אחד הביטויים בהם נהוג לברך אדם ביום הולדתו: "עד 120", הופך, לא פעם, לביטוי: "עד 100 כ־20". לכאורה, "חותכים" ברגע 20 שנה. למעשה, מאחורי השינוי מסתתרת מחשבה, שעדיף לחיות עד 100, אבל להרגיש בריא וצעיר. כלומר: רבים מאיתנו שואפים לחיות יותר, אבל במקביל לחיות טוב יותר. השאיפה לאריכות חיים מתחברת ליכולת לחיות באיכות חיים.
כדי לדון בנושא יש להבין מהי בכלל איכות חיים. מדובר במושג מורכב ורב־ממדי, הכולל היבטים סוביקטיביים ואוביקטיביים כאחד. איכות חיים מושפעת מבריאות, קשרים חברתיים, ביטחון כלכלי, סביבה, אישיות ויכולת מימוש עצמי. בעיקרון, מדובר בתוצאה של ההתאמה בין הצרכים לתנאים בסביבת החיים, במידת השליטה והפיקוח שיש לאדם על חייו בתחומים השונים.
יש להדגיש. בישראל קיימים מדדים ממשלתיים ומחקריים להערכת איכות חיים, שמשלבים היבטים חומריים, חברתיים וסביבתיים. באמצעות מדדים אלו אפשר להשוות בין קבוצות אוכלוסייה שונות, בין מגזרים ומדינות, לקבל החלטות ולעצב בהתאם מדיניות. מדי שנה מתפרסם דו"ח ממשלתי בנושא "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי", שמספק מידע מקיף, עדכני ורלוונטי על מצב איכות החיים במדינה. הדוח כולל תחומים כמו רמת החיים החומרית, רווחה אישית וחברתית, חינוך, בריאות, ביטחון אישי, סביבה ודיור, כשללמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) יש 90 מדדים להערכת איכות החיים. לאחרונה פרסמה הלמ"ס את מדדי איכות החיים של האוכלוסייה בישראל לשנת 2024. ב־46% מהמדדים נרשמה בשנה זו מגמה שלילית בהשוואה ל־2023, השנה בה פרצה מלחמת חרבות ברזל הנוראה. בין היתר חלה הרעה ב־60% ממדדי הביטחון האישי וב־60% ממדדי איכות תעסוקה. למול זה, ניכר שיפור של 78% ברמת החיים החומרית של הישראלים, ושל 62.5% בתחום הההשכלה והכישורים. אם גם בדוחות הבאים, לאור המתח והלחץ התמידיים במדינה, תהיה שוב הרעה במדדי הביטחון האישי ואולי במדדים נוספים, הרי שזה עלול להוביל לפגיעה בבריאות, הפיזית והנפשית, ופועל יוצא מזה, לפגוע באריכות החיים.
באשר למונח אריכות חיים, יש להדגיש, שהוא מתייחס לאנשים שחיו או חיים חיים ארוכים במיוחד, לרוב לאחר גיל 90. יש להבדיל בין המונח אריכות חיים למונח "תוחלת חיים", שמתייחס למספר השנים הממוצע מבחינה סטטיסטית שנותרו לאדם לחיות בגיל נתון. בהקשר זה, מחקרים מצביעים על קשר בין חיים משפחתיים, זוגיות וחיי חברה, לאושר, ועל קשר בין מדד האושר האישי ושביעות רצון לתוחלת חיים. באופן כללי אריכות החיים של האוכלוסייה גדלה ככל שתוחלת החיים ברחבי העולם גדלה.
גם אריכות וגם איכות: עצות לדרך
מחקרים רבים לאורך השנים הצביעו על הגורמים שמייצרים איכות חיים טובה וממנה אריכות חיים. בגדול, מדובר בשילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים. אין ספק שבריאות טובה, פיזית ונפשית, היא גורם ראשון לאיכות חיים. גורמים נוספים הם הצלחה וביטחון במערכות יחסים, תמיכה משפחתית וחברתית, תעסוקה והכנסה, ביטחון כלכלי וגורמים פסיכולוגיים ואישיותיים.
