"גופת קשיש נמצאה רקובה בדירה... מקרה שני בתוך שעות!", "גופת קשיש שנעדר שלושה שבועות נמצאה בדירה..." - אלה שתי דוגמאות מתוך רבות שהתפרסמו רק השנה, והן משקפות תופעה הולכת ומתרחבת של אנשים עריריים, בדרך כלל קשישים, שחיים לבדם, לעיתים בלי משפחה קרובה או מי שידפוק על הדלת וידרוש בשלומם. עבור אנשים כאלה, הבדידות עלולה להיות לא פחות מסוכנת ממחלה, והיא גובה מחיר בריאותי ונפשי כבד.
בישראל צומחות בשנים האחרונות יוזמות ממוסדות, קהילתיות ופרטיות, שתומכות באנשים הללו וגם מעודדות אותם לייצר לעצמם רשת חברתית: מאמצעי בטיחות שמצילים חיים, דרך מועדונים ופעילויות שמייצרים חברויות חדשות ועד ליווי אישי ורשת ביטחון עירונית.
משרד הרווחה והביטחון החברתי: מפרלמנט שכונתי ועד חוג בישול
לאחרונה עלה בתקשורת קמפיין של משרד הרווחה והביטחון החברתי, בכיכובו של דבל'ה גליקמן, שמזמין אנשים בודדים לחזק את המעגלים החברתיים שלהם ולהעשיר אותם בפעילויות ועניין. את הרציונל מאחורי הקמפיין מסבירה תמי דיסקין, ראש אגף בכיר שירותים בקהילה לאזרחים ותיקים במשרד: "בשנים האחרונות אנחנו עוסקים בהגדרת הסיכון לניתוק חברתי. מה שמטריד אותנו ונמצא בליבת העבודה שלנו, זה איך לזהות את האנשים השקופים, שאין להם אינטראקציה עם אחרים, ושאנשים גם לא יודעים שהם לבד, ואנחנו משקיעים המון מאמצים ופעילויות בהקשרים האלה".
דיסקין מספרת, כי במחקר משותף של המשרד עם עמותת ג'וינט-אשל, שבדק אינטראקציות חברתיות ומה גורם לאנשים להרגיש שייכים, עלתה ההבנה, שאדם שאינו מנהל קשרים כאלה, נתון לסכנות בריאותיות. "אבל זה הרבה מעבר", היא מדגישה, "כי אם אין אנשים סביבך, אין למשל מי שמגיש לך שירותי בריאות, וזה מכלול הרבה יותר רחב. ולכן אנחנו מנסים לכוון למצב, שבו בכל רשות מקומית לא יהיה אף תושב שאין מי שיודע מה קורה איתו. עלינו לוודא שברמה העירונית, אין תושבים שנמצאים לבד. מדובר באתגר עצום. כשאנשים נמצאים במסגרות שונות, כמו בית ספר או מקום עבודה, המערכות יודעות מה קורה איתם. בגיל המבוגר המעגלים האלה מצטמצמים וקורה משהו שמצריך תשומת לב מיוחדת. בעקבות פיתוח שעשינו, ואחרי שגם המערכות שלנו דייקו עצמן למקומות האלה, אנחנו מרגישים היום מספיק בטוחים לפרסם מסר רחב, שמניע את האדם לפעולה".
6 צפייה בגלריה
תמי דיסקין, מנהלת אגף בכיר קהילה מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי
(צילום: נועם פיינר)
מסרי הקמפיין מכוונים להעניק לאנשים בודדים תחושת שייכות ומשמעות, לחזק את תחושת הערך האישי והביטחון העצמי, לתרום להפחתת בדידות ולסייע בהתמודדות עם דיכאון, לעודד פעילות גופנית ומעורבות חברתית, לסייע בהתמודדות עם אתגרי היומיום ולספק תמיכה רגשית ופיזית במצבי אתגר. באתר הקמפיין יש מגוון אפשרויות של חיבור לקהילה, ביניהן הרחבת מעגלים חברתיים וטיפוח קשרים משפחתיים, השתתפות במפגשים חברתיים ופעילות גופנית משותפת, פיתוח תחביבים ותחומי עניין, אמצעים טכנולוגיים ככלי לחיזוק קשרים ויצירת מעגלים חברתיים ועוד.
