אירועי 7.10 ומלחמת "חרבות ברזל" הותירו את החברה הישראלית בטראומה עמוקה. ההערכות מדברות על אחד מכל שלושה אזרחים שיזדקקו לסיוע נפשי כלשהו. המשבר פגש מערכת בריאות נפש, שנמצאת כבר שנים במחסור חריף של אנשי מקצוע. לנוכח הפער האדיר וההבנה שמדובר באירוע טראומטי חסר תקדים שילווה אותנו שנים ארוכות, יזמה חברת טבע את תוכנית הדגל "מטפלים בנפש" – מיזם רחב־היקף, שנועד לחזק את המטפלים, להרחיב את המענים בתחום הטראומה ולתמוך בחוסן האישי והקהילתי לאורך זמן.
כמובילת חדשנות תרופתית עם מחויבות עמוקה לקהילה, ולצד הידע הרב שצברה בעולמות בריאות הנפש, החליטו בטבע להתמקד במי שנמצאים בחזית המענה – המטפלים בתחום הנפש. בהמשך לכך "מטפלים בנפש" בנויה משלושה צירים: הכשרות מקצועיות ורגשיות למטפלים, חיזוק החוסן הקהילתי וחדשנות טכנולוגית.
בציר ההכשרות טבע פועלת בשיתוף פעולה עם ארגוני בריאות הנפש המובילים בישראל, ומפתחת עימם תוכניות מותאמות צרכים. לפרויקט, שהחל בראשית 2024 עם הכשרות ל־400 מטפלים מהדרום בעזרת 'הקואליציה הישראלית לטראומה', כבר הצטרפו עשרות ארגונים שונים ואלפי מטפלים, מגיבים ראשוניים ומפיצי חוסן בקהילה. ההכשרות עוסקות, בין היתר, בטיפול בטראומה מתמשכת, שימור ידע ארגוני, ליווי מקצועי מתמשך והדרכות קבוצתיות – מרחב חיוני, שבו גם המטפלים עצמם יכולים לעבד את החוויות הקשות ולמנוע טראומה משנית.
במקביל, מתוך הבנה שהקהילה היא מרכיב מרכזי ביכולת ההתמודדות, התוכנית מקדמת מודל של "מפיצי חוסן": אנשי מפתח בקהילות, שמקבלים כלים לזהות מצבי מצוקה, לסייע במניעה ולהפנות לטיפול מקצועי לפי הצורך. טבע תומכת במרכזי החוסן באשקלון ובאופקים, ופועלת גם עם אוכלוסיות ייחודיות, כמו שינשינים, נוער ומורים – במטרה לצמצם עומסים על המטפלים ולהרחיב את מעגלי התמיכה.
הציר השלישי הוא החדשנות הטכנולוגית, שנועדה לשפר או להקל את עבודת המטפלים ולספק להם כלים משלימים. כך למשל, התוכנית תומכת בהאב החדשנות וטכנולוגיות החוסן שהוקם בשדרות, הפועל בשיתוף בתי חולים וגופים ביטחוניים, ומקדם מגוון פתרונות טכנולוגיים, ביניהם טיפולי מציאות מדומה, פתרונות לבעיות שינה וצמידים למניעה ולזיהוי מצבי מצוקה בקרב ילדים ונפגעי טראומה.
עוד מקדמת התוכנית מחקר ויצירת בסיס ידע מקצועי חדש בטיפול בטראומה, שחיוני לעולם כולו. בטבע רואים במטפלים חלק מהחזית הלאומית, ומגדירים את התמיכה בהם כמשימה ארוכת־טווח, לפחות לחמש השנים הבאות. החזון: להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הטיפול בטראומה, ולבסס רשת תמיכה רחבה שתלווה את המטפלים ואת מאות האלפים שנפגעו נפשית.
כדי לבחון את האימפקט של התוכנית מול הצרכים בתום שנתיים של מלחמה, פרסמה טבע סקר מקיף שנערך בקרב כ־1,800 ישראלים בני 18 ומעלה ובקרב כ־250 מטפלים בבריאות הנפש. מהנתונים משתקף משבר נפשי לאומי, המעמיק עם הזמן שמציב את מערך בריאות הנפש, מטופלים ומטפלים כאחד, בנקודת רתיחה, ודורש מענה ארוך-טווח, רחב וחדשני (ראו נתונים במסגרת). בתווך הזה טבע ממשיכה ומשקיעה בפילנתרופיה ובחדשנות מתוך מחויבות עמוקה לחברה בישראל.
