בקע (הרניה) הוא תופעה שכיחה, שבה איברים פנימיים או רקמה נדחקים החוצה דרך נקודה חולשה, בדרך כלל בדופן הבטן או ברקמת השריר שאחראית על ייצובם בתוך הגוף. התסמינים לבקע יכולים להיות בליטה שרואים או מרגישים במישוש, במיוחד בזמן שיעול או מאמץ, כאב או אי־נוחות באזור ותחושת כובד או לחץ, ולעיתים אין כלל תסמינים.
לרוב הבקע אינו מסוכן ברמה המיידית, אבל הוא לא נעלם מעצמו, ועלול להחמיר למצבים שמחייבים התערבות רפואית דחופה.
במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית נפתחה לפני מספר חודשים היחידה לניתוחי דופן בטן. היחידה מתמחה בניתוחי הבקע לסוגיהם השונים, ופועלת כחלק מהמערך הכירורגי האחוד שהושק לאחרונה במרכז (ראו מסגרת).
הניתוחים לתיקון בקע ביחידה מתבצעים בגישות שונות: גישה פתוחה, לפרוסקופית ורובוטית, וכוללים החזרה של תוכן הבקע למקומו וחיזוק הפגם בדופן הבטן, באמצעות רשת סינתטית מיוחדת.
כוח אדם מיומן, תכנון קפדני, מעקב ממושך
"ניתוחי דופן בטן הם תחום רחב מאוד, שכולל מגוון ניתוחים: החל בניתוחי בקעים 'שגרתיים' למיניהם, עבור בשחזור דופן הבטן בגלל בקעים אחרי ניתוחים קודמים או בעקבות חבלות, וכלה בבקעים מסובכים מאוד, עם חוסר משמעותי של דופן בטן, אשר ניתן לתקן אך ורק בניתוחים מורכבים מאוד, שדורשים כוח אדם מיומן, תכנון קפדני, הכנת המטופל, שעות רבות בחדר הניתוח ומעקב ממושך אחר המטופל", כך פותח ומסביר ד"ר רפאל מילר, סגן מנהל המערך ומנהל היחידה לניתוחי דופן בטן במרכז הרפואי קפלן, העוסק בתחום זה שנים רבות. לדבריו, "הניתוחים מיועדים לאוכלוסייה שמפתחת בקע בדופן ובמעטפת הבטן. הבלט יכול להיות ראשוני במפשעות, בטבור, לאורך כל הקו המרכזי של הבטן, ומשני לרוב בצלקות מניתוחים קודמים או אחרי חבלה".
תוכל לתאר מקרים מורכבים שהתמודדת איתם?
"למשל אדם אחרי פציעה תוך־בטנית, שבמהלך אשפוז ממושך עבר מספר ניתוחים מורכבים בבטן לצורך תיקון הפגיעה. כאשר סוגרים לבסוף את הבטן – יש צפי של כמעט 100% שיתפתח בקע גדול באזור הצלקת. אותו אדם יצטרך לאחר מספר חודשי שיקום והתאוששות לחזור לניתוח של שחזור דופן הבטן. שחזורים כאלה הם תמיד ניתוחים מורכבים, תוך שימוש ברשתות סינתטיות לחיזוק דופן הבטן ועד לחזרה לתפקוד תקין".
מה היתרון של היחידה החדשה בקפלן?
"אנחנו, צוות הכירורגים של היחידה, יודעים להתאים את הניתוח הנכון לכל מטופל. יש גישות שונות לניתוחים – גישה רגילה (פתוחה), לפרוסקופית ורובוטית – אנחנו יודעים לנתח בכל אחת מהשיטות ולהתאים את הטיפול הנכון למקרה פרטני.
ד"ר רפאל מילרצילום: גלעד שעבני"אחד היתרונות של היחידה הם שליטה וידע תיאורטי עמוק בתחום ההתמחות, המאפשרים התאמה של הטכניקה הניתוחית לכל מטופל ושליטה בכל סוגי הניתוחים. יש מטופלים שמתאימים יותר לניתוח לפרוסקופי ופחות לגישה פתוחה ולהפך".
