הגיעו ימי החורף. החושך מגיע מוקדם, קר בחוץ, לפתע הרגשת דכדוך נוחתת. אין מצב רוח, אין תיאבון, כל מה שבא לעשות זה לשכב במיטה ולבהות. האם מדובר בדיכאון חורף או אולי זה סתם עצב שנולד בעונה הזו, כמו שכתב יחיאל מוהר ושר אריק אינשטיין: "מותר גם לצעיר להיות טיפה זקן בסתיו?".
האבחנה הראשונית בין דיכאון קליני לדיכאון חורף היא, שאוסף תסמינים, שמאפיין דיכאון קליני, מגיע בלי קשר לעונת השנה ומתמשך לאורך זמן. לעומת זאת דיכאון חורף, שנטבע כמונח "דיכאון עונתי" על־ידי הפסיכיאטר נורמן רוזנטל, ומכונה בספרות הפסיכיאטרית SAD (Seasonal Affective Disorder), וכולל אוסף תסמינים דומה, מתחיל להשתפר עם בוא האביב.
יש לציין, שמדובר בתופעה מוכרת ונפוצה בעולם. ההרגשה הכבדה והתסמינים של דיכאון חורף יכולים להתחיל בחודש אוקטובר ולהימשך עד חודש פברואר. הסיבה העיקרית היא שבחודשים אלו מספר שעות האור מצומצם ביחס לאביב ולקיץ, ומחקרים הוכיחו קשר בין אור ובין מצב הרוח, שמושפע לרעה משעות חושך ארוכות, חשיפה פחותה לאור השמש וירידת הטמפרטורות. אחת ההשערות המרכזיות היא שירידה ברמות האור בעונת החורף משפיעה על רמות הסרוטונין, מוליך עצבי המעורב בוויסות מצב הרוח, מה שעלול להוביל לירידה בתפקוד הרגשי. כמו כן נמצא קשר בין רמות גבוהות של מלטונין, הורמון המווסת את מחזור השינה - ערות, לדיכאון חורף, מה שמוביל לעייפות מוגברת במהלך העונה. גורם נוסף, שעלול להיות אחראי לתופעה, הוא מחסור בוויטמין D, שידוע גם כ"ויטמין השמש", ונגרם לעיתים מחשיפה מופחתת לשמש. גם היסטוריה משפחתית של דיכאון או הפרעה דו־קוטבית עלולה להוות גורם סיכון לתופעה. עוד יש לציין, שההפרעה הקלינית נפוצה יותר בקרב נשים ושכיחה במיוחד בקרב מבוגרים צעירים בשנות ה־20 לחייהם. מעבר לזה, כ־20% מהאוכלוסיה, לפי מחקרים, חווים גרסה קצת יותר מתונה, שנקראת "חורף קודר" (Winter Blues). כך או כך מדובר בהפרעה פסיכולוגית לא קלה, שיכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של הסובלים ממנה.
איך תדעו אם זה דיכאון חורף?
שלל תסמינים פיזיים ונפשיים יכולים להצביע שמדובר בדיכאון חורף, למרות שלא כולם חייבים להתקיים, כדי שהאבחנה הרפואית תהיה כזו. התסמינים כוללים, בין היתר, מצב רוח ירוד ברוב שעות היום, אובדן עניין בדברים שקודם לכן עניינו והביאו להנאה, הפרעות שינה ו/או אכילה, תפיסת עולם קודרת ופסימית עד כדי מחשבות אובדניות, תחושת בדידות והימנעות חברתית. לרוב התסמינים מתקיימים במשך מרבית שעות היום.
מה עושים עם ההרגשה ואיך מטפלים?
ראשית לא מתעלמים מהתסמינים ומההרגשה, שמגיעים, כאמור, בסוף הסתיו או בתחילת החורף. מומלץ לשתף בכך את רופא המשפחה. יש לזכור: רק אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים לקבוע אם מדובר בדיכאון חורף או בדיכאון קליני אחר. יש לדעת, שגם אם דיכאון חורף הוא מצב מאתגר, הוא ניתן לטיפול, ומונע סבל מהסובלים ממנו.
פוטותרפיה, טיפול באור: Light Therapy. שיטה יעילה לטיפול בדיכאון חורף, המבוססת על חשיפה לאור מלאכותי בעוצמה גבוהה, שמדמה אור שמש.
טיפול תרופתי: תרופות שונות מוצעות לסובלים מדיכאון חורף, חלק מהן מבוססות על חומרים טבעיים. רק איש מקצוע רשאי להמליץ עליהן.
פסיכותרפיה: טיפול פסיכולוגי, במיוחד קוגניטיבי־התנהגותי (CBT). שיחות, שמובילות להבנת המצב ושינוי אפשרי.
תוספי תזונה: ויטמין D ואומגה 3 הם בין התוספים, שיכולים להקל את תסמיני דיכאון החורף. יש הממליצים גם על ארומתרפיה: שימוש בשמנים אתריים מסוימים, שיכולים לסייע בשיפור מצב הרוח.
פעילות גופנית: רצוי לשמור ולא לוותר על פעילות גופנית סדירה.
חשיפה לאור טבעי: גם אם נראה ש"לא בא" לצאת החוצה, אנשי מקצוע ממליצים על הקפדה של בילוי זמן בחוץ, במיוחד בשעות הבוקר והיום.
תזונה מאוזנת: אנשי מקצוע בתחום התזונה יכולים להמליץ על תפריט ייעודי, שיכול להקל את תסמיני דיכאון החורף. למשל תזונה עשירה בירקות ופירות, דגנים מלאים וחלבונים.
הקפדה על מינימום של שש שעות שינה בלילה, ואת שעות הערות להעביר בפעילות. תבחרו מה עושה לכם טוב ותעשו אותו, העיקר שתהיו ערים ותרגישו פעילים.
טיפולים משלימים מתאימים לאופי המטופל: יוגה, מדיטציה וכד'.
היאחזות בדברים שמחים ומצחיקים, שמשמרים אופטימיות.
לסיכום, דיכאון חורף זה משהו כמו בשיר שכתב ושר מיכה שטרית: "נעבור את החורף ואחר כך נראה, באביב. בינתיים נשב תחת עץ הקלמנטינות, זה עונתי". אומנם מדובר בתופעה עונתית, שלרוב קצובה בזמן, אבל למה לסבול אם יש פתרונות? לכן, אם עולה בכם החשד שאתם או מי מסביבכם סובל מ־SAD, אל תישארו או תשאירו במצב הזה ואל תחכו לאביב. רצוי לפנות לעזרה מקצועית, כי אבחון נכון וטיפול מתאים יכולים לשפר את איכות החיים ואפילו להוביל להנאה מהעונה הקרה.