"מכוון אותנו הצורך לאתר אנשים לא מחוברים, ולנסות לחבר אותם כמה שאפשר, ולהעניק כמה שיותר מענים חברתיים זמינים. אבל כמובן, המעגלים הראשוניים – המשפחה, החברים, השכנים – זמינים לכל אחד. וכאן החידוש. אנחנו לא אומרים לאדם - לך רק למרכז יום, אלא תיזום, תרים טלפון לנכדה, תתקשר לחבר שלא ראית זמן רב. זה יעשה לך טוב. יש לנו אחריות חברתית להילחם בגילנות ולהעביר מסר, שלתפיסתנו, יסייע לאנשים להתבגר טוב יותר, לצד עבודה מסיבית של המשרד והמחלקות לשירותים חברתיים בכל המעגלים, כדי לייצר כמה שיותר מענים ותוכניות".
המשרד מנגיש קו חם, 118, שאליו ניתן להתקשר 24/7 לכל נושא רווחתי ולכל הגילים, מנוער בסיכון עד עריריים. מאיישים אותו עו"סים, שמספקים מידע ובמקרה הצורך מחברים לגורמים רלוונטיים ולסיוע סוציאלי ונפשי.
דיסקין מציינת, כי המשרד מפעיל ברשויות המקומיות מסגרות ותוכניות ממוסדות, אבל מעביר להן גם תקציבים להקמת תוכניות לאוכלוסיות היעד שבמוקד. "למשל ביישוב אזור הבינו, שלמסגרות שלהם מגיעות בעיקר נשים. במסגרת תוכנית 'רשת מקומית' ונושא 'הקהילתיות בזקנה' שפיתחנו – עובדת שלנו עשתה מיפוי של האנשים באזור מסוים ביישוב, וזיהתה שיש תופעה של גברים ללא מסגרת מתאימה. היא אספה את הגברים הללו, והבינה ששניים מהם אהבו לבשל והקימה קבוצת גברים, שסובבת סביב בישול וכוללת בישול בחזרה לקהילה. זו דרך להיות שייך, ללמוד מיומנויות חדשות וגם לתרום לקהילה. משרד הרווחה משרטט את הקווים המקצועיים, וכל רשות מקומית ממפה את האנשים הרלוונטיים ומתאימה את התוכנית הקהילתית.
"כמשרד ממשלתי, אנחנו מסתכלים על כל הרצף – מהאנשים שצריכים הכי הרבה תשומת לב ושמקבלים עדיפות בתוכניות שלנו, מצד שני יש תוכניות הפגת בדידות של הרשויות, אבל גם גילינו, שהכוח של הקהילתיות, בטח בגיל המבוגר, הוא משהו עוצמתי, ויש מגוון התארגנויות קהילתיות. במיזם משותף עם עמותת שחף, אנחנו מזהים התארגנויות כאלה, לומדים מהן ותומכים בהן. הדברים מתחברים לתפיסה, שלפיה לכל אחד יש היום מקום, והמטרה היא שכל אחד ימצא את עצמו במקום שמתאים לו – להיפגש עם חברים בפרלמנט, להגיע למועדון החברתי או ליזום פעילות – ואנחנו מסייעים לו".
מי השותפים שלכם, ואיך החיבור הזה מגיע לאזרחים הבודדים?
המשרד עובד מול 257 רשויות מקומיות – מתקצב כוח אדם ופעולות, קובע מדיניות ומפתח תוכניות, לצד התקשרויות עם מגוון גופים. במהלך של ביזור סמכויות באמצעות גמישות תקציבית, אנחנו מעבירים לרשויות המקומיות תקציב עם קווים מנחים, כדי שיבנו תוכניות בהתאם לקהלי היעד שהם מזהים - אלמנות, גברים בודדים, אנשים שלא משתפים פעולה עם אף גורם, ודווקא למידה משותפת או שיעורי דת מהווים עבורם פלטפורמה לקשר, או נשים ברהט שיצאו מהבית בזכות חוגי התעמלות".
לדבריה, בשנת 2024 יוחדו כ-14 מיליון שקל (מתוך מעל 170 מיליון שקל שמעביר המשרד לרשויות המקומיות) עבור תוכניות של הפגת בדידות, כשכל עיר בוחרת תוכניות המתאימות לאוכלוסייתה.
