כמעט שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, המציאות הישראלית עדיין רוויה בטראומה, חרדה ואובדן. אלא שבעוד השיח הציבורי מתמקד לא פעם בנפגעים, יש מי שנמצאים מדי יום בחזית אחרת, שקטה וסמויה יותר, ומנסים להחזיק את המערכת כולה על כתפיהם: מטפלי ומטפלות בריאות הנפש.
"הטראומה עוד סביבנו, ואנחנו פוגשים אותה בכל תחומי החיים שלנו, בכל האוכלוסיות, מילדים ועד קשישים", פותחת ואומרת ירדן אברבנאל, מנהלת תוכנית "מטפלים בנפש" של חברת טבע. "האתגרים רק הולכים ומתגברים, אז מובן שהצורך עוד נשאר".
התוכנית, שהוקמה מיד לאחר אירועי השבת השחורה, נולדה מתוך ההבנה שמערכת בריאות הנפש בישראל הגיעה לאירוע הלאומי הגדול בתולדותיה כשהיא סובלת ממחסור חמור באנשי מקצוע ומפערים משמעותיים בתחום הטיפול בטראומה. מאז היא פועלת בשיתוף עם עשרות עמותות, מרכזי חוסן וארגונים מקצועיים בכל רחבי הארץ, כדי לחזק את המטפלים עצמם, באמצעות הכשרות, ליווי מקצועי, כלים טכנולוגיים ותוכניות חוסן.
לדברי אברבנאל, הקושי כיום אינו מתמצה רק בכמות המטופלים, אלא גם במצבם של המטפלים עצמם. "אנחנו מזהים את השחיקה המאוד גדולה בקרב המטפלים והמטפלות, שבאמת רתומים לאירוע הזה כבר קרוב ל־1,000 יום. הם נמצאים בחזית הנפשית של המלחמה ונושאים על הכתפיים שלהם את הנטל הנפשי. הם עייפים, עייפים מקצועית, שחוקים. אנחנו עדים לתופעה של טראומטיזציה משנית של המטפלים - וכל זה כמובן בזמן של מציאות משותפת שאין בה רגע של הפוגה מהאירועים ומהטראומה המתמשכת".
אברבנאל מתארת מציאות, שבה גם המטפלים עצמם חיים בתוך האירוע: "מטפלת שנפגשת עם לוחם מעזה, בזמן שהבן שלה אולי נלחם שם, או מטפלת מעוטף עזה שפונתה מביתה ב־7 באוקטובר, ובעלה נקרא למילואים, והיא צריכה להמשיך ולהחזיק את החוסן בקהילה שלה תחת טילים ועם ילדים בבית. זה מה שאנחנו רואים כשאנחנו מדברים על מציאות משותפת".
בזכות ההכשרות: 86% העידו על עלייה בנכונות לטפל
תוכנית "מטפלים בנפש" מתמקדת במתן כלים מקצועיים למטפלים, אך בשנה האחרונה נוסף לה דגש משמעותי גם על חיזוק החוסן האישי של המטפלים. "מה שעכשיו נמצא בליבת העשייה שלנו זה כלי חוסן למטפלים - איך אנחנו מאפשרים להם רגע אוויר, רגע לטעון את עצמם, בין שזה בהתאווררות או למידה של כלים שיאפשרו להם שמירה עצמית", אומרת אברבנאל, ומציינת שאחד הדברים הבולטים שהובנו בתוכנית לאורך הדרך, הוא שמטפלים והמטפלות שלנו כמעט תמיד ישימו את המטופלים לפני עצמם. "כששואלים אותם מה הארגון צריך, הם קודם כול ידברו על המטופלים - איך לתת להם יותר, איך להרחיב את המענים לעוד מטופלים. ורק אחר כך, אם נשאל אותם, הם ידברו גם על הצרכים שלהם עצמם. בראש פירמידת הצרכים שלהם תמיד נפגוש את המטופלים".
ירדן אברבנאל, מנהלת התוכנית "מטפלים בנפש"
(צילום: קרן וקסנר)
במקביל התוכנית ממשיכה לפעול גם בזירת ההכשרות המקצועיות. טבע תומכת כיום ביותר מ־30 עמותות ותוכניות שונות, ביניהן אנוש, נט"ל והקואליציה הישראלית לטראומה, ומסייעת הן בהכשרת מטפלים והן בהדרכות מקצועיות שוטפות.
לדברי אברבנאל, להכשרות עצמן יש השפעה משמעותית על תחושת החוסן והשייכות של המטפלים. "עוד דבר יפה שלמדנו מהמטפלים, ואפשר לראות את זה גם בדוח האימפקט שלנו, זה שהכשרות למטפלים תורמות גם לחוסן שלהם עצמם", היא אומרת. "כשאת נותנת למטפל הזדמנות ללמידה, הוא גם מרוויח עוד כלי לארגז הכלים שלו, גם מרגיש יותר מחובר לארגון שנתן לו את ההזדמנות, וגם מגדיל את תחושת המסוגלות שלו לטפל". הנתונים, לדבריה, מדברים בעד עצמם: "ראינו ש־86% מהמשתתפים בתוכניות שלנו ציינו, כי בעקבות ההכשרה, עלתה הנכונות שלהם לטפל בטראומה".