ירדן אברבנאל, מנהלת התוכנית "מטפלים בנפש": "טבע מחויבת להמשיך עם המשימה שנטלה על עצמה לאורך חמש שנים, אבל חשוב להדגיש שהשטח משתנה. החטופים חזרו, המפונים חזרו, ועולות בעיות חדשות שדורשות טיפול. למשל פרופ' פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לטראומה וחבר בהנהלה המייעצת של התוכנית, צופה עלייה של 20%-30% בפניות הציבור לקבלת לטיפול, לאחר שנתיים שהיה עסוק בהישרדות".
ירדן אברבנאל, מנהלת תוכנית "מטפלים בנפש"צילום: טלי דברתלדבריה, הפילנתרופיה לא דומה למה שהייתה בין השנים 2023 ל־2024, ולצד זאת יש דיבור על קיצוץ תקציבי במרכזי החוסן. הגופים מצויים באי־ודאות עצומה, ולכן בטבע ממשיכים לחלק מענקים למיזמים שונים, על־פי צורכי השטח. "ההתחלה שלנו הייתה מקצועית מאוד בתחום ההכשרות לטראומה. בהמשך הרחבנו את הכשרה לדרישות ספציפיות של ארגונים, והיום כבר מדברים על חזרה לחוסן. אחרי שנתיים המטפלים שחוקים, רובם רוצים לחזור לבעיות 'הרגילות', וצריך לעזור למטפל האינדיבידואלי להימנע משחיקה מחד, ומאידך לסייע לארגון שמעסיק את המטפל", מציינת אברבנאל.
כלים לאלפי מטפלים ומפיצי חוסן
שנת 2025 הייתה משמעותית בעשייה של "מטפלים בנפש". "זה משקף מחויבות עמוקה של ההנהלה הגלובלית ושל טבע ישראל לעשות כל שביכולתנו לטובת החברה שבה אנחנו חיים ופועלים", כך אברבנאל. "אנחנו תומכים היום במעל 20 עמותות בשדה הטיפול בטראומה, ודרכן הענקנו הכשרות לקרוב ל־2,000 מטפלים. בנוסף הענקנו כלי חוסן לכמעט 9,000 מפיצי חוסן בקהילה, לשם יצירת חוסן במרחבים שלהם וגם לשמירה עצמית, כי אנחנו יודעים מה אנשי המקצוע נושאים על כתפיהם.
"לצד זאת קידמנו את החדשנות והטכנולוגיה, באמצעות תמיכה באקסלרטורים, שהמרכזי בהם פועל בשדרות. כחלק מהתמיכה במחקרים חדשים, התנענו שני מיזמים: האחד מחקר של חברת NYX, הבודק טכנולוגיה נגישה לשיפור השינה בקרב רבים עקב אירועי המלחמה, וזאת בשיתוף בי"ח שיבא תל השומר, קרן קליר סקיי ומפא"ת במשרד הביטחון. המיזם השני הוא פרויקט מרכז משאבים בצפון, שמפתח פרוטוקולים לטיפול רוחבי בגילאי היסודי בעזרת חדרים אימרסיביים בבתי הספר (על שני המיזמים ראו הרחבה במסגרת).
"אנחנו ממשיכים ליזום כל העת פרויקטים בעולמות של הכשרות מקצועיות, חוסן וחדשנות. כמו כן, לאור השינוי שחל בצרכים והשינוי בתמונת המשאבים, נבחן את האתגרים באופן יותר אזורי ומערכתי כדי לייצר מענים יותר איכותיים".
עם איזה אתגרים מתמודדים המטפלים? ועד כמה מהותי תפקידם להצלחת הטיפול בטראומה?
"יש לזכור שהמטפלים הם תחילה אזרחי המדינה וגרים באותם אזורי עימות. בזמן שבני הזוג במילואים, הילדים תחת טילים וגם הם עצמם לחוצים מהמצב, הם צריכים להחזיק את החוסן של הקהילה. הטילים מאיראן למשל היו סוג של שיא בתחום בריאות הנפש, כי אצל כל מי שעוד קודם חווה חרדה, התקיפות רק מדרדרות את טיפול אחורה.