אילו מענים זמינים למרותקי הבית?
"אוכלוסיית מרותקי הבית נמצאת במיקוד שלנו וגם של קופות החולים. חלק מהעבודה המשותפת היא להגדיר מיהו מרותק בית. בשונה מקופות החולים, מבחינתנו, אדם שלא יוצא החוצה לצרוך שירותים חברתיים ממגוון סיבות – הוא אדם שחשוב לנו לחבר אותו. לצורך כך התקשרנו עם חברות כגון 'בשיבה בריאה' ו'יוניפר קייר'. יש תוכנית 'סל לניצול בבית' לניצולי שואה, שבמסגרתה מגיעים לביתם אומנים ממגוון תחומים ויוצרים איתם תוצרים ועוד".
ואיך מתגברים על האתגר הטכנולוגי עם אנשים מבוגרים?
"במהלך השנים קיימנו פעילויות של קידום אוריינות דיגיטלית והכרת הסמארטפון דרך הקהילות התומכות, המועדונים ומרכזי היום. בתוכנית 'רשת מקומית', שפועלת ב-22 רשויות, רכשנו טאבלטים, ואחנו משקיעים ביצירת קבוצות, שבהן אזרחים ותיקים יוכלו להיות נאמנים דיגיטליים ולעזור לחבריהם להצטרף לקבוצה, לצד חבירה למערכים ממשלתיים. במערך הדיגיטל יש קורסים לאוריינות דיגיטלית לכל האוכלוסיות, ואנחנו מנגישים את המידע גם לרשויות המקומיות לשם תיווך הפעילויות לאוכלוסייה".
ירושלים: בטוחים בבית
מאז 2021 פועלת התוכנית "בטוח בבית" של העירייה, ביזמת ראש העיר, משה ליאון, בשיתוף הביטוח הלאומי והקרן לידידות והנדבן מר משה גרינברג. המיזם הוביל לצמצום משמעותי בנפילות, אשפוזים וניתוחים בקרב תושבי העיר בני הגיל השלישי. בכ־26,000 בתים כבר הותקנו מאחזי יד, גלאי עשן, תאורת חירום ועוד – ללא עלות לתושב. צוותי התוכנית גם יוצרים קשר אישי עם התושבים, מדריכים אותם ומפנים לשירותי קהילה ורווחה, לפי הצורך, לרבות במצבי בדידות, קושי תפקודי או הזנחה.
בעירייה מציינים, שלפי מחקר בשיתוף קופ"ח כללית, השקעה עירונית של פחות מ־1,000 שקל לתושב ותיק הביאה לירידה חדה באשפוזים ובניתוחים ולחיסכון משמעותי. הנתונים מצביעים על ירידה של 13% בניתוחי שבר צוואר ירך בקרב בני 70 ומעלה, ירידה של 21% בקרב בני 85 ומעלה וירידה של מעל 30% באשפוזים בבתי חולים. עוד דווח על מניעה של לפחות 20 שריפות בזכות גלאי עשן שהותקנו בבתים, ועל מקרים שבהם ניצלו חיים. נרשמה הפחתה משמעותית בהפניות לחדרי מיון ובעומס על מערכת הבריאות.
מינהל קהילה בעירייה מפעיל תוכניות כגון קידום אוריינות דיגיטלית, ליווי פרלמנטים, פרויקטים לטובת אלמנים.ות, בני משפחה מטפלים ועוד.
אגף רווחה בשיתוף מינהל תרבות מציע מגוון מענים להפגת בדידות ובניית רשתות חברתיות תומכות, ביניהם:
פרלמנטים – כ-70 פרלמנטים קהילתיים לאזרחים ותיקים ברחבי העיר – קבוצות שיח שבועיות הנפגשות במתנ"סים, במרחבים קהילתיים ועוסקות באקטואליה, זיכרון אישי, מסורת, שירה, סיפורי חיים ועוד, בליווי מנחים מקצועיים.
התנדבויות - תכלול והובלה של מערך מוגבר ומקיף של מאות מתנדבים, שמקיימים קשר שוטף עם תושבים ותיקים עריריים, מבקרים בבתיהם ודואגים לסייע להם ולחברם לשירותים בקהילה.
