מוגש מטעם אינטראקטיב ישראל
כשמדברים על ביצועי שוק המניות האמריקאי, אחד השמות הראשונים שעולים הוא S&P 500. המדד, שהושק במתכונתו הנוכחית בשנת 1957, עוקב אחר כ-500 מהחברות הציבוריות המובילות בארצות הברית, ומייצג כ-80% משווי השוק הזמין להשקעה במדינה. הוא כולל חברות מתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, הבריאות, התעשייה, האנרגיה והצריכה, ולכן משמש כאחד המדדים המרכזיים להערכת מצב שוק המניות האמריקאי. בניגוד להשקעה במניה בודדת, החשיפה למדד מאפשרת להשתתף בביצועיהן של מאות חברות באמצעות מוצר השקעה אחד, אם כי גם השקעה רחבה כזו חשופה לתנודות ולהפסדים.
גלריה
S&P. אף ששמו מתייחס ל-500 חברות, מספר ניירות הערך במדד עשוי להיות מעט גבוה יותר משום שלחברות מסוימות יש כמה סדרות מניות
(shutterstock)
מהו מדד S&P 500 ואיך נקבע אילו חברות נכנסות אליו?
מדד S&P 500 מנוהל על ידי חברת S&P Dow Jones Indices ומבוסס על קריטריונים הכוללים בין היתר שווי שוק, נזילות, שיעור מניות הזמינות לציבור ונתונים פיננסיים. אף ששמו מתייחס ל-500 חברות, מספר ניירות הערך במדד עשוי להיות מעט גבוה יותר משום שלחברות מסוימות יש כמה סדרות מניות. הרכב המדד אינו קבוע, וחברות עשויות להצטרף אליו או לצאת ממנו בהתאם להחלטות ועדת המדד ולכללי המתודולוגיה. באופן הזה המדד משתנה לאורך השנים ומשקף את ההתפתחויות במבנה שוק המניות האמריקאי.
אחד המאפיינים החשובים של המדד הוא שיטת השקלול שלו, המבוססת על שווי השוק של החברות תוך התאמה לכמות המניות הזמינות למסחר. המשמעות היא שחברות ענק כמו אנבידיה, מיקרוסופט ואפל משפיעות על תנועת המדד הרבה יותר מחברות קטנות יחסית שנכללות בו. לכן עלייה חדה במניות הטכנולוגיה הגדולות יכולה להוביל לעלייה במדד גם כאשר חלק מהחברות האחרות מציגות ביצועים חלשים. פיזור על פני מאות חברות אינו מבטיח פיזור שווה, והמשקל הגבוה של מספר חברות מובילות עשוי להפוך את המדד לרגיש במיוחד להתפתחויות בענפי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית.
תמונה הממחישה איך מדד ה-S&P 500 עובד כאשר החברות בעלות השווי הגדול ביותר תופסות יותר שטח לעומת החברות הקטנות
(shutterstock)
איך משקיעים במדד S&P 500?
חשוב להבין שמדד S&P 500 עצמו הוא מדד סטטיסטי, ולא נייר ערך שאפשר לרכוש ישירות בבורסה. כדי לקבל חשיפה לביצועיו ניתן להשתמש במוצרים פיננסיים העוקבים אחריו, ובעיקר בקרנות סל, המכונות ETF. קרנות אלה מחזיקות בדרך כלל במניות המרכיבות את המדד, בהתאם למשקליהן, ומטרתן לשקף את ביצועיו בניכוי הוצאות ועלויות. במקום לרכוש בנפרד מאות מניות ולנהל את משקלן, ניתן להחזיק יחידות של קרן סל שמבצעת את ההתאמות הנדרשות בהתאם לשינויים במדד.
שלוש מקרנות הסל המוכרות העוקבות אחר מדד S&P 500 הן הקרן של ואנגארד (VOO), קרן ספיידר (SPY) וקרן איישרס קור (IVV). שלוש הקרנות מבקשות לעקוב אחר אותו מדד, אך מנוהלות על ידי גופים שונים ונבדלות במבנה הקרן, בעלויות ובמאפייני המסחר. קרן ספיידר, שהושקה בשנת 1993, היא מקרנות הסל הוותיקות והמוכרות בארה"ב. גם הקרנות של ואנגארד ואיישרס קור עוקבות אחר ביצועי המדד באמצעות החזקה רחבה במניות המרכיבות אותו.
