ישראל הולכת ומתבגרת בקצב מהיר יותר מרוב מדינות המערב. תוחלת החיים עולה, מספר הקשישים צפוי להכפיל עצמו בתוך פחות משני עשורים, וכבר עתה מערכת הבריאות מתקשה לעמוד בעומס. בכל חורף מחדש מתמלאים המסדרונות באשפוזי יתר, בתי האבות מתמודדים עם מחסור בכוח אדם מקצועי, ובקהילה נלחמים על תורים, בדיקות ופתרונות שיקום. אבל בתוך המציאות הזו הולכת ומתעוררת תנועה חדשה של תכנון, חשיבה קדימה והבנה עמוקה, שהעתיד הגריאטרי של ישראל הוא לא גזירה – אלא בחירה.
כדי לייצר שינוי אמיתי נדרש מהפך תפיסתי: ממערכת שמגיבה למשברים – למערכת שמנהלת את ההזדקנות - מזהה בעיות וצרכים מוקדם, מנטרת, מונעת, ובונה רצף טיפולי שמקל על האדם המבוגר במקום להעמיס עליו.
במסגרת התפיסה החדשה, התכנסו לאחרונה בתל אביב מובילי תחום רפואת המבוגרים בישראל: בכירי מערכת הבריאות, אנשי אקדמיה, נציגים ממשרדי הבריאות, הרווחה והאוצר, רשויות מקומיות, קופות חולים ומנכ"לים/יות ם של מוסדות גריאטריים ברחבי הארץ, באירוע TomorrowCare 2025 - כנס ראשון מסוגו, שנועד להגדיר מחדש את חזון הגריאטריה הבא של ישראל.
משתתפי הכנס, שנערך ביוזמת רשת גולדנקייר מרכזים רפואיים, הסכימו על עיקרון אחד: אם ישראל לא תתחיל לנהל היום את תהליך ההזדקנות של אזרחיה – היא תמצא את עצמה מחר במשבר עמוק הרבה יותר. "אנחנו נמצאים במקום גרוע יותר מאירופה מבחינת כמות מיטות בתי חולים פר אוכלוסייה", הסביר בוריס לוין, מנכ"ל ויו"ר רשת גולדנקייר. "אם לא נחשוב באופן יזום על פתרונות חדשים, אנחנו מסכנים את האוכלוסייה המבוגרת מדי שנה".
רפואה מונעת, ניטור חכם, רצף טיפולי
הפער בין קצב ההזדקנות ובין היכולת המערכתית לשרת את אוכלוסיית האנשים המבוגרים הולך וגדל. מחלות כרוניות הופכות למורכבות יותר, הצורך בטיפול רב־מערכתי עולה, והעומסים במוסדות האשפוז מביאים לעלייה באשפוזים מיותרים – שהרבה מאוד פעמים מזיקים יותר משהם מועילים.
במרכז החזון החדש ניצב תחום הרפואה המונעת – שהיא המפתח להפחתת עומסים ולשיפור איכות החיים. המשמעות היא מעבר מניהול משברים לטיפול מקדים: זיהוי מוקדם של גורמי סיכון, ניטור עקבי של מדדים חיוניים וליווי מקצועי צמוד, שמונע הידרדרות מיותרת.
הטכנולוגיות החדשות שנכנסות לשימוש, הן במוסדות והן בבתי האזרחים המבוגרים, הן רפואה מרחוק, שמאפשרת ביקורת רפואית תכופה בלי שהאדם נדרש לצאת מהבית: ענידת צמיד שמנטר מדדים ומתריע לאנשי הקשר ברגע שבו המדדים חורגים מהנורמה המוגדרת במערכת לכל מטופל באופן אישי. חיישני הצמיד מגיבים לנפילה, בקרת לחץ הדם, שינויים ברמת החמצן בדם, סטורציה, בדיקת דופק, טמפרטורת הגוף, סוללה חלשה, התראה להסרת הצמיד, לחצן SOS ויצירת שיחה סלולרית. הצמיד מתריע לאנשי הקשר, ברגע שהמדדים חורגים מהנורמה המוגדרת במערכת לכל אחד באופן אישי. לצד זאת מערכות בינה מלאכותית מתריעות בזמן אמת על שינויי מצב שעלולים להוביל לאשפוז. "יש להטמיע שימוש בטכנולוגיות, כמו ניטור מרחוק ומעקב רציף אחר מדדים, שיאפשרו להפחית אשפוזים ולקצר זמני תגובה", מדגיש לוין.
בד בבד עם הטכנולוגיה המתקדמת, עולה הצורך בחיזוק מערך התמיכה האנושי: תזונאים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, קבוצות חברתיות ופעילויות שמפחיתות בדידות – שהינה אחד האיומים הגדולים על בריאותו של האדם המבוגר.
המערכת צריכה לעבוד יחד – אחרת השינוי ייתקע
אחד האתגרים הגדולים בעולם הגריאטריה הוא הפיצול בין הגופים המטפלים; בתי חולים, מוסדות סיעודיים, קופות החולים והרשויות המקומיות פועלים לעיתים בצירים מקבילים ולא בשילוב ידיים. בשטח המשמעות היא פערים בטיפול, היעדר רצף רפואי ולעיתים גם מקרים שבהם המבוגר "נופל בין הכיסאות".
ד"ר נטלה בלינסון, רופאה גריאטרית מחוזית ראשית, מחוז מרכז, ציינה בכנס: "אין מישהו שמרכז את התהליך, וזה מעמיד את הקשיש במקום שהוא לא הכי נכון ולא הכי נוח". לדבריה, הפתרון הוא ביצירת קישוריות בין כלל הגופים: איחוד תיקים רפואיים, שיתוף מידע, רופאים ייעודיים לקהילות הדיור ומעבר לגישה הוליסטית שמסתכלת על האדם – לא רק על המחלה.
כמוסד רפואי שיקומי גריאטרי, רשת גולדנקייר כבר מיישמת את הגישה החדשה, באמצעות הכנסת מערכות ניטור חכם למוסדותיה, שיתוף פעולה מתרחב עם קופות החולים לאשפוזי בית ומודל "רפואה שמגיעה למבוגר" – הגעת רופאים ואנשי מקצוע לבתי האזרחים או למוסדות כדי לצמצם אשפוזים מיותרים.
גם בקופות החולים וברשויות המקומיות החלו לפתח מודלים לפעילות משולבת: מוקדי זקנה, קווי תמיכה, ביקורי בית יזומים ושילוב בין בריאות רפואה ורווחה תחת מעטפת אחת.
"אנחנו חברה נהדרת שמצוינת בקרדיולוגיה, באונקולוגיה ובתחומים רבים, אך לא כך בגריאטריה. השאלה היא איך אנחנו כחברה נטפל באדם המבוגר ונשמור על איכות חייו. התקווה היא שנשתנה ונהיה הרבה יותר טובים בזה", סיכם ד"ר קובי חביב, מנכ"ל המרכז הרפואי גריאטרי הרצוג, שהשתתף בכנס.