נאמני בניין – שכן מתנדב מוצמד לקשישים בודדים, מתעניין במצבם ובמידת הצורך מקשר בינם לבין שירותים בקהילה.
קהילה תומכת – שירותי אב בית לתיקונים קלים, לחצן מצוקה, ביקור רופא בעת הצורך ועוד.
תוכניות להפגת בדידות - הן למרותקי בית והן במסגרת הקהילה, ובהן תוכניות ייחודיות לניצולי שואה, מועדונים חברתיים, קבוצות אומנות "נפתחת לרווחה" – מענה קבוצתי באמצעות אומנות פלסטית, פייטנות, תיאטרון ועוד, "אבות תרבות" - מפגשים קבוצתיים ופרטניים המשלבים יצירה, זיכרונות עלייה וזהות תרבותית ועוד.
מועדוני מופ"ת מונגשים – מותאמים לתושבים ותיקים הזקוקים להסעות, לפעילויות חברתיות ולביטחון תזונתי.
בתים חמים – תושבים ותיקים מארחים בביתם מפגשים סביב שיח חברתי, אקטואליה וכיבוד.
רמלה: עיר קהילתית ומחבקת
199 תושבי רמלה מוגדרים כיום כעריריים, במסגרת אוכלוסיית "תלם" - מי שאין להם כל מקור תמיכה בקהילה. רובם תושבים ותיקים ומבוגרים, המוכרים ומטופלים באגף הרווחה, שהעירייה מספקת עבורם מעטפת שירותים רחבה, באמצעות מינהל אגף הרווחה והשירותים הקהילתיים, כחלק מהמחויבות העירונית להעניק רשת ביטחון לאוכלוסיות הזקוקות לכך ביותר.
"הטיפול באוכלוסייה זו הוא חלק מתפיסת העולם של רמלה כעיר קהילתית ומחבקת. כשאין משפחה קרובה, העירייה הופכת להיות המשענת, כדי שאיש לא יישאר לבד. במהלך המלחמה חיזקה העירייה את הקשר עם כלל העריריים המתגוררים בה, ויצאה בקריאה לתושבים לשים לב לשכנים בודדים ולהתריע במידת הצורך", אומרים בעירייה.
הסיוע מותאם צרכים וכולל מנעד רחב, מאספקה קבועה של חבילות מזון ועד ליווי וסיוע במימוש זכויות מול מוסדות המדינה. התושבים גם מוזמנים לפעילות השוטפת במועדונים החברתיים לאזרחים ותיקים, שמפעילה העירייה, ובהם פעילויות תרבות, הרצאות, סדנאות וטיולים, לצד מועדון ייחודי לאנשים עם מוגבלויות.
ברמלה נערכים לפתיחת שירות ייחודי לדרי רחוב, מתוך מטרה שישמש עבורם כתובת קבועה, ילווה ויתמוך בהם, ויאפשר להם להשתלב מחדש בחברה. במהלך השנה הקרובה תוקם בעירייה יחידה ייעודית, בהפעלת אגף הרווחה והשירותים הקהילתיים, המתמחה במיצוי זכויות מול גורמים, כמשרד השיכון וביטוח לאומי, וכן בתכנון מסגרות תמיכה מותאמות - מליווי אישי ועד קבוצות חברתיות ומועדונים ייעודיים.
נהריה: מערך מיפוי וליווי
נהריה משקיעה משאבים רבים בליווי אזרחיה הוותיקים, וזאת במגוון תוכניות, כגון קהילה תומכת, מועדוני גמלאים, רכזות גמלאים במתנ"ס העירוני, חוגים, סדרות תרבות וכמובן, ליווי מסור, צמוד ושוטף של עובדי האגף לשירותים חברתיים וביטחון קהילתי ברשות לכל תושבי העיר שזקוקים לכך.
עם פרוץ המלחמה, כחלק מתפיסת האחריות של העירייה ובהובלת ראש העיר רונן מרלי, נבנתה תוכנית מודולרית למתן מענים לאוכלוסיות נתמכות, בהן קשישים, נתמכי רווחה וחצר"מים (מי שיזדקקו לסיוע מיוחד בשעת חירום(, שתסייע לתמוך באוכלוסיות אלה הן בזמן חירום והן בימי שגרה. בתוכנית נבנו מענים לתרחישים שונים ולצרכים משתנים, והיא מבוססת על שילוב של גורמים מטפלים, גורמים אחראיים, מידע מתעדכן ומענה טכנולוגי.