מה בנוגע להחלמה מבקע?
"אחרי ניתוח בקע מפשעתי חוזרים לשגרה לאחר שבוע מנוחה, ומומלץ להימנע מפעילות פיזית אינטנסיבית בין שבועיים לחודש. האשפוז במקרה זה קצר, ואם הניתוח נערך בבוקר, אפשר להשתחרר באותו היום.
"לאחר ניתוחים מורכבים – לוקח לפעמים בין חודש לשלושה חודשים לחזור לפעילות רגילה. במקרים אלה האשפוז יימשך בין לילה אחד לשלושה לילות להשגחה ולטיפול".
מה הסטטיסטיקה של מקרי הבקע?
"בקע במפשעות יפתחו כ־30% מהגברים. מגיל 70 אפילו מדובר בכ־40%. אצל נשים לעומת זאת השכיחות נמוכה ועומדת על בין 5%-3%.
"בקעים בעקבות ניתוחי בטן גדולים הכרוכים בחתכים (גישה פתוחה) יופיעו בכ־20%-25% מהמנותחים במהלך השנים שאחרי הניתוח. הסיבות לכך מגוונות, וביניהן אם הניתוח היה דחוף או מתוכנן, נקי או מזוהם, האם יש לחולה סוכרת או מחלות רקע נוספות והאם הוא מעשן. למנותחים עם מחלות רקע סיכוי גדול יותר לפתח בקע. כך למשל אם אנחנו מכינים מטופל סוכרתי או מעשן לניתוח מורכב של שחזור בטן, נבקש ממנו להפסיק לעשן, לאזן סוכר גם לרדת במשקל, הכול כדי להקטין ככל האפשר את הסיכון של חזרת בקע לאחר תיקון".
מהפכה כירורגית: הקמת המערך הכירורגי במרכז הרפואי קפלן
המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית מבצע צעד אסטרטגי משמעותי לחיזוק והרחבת המצוינות הכירורגית רבת־השנים שלו, עם הקמת המערך הכירורגי המאוחד. המהלך, שנולד מתוך שאיפה לקדם את הרפואה הכירורגית, מאחד את המחלקות הכירורגיות הכלליות תחת קורת גג אחת, ובראשו עומד ד"ר ברק בר זכאי, מומחה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי מרה.
הקמת המערך החדש מקדמת מסגרת מקצועית, המאפשרת עבודה רב־מקצועית ומשולבת, לצד חיזוק שיתופי הפעולה בין הצוותים במטרה להבטיח רצף טיפולי מיטבי לכל מטופל וקיצור זמני המתנה.
ד"ר בר זכאי, מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי קפלן: "הקמת המערך היא צעד משמעותי, המאפשר לנו להישען על יסודות המצוינות שלנו ובמקביל להאיץ את הכניסה לתחומי טיפול חדשניים. כבר היום אנחנו יודעים לתת למטופלים מענה במגוון של טיפולים, כדוגמת: כירורגיית שד, כירורגיה בריאטרית ודרכי עיכול עליונות, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיית בקעים ודופן בטן, כירורגיית כבד־לבלב. את הניתוחים אנחנו עושים במגוון גישות ניתוחיות: גישה פתוחה, גישה לפרוסקופית וגישה רובוטית. המטרה הברורה שלנו היא לשים את המטופל במרכז, להבטיח לו רצף טיפולי מיטבי ולפעול כל העת להרחבת הפעילות שלנו בתחומים נוספים".
במקביל המערך החדש שם דגש ניכר על מחקר ואקדמיה, והוא מסונף לאוניברסיטה העברית ולפקולטה לרפואה הדסה ירושלים. לפיכך, במסגרת המערך, מוכשרים דורות של כירורגים חדשים, תוך מתן דגש משמעותי ביותר על לימודי מתמחים וסטודנטים מהארץ ומחו"ל.
במערך מתנהל מחקר קליני ומעבדתי בשיתוף עם מחלקות בית החולים, מכון ויצמן למדע וחברות הזנק חיצוניות.
המערך הכירורגי חרט על דגלו אנושיות, מקצוענות, חדשנות וחקרנות.
