סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן המאובחנים בקרב נשים בישראל, והוא גם הסיבה המובילה לתמותה של נשים מסרטן. הכלי המשמעותי ביותר במאבק בסרטן השד הוא האבחון המוקדם, ובישראל, במסגרת התוכנית הלאומית לגילוי סרטן שד, שיעור הביצוע של ממוגרפיה עומד על למעלה מ־70%, מעל הממוצע במדינות ה־OECD.
ועדיין, על אף האבחון המוקדם הגבוה בארץ ובעולם של סרטן השד, ב־25 שנה האחרונות לא היו חידושים בעיכוב קולטני האסטרוגן בנשים עם סרטן שד מוקדם מהסוג הנפוץ ביותר – סרטן שד הורמונלי (עם ביטוי יתר של קולטנים להורמונים, וללא ביטוי יתר של קולטנים ל־HER2), המהווה כ־70% מגידולי השד.
זו הסיבה ש־2025 עשויה להיחשב כשנה של פריצת דרך בסרטן השד, לאור הבשורות החשובות בטיפולים המיועדים לריפוי ומניעה של חזרת מחלה בסרטן שד הורמונלי. "פריצת דרך היא בעיקר בטיפול המשלים, זאת אומרת, אחרי ניתוח נותנים טיפול משלים למטרת ריפוי והפחתת חזרות של המחלה. ואם התוצאות של הטיפולים החדשניים יבוססו במעקב ארוך טווח, הרי שהטיפול המשלים בסרטן שד הורמונלי ישתנה", מסביר פרופ' אמיר זוננבליק, מומחה באונקולוגיה ומנהל יחידת סרטן השד במערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב. "צריך להבין, מעכבי ארומטאז, שזה הדור הקודם של התרופות, אושר לשימוש בתחילת שנות ה־2000, כלומר עברו 25 שנים מהפעם האחרונה שאושר טיפול אנטי־הורמונלי, מה שקרוי טיפול אנדוקריני, לסרטן שד שמבטא את הקולטנים לאסטרוגן".
פרופ' זוננבליק מכוון לבשורות האחרונות מסן אנטוניו, כנס סרטן השד העולמי שהתקיים זה עתה בראשית דצמבר, ובו פורסם מחקר עם תוצאות פורצות דרך על טיפול ממשפחה חדשה הקרויה SERD (selective estrogen receptor degrader), תרופות הניתנות בכדורים שמיועדות להרוס ולפרק את קולטני האסטרוגן בתאי הגידול, ולא רק לחסום אותם. מחקר פאזה III בשם lidERA, שפורסם בכנס סן אנטוניו, השיג תוצאות מצוינות בטיפול משלים בנשים עם סרטן שד הורמונלי מוקדם. על־פי נתוני המחקר, שבו השתתפו 4,170 נשים עם סרטן שד הורמונלי בשלב מוקדם, התרופה הניסיונית giredestrant ממשפחת ה־SERD, הפחיתה ב־30% את הסיכון להישנות מחלה חודרנית או מוות, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי.
"למנגנון החדש יש רציונל ביולוגי", מסביר פרופ' זוננבליק "למעשה, כבר בעשור האחרון ברור שחלק מתאי הסרטן מפתחים עמידות לטיפולים ההורמונליים הקלאסיים, באמצעות מוטציות בקולטן לאסטרוגן, והיכולת לעשות דגרדציה, כלומר להרוס את הקולטן לאסטרוגן, מגלם רציונל גדול למה זה אמור לעבוד". לדבריו, "עד היום המנגנון העיקרי של הטיפולים התרופתיים הסטנדרטיים היה למנוע או להפחית את רמות האסטרוגן בגוף למינימום. עכשיו ה־SERD משמיד את הקולטן, וזה מייצר אימפקט גדול יותר, כי גם אם יש מוטציות או מנגנונים אחרים שמפעילים את הקולטן, בלי תלות, באסטרוגן אנחנו משתקים אותם, וזה עמד גם במבחן המציאות, הן במחלה גרורתית ועכשיו בפעם הראשונה גם במחלה מקומית מוקדמת”.
ראוי לציין שהשנה גם פורסמו תוצאות חשובות בתרופות הקיימות ממשפחת מעכבי 4-6 CDK הפועלות לעיכוב מנגנוני חלוקת התאים של הגידול. בכנס הסרטן האונקולוגי האירופאי, פרסומו נתוני ההישרדות הכוללת ממחקר monarchE שהראו כי הוספת התרופה אבמציקליב לטיפול ההורמונאלי הסטנדרטי בנשים עם סרטן שד בשלב המוקדם , הפחיתה את הסיכון לתמותה בכ־16%.
חימושים חכמים ממוקדי מטרה
ההבנה העמוקה הזו של סרטן השד קשורה למהפכה הגנטית שעבר האבחון של סרטן בעשור האחרון, המאפשר לאבחן את המנגנונים הגנטיים שמניעים את השגשוג של הגידול ולייצר מולם "חימושים מדויקים" הממוקדים למטרה.
עד כמה המהפכה הגנומית משפיעה על האבחון והטיפול בסרטן השד ניתן ללמוד מהמחקרים האחרונים בתחום. בכנס הסרטן הגדול בעולם של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית בשיקגו הוצגו השנה נתונים ממחקר חדש, שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד", על תרופה חדשנית "ממוקדת מטרה" וראשונה מסוגה, המיועדת לחולות סרטן שד גרורתי הורמונלי מהסוג השכיח ביותר, שמוטציה ספציפית גורמת להן לפתח עמידות לטיפול הסטנדרטי הקיים.
