עולם ההשקעות מציע כיום אינספור אפשרויות. אלפי מניות, עשרות אלפי קרנות סל, קרנות נאמנות, אג"ח, אופציות ומכשירים פיננסיים נוספים עומדים לרשות המשקיעים כמעט בלחיצת כפתור. אולם עוד לפני שבוחרים באיזו מניה להשקיע או באיזה סקטור להתמקד, קיימת החלטה חשובה אפילו יותר - באיזו אסטרטגיית השקעה לבחור. האם לנסות לבחור בעצמכם את החברות שינצחו את השוק, או להסתפק במעקב אחר המדדים המרכזיים וליהנות מתשואת השוק לאורך זמן?
זו בדיוק ההבחנה בין ניהול אקטיבי לניהול פאסיבי. בעוד שהגישה האקטיבית מנסה לייצר תשואה עודפת באמצעות בחירה סלקטיבית של ניירות ערך, הגישה הפאסיבית מבוססת על השקעה במדדים רחבים ללא ניסיון "להכות את השוק". בשנים האחרונות שתי הגישות זוכות לפופולריות עצומה, כאשר כל אחת מהן מתאימה לסוג אחר של משקיעים, לרמת מעורבות שונה וליעדים פיננסיים שונים.
ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות הפכה את שתי האפשרויות לנגישות יותר מאי פעם. כיום כל משקיע יכול לרכוש מניות בודדות של החברות הגדולות בעולם או להשקיע בלחיצת כפתור בקרנות סל העוקבות אחר מאות ואף אלפי חברות במקביל. השאלה כבר אינה האם ניתן לבצע זאת, אלא איזו גישה מתאימה יותר לאופי, לניסיון ולמטרות של כל משקיע.
לבחור את המניות בעצמכם או פשוט לקנות את השוק?
ניהול אקטיבי מבוסס על רעיון פשוט: לנסות לבחור השקעות שיניבו תשואה גבוהה יותר מזו של המדדים המרכזיים. משקיעים הפועלים בגישה זו מנתחים דו"חות כספיים, עוקבים אחר מגמות כלכליות, בוחנים הנהלות של חברות, מעריכים שווי ומנסים לזהות הזדמנויות לפני יתר השוק.
כך למשל, משקיע אקטיבי עשוי להחליט לרכוש מניות של מיקרוסופט (MSFT), אנבידיה (NVDA), אמזון (AMZN) או פלנטיר (PLTR), מתוך הערכה שחברות אלו יצמחו בקצב מהיר יותר מהממוצע בשוק. לעיתים ההחלטות מתקבלות בעקבות דו"חות כספיים, השקת מוצרים חדשים, מגמות בתחום הבינה המלאכותית או שינויים רגולטוריים שעשויים להשפיע על הענף כולו.
מנגד, בגישה הפאסיבית המשקיע כלל אינו מנסה לבחור את "המנצחות". במקום זאת הוא רוכש קרן סל (ETF) שעוקבת אחר מדד מסוים, כמו ה-S&P 500 באמצעות (SPY) או (VOO), אחר הנאסד"ק באמצעות (QQQ), או אפילו אחר שוק המניות העולמי כולו באמצעות (VT). למעשה, המשקיע מקבל חשיפה רחבה למאות ולעיתים אלפי חברות שונות בעסקה אחת.
לכל גישה יש יתרונות - וגם מגבלות
היתרון הגדול ביותר של ניהול פאסיבי הוא הפשטות. במקום לעקוב אחרי עשרות חברות ולנתח כל דו"ח כספי, המשקיע נהנה מפיזור רחב מאוד ומקטין את הסיכון הכרוך בהחזקה של מספר מצומצם של מניות. בנוסף, קרנות סל רבות גובות דמי ניהול נמוכים יחסית, ולכן לאורך שנים הן הפכו לכלי ההשקעה המועדף על מיליוני משקיעים ברחבי העולם.
גם וורן באפט, אחד המשקיעים המצליחים בהיסטוריה, אמר לא פעם כי עבור רוב הציבור השקעה ארוכת טווח בקרן סל רחבה על ה-S&P 500 עשויה להיות פתרון יעיל יותר מניסיון לבחור מניות באופן עצמאי. הסיבה לכך היא שלאורך זמן מעט מאוד משקיעים מצליחים להכות את ביצועי המדד באופן עקבי במשך שנים רבות.