"המטפלים והמטפלות סובלים מאותה מציאות, תוך שהם באינטנסיביות ובספיגה – לאחר שהם יושבים 8-10 שעות מדי יום, מטופל אחר מטופל, ומכילים סיפורים קשים, כשחלק מהסיפורים 'נדבק' גם אליהם, וכל זה נמשך כבר יותר משנתיים. חלקם גם פונו מבתיהם. לא כל מטפל גם קיבל הכשרה לטראומה, ולא כל מטופל מגיב דומה לטיפול. לכן יש מגוון כלים רחב, וככל שניתן למטפלים יותר, הם יוכלו להתאים אותם למטופלים.
"לצד זה אנחנו נותנים הדרכות ככלי־על – המדריך מקצועי, מיומן ומנוסה, וכשעושים את ההדרכה בקבוצה – יש מקום לשתף, לאוורר רגשות, לקבל תמיכה מקצועית וגם ביטחון באופן הטיפול שלך. זו אחריות גדולה לטפל בשורד נובה או במילואימניק שסובל מתסמיני טראומה. חשוב לציין שההדרכות הן רכיב יקר, ולכן אין גורמים רבים שמממנים אותן, והמטפלים צריכים לשלם עליהן מכיסם. זיהינו בטבע, שזה מקום שקריטי להיות בו ונכנסנו לוואקום הזה".
מנעד הארגונים שטבע תומכת בהם רחב מאוד, שכן הם מהווים את מרחב המענים הקיים בשטח. "אנחנו מבינים, שלכל אחד יש צורך אחר בטיפול בטראומה שלו, ופעמים רבות המענה המיטבי יהיה משולב – פסיכותרפיה לצד טיפול קבוצתי או לצד פעילות ספורט מודעת־טראומה. לכן המענים שאנחנו תומכים בהם מגוונים – החל בהכשרות אקדמיות, למשל במרכז ההחלמה מטראומה באוניברסיטה העברית או בהכשרות PE שפרופ' מתי לאור מוביל עבור המגזר הציבורי, ועד עמותות כמו 'הגל שלי' ו־'בית על הים', שתומכות בפעילות ימית לטיפול בטראומה", אומרת אברבנאל ומציינת דוגמאות לעמותות נוספות שחברו לתוכנית של טבע: עמותת "לב בטוח" לטיפול בשורדי המסיבות – "שם אנחנו מכוונים להדרכות ככלי משמעותי לעבודה המקצועית של המטפלים"; עמותת נט"ל, המובילה לטיפול בטראומה על רקע לאומי, עם מגוון הכשרות, הדרכות ופעילות חוסן למטפלים; מיזם במרכז משאבים – חדרי טיפול אימרסיביים בבתי הספר היסודיים; NYX – פתרון טכנולוגי לבעיות שינה ועוד.
האם תוכנית "מטפלים בנפש" תתרחב למערכות וגופים נוספים?
"יש מאמץ לאייש תקנים בלשכות הרווחה במגזר הציבורי. למשל יזמנו בנגב המערבי, יחד עם פרויקט אדוות, מלגות לעובדות סוציאליות, כדי שיישארו בשירות הציבורי. האחריות שלנו, עכשיו, כשיוצאים ממצב חירום – לחשוב איך כל הגורמים ביחד - פילנתרופיה, ממשלה, מגזר עסקי, הארגונים המטפלים וכמובן, אקדמיה - מרחיבים את היקף המטפלים. איך יוצרים במקצוע הזה יותר עובדים שבאים מתוך שליחות, ואיך מכניסים את הטראומה לליבת עשייה. צריך להסתכל על כך בעין מערכתית ולעבוד ביחד.
3 צפייה בגלריה
מפגש עם עמותות "מטפלים בנפש" במטה טבע בת"א - ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ"ל טבע, ירדן אברבנאל, מנהלת התוכנית, אוהד לינדר, מייסד ומנכ"ל "בית על הים" ויפעת בירנבאום מטבע
(צילום: אסי אפרתי)
"דוגמה קטנה - חילקנו מלגות ללימודי פסיכותרפיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום, בהובלת עמותת תמר. הבנו שאם לא נעשה שם בנייה ופיתוח יכולות – זה לא יקרה. התחלנו בטיפול באמצעות כלים אומנותיים, וציידנו את המטפלות שם בכלים שיאפשרו להגיע לבני נוער מטופלים דרך אומנויות. השלב השני הוא בנייה ופיתוח יכולות שלא קיימות עבור עולם הטיפול. כי צריך לחזק את המטפלים הקיימים וצריך להרחיב את היקפם".
