף על בסיס סטרואידים, ללא תופעות לוואי ובטוחים לשימוש. אלה נועדו, למשל, למי שסובל מדי יום במשך חודשיים בשנה. עבור אסתמטיים יש משאפים שמכילים סטרואידים מפחיתי דלקת ומרחיבי סימפונות, ואפשר ליטול לפי הצורך במקרים קלים או כטיפול מניעתי קבוע במקרים קשים יותר.
פרופ' יוסי רוסמןצילום: דוברות מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית"יש גם טיפול חיסוני (אימונותרפיה), שמרפא נזלת אלרגית ואסתמה אלרגית – ובו חושפים את הגוף למה שהוא אלרגי אליו במנה קטנה, לרוב בזריקה, כשבהדרגה מעלים את המנה עד לדרגה שמרגילה את מערכת החיסון ומלמדת אותה להתעלם מהאלרגן. זו שיטת טיפול יעילה מאוד שגם מרפאה, אבל מדובר בתהליך ארוך, שדורש מהמטופל להזריק זריקה שבועית למשך כמה חודשים ואז זריקה חודשית במשך כמה שנים. החיסונים מיועדים למי שסובלים מאוד, לא מסתדרים עם תרופות ורוצים טיפול מהשורש. היום זמין גם חיסון בכדורים או בטבליות מתחת ללשון במקום זריקות, שרלוונטי בישראל רק לאלרגיה מאבק. בעולם קיים טיפול מרפא גם לאבקנים.
"בחזית החידושים בהקשר של אסתמה אלרגית, פותחו מגוון טיפולים ביולוגיים מתקדמים מאוד, שמיועדים למקרים קשים. הם אינם מרפאים את המחלה, ומיועדים למקרים שהאסתמה לא מגיבה למשאפים".
איך ניתן להקל על הגוף בזמן התקף?
"כדאי לשים לב לקשר בין ההתקף לעיתוי שבו הוא מתרחש: אם יש משהו שחוזר על עצמו באותה תקופה, לא מדובר בווירוס. אני מציע גם לגשת לאבחון אצל רופא אלרגיה. היום אין צורך לסבול, וישנם טיפולים יעילים וטובים. אפשר לקחת טיפול מונע אפקטיבי בתרסיסים על בסיס סטרואידים, ואף שרבים נרתעים מהם, מדובר בטיפול נהדר, שפועל מקומית, כמעט ללא תופעות לוואי. קחו את זה לעונה אחת – בדרך כלל זה משנה חיים. אבל חשוב להקפיד ליטול את התרסיס בקביעות, שכן אחרת האלרגיה חוזרת.
"אם אתם יודעים שאתם מועדים להתקף אלרגיה – אפשר להתחיל ליטול את התרסיס קצת לפני כן, והוא אינו ממכר. בסוף מדובר בתופעה שפוגעת באיכות החיים".