היעד: לספק מענהל־2,000 מטפלים
בימים אלה יוצאת התוכנית במהלך חדש: קול קורא ייעודי למענקי חוסן למטפלים, שנולד מתוך הצרכים שעלו מהשטח. "קשה לפספס שהצורך המרכזי שעולה עכשיו, הוא הנושא של חוסן מטפלים - איך נותנים להם כלים להתמודד עם העומס הרגשי שנמצא עליהם", אומרת אברבנאל.
במסגרת המהלך, יחולקו מענקים בהיקף של מיליון דולר לארגונים טיפוליים ברחבי הארץ במטרה לאפשר פעילויות חוסן ותמיכה בקרב המטפלים עצמם. התוכנית מופעלת בשיתוף SFI ופדרציית יהדות טורונטו, שסייעו להרחיב משמעותית את היקף התרומות.
מרכז חוסן אשכול, שיעור יוגה ריטריט מטפלים
(צילום: שקד בר)
"מצאנו מעבר לים שותפים שזיהו יחד איתנו את החשיבות של הנושא הזה", היא מספרת. "מעבר למחויבות של טבע כמגזר עסקי להשפיע על הקהילה שבה היא חיה, יש פה גם זווית פילנתרופית של יהדות התפוצות".
היעד, לדבריה, הוא לספק מענה לכ־2,000 מטפלים בפריסה ארצית. אך האתגר רחוק מלהסתיים. "האתגר הוא כפול. לא רק שקשה לייצר מטפלים חדשים בקצב מהיר, גם לא מובן מאליו שמצליחים לשמר את המטפלים הקיימים בתחום הטראומה", מסכמת אברבנאל. "הם החזית הנפשית של המלחמה, הם הגיבורים והגיבורות של ימינו, ובלי לשמור עליהם, לא יהיה אפשר לשמור על כולנו".
"בטבע מיד אמרו: בואי נבנה הכשרה"
השותפות שמעצימה את המטפלים במרכז חוסן אשכול שבעוטף עזה
מועצה אזורית אשכול נפגעה באופן הקשה ביותר במתקפת 7 באוקטובר: 259 הרוגים ונרצחים, 119 חטופים, ופינוי תושבים מבתיהם בכל 32 יישובי המועצה. בתוך המציאות והאובדן הבלתי נתפסים ניצב מרכז חוסן אשכול בחזית המאבק על נפשם של התושבים.
"אנחנו חיים בתוך 'ספירלת טראומה' – כל הזמן נופלים וקמים מחדש", מתארת הילה הלוי, מנהלת המרכז. "כל יום זיכרון או חיסול בעזה מחזירים את כולנו מיד לדריכות. אין אדם אחד באזור שלא איבד מישהו במעגל הקרוב. זה דורש גמישות ויצירתיות עצומה בדרך הטיפולית".
מרכז חוסן אשכול, מפגש מטפלים
(צילום: שקד בר)
האתגר של מרכז החוסן, לתפיסתה, מורכב שבעתיים בשל הריחוק הגיאוגרפי והעובדה שרבים מהעובדים והמטפלים הם בעצמם תושבי העוטף. "יש כאן טראומה משותפת ומציאות מורכבת", היא מסבירה. "המטפלים שלנו לא מנותקים; הם עברו עם התושבים את הפינוי למלונות, את ההלוויות ואת החזרה ליישובים תחת אזעקות. הם הפכו לחלק מהמשפחה. נוצר כאן קשר עמוק כל כך, עד שבמהלך הלחימה מול איראן, דווקא המטופלים מהעוטף התקשרו למטפלים שלהם כדי לדרוש בשלומם ולחזק אותם".
מאז השבת השחורה הפך המרכז ממערך קטן של חמישה אנשי צוות למפעל טיפולי עצום המונה כיום 30 אנשי צוות וכ־200 מטפלים. המרכז העניק מענה ליותר מ־7,000 תושבים – כ־40% מכלל הקהילה – וברגע זה מטופלים בו באופן פעיל כ־1,400 בני אדם, מבארי ועד בני נצרים.
הילה הלוי, מנהלת המרכזצילום: שניר קצירכאן נכנס לתמונה שיתוף הפעולה האסטרטגי עם חברת טבע ותוכנית "מטפלים בנפש", שלדברי הלוי, מתנהל בכמה אספקטים: "אחד מהם הוא מניעת שחיקה וטראומטיזציה משנית אצל המטפלים. חשוב לנו שהמטפלים ירגישו בית. הם מגיעים אלינו, ואנחנו עוטפים אותם ורואים אותם באמת. מהצד השני יש הכשרות שטבע עוזרת לנו לבנות. צריך לזכור שישראל נמצאת היום במחסור במטפלים, ובאשכול יש גם טראומה מתמשכת של יותר מ־20 שנה, אז נדרשות מיומנויות ספציפיות מאוד.
