בפתיחת 2026 הזירה הגיאופוליטית נמצאת בסערה, אך האירועים בוונצואלה חורגים מעוד פרק של מתיחות בינלאומית; לכידתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, בידי ארצות הברית, והכוונה האמריקאית ללוות את המדינה בתקופת המעבר, הציפו מחדש שאלה מוכרת: עד כמה החלטות מדיניות וצבאיות מונעות מערכים מוצהרים של דמוקרטיה ויציבות? ועד כמה הן נשענות בפועל על אינטרסים כלכליים של אנרגיה, משאבים וכוח?
במקרה של ונצואלה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר במדינה המחזיקה בעתודות הנפט הגדולות בעולם - נתון שממקם אותה בלב שיקולים אסטרטגיים גלובליים.
עתודות עצומות – שקשה להפיק
ונצואלה אינה רק עוד יצואנית נפט - לפי הערכות של גופי מחקר בינלאומיים, כ-17%-18% מעתודות הנפט העולמיות מצויות בשטחיה, בעיקר ברצועת אורינוקו – אזור עצום של חולות זפת כבדים. מדובר בכמויות עתק, שמוערכות במאות מיליארדי חביות ואף יותר. אלא שהכמות לבדה מטעה: זהו נפט כבד, צמיג ועתיר גופרית, כזה שדורש תהליכי עיבוד יקרים לפני שניתן לשנע ולזקק אותו. במילים אחרות, העושר קיים - אך מימושו מורכב, איטי ויקר.
כדי להפיק ולשווק נפט כזה, נדרשת מערכת תפעולית רחבה: קידוחים מתקדמים, ערבוב עם נפט קל, צנרות, מתקני טיפול, אספקת חשמל רציפה ויכולת תחזוקה שוטפת. אלו בדיוק התחומים בהם ונצואלה נשחקה לאורך שנים של ניהול כושל, סנקציות, מחסור בהון אנושי ופגיעה בתשתיות.
התוצאה הייתה קריסה חדה בתפוקה - מכ-3 מיליון חביות ביום בשיא, לפחות ממיליון חביות בשנים האחרונות והפיכת העושר התת־קרקעי לנטל תפעולי במקום למנוע צמיחה.
המשמעות הכלכלית ברורה: גם תרחיש שיקום מוצלח אינו מהלך קצר טווח. החזרת ונצואלה למעמד של שחקנית משמעותית בשוק האנרגיה העולמי מחייבת השקעות הון עצומות, זמן וסביבה רגולטורית יציבה שמאפשרת חוזים, אכיפה והגנה על השקעות. כאשר מוסיפים לכך סנקציות מתמשכות, שחיקת אמון משקיעים ובריחת ידע מקצועי, מתברר מדוע כל דיבור על "חזרה מהירה לשגרה" עשוי להיות אופטימי מדי.
דווקא בנקודה הזו נכנס האינטרס האמריקאי והוא פרקטי לא פחות משהוא פוליטי - חלק גדול ממערך הזיקוק בארה"ב, בעיקר לאורך חוף המפרץ בטקסס ובלואיזיאנה, מותאם מראש לנפט כבד ועשיר בגופרית. מתקנים אלו נבנו להשגת יתרון תפעולי מנפט שאינו קל, לכן הם מחפשים תמהיל קבוע שמתאים ליכולותיהם. בשנים האחרונות נשענה ארה"ב במידה גוברת על יבוא נפט כבד מקנדה, אך ונצואלה יכולה להפוך למקור משלים: קרוב גיאוגרפית, עם נתיבי הובלה קצרים ותשתיות שניתן לשקם בהדרגה.
מעבר להתאמה לזיקוק, יש גם שיקול לוגיסטי ואסטרטגי - נפט ונצואלי, כאשר תשתיות היצוא מתפקדות, יכול להזרים היצע יציב לשוק האמריקאי ולהקטין תלות במקורות רחוקים או רגישים גיאופוליטית. על הרקע זה, העובדה שעל פי דיווחים שונים התקיפות הצבאיות לא פגעו בנמלי יצוא ובמתקני נפט מרכזיים, חיזקה בקרב פרשנים את ההערכה ששימור נכסי אנרגיה עתידיים היה שיקול מרכזי ביום שאחרי.
עם זאת, בשיח הציבורי נפוצו גם טענות פשטניות שלפיהן שליטה אמריקאית בנפט הוונצואלי תאפשר למחוק חובות או לממן מדיניות פיסקלית נדיבה. בפועל, המציאות מורכבת בהרבה - הפקת נפט היא פעילות של חברות פרטיות, לא של ממשלות, הכנסות המדינה מגיעות בעיקר ממסים ותמלוגים. גם בתרחיש אופטימי, מדובר בפרויקט של עשורים ולא במקור מזומנים מיידי.
