תקופות של ירידות חדות בשווקים נוטות לשנות את האופן שבו משקיעים מסתכלים על מניות. כשהמסכים נצבעים באדום, האינסטינקט הטבעי של חלק מהמשקיעים הוא לצמצם חשיפה ולחכות שהסערה תחלוף. אלא שעבור משקיעי ערך, דווקא תקופות כאלה עשויות להיות מעניינות במיוחד. ירידות רוחביות, חששות מאקרו-כלכליים או חדשות שליליות נקודתיות יכולים לעיתים לגרום למחירי מניות לרדת מהר יותר מהשינוי האמיתי במצב העסקי של החברות שמאחוריהן.
על הרעיון הזה נבנתה אחת מאסכולות ההשקעה המשפיעות ביותר בשוק ההון. בנג'מין גרהם, שנחשב לאבי השקעות הערך, הניח את היסודות לגישה שלפיה מניה אינה רק סימבול שמחירו עולה ויורד בכל יום, אלא בעלות חלקית בעסק בעל הכנסות, נכסים, התחייבויות ותזרים מזומנים. וורן באפט הפך בהמשך לאחד המזוהים ביותר עם הגישה, תוך שהוא מדגיש לא רק מחיר אטרקטיבי אלא גם את איכות העסק ואת יכולתו לייצר ערך לאורך זמן.
הרעיון המרכזי פשוט: מחיר ושווי אינם בהכרח אותו הדבר. מחיר המניה נקבע בכל רגע בבורסה, בעוד שהשווי הכלכלי של החברה נגזר מהעסק עצמו ומהיכולת שלו לייצר רווחים ותזרימי מזומנים בעתיד. כאשר נוצר פער משמעותי בין השניים, משקיע הערך עשוי לראות בו הזדמנות. האתגר הגדול הוא כמובן לקבוע האם השוק באמת טועה - או שהמחיר הנמוך משקף בעיה שהמשקיע עדיין לא זיהה.
מהי בעצם השקעת ערך?
השקעת ערך מבוססת על ניסיון לאתר חברות שמניותיהן נסחרות במחיר הנמוך מהשווי הכלכלי שהמשקיע מעריך עבורן. פער כזה יכול להיווצר מסיבות רבות: רבעון חלש, האטה זמנית בענף, שינוי בסנטימנט המשקיעים, אירוע מאקרו-כלכלי או פשוט תקופה שבה חברה מסוימת יצאה מאור הזרקורים. משקיע הערך מנסה להפריד בין רעש זמני לבין שינוי מהותי בעסק.
מכאן גם נובע אחד המושגים המרכזיים בגישה Margin of Safety- מרווח ביטחון. במקום לקנות חברה בדיוק במחיר שבו מעריכים שהיא שווה, משקיעי ערך מחפשים בדרך כלל פער בין מחיר השוק לבין הערכת השווי שלהם. ככל שהפער גדול יותר, כך קיים לכאורה מרווח גדול יותר לטעויות בהערכה. אלא שגם מרווח ביטחון אינו מבטל סיכון: הערכת השווי יכולה להיות שגויה והמצב העסקי יכול להשתנות.
נהוג לחלק את השוק למניות ערך ולמניות צמיחה. מניית ערך מזוהה בדרך כלל עם חברה הנסחרת במכפילים נמוכים יחסית, בעלת פעילות עסקית מבוססת ולעיתים גם תזרים מזומנים משמעותי. מניות צמיחה, לעומת זאת, מקבלות לעיתים תמחור גבוה יותר משום שהמשקיעים מצפים שההכנסות והרווחים שלהן יצמחו במהירות בעתיד.
אבל החלוקה אינה מוחלטת. חברה שצומחת במהירות יכולה להפוך להשקעת ערך אם מחירה יורד מספיק ביחס לפוטנציאל העסקי שלה, ומניה בעלת מכפיל רווח נמוך אינה בהכרח "זולה". אם הרווחים נמצאים בירידה מתמשכת או שהחברה נושאת חוב גבוה שאינה מסוגלת לשרת, המכפיל הנמוך עשוי דווקא להיות סימן אזהרה. לכן השקעות ערך אינן חיפוש מכני אחר המניות עם המכפיל הנמוך ביותר.
