ההתקדמות המדהימה בתחום הרפואה מסוגלת כיום להאריך את תוחלת החיים, אך אריכות ימים מחייבת גם איכות חיים, ואת המשימה הזו מובילים אנשי השיקום. בשנים האחרונות, וביתר שאת בעקבות אירועי 7 באוקטובר, חלה עלייה דרמטית בשיעור המטופלים הזקוקים לתהליכי שיקום מורכבים וארוכים במרכזים הרפואיים, בקהילה ובבית. כדי לענות על האתגר הלאומי הזה, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ברעננה אינו פועל רק כמוקד שיקום, אלא כמרכז ידע לאומי חלוצי, המוביל את חוד החנית של עולמות המחקר, החדשנות, האקדמיה והפיתוח המקצועי.
גלריה
אורית וונדרמן בר־סלע, פיזיותרפיסטית, ד"ר שי אופיר גבע, סגן מנהלת המחלקה לשיקום נוירולוגי ב', ד"ר קורין צרפתי, מנהלת המחלקה לשיקום נוירולוגי ב', ד"ר נחום סורוקר, ממונה על הוראה ופיתוח אקדמי ומנהל מעבדת מחקר במחלקה, אפנאן מוהנא, מרפאה בעיסוק
(צילום: דוברות המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין)
המחקרים שישנו את פני השיקום
במעבדת המחקר של המחלקה לשיקום נוירולוגי ב' בלוינשטיין, המדע והטכנולוגיה מתלכדים כדי לחולל פריצת דרך ביכולת השחזור של תפקודים שנפגעו בעקבות נזק מוחי. בראש המעבדה עומד ד"ר נחום סורוקר, ממונה על הוראה ופיתוח אקדמי, שכיהן בעבר כמנהל המחלקה לשיקום נוירולוגי ב', כיו"ר האיגוד הישראלי לרפואה שיקומית, כסגן נשיא אזורי באיגוד השיקום העולמי ועמד בראש החוג לשיקום באוניברסיטת תל־אביב.
ד"ר סורוקר, אילו מחקרים אתם מבצעים כיום ומה מייחד אותם לנוכח האתגרים בשטח?
"השיקום הציבורי בישראל מכוון בראש ובראשונה להשגת עצמאות תפקודית, להביא אדם שעבר שבץ מוחי או פגיעה נוירולוגית אחרת למצב שבו יוכל לבצע את פעולות היומיום הבסיסיות ללא תלות בזולת. הבעיה היא שהזמן המוקצה לאשפוז שיקומי התקצר מאוד. כאשר הגעתי לבית החולים, חולי שבץ היו מאושפזים כ־90 יום. כיום משך האשפוז הממוצע עומד על כ־45 יום בלבד. כתוצאה מכך אנחנו מצליחים להגיע למטרות החשובות של עצמאות בסיסית, אבל לא תמיד יש לנו די זמן לעבוד לעומק על תפקודים מוטוריים, קוגנטיביים ולשוניים מורכבים ובסיסיים יותר. המטרה של המעבדה היא לבחון כיצד ניתן לקדם את אותם תהליכים בסיסיים שנפגעו - ברמה עמוקה ומדויקת יותר, תוך ניצול הפלסטיות המוחית – היכולת של המוח להשתנות, להסתגל וליצור קשרים עצביים חדשים".
כיצד באה לידי ביטוי אותה פלסטיות מוחית בתוך המעבדה, ואילו טכנולוגיות מסייעות לכם?
"בישראל יש כ־20 אלף מקרי שבץ מוחי חדשים מדי שנה, ולא מעט מהם מתרחשים אצל אנשים צעירים, בגיל העבודה, ולעיתים אפילו אצל ילדים. בגיל צעיר ניתן, בתנאים מסויימים, לראות ביטויים מדהימים של פלסטיות מוחית, לדוגמה בילדים שנאלצים לעבור כריתה של מחצית המוח בגלל ממאירות, או מצב דלקתי שגורם לאפליפסיה בלתי נשלטת. בחלק מהמקרים אנו רואים שלמרות הניתוח הרדיקאלי יש ילדים שאחרי תקופת שיקום מתהלכים, רצים, משחקים, מגיעים לתפקוד עצמאי, ואפילו עוסקים בספורט. לעיתים רק עין מקצועית תבחין שנותרה חולשה מסוימת. זו אולי הדוגמה המרשימה ביותר לפלסטיות מוחית.