את המוטציה (PIK3CA) הגורמת להן לפתח עמידות לטיפול, איתרו במחקר באמצעות בדיקה חדשנית הנקראת “ ביופסיה נוזלית”, שהיא למעשה בדיקת דם המאתרת רסיסי DNA של הגידול (ctDNA), המופרשים למחזור הדם. המאפיין החשוב של ctDNA הוא שה־DNA הזה נותן מידע דינמי בזמן אמת על מצב הגידול, כולל השינויים הגנטיים שהתרחשו תוך כדי הטיפולים. לכך יש משמעות עצומה, בטח במטופלות שפיתחו עמידות במהלך הטיפול ההורמונלי.
על־פי המחקר, המטופלות שטופלו בתרופה החדשה אינבוליסיב, הממוקדת למוטציה PIK3CA, זכו לחציון הישרדות כוללת של 34 חודשים, לעומת 27 חודשים עבור החולות בקבוצת הביקורת; הארכת חציון ההישרדות הכוללת ב־7 חודשים. חציון הזמן עד להתקדמות המחלה עמד על 17.2 חודשים לעומת 7.3 חודשים בקבוצת הביקורת. כלומר הטיפול האריך את הזמן עד לתקדמות המחלה הגרורתית ב־10 חודשים, ולא פחות חשוב, הנשים שטופלו בתרופה, זכו לדחייה של כמעט שנתיים בצורך בכימותרפיה.
מחקר נוסף שפורסם ב"ניו אינגלנד" במהלך השנה עשה שימוש מובנה ב"ביופסיה הנוזלית" כל 2-3 חודשים במטרה לזהות בחולות סרטן שד הורמונלי גרורתי את התפתחות המוטציה ESR1 המייצרת עמידות לטיפולים האנטי הורמונליים הסטנדרטיים עוד לפני התקדמות המחלה ולהעביר את המטופלות לטיפול חדשני ניסיוני ממשפחת ה־SERD בתרופה בשם Camizestrant. נתוני המחקר הראו כי הטיפול הצליח להאריך את הזמן עד להתקדמות המחלה ב־7 חודשים.
פרופ' זוננבליקצילום: פרטי"הקונספט של מעקב בביופסיה נוזלית וזיהוי מנגנוני עמידות, בהחלט מאפשר לזהות לפחות חלק ממנגנוני העמידות בדם, למשל מוטציה באסטרוגן, בקולטן לאסטרוגן, ואז ברור שגם אם אני אמנע או אפחית את האסטרוגן אצל המטופלת, עדיין הקולטן יעבוד", אומר פרופ' זוננבליק. "לכן אין טעם להמשיך לתת מעכבי ארומטאז, ואז עדיף לעבור לתרופות ממשפחת ה־SERD, שהורסים את הקולטן, או לתרופות ממוקדות מטרה למוטציה”.
פרופ' זוננבליק יחד עם חוקרים מישראל ומהעולם כבר עובדים על השלב הבא של הטיפולים בסרטן השד – התקפה משולבת מ-3 כיוונים. "בישראל יש מספר מרכזים רפואיים שבהם נערך מחקר פאזה ראשונה עם טיפול משולב של 4-6 CDK, טיפול מכוון מטרה PIK3CA ותרופות ממשפחת ה-SERD”. מדובר במחקר המתקיים במרכזים בודדים בעולם.
ה־AI משפר את האבחון המוקדם של סרטן השד
ואיך אפשר בשנה כזו בלי בשורה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI). מחקר פורץ דרך, שפורסם ב־"The Lancet Digital Health”, חשף את ההשפעה המבטיחה של בינה מלאכותית בבדיקות סרטן השד, והראה עלייה משמעותית בשיעורי גילוי סרטן, תוך הפחתת עומס העבודה על הרדיולוגים.
ניסוי MASAI, שנערך במסגרת תוכנית הסינון הלאומית של שוודיה, הוא המחקר המבוקר האקראי הראשון שמעריך ממוגרפיה בסיוע בינה מלאכותית בקנה מידה רחב. הניסוי כלל מעל 105,000 נשים בארבעה אתרי סקר, והקצו אותן באקראי לסקר הנתמך על ידי בינה מלאכותית או לקריאה כפולה סטנדרטית על ידי רדיולוגים. מערכת הבינה המלאכותית, Transpara גרסה 1.7.0, שימשה למיון בדיקות ולהדגשת ממצאים חשודים.
המחקר גילה, כי סקר נתמך בבינה מלאכותית זיהה 338 סוגי סרטן מתוך 53,043 משתתפים, לעומת 262 סרטן בקרב 52,872 משתתפים בקבוצת הסינון הסטנדרטית. זה סימן עלייה של 29% בגילוי סרטן (6.4 ל־1,000 שנבדקו לעומת 5.0 ל־1,000).
בנוסף לעלייה בגילוי הסרטן, המחקר מצא כי בדיקת סקר בתמיכת בינה מלאכותית הביא להפחתה של 44.2% בעומס קריאת המסך, מה ששחרר זמן יקר לרדיולוגים להתמקד במקרים מורכבים יותר.