ההשפעה האפשרית חורגת מגבולות וונצואלה ונוגעת לליבה של הכלכלה האמריקאית והעולמית. היצע נוסף של נפט עשוי, בטווח הארוך, עלול להפעיל לחץ כלפי מטה על מחירי אנרגיה ובכך להקל על אינפלציה ויוקר מחיה. מחירי דלקים משפיעים על תחבורה, מזון, תעשייה וכמעט כל סל הוצאות של משקי בית. עם זאת, מדובר בחרב פיפיות: ציפייה לעודף היצע, עלולה להוריד מחירים עוד לפני שההפקה מתממשת בפועל ואף לפגוע בכדאיות הכלכלית של השקעות יקרות, דווקא במאגר הונצואלי.
מי עשוי להרוויח, והסיכונים שבדרך
בהיבט התאגידי, הפוטנציאל קיים אך רחוק מלהיות ודאי, הוא מתרכז בעיקר בחברות אנרגיה אמריקאיות בעלות ניסיון בנפט כבד, שיקום תשתיות וניהול פרויקטים מורכבים. בין החברות שמוזכרות שוב ושוב בהקשר הוונצואלי נמצאות שברון (CVX), שהייתה אחת השחקניות האמריקאיות האחרונות שפעלו במדינה גם בשנים של סנקציות, אקסון מובייל (XOM), בעלת מומחיות רחבה בפיתוח מאגרים מורכבים, וקונקו פיליפס (COP), שפעלה בעבר בוונצואלה ונאלצה לצאת ממנה בעקבות החרפת הסכסוך עם השלטון. לצידן נמצאות גם חברות שירותי שדה וקידוח כמו הליברטון (HAL) ושלמברגר (SLB), שעשויות ליהנות אם וכאשר ייפתחו מחדש פרויקטים רחבי היקף.
עם זאת, עבור החברות הללו, מדובר באופציה אסטרטגית ארוכת טווח ולא במהלך מיידי. כל החלטה להשקיע תלויה בהקמת מסגרת שלטונית יציבה שמאפשרת חוזים ארוכי טווח, אכיפה משפטית, העברת רווחים והגנה על הון מושקע. ללא יציבות ביטחונית, חשמל אמין ושלטון חוק בסיסי, גם תאגידים עתירי מזומנים יעדיפו להמתין או לדרוש תשואה גבוהה במיוחד מה שצפוי לייקר עוד יותר את תהליך השיקום.
מעבר לכלכלה, המהלך נוגע גם לסדר העולמי. חוקרים ואנשי אקדמיה מזכירים כי הפלת שלטון אינה שקולה ליצירת לגיטימציה פוליטית. דוגמאות מעיראק ולוב מלמדות שוואקום שלטוני עלול להביא לירידה בתפוקה הכלכלית ולאי־יציבות ממושכת. בנוסף, תקדים של שינוי משטר בכוח בשם אינטרסים כלכליים נבחן בקפידה על ידי מעצמות אחרות, בהקשרים של אוקראינה, טאיוואן ואזורים רגישים נוספים.
נקודה נוספת שמשכה תשומת לב בשווקים היא עיתוי המהלך - הפעולה האמריקאית התרחשה בסוף השבוע, כאשר שוקי ההון היו סגורים, אך בעולם של מסחר גלובלי רציף, המשקיעים אינם בהכרח ממתינים לפתיחת יום המסחר הבא. פלטפורמות מסחר בינלאומיות מאפשרות כיום לסוחרים ולמשקיעים להגיב לאירועים גיאופוליטיים כאלה גם בשעות לא שגרתיות. כך למשל, מסחר דרך גופים כמו אינטראקטיב ישראל המאפשרת גישה למסחר במניות אמריקאיות במסגרת מסחר 24/5 – בכל שעות היממה, חמישה ימים בשבוע, צעד שממחיש כיצד חדשות פוליטיות וכלכליות מתורגמות לתנודתיות בשוק כמעט בזמן אמת.
לכן, כששואלים למה ארה"ב רוצה את הנפט של ונצואלה, התשובה אינה "כי יש שם הרבה" בלבד. מדובר בשילוב של ביטחון אנרגטי, ניסיון להקל על לחצי מחירים והרחבת השפעה גיאופוליטית באזור אסטרטגי. העושר שקבור בוונצואלה הוא אמיתי, אך הדרך לממש אותו ארוכה, יקרה ותלויה בגורמים רבים שאינם בשליטה מלאה של אף מעצמה. כמו במקרים רבים בעבר, גם כאן הנפט הוא גורם מרכזי בקבלת ההחלטות אך רחוק מלהיות הסיפור כולו.
לבסוף, עבור משקיעים המעוניינים להיחשף לתחום האנרגיה והנפט, קיימות כיום כמה דרכים מרכזיות לעשות זאת באמצעות פלטפורמות מסחר גלובליות. דרך אינטראקטיב ישראל ניתן להיחשף למגזר באמצעות מניות של חברות אנרגיה אמריקאיות, תעודות סל העוקבות אחר סקטור האנרגיה או מחירי הנפט וכן חוזים עתידיים על נפט גולמי – כלי מתקדם יותר המיועד למשקיעים מנוסים. כל אחת מהאפשרויות, מגלמת רמות סיכון שונות ודורשת הבנה של התנודתיות הגבוהה בענף וההשפעה של אירועים גיאופוליטיים על מחירי האנרגיה.
התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.