עם זאת, גם לניהול האקטיבי קיימים יתרונות משמעותיים. משקיעים שמוכנים להשקיע זמן בלמידה, מחקר וניתוח יכולים לעיתים לזהות חברות בעלות פוטנציאל צמיחה יוצא דופן עוד לפני שהן נכנסות למדדים הגדולים. במקרים כאלה ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר מזו של השוק כולו, אם כי הדבר כרוך גם בסיכון גבוה יותר ובאפשרות להפסדים משמעותיים יותר.
מעבר לכך, ניהול אקטיבי מאפשר גמישות רבה יותר. המשקיע יכול להגדיל חשיפה לסקטור מסוים כמו שבבים, ענן, סייבר או בריאות, להפחית השקעה בענפים שנראים לו יקרים מדי, או להגיב במהירות לאירועים כלכליים, גיאופוליטיים או עסקיים.
האם באמת חייבים לבחור צד אחד?
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שניהול אקטיבי ופאסיבי הם שני עולמות נפרדים. בפועל, יותר ויותר משקיעים בוחרים לשלב בין שתי הגישות ולבנות תיק השקעות מגוון יותר. כך למשל, ניתן להחזיק את עיקר התיק בקרנות סל רחבות על המדדים המרכזיים, ולצדן להקדיש חלק קטן יותר למניות בודדות שבהן המשקיע מאמין לטווח הארוך.
גישה כזו מאפשרת ליהנות מהיציבות היחסית של המדדים לצד האפשרות לייצר תשואה עודפת באמצעות השקעות ממוקדות. לדוגמה, משקיע יכול להחזיק קרן סל על ה-S&P 500 כחלק המרכזי של התיק, ובמקביל להשקיע במניות של חברות שהוא מעריך כי יצמחו בקצב מהיר יותר בשנים הקרובות.
גם מנהלי השקעות מקצועיים משלבים פעמים רבות בין שתי השיטות. הם משתמשים במדדים לצורך פיזור רחב של התיק, ובמקביל מבצעים בחירה אקטיבית של סקטורים, מדינות או חברות בהתאם לתנאי השוק המשתנים.
אחת הדרכים הפופולריות ליישם אסטרטגיית השקעה פאסיבית היא באמצעות השקעה קבועה (Dollar Cost Averaging - DCA). במקום לנסות לתזמן את השוק ולהחליט מתי "הזמן הנכון" להיכנס, המשקיע משקיע סכום קבוע במרווחי זמן קבועים - למשל אחת לחודש - ללא קשר למצב השוק באותו רגע. כאשר השווקים יורדים נרכשות יותר יחידות של אותו נכס, וכאשר המחירים עולים נרכשות פחות יחידות, כך שלאורך זמן מתקבל מחיר רכישה ממוצע.
באינטראקטיב ישראל ניתן להגדיר שירות השקעה קבועה, המאפשר לבצע רכישות אוטומטיות של מניות או קרנות סל אמריקאיות בתדירות קבועה וללא צורך להזין פקודת קנייה מחדש בכל חודש. השירות מתאים במיוחד למשקיעים לטווח ארוך המעוניינים לבנות תיק השקעות באופן עקבי, לשמור על משמעת השקעתית ולהפחית את ההשפעה של קבלת החלטות רגשיות בתקופות של תנודתיות בשווקים.
סימולציית השקעה קבועה
(אתר אינטראקטיב ישראל)
למידע נוסף על שירות ההשקעה הקבועה של אינטראקטיב ישראל לחצו כאן>>
לסיכום, ניהול אקטיבי וניהול פאסיבי אינם מתחרים זה בזה, אלא מציעים שתי דרכים שונות להתמודד עם אותה מטרה - בניית תיק השקעות לטווח ארוך. ישנם משקיעים שנהנים לנתח חברות, לעקוב אחר דו"חות כספיים ולקבל החלטות באופן שוטף, בעוד אחרים מעדיפים להשקיע במדדים רחבים ולתת לשוק לעבוד עבורם לאורך השנים.
בסופו של דבר, הבחירה אינה צריכה להתבסס על טרנדים או על העדפה של גישה אחת על פני האחרת, אלא על מאפייני המשקיע עצמו. רמת הידע, הזמן הפנוי, היכולת להתמודד עם תנודתיות והיעדים הפיננסיים הם אלו שיקבעו איזו אסטרטגיה מתאימה יותר. עבור רבים, דווקא השילוב בין ניהול אקטיבי לפאסיבי עשוי להעניק את האיזון הנכון בין פיזור רחב לבין ניסיון לייצר ערך מוסף לאורך זמן.
התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.