אחד ההבדלים בין הקרנות הוא דמי הניהול השנתיים. נכון לאוקטובר 2026, קרנות VOO ו-IVV גובות דמי ניהול של 0.03% בשנה, בעוד SPY גובה 0.0945%. המשמעות היא שעבור השקעה של 10,000 דולר, דמי הניהול השנתיים התיאורטיים עומדים על כ-3 דולר בקרנות VOO ו-IVV, לעומת כ-9.45 דולר בקרן SPY, בהנחה ששווי ההשקעה אינו משתנה. בנוסף קיימים הבדלים במחזורי המסחר, במרווחים שבין מחירי הקנייה והמכירה ובמבנה חלוקת הדיבידנדים. אלה אינם המוצרים היחידים העוקבים אחר המדד, וקיימות גם קרנות נוספות הנסחרות בארה"ב, בישראל ובשווקים בינלאומיים.
אחד היתרונות התפעוליים של קרנות סל הוא האפשרות לקבל חשיפה למספר גדול של חברות באמצעות נייר ערך אחד. משקיע המחזיק בקרן העוקבת אחר S&P 500 אינו נדרש לבצע בעצמו מאות פעולות קנייה ומכירה כאשר הרכב המדד משתנה. מנהל הקרן אחראי ליישום מדיניות המעקב, והמשקיע יכול לראות את שווי ההחזקה בחשבון המסחר כפי שהוא רואה מניות אחרות. קרנות סל נסחרות במהלך שעות המסחר בבורסה, ומחירן משתנה בהתאם להיצע ולביקוש ולשווי הנכסים שהן מחזיקות.
באמצעות פלטפורמות המסחר הזמינות ללקוחות אינטראקטיב ישראל ניתן לקבל גישה לקרנות סל הנסחרות בשוק האמריקאי, ובהן קרנות העוקבות אחר מדד S&P 500. במערכות המסחר ניתן לחפש את ניירות הערך לפי הסימולים VOO, SPY או IVV, לצפות בנתוני מסחר ובפרטי המוצרים ולשלוח הוראות בהתאם להרשאות החשבון. אינטראקטיב ישראל מאפשרת גישה למגוון שווקים בינלאומיים ולמערכות המסחר של אינטראקטיב ברוקרס, לצד שירות לקוחות בעברית. לפני ביצוע פעולה חשוב לבדוק את זהות הקרן, הבורסה שבה היא נסחרת, העלויות ותנאי החשבון.
רשימת תעודות הסל העוקבות אחר מדד ה-S&P 500
(אינטראקטיב ישראל)
לרשימת תעודות הסל המלאה של אינטראקטיב ישראל לחצו כאן>>
האם השקעה במדד של 500 חברות באמת מפחיתה את הסיכון?
למרות הפיזור הרחב, השקעה במדד S&P 500 אינה חסינה מפני ירידות בשוק. בתקופות של משברים כלכליים, עליית ריבית או ירידות חדות במניות הטכנולוגיה, גם המדד כולו עלול לאבד חלק משמעותי מערכו. מעבר לכך, המדד מעניק חשיפה בעיקר לחברות אמריקאיות גדולות ואינו כולל את כל שוק המניות העולמי. עבור משקיעים ישראלים קיימת גם חשיפה לשער הדולר מול השקל, שעשויה להשפיע על התשואה במונחים שקליים. בנוסף, חלוקת דיבידנדים ורווחים ממכירת ניירות ערך עשויה להיות כפופה למיסוי בהתאם לנסיבות האישיות ולסוג המוצר.
חשוב גם להבחין בין ביצועי המדד לבין התשואה שמתקבלת בפועל בחשבון ההשקעות. דמי ניהול, עמלות מסחר, עלויות המרת מטבע, מיסוי והפרשי עקיבה עשויים ליצור פערים בין התשואה המדווחת של המדד לבין התוצאה נטו של המשקיע. לאורך השנים הפך S&P 500 לאחד ממדדי הייחוס המרכזיים בעולם, אך ביצועי העבר אינם מבטיחים תשואה חיובית בעתיד. היכרות עם מבנה המדד, קרנות הסל העוקבות אחריו והסיכונים הנלווים מאפשרת להבין כיצד פועלת השקעה המבוססת על שוק המניות האמריקאי הרחב, ומהם הגורמים שעשויים להשפיע על ערכה לאורך זמן.
התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצורכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.
מוגש מטעם אינטראקטיב ישראל