לדבריה, טבע תומכת גם במרכז החוסן במועצה האזורית אשכול, שנפגעה הכי הרבה ב־7.10. "בנקודת הזמן הזאת המרכז נמצא באי־ודאות תקציבית משתקת ובאתגר שימור המטפלים, לאור העובדה שרובם מגיעים ממרכז הארץ", מסבירה אברבנאל.
על־פי החזון, איך תיראה קהילת המטפלים אחרי "מטפלים בנפש"?
"אנחנו רוצים לדעת שקידמנו את התחום, כך שיהיה יותר מקצועי, יותר אפקטיבי, יותר מוכח מחקרית ויותר רחב במענים. אם למשל אנחנו חושבים שמוצר מסוים מועיל – אנחנו רוצים לתרום למחקר שמוכיח זאת. יש חשיבות ליצירת מענים מבוססי ראיות לתחום הטראומה, ובמסגרת זאת לבחון האם טכנולוגיה יכולה לקצר טיפול או לחסוך זמן מטפל, וגם לאפשר ריבוי מענים ואפשרויות – מתוך התפיסה שלא כולם רוצים, צריכים או מתאימים לשיחות אחד על אחד בקליניקה".
מעל שנתיים חלפו מאז 7.10 – איזה מסר תרצי להעביר למטפלים?
"ראשית המסר הוא הכרת תודה למטפלים - על שאתם נושאים את העומס הרגשי והנפשי של העם ונמצאים בחזית הנפשית של המלחמה כבר שנתיים.
"לצד זאת על כולנו לבחון איך אנחנו משתפים את הידע שנצבר בינינו וחולקים הצלחות טיפוליות. מדובר בהזדמנות לבשורה שתצא מישראל - איך אנחנו הופכים את השבר הגדול ביותר שקרה לנו, להזדמנות של צמיחה, ומייצאים את התורה הזו לעולם.
"בנוסף, כחברה, כמעסיקים, כעמותות מטפלים – לאפשר למטפלים את המרחב לטפל בעצמם ושאחרים יטפלו בהם. הם עוברים שנתיים אינטנסיביות, ועדיין ממשיכים, אבל חשוב שגם הם יקבלו טיפול וכל מה שנדרש כדי לשמור בעצמם על החוסן והתקווה. זה מתחבר לסקר, ולפיו אוכלוסיית המטפלים נמצאת כל הזמן בלמידה ובצמיחה, וכי למרות העובדה ש־97% מהם דיווחו שפגשו אתגרים רבים וקשה להם יותר מאשר לפני המלחמה, עדיין 93% מהנשאלים חוו בתקופה הזאת פריחה מקצועית".
סקר טבע 2025: מצב המטפלים והמטופלים בנפש
נתונים נבחרים מתוך סקר, שנערך עבור טבע בין פברואר ליוני השנה ע"י חברת המחקרים סאפיו
האתגר הרגשי:
97% מהמטפלים חווים קשיים עקב המלחמה
88% חוו החמרה במצבם הנפשי
79% מדווחים על עומס רגשי חמור בשל מצוקות המטופלים
64% חשים שחיקה
ביקוש עצום לטיפול:
92% מהמטפלים מדווחים על עלייה בביקוש
50% מהישראלים שרוצים לטפל בעצמם, טרם עשו זאת
47% נאלצו לדחות מטופלים חדשים
31% האריכו זמני המתנה
מחסור ומשאבים:
91% מהמטפלים מעוניינים בכלים מקצועיים להקלת העבודה
60% שוקלים להמשיך להעמיק את הידע בטראומה
41% מהמטופלים (מדיווחי המטפלים) לא מקבלים טיפול מספק
היבט חיובי - תחושת משמעות:
83% מהמטפלים מרגישים שהמלחמה גרמה להתפתחות חיובית בעבודתם
משקיעים בחדשנות, מחזקים את הקהילה
שניים מתוך המיזמים הרבים בתמיכת התוכנית "מטפלים בנפש" של טבע:
NYX: פתרון השינה שמגביר חוסן נפשי - אחת הפגיעות הקשות והנפוצות ביותר של פוסט טראומה (PTSD) וחרדה היא הפרעת שינה מתמשכת. כ־90%–80% מהמתמודדים חווים קשיי שינה, הפוגעים משמעותית ביכולת ההחלמה ובחוסן הנפשי. עד כה הפתרונות בשטח מוגבלים: תרופות שעלולות לגרום לתלות ולתופעות לוואי, קנאביס רפואי השנוי במחלוקת, טיפול התנהגותי שדורש משאבים, ומטפלים רבים שחסרים במיוחד בפריפריה.