עם תחילת המלחמה נערכו בעיר למהלך של מיפוי כלל התושבים הוותיקים. אומנם האגף לשירותים חברתיים בעירייה עומד בקשר רציף ומלווה במסירות ובהתמדה מספר גדול של קשישים המוכרים לאגף, אולם ראש העיר ביקש לוודא שלא ייוותרו תושבים ללא מענה. בעזרת צוות מתנדבים, שריכזה חברת מועצת העיר עוה"ד לילך חיים-אידלברג, נפתח חמ"ל טלפוני שערך מיפוי מעמיק של מעל 21,000 תושבים בחתך גילאים רלוונטי. "בדקנו למי מהם יש עורף משפחתי או תמיכה ולמי אין, מהם הצרכים והעזרה הנדרשים, האם קיימים צרכים מיוחדים (רפואיים, ניידות וכו'), האם יש בביתם מרחבים מוגנים או האם הם יכולים להגיע למרחב מוגן וכו'. בהתאם לתוצאות, בנה צוות המתנדבים תוכניות מודולריות, שאפשרו במקרה חירום פינוי אוכלוסיות נתמכות, לצד קשר רציף עם תושבים שזקוקים לעזרה.
"האגף לשירותים חברתיים הופקד על ניהול הקשר הישיר מול התושבים הרלוונטיים, בסיוע עובדי רשות ממחלקות נוספות, מתנדבי ארגונים שהוכשרו על ידי האגף, ומתנדבי יחידת הנוער העירונית", מסבירה חיים-אידלברג, ומספרת שהמודל שנבנה בנהריה אומץ על ידי מרכז השלטון המקומי, ומנכ"לית השלטון המקומי לירון דורון הובילה בנייה של מערך לאומי, שיאפשר לרשויות מקומיות ואזוריות שליטה מלאה בנתוני התושבים, מעקב וליווי ככל שיידרשו ומעבר מהיר ממצב שגרה לחירום. "התוכנית מתחשבת בצרכים הייחודיים של האוכלוסיות השונות, ובונה מענה מבוסס משאבים, שבמסגרתו משמשת הרשות כגוף מתכלל, מאפשר ומסייע לפתרונות שטח, ומבוסס על קשר דיגיטלי רציף בין האוכלוסיות הנתמכות לגורמים האחראיים (כגון קופ"ח, עירייה, אגף השיקום), כאשר העירייה משמשת גוף מאפשר ותומך לביצוע מיטבי של אחריותם".
לדבריה, המערכת נערכת למתן מענה גם במקרים שלא נדרש פינוי (כגון במקרה של מגורים בבית עם ממ"ד), ומאפשרת שמירה על קשר ומענה מיידי לאוכלוסיות נתמכות. "המערכת מאפשרת גם ניטור ומעקב רב-שכבתי אחר מצב האוכלוסיות בעיר, כמו למשל במערכת ה-QR יהיה ניתן להשתמש כדי לעקוב אחר ביקורים בבית הנתמך, כערוץ תקשורת בין הגורמים המטפלים לאוכלוסיות הנתמכות".
כשהסלון הופך למועדון חברתי תוסס
על-פי מחקרים בינלאומיים, בדידות כרונית עלולה להזיק לבריאות לא פחות מעישון או מחלה פיזית, והיא מגבירה סיכון למחלות לב, פגיעה בקוגניציה ודיכאון. בישראל, שבה תוחלת החיים מתארכת, מאות אלפי מבוגרים מתמודדים עם תחושת ניתוק ובדידות, דווקא כשהצורך שלהם בחיבור ובשייכות חיוני יותר מתמיד.