"כדי לחולל פלסטיות מוחית אדפטיבית במוח המבוגר אנו משלבים טכנולוגיות פורצות דרך כמו TMS – גירוי מגנטי חוצה גולגולת, באמצעות מערכת מתקדמת של חברת BrainsWay הישראלית. הטכנולוגיה מאפשרת לבצע מודולציה של פלסטיות מוחית במקביל לטיפול השיקומי. העניין המרכזי שלנו כיום הוא שיקום הגף העליון, היד והזרוע.
פר׳ סילבי פרנקל-טולדו, חוקרת במכון לפיזיותרפיה ובמעבדה לשיקום נוירולוגי בלוינשטיין ובאונ׳ אריאל וד״ר סורוקר, מנהל המעבדה
(צילום: דוברות המרכז הרפואי)
"רוב המטופלים שמגיעים אלינו לאחר שבץ, מגיעים על אלונקה או בכיסא גלגלים ויוצאים על הרגליים, אבל היד היא אתגר מורכב הרבה יותר. אם בתוך השבועות הראשונים היד לא חוזרת לתפקוד, הסיכוי שתישאר מוגבלת גבוה משמעותית. לכן אנחנו משקיעים מאמצים רבים בפיתוח שיטות שיאפשרו לשפר את תפקוד היד גם אצל מטופלים עם פגיעה קשה, דרך התערבות מותאמת אישית לכל אדם".
מנחילים את המומחיות לדור המטפלים הבא
כדי לשמר ולהוביל מצוינות קלינית ואקדמית, לוינשטיין לוקח את המוניטין, הידע והניסיון הקליני העשיר שנצברו בו לאורך השנים, ומנגיש אותם לכלל עולם הרפואה באמצעות בית הספר למקצועות השיקום (מרכז הלמידה). המיזם, שיוצא מתוך המרכז, מיועד לאנשי שיקום מכל התחומים בארץ וברחבי העולם.
"מרכז הלמידה מהווה תשתית אסטרטגית מרכזית ומתפקד כזרוע ידע, הכשרה והתמקצעות עבור כלל אנשי המקצוע", כך מסבירה ציפי הקר, מנהלת שירות וחוויית המטופל בלוינשטיין. "במרחב הבריאות המשתנה, אנשי מקצוע זקוקים למוקד שמאפשר להם לא רק לרכוש ידע בסיסי, אלא גם לעדכן את יכולותיהם לאורך זמן, בעזרת מגוון תוכניות לימוד, קורסים ייעודיים, ימי עיון והשתלמויות".
ציפי הקר, מנהלת יחידת השירות וחוויית המטופל ומנהלת מרכז הלמידהצילום: עדי פסדרבבסיסו של מרכז הלמידה עומד, לתפיסתה, הצורך החיוני בשיפור הרצף הטיפולי ויצירת מעבר חלק ואיכותי ככל הניתן עבור המטופל מתקופת האשפוז ועד לשחרורו והשתלבותו המלאה בקהילה ובבית. המרכז מאפשר חיבור הדוק ויצירת שפה מקצועית משותפת בין כלל הסקטורים: רופאות ורופאים, אחיות ואחים וצוותי מקצועות הבריאות. "מרכז הלמידה אינו רק מערך הכשרות", מסכמת הקר. "הוא משקף תפיסת עולם שלפיה השקעה בהון האנושי היא השקעה ישירה באיכות הטיפול, בבטיחות המטופלים וביכולת להתמודד עם אתגרי המערכת לאורך זמן. זהו נדבך קריטי בקידום איכות החיים של המשתקמים בארץ ובעולם והבטחת המשכיות הטיפול הטובה ביותר באמצעות השקעה בהון האנושי והטמעת ידע חדשני".
ד"ר אלכסנדרה פלאבשיץ, מ"מ מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית, מסכמת ומתווה את הדרך קדימה: "השיקום הנוירולוגי ניצב כיום בחזית הרפואה המודרנית, בזכות השילוב ההולך ומעמיק בין מצוינות קלינית, מחקר רב־תחומי וחדשנות טכנולוגית. המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין אינו רק מרכז מצוינות בטיפול במטופלים, אלא גם מוקד ידע, מחקר והכשרה, הפועל להנגשת הידע המקצועי ולהובלת תחום השיקום בישראל ובעולם".