גנטיקה
מחקרים שנערכו בתאומים העריכו, כי בסביבות 20 עד 30 אחוזים מהשונות בתוחלת החיים של האדם יכולה להיות קשורה לגנטיקה שלו - גם כשמדובר בתאומים.
בריאות תלויה בתזונה נכונה
הקשר בין תזונה לאריכות ימים אינו מוטל בספק. דבר זה מוכח, בין היתר, באמצעות המחקר על ה"אזורים הכחולים" בעולם, שנמצאו ככאלו בהם חיים הכי הרבה אנשים בני מאה ולמעלה ממאה, כמו ביפן, איטליה, יוון, קוסטה ריקה וארה"ב. במקומות אלו נמצאו דפוסי תזונה דומים: הרבה ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, דגים, מעט מוצרים מעובדים ובשר אדום. מתוך אלו מומלץ לשלב בתזונה היומית ירקות ירוקים ועליים, שמן זית, אבוקדו ואגוזים, קטניות, תה ירוק ותבלינים כמו כורכום וג'ינג'ר, שהם בעלי תכונות אנטי דלקתיות, והמלצה על שתיית מים מרובה והימנעות מסוכר ושתייה מתוקה.
ספורט מייצר בריאות: קדימה, לנוע
מחקרים מראים כי פעילות גופנית סדירה מאריכה חיים, מפחיתה סיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, דיכאון וגם דמנציה. במחקרים נמצא, שאפילו פעילות גופנית מתונה של 30 דקות ביום מספקת בריאות פיזית ונפשית. לפני יותר מעשור, נמצא במחקר, שגם אם משלבים כמות קטנה יחסית של פעילות גופנית, תוחלת החיים יכולה לגדול בכמעט חמש שנים.
שינה מספקת: בלי מסכים, בחדר רגוע
במחקרים נמצא, כי שינה איכותית היא מנוע לריפוי, חידוש תאים ואיזון רגשי. למול זה, מחסור בשינה מגביר סיכון להשמנה, דיכאון, יתר לחץ דם ואפילו מקצר את תוחלת החיים. מומלץ להמעיט במסכים בערב, ולהקפיד על סביבת שינה שקטה ונעימה. שינה של 7–8 שעות בלילה מומלצת למבוגרים.
עבודה: תחושה של משמעות
עבודה קבועה ממלאת את האדם בתחושת משמעות ורלוונטיות. אבל גם לאחר גיל הפרישה, אפשר למצוא פעולות שיקנו תחושת מטרה ומשמעות, כמו עבודה חלקית ובוודאי עשייה ותרומה לקהילה. זה מסייע בהתמודדות עם שינוי, שומר על חדות קוגניטיבית ואיזון נפשי ופיזי, וכן בשמירה על תחושת הרלוונטיות.
קשרים חברתיים: מנוע רגשי
במחקרים נמצא כי בדידות היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לתמותה מוקדמת. לעומת זאת, שמירה לאורך זמן על קשרים קרובים, עם משפחה וחברים, מקנה תחושת שייכות ותמיכה רגשית, מסייעת בשמירה על אנרגיה חיובית, ומשפרת בריאות נפשית ופיזית.
(צילום: Monkey Business Images, shutterstock)
מתחים ולחצים: סכנה שקטה
בעולם כולו, ובעיקר במדינת ישראל, מתח ולחץ הם חלק מהיומיום. אנחנו חיים בסטרס כרוני, בוודאי מאז ה־7 באוקטובר הנורא והמלחמות בשנים אלו, אם מלחמת חרבות ברזל ואם המלחמות עם איראן.
להוסיף לזה שהמציאות הקשה הזו הגיעה מיד לאחר מגפת הקורונה, וקשה למצוא את הדרך לשקט נפשי.