המיזם "יוניפר קייר" הוא אמצעי טכנולוגי־חברתי ייחודי, המאפשר לאדם להרגיש חלק מקהילה תוססת מתוך ביתו. רמי קירשבלום, יזם ישראלי שעובד וחי בחו"ל, היה קרוב במיוחד לסבתו. בביקוריו התכופים בארץ הבחין שהיא הולכת ומסתגרת בביתה. הוא חיפש עבורה תוכן, עניין ובעיקר חברה – והבין שכדי שזה יקרה - הקהילה צריכה להגיע עד אליה. ההבנה שהבדידות פוגעת לא פחות ממחלה, הביאה אותו להקים את המיזם, יחד עם צוות מומחים בגרונטולוגיה, מטפלים ואנשי טכנולוגיה. החזון פשוט: לחבר אנשים לקהילה, לחזק את הגוף והמוח, ולהחזיר לחיים תוכן ושייכות – והכול בלחיצת כפתור על שלט הטלוויזיה או הנייד.
השירות עובד באמצעות מערכת ייעודית, המותקנת בקלות על גבי הטלוויזיה (ניתן להתקין לבד, בליווי הדרכה, או להזמין מתקין מטעם החברה). החברים יכולים להצטרף בזמן אמת לחוגי התעמלות, הרצאות, קבוצות שיח ומפגשים אינטראקטיביים, שבהם הם רואים, נראים ומכירים אנשים חדשים. יש גם משחקי חשיבה, ואפשר לשמור על קשר עם המשפחה או ליהנות מספריית תוכן מגוונת.
בני הזוג שרה ומאיר משתתפים בפעילויות בחמש השנים האחרונות, ולדבריהם, המערכת הפכה לחלק משגרת חייהם. שרה מתחברת דרך הטלוויזיה ומעדיפה את מפגשי הקהילה, שממלאים אותה אנרגיה ושמחת חיים, ומספרת שגם בריאותה משתפרת; בעבר הומלץ לה לעבור ניתוח ברך, ובמהלך חוגי ההתעמלות המקוונים שהותאמו עבורה, הצליחה לחזק את רגליה ולבטל את הצורך בניתוח. "זה שיפר את הבריאות הפיזית, אבל הכי חשוב", היא אומרת, "עם יוניפר בבית אני אף פעם לא לבד". מאיר מתחבר דרך הטאבלט ושומע בעיקר הרצאות. "זה מחבר אותי לעניינים ומספק את הצורך התמידי שלי בהרחבת הדעת", הוא מסביר. השניים משתפים, שנולדו גם חברויות חדשות דרך המפגשים.
המערכת פועלת כיום בשתי קהילות, בעברית וברוסית. "החברים משתתפים במפגשי שיח יומיים, יש אירועים מיוחדים בחגים ובמועדים. כך נוצרים קשרים, שחלקם גולשים אל מחוץ למסך – לחיים עצמם", מספרת נועה כרוסט, מנהלת הקהילה בחברה. לדבריה, בשאלוני הערכה שהועברו בין המחוברים לשירות, 75% דיווחו שהם מרגישים פחות לבד, 91% לומדים דברים חדשים ומרגישים סקרנות מחודשת, ו-83% עושים יותר פעילות גופנית מהבית. "ייחודה של הפלטפורמה הוא באופייה האינטראקטיבי: המשתתפים הם לא צופים פסיביים, אלא פעילים - שואלים שאלות, משתפים ומקבלים תגובה מיידית".
בשנים האחרונות גם גופי המדינה מבינים, שהבדידות מצריכה טיפול מערכתי. בשנת 2022 הושקה תוכנית לאומית למאבק בבדידות בגיל השלישי, בהשקעה של כ־100 מיליון שקל. משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, ה־JDC וקופות החולים מפעילים במשותף פרויקטים שונים, ובהם גם "יוניפר". למשל ניצולי שואה זכאים להצטרף לשירות ללא תשלום במסגרת התוכנית "רווחה מרחוק", אחרים נהנים ממנוי מסובסד בסך 25 שקל.
כרוסט: "המיזם לא נועד להחליף קשר משפחתי, אבל תורם לתחושת שייכות וקשר יומיומי. גם בני המשפחה יכולים להתחבר לאותו מרחב צפייה, לשוחח ולשמור על קשר ממרחק. במצבי חירום המערכת מקבלת משנה חשיבות. ב־7.10 כבר בשעות הצהריים נפתחו מפגשי תמיכה ושידורים מיוחדים בחינם, ולצד הרצאות עם מומחים מפיקוד העורף ובריאות הנפש, התקיימו קבלות שבת משותפות ויוזמות קהילתיות כמו סריגה לתרומה. המפגשים הפכו לעוגן של חוסן, וזו הייתה גם לפלטפורמה משמעותית להעביר הנחיות ומסרים באופן אישי יותר לחברים וגם כדי להקשיב לקשיים שלהם בתקופה המורכבת".