"בטבע גם הבינו שלא מספיק להביא מטפל. 30% מהתקציב שלנו הולך רק על נסיעות ולינה, כדי שמטפלים יוכלו להגיע. הם עוזרים לנו גם בהכשרות, בריטריטים ובמדידת אימפקט מקצועית. כבר בשיחות הראשונות, כשהצפתי את המחסור החמור במטפלים לילדים, בטבע מיד אמרו: 'אין בעיה, בואי נבנה הכשרה. זו שותפות אמיתית וחשיבה משותפת, שלא מסתכמת רק במימון", היא מסכמת.
"לבנות תשתיות שיחזקו את המערכת גם לשנים קדימה"
יהדות טורונטו משלבת ידיים עם טבע וקבוצת SFI במיזם למען מטפלי הנפש
על רקע העומס הרגשי חסר התקדים שמוטל מאז 7 באוקטובר על כתפיהם של אנשי בריאות הנפש, נולדה תוכנית “בנפשם” - מיזם משותף של טבע, פדרציית יהדות טורונטו ו־SFI, המטפלת בסוגיות חברתיות בישראל, שנועד לחזק את מי שמחזיקים את המערכת כולה. במסגרת הקול הקורא של התוכנית, המעניק סיוע בהיקף של כמיליון דולר, מבקשים השותפים להעניק למטפלים.ות כלים מקצועיים ואישיים להתמודדות עם שחיקה, טראומה ועומס מתמשך.
וויליאם קליינבאום, מנהל הפעילות בישראל והפעילות הבינלאומית של פדרציית יהדות טורונטו, מסביר שמבחינתו, ההצטרפות למיזם “בנפשם” הייתה כמעט מתבקשת. “המטפלות והמטפלים הם עמוד השדרה של מערכת בריאות הנפש, וכדי שהמערכת תוכל להמשיך לתת מענה לאורך זמן, חייבים להשקיע גם בהם", הוא מבהיר ומוסיף, “מה שבלט במיוחד בשותפות עם טבע, זו ההסתכלות ארוכת-הטווח. לא רק לתת מענה מיידי, אלא לבנות תשתיות שיחזקו את המערכת גם לשנים קדימה".
הפדרציה היהודית של טורונטו, שפועלת קרוב ל־109 שנים, רואה בקשר עם ישראל חלק בלתי נפרד מזהותה. “המעורבות שלנו אחרי 7 באוקטובר לא התחילה כמשהו חדש, אלא מתוך מחויבות ארוכת-שנים”, הוא מספר. “הבנו שהיכולת של החברה הישראלית להשתקם תלויה גם ביכולת שלה להתמודד רגשית ונפשית עם מה שעבר עליה".
לדבריו, ככל שחולף הזמן, השחיקה בקרב אנשי בריאות הנפש רק מעמיקה. “פגשנו מטפלים שמלווים במקביל יותר מעשרה מקרים מורכבים מאוד של טראומה. זה עומס רגשי עצום. הבנו שאם לא נשקיע גם במי שמטפלים באחרים, לכל המערכת תהיה תוחלת מוגבלת מאוד".
וויליאם קליינבאוםצילום: פרטיקליינבאום מציין עוד, כי תוכנית החוסן שנבנתה עבור המטפלים מתמקדת לא רק בפיתוח מקצועי, אלא גם ברווחתם האישית של אנשי הטיפול: “אנחנו מדברים על בניית חוסן אישי, כלים להתמודדות עם שחיקה, קבוצות עמיתים, סדנאות גוף ונפש, ריטריטים ומרחבים בטוחים לפריקה רגשית. המטרה היא לאפשר למטפלים לעצור רגע, לנשום ולקבל גם הם תמיכה".
אחד הרגעים שנחרתו בזיכרונו התרחש במהלך פגישה עם ארגון שביקש להצטרף לתוכנית. “המנכ”לית חשבה מיד איך להשתמש במשאבים עבור המטופלים”, הוא מספר, “ואני אמרתי לה: 'נכון שהמטופלים זקוקים לכם, אבל גם האנשים שלך זקוקים לך'”. לתפיסתו, “המטפלים והמטפלות הם במידה רבה ‘כיפת הברזל’ של החברה הישראלית ברמה הנפשית והרגשית".
גם הקשר של יהדות טורונטו לישראל, הוא אומר, קיבל מאז 7 באוקטובר משמעות עמוקה ואישית יותר. “מבחינת רבים בטורונטו, התמיכה בישראל היא לא פילנתרופיה מרוחקת, אלא תחושת אחריות ושייכות אמיתית".
ולמטפלים.ות בישראל הוא מבקש להעביר מסר ברור: “אתם לא לבד. רואים אתכם, חושבים עליכם ומבינים את גודל האחריות שאתם נושאים על הכתפיים. חשוב לנו שתדעו שיש לכם עורף חזק בישראל ובקהילות היהודיות בעולם".