בכל המחקרים נמצא, שסטרס כרוני הוא אחד האויבים הגדולים של הבריאות. הוא מחליש את מערכת החיסון, מגביר דלקתיות בגוף, מוביל לחוליי גוף ונפש. כל אחת ואחד חייבים למצוא את הדרך והמקום בו הם נרגעים ומאזנים את הסטרס. זה יכול להגיע כתרגילי הרפייה שונים, כמו תרגילי נשימה מודעת, מדיטציה ושהות בטבע, ועיסוק בתחביבים שונים, שמרגיעים.
לסיכום: אומנם, על גנטיקה אי אפשר לשלוט (לאחר הכניסה להיריון), אבל על גורמים אחרים, שמשפיעים על איכות החיים, שנמצאים בשליטתנו, אפשר. המחקרים מוכיחים איך אריכות החיים קשורה גם לסגנון החיים של האדם, ובפרט קשורה בשמירה על הרגלי תזונה בריאים, התמדה בפעילות גופנית ושמירת קשרים חברתיים. המסקנה פשוטה: קחו פיקוד על עצמכן/ם ועל חייכם. זה יועיל לאיכות, זה יוביל לאריכות.
עד 120 (ואפילו יותר). דוגמאות מהעבר וההווה
האישה הצרפתייה ז'אן לואיז קלמן עדיין ידועה כמי שהיתה האדם המבוגר ביותר, שחי מאז ומעולם וגילה ידוע בוודאות. היא נפטרה בגיל 122 שנים ו־164 ימים, וחיה בין השנים 1875–1997.
הגבר היפני ג'ירואמון קימורה, ידוע כגבר המבוגר ביותר מאז ומעולם, שגילו ידוע בוודאות. הוא נפטר בגיל 116 ו־54 ימים, וחי בין השנים 1897–2013.
הגבר הנורווגי איילף פיליפסן, היה הראשון שידוע כמי שהגיע לגיל 100, בשנת 1782. הוא נפטר בגיל 102 שנים ו־333 ימים.
הגבר ההולנדי חירט אדריאנס בומחארט, ידוע כמי שהגיע לגיל 110, בשנת 1898. הוא נפטר בגיל 110 שנים ו־135 ימים.
האישה הבריטית מרגרט אן נב ציינה 110 שנות הולדת בשנת 1902. היא נפטרה בגיל 110 שנים ו־346 ימים.
גם בישראל נמצאו ויש נשים וגברים, שחצו את גיל 100.
שני אנשים, שידועים כמתקרבים לגיל 110, הם מרים בולה לוי מירושלים, בת 109 ועוד יותר מ־100 ימים, וכך גם מארי סלימאן חג'בי ממושב יכיני.
נכון להיום, ככל הידוע, צילה כהן מנתניה, היא האדם החי המבוגר ביותר. לפי הרישומים היא בת 111 ועוד מעל 200 ימים.
(צילום: Ground Picture, shutterstock)
לונג'ביטי: הפחתת ההזדקנות הביולוגית
לונג'ביטי (Longevity), תחום רפואי חדש ומתפתח, מתמקד בהארכת שנות החיים הבריאות והפחתת ההזדקנות הביולוגית באמצעות אבחון מוקדם, טיפול מותאם אישית ושיפור האנרגיה התאית. הוא מתייחס לא רק להארכת תוחלת החיים, אלא בעיקר להגדלת שנות החיים הבריאות, השנים בהן אדם חי בתפקוד מיטבי וללא מחלות כרוניות משמעותיות. התחום מבוסס על מחקר מדעי מתקדם, כולל ביולוגיה של הזדקנות, גנטיקה, מטבוליזם, פעילות גופנית, תזונה, שינה וניהול סטרס. המטרה היא לא רק להאט את ההזדקנות אלא גם להחזיר את הגוף לגיל ביולוגי צעיר יותר, שהוא מדד לתפקוד האמיתי של הגוף לעומת הגיל הכרונולוגי.