חברת NYX Technologies פיתחה פתרון חדשני, לא פולשני וללא תרופות: רצועת ראש חכמה, המשלבת ניטור גלי מוח בזמן אמת עם גירוי עדין ומותאם אישית, במטרה לשקם את דפוסי השינה. מדובר בפרוטוקול קצר - שלושה ימי טיפול בלבד, עם השפעה מתמשכת לאורך חודשים, שיכול להשתלב בקלות במערכי הטיפול הקיימים. הטמעת המוצר תאפשר למטפלים להתמקד בטיפול בטראומה עצמה, בעוד הטכנולוגיה מטפלת בשינה, ובכך לייעל את המערכת ולהקל את העומס הטיפולי.
הפילנתרופיה של טבע, Clear Sky ומפא”ת מאפשרת גיוס מטופלים לניסוי מבוקר, כולל מעקב וניטור אחרי מדדי שינה ופוסט־טראומה למשך שלושה חודשים, כדי להוכיח מדעית את יעילות הטיפול, שכבר הוכח כמשפר משמעותית את איכות השינה באוכלוסייה אחרת; וכן להטמיע את הטכנולוגיה כפיילוט בקהילה, להנגיש אותה לפריפריה ולאוכלוסיות מוחלשות, להפחית עומס ממערכי הטיפול, ולבסס הוכחות קליניות שיסללו את הדרך למימון ציבורי. שיתוף הפעולה הזה מדגים כיצד חדשנות בגיבוי אסטרטגי יכולה לתת מענה מהיר ואפקטיבי למשבר לאומי.
מרכז משאבים: כיתות טיפול אימרסיביות - חברת טבע התגייסה לתמוך באתגר היישום של מודל חדשני בתחום המשחקיות והדמיון כמקור להחלמה במצבי מצוקה. הצורך העצום בעבודה עם ילדים מול המחסור במטפלים ובמענים קבוצתיים הממוקדים במרחב הטבעי שלהם – קרי: במוסדות החינוך, הביא לפיתוח פורץ דרך של מרכז משאבים, בהובלתו המקצועית של פרופ' מולי להד, פסיכולוג מומחה בעל שם עולמי בתחום הטראומה והחוסן, בשיתוף עם עמותת אתנה וחברת טוטאלי – הסבת הפעילות בחדרי הדמיון בבתי הספר למרחבי טיפול, צמיחה וחוסן לילדים וגם לצוות.
"משחקיות ודמיון מקדמים טיפול אצל מבוגרים ובפרט אצל ילדים", מסבירה מנהלת התוכנית "מטפלים בנפש" ירדן אברבנאל, ומספרת שכיום פועלות כ־200 כיתות אימרסיביות בישראל, כשלפי תפיסת המחקר, אפשר להסיט את הפלטפורמה הזאת מהמטרה הלימודית למרחב הטיפולי. "התקווה היא שהמיזם יביא מזור לילדים, ובראשם ילדי הצפון שחוזרים הביתה, כשהמטרה היא ליצור חוסן קהילתי. אם יהיה בין הילדים במרחבים הכיתתיים ילד שהוא במצב קשה יותר, נוכל לזהות זאת ולתת מענה פרטני".
החדרים האימרסיביים משמשים מענה טיפולי חווייתי לילדים המתמודדים עם פוסט־טראומה וחרדה, באמצעות שילוב של דמיון, משחק וטכנולוגיה מתקדמת, ומאפשרים לעבד חוויות טראומטיות באופן מבוקר, “כצופים מהצד”, תוך חשיפה הדרגתית, הפגת מתחים וחיזוק החוסן הנפשי.
