שמעו בדיחה: שתי בלונדיניות יושבות בליל ירח על אחד הגגות ביישוב צפוני. אחת שואלת את השנייה: "מה את חושבת רחוק יותר, הירח או תל־אביב? השנייה עונה: "ברור שתל־אביב. אותה אי אפשר לראות מכאן".
מצחיק? גם אם יהיה מי שיגיד שמדובר בהומור "נמוך", הרי שהוא, עדיין, נחוץ ומועיל. מממצאי מחקרים שנעשו לאורך שנים עולה, כי הצחוק תורם לבריאות טובה, ומכיוון שהוא תוצאה נגזרת של הומור, הרי שלהומור יש חשיבות גדולה בחיים שבשגרה, ולא פחות ואולי אף יותר בתקופות של לחץ, חרדה ומשבר.
בהגדרה המילונית הומור הוא היכולת לתפוס ולבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים, לרוב מתוך ראייה רחבה ויחס של אהדה סלחנית. לפי ממצאי המחקרים, ההומור משפר תפקוד חיסוני, מגביר רווחה נפשית, משפר חשיבה ברורה, יצירתיות ופרודוקטיביות, ויש לו אפילו חלק בחיזוק קשרים חברתיים.
כל זאת למה? מסתבר שכאשר צוחקים, המוח מפריש הורמונים, כמו דופמין, סרוטונין ואנדורפינים, שתורמים לתחושה טובה ומרגיעה בגוף. במקביל הצחוק מונע מהמוח להפריש קורטיזול, שהוא הורמון הסטרס והמתח, אלו שיוצרים את הבעיות הגדולות ביותר של אנשים בעולם המערבי בכלל ובוודאי בישראל. סטרס גורם לבעיות לב, ללחץ דם גבוה ולעיתים, חלילה, לתמותה בטרם עת. מכאן, כשאנחנו צוחקים, אנחנו בפועל משפרים את המערכת החיסונית ותורמים לבריאות שלנו. זה מגיע לכך, שיש טיפולי צחוק, שמטרתם לסייע לאנשים שסובלים מדיכאון קליני עם מחשבות אובדניות, ללא צורך בתרופות.
צחוק מועיל לתינוקות ולבני הגיל השלישי
כאמור, מתברר, שההומור והצחוק מסייעים ומחזקים את הבריאות בכל גיל. כשמדובר בגיל הצעיר, הרי שאפשר להתייחס למה שאמר אחד החוקרים, שהטביע את חותמו על חקר ההומור והוכיח את חשיבות ההומור במצבי חרדה, הפסיכולוג פרופ' אבנר זיו ז"ל. "בסביבה נכונה תינוק יצחק גם בגיל שישה חודשים בלי להבין כלום, אבל עובדה שזה עושה לו טוב", נהג לומר.
כשמתייחסים לגיל המבוגר, הרי שאחד הממצאים החשובים, שעלה ממחקרים שנעשו בקרב בני הגיל השלישי, הוא, שהומור גם מפיג בדידות. במחקר, שנעשה לאחרונה באוניברסיטת Aberystwyth בוויילס והתמקד בבני הגיל השלישי, נבדק כיצד בני הגיל הזה משתמשים בהומור בהתמודדות עם הזדקנות, שינויים בריאותיים, אובדן בני זוג וחברים ותחושת בדידות. הממצאים הוכיחו, שעבור רבים מהמשתתפים, צחוק אינו רק רגע של בידור או הסחת דעת, אלא אמצעי להתמודדות ולשמירה על כבוד עצמי, תחושת זהות וחיבור חברתי. הומור לא מוחק כאב ולא בא במקום תמיכה נפשית, אך הוא עשוי לסייע לאנשים בגילים האלו להתמודד טוב יותר עם המציאות, להפחית תחושת בידוד ולשמר קשרים חברתיים.
ד"ר שי גלבּר, חוקר ומומחה להומור יישומי, אמר, כשהתייחס למחקר: "הממצאים מצטרפים להבנה שהולכת ומתחזקת בעולם, שלפיה הומור הוא גם כלי רגשי וחברתי. כשאדם מבוגר מצליח לצחוק, לספר סיפור מצחיק או להשתתף ברגע של הומור משותף, הוא לא בורח מהמציאות, אלא דווקא מתמודד איתה".
ואם נמצא שלהומור תפקיד מכריע בהפחתת מתח וחרדה בזמן מצוקה, אז מה אומרת לכם הבדיחה הבאה? זוג חבוש במסכות נכנס לבנק עמוס. כל הנוכחים נכנסו להיסטריה, עד שהזוג הודיע: "הירגעו, זה שוד".
קורונה. זוכרים? בתקופה הקשה ההיא, שנפלה על כל העולם במפתיע, ההומור הוכיח את עצמו ככלי יעיל להתמודדות עם הלחצים והחרדות שאחזו בכל אחת ואחד בכל מקום. מדי יום נשלחו עשרות עד מאות תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות ובמכשירים הסלולריים, בהם "עשו צחוק" מהמצב. הצחוק אפשר להזיז הצידה לזמן מה את החרדה והמתח, ולחזור למציאות משוחררים יותר. אומנם לקורונה נמצאו חיסונים, אבל אף אחד לא יכול למצוא חיסון למתח ולחרדה, שתושבי מדינת ישראל נמצאים בהם מדי יום ושעה, תמיד ובוודאי בשנתיים וחצי האחרונות, מאז השבת השחורה, בעיקר בדרום ובצפון.
ד"ר שי גלבר
(צילום: פרטי)
כדוגמה לשימוש בהומור ככלי להפגת המתח, קיימה עיריית שדרות לפני כמה חודשים מפגש זום מיוחד עם הורי העיר: "הופכים את הבית למצחיק (וחסין) יותר". במפגש העניק ד"ר גלבר כלים מעשיים לשימוש בהומור בחיי היומיום בבית, כדי להפחית פחד, להקל את המתח ולהפוך רגעים מורכבים למצבים שניתן להתמודד איתם בצורה בריאה יותר.
כסיכום. הומור וצחוק אינם רק בדיחות או סטנדאפ, אלא פילוסופיה ודרך חיים, שמביאות למבט חיובי כלפי מציאות חיינו, וכך משפרות את הבריאות. ההמלצה היא להמשיך להתייחס לחיים ברצינות ולהיות ממוקדים במשימות היומיום, אבל במקביל לסגל כמה דקות של צחוק בכל יום. זה לא ישנה את המציאות, רק יאפשר לנו לקבל ולהתמודד איתה ביתר קלות.