יעל חביב, מטפלת זוגית ומשפחתית לגיל השלישי ומפקדת הדסק לאזרחים ותיקים בפיקוד העורף, מדמה את הבדידות לעישון 16 סיגריות ביום. "מבוגרים שאני פוגשת, מעידים שוב ושוב על תחושת בדידות", היא מספרת. "הם מתארים שאין להם למי להתקשר בשעת הצורך – וזה לא בהכרח תלוי בילדים. חוויית הנטל יוצרת ריחוק כואב". אחד הכלים המרכזיים להפגת בדידות, לדבריה, הוא קהילה. "קבוצת שייכות מעניקה יכולת להקשיב ולקבל הקשבה, להרגיש נראים ושייכים. ב'יוניפר' אני רואה את זה קורה. הפלטפורמה מאפשרת לאנשים להיות שוב חלק – לדבר, ללמוד, לצחוק, לדמוע – ובעיקר להרגיש משמעותיים".
תל אביב: מי בא לגן?
לעיתים עולות מהשטח יוזמות פרטיות להפגת הבדידות. אחת המרגשות ביניהן – פרויקט "בא לגן" - מתרחשת בתל אביב, וזוכה לתמיכת העירייה.
זה החל כיוזמה מקומית של תושב ותיק בשם ענר אטר, שביקש להקים מיזם חברתי מפיג בדידות לאוכלוסיית אזרחים ותיקים, הכולל מפגשים בגינות ציבוריות עבור תושבי האזור. המפגש נועד ליצור אינטראקציה חברתית, לעודד אזרחים ותיקים לצאת מהבית במקרים שבהם מענים אחרים לקבוצת גיל זו פחות מתאימים עבורם. לצד בא לגן, פועלות בעיר קהילות עצמאיות נוספות של אזרחים ותיקים, למשל קהילת בית הבאר הפועלת ביפו ו"ככה בונים קהילה" בגרציאני 4 עבור קהילת גינדי.
"בא לגן" החל לפעול לפני כשנתיים בגינת דובנוב והתפרס עד כה לארבעה גנים נוספים: גינת יחזקאל עבור קהילת הצפון הישן, גינת מיקדו עבור קהילת תל ברוך, וגינת אריסון עבור קהילת אזור פומבדיתא. ממש לאחרונה נפתח פרלמנט "בא לגן" בשכונת בבלי. במסגרת המיזם, מתכנסים ותיקי השכונה, כשלרשותם כיבוד, כיסאות ושולחנות פיקניק, באדיבות העירייה. מלבד אספקת ציוד לפעילות השוטפת, מסייעת העירייה בליווי מקצועי של עו"ס קהילתית, הפצת מידע לקהל היעד הרלוונטי דרך פלטפורמות עירוניות ותקציב שנתי קבוע לתמיכה. העירייה עתידה להקים מחסן עבור ציוד ואזורי ריצוף ייעודים עבור התכנסות חברי המיזם.
מעיריית תל אביב-יפו מוסרים, כ-73,275 תושבים.ות בני יותר מ-65 חיים בעיר, שהם כ-15.4% מאוכלוסייתה. 23.4% מתוכם מוגדרים כבודדים או כנעדרי מערכות תמיכה, ומטופלים על ידי מינהל השירותים החברתיים. העירייה פועלת לשיפור איכות חייהם של אזרחיה הוותיקים ומשפחותיהם, באמצעות מגוון רחב של תוכניות בכל השכונות, תוך הקפדה על הנגשת שירותים מקצועיים לפרט, למשפחה ולקהילה, בשותפות בין מגוון יחידות עירוניות, משרדי ממשלה, עמותות ועוד, ביניהם: השירות העירוני אפ 60+, מפגשי שלישי זהב, מועדונים חברתיים, מרכזי יום, דיגיתל 60+ ואירועי שבוע הגמלאי.