גלריה
מניית ערך מזוהה בדרך כלל עם חברה הנסחרת במכפילים נמוכים יחסית, לעומת מניות צמיחה שמקבלות לרוב תמחור גבוה יותר משום שהמשקיעים מצפים שההכנסות והרווחים שלהן יצמחו במהירות בעתיד.
(shutterstock)
אז איך מחפשים מניית ערך?
נקודת הפתיחה היא העסק עצמו. לפני שמסתכלים על מחיר המניה, כדאי להבין כיצד החברה מרוויחה כסף, מי הלקוחות שלה, מה היתרון התחרותי שלה, כיצד נראה הענף שבו היא פועלת והאם קיימים גורמים שעשויים להשפיע על פעילותה בשנים הקרובות. לאחר מכן מגיעים למספרים - הדוחות הכספיים מאפשרים לבדוק האם הסיפור העסקי מקבל ביטוי גם בביצועים בפועל.
אחד הנתונים המוכרים ביותר הוא מכפיל הרווח (P/E), המשווה בין שווי החברה לבין הרווח שלה. מכפיל נמוך ביחס לחברות דומות עשוי להצביע על תמחור מעניין, אבל חייבים להבין מדוע הוא נמוך. לצד המכפיל כדאי לבחון את קצב הצמיחה בהכנסות וברווחים, שיעורי הרווחיות, תזרים המזומנים החופשי, היקף החוב והיכולת של החברה לעמוד בהתחייבויותיה.
גם המאזן חשוב. חברה עם חוב משמעותי עשויה להיראות זולה בתקופות טובות, אך להיקלע ללחץ כאשר הריבית עולה או הפעילות נחלשת. לעומתה, חברה שמייצרת מזומנים באופן עקבי ומחזיקה מאזן חזק עשויה להיות מסוגלת להתמודד טוב יותר עם תקופות מאתגרות. אין מדד בודד שנותן את התשובה; הערך נמצא בחיבור בין הנתונים.
ממה צריך להיזהר?
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שמניה שירדה הרבה היא בהכרח הזדמנות. מניה שנפלה ב-50% אינה בהכרח זולה יותר מבחינה כלכלית אם במקביל תחזיות הרווח שלה קרסו, החוב גדל או היתרון התחרותי שלה נפגע. בשוק מכנים מקרים כאלה לעיתים Value Trap - מלכודת ערך: מניה שנראית זולה על בסיס מדדים מסוימים, אך ממשיכה לאבד מערכה משום שהעסק עצמו נמצא בהידרדרות.
לכן אחת השאלות החשובות ביותר היא לא רק "למה המניה ירדה?", אלא "מה צריך לקרות כדי שהפער בין המחיר לשווי ייסגר?". התאוששות ברווחיות, ירידה בחוב, השקת מוצר, שיפור בענף או חזרה לצמיחה יכולים להיות קטליזטורים. אם אין תשובה ברורה, ייתכן שהמחיר הנמוך לבדו אינו סיבה מספקת להשקעה.
גם לפלטפורמת המסחר יש תפקיד חשוב
השקעות ערך דורשות מידע, ולכן לפלטפורמת המסחר יש תפקיד שחורג מביצוע פקודת הקנייה. משקיע שרוצה לנתח חברה צריך גישה לנתונים פיננסיים, דוחות, הערכות אנליסטים, חדשות, גרפים וכלים להשוואה בין חברות. המטרה היא לבנות תמונה רחבה ככל האפשר לפני קבלת החלטה ולא להסתמך רק על מחיר המניה או על כותרת שקראנו ברשת.
באמצעות פלטפורמות המסחר הזמינות ללקוחות אינטראקטיב ישראל כמו פלטפורמת Interactive IL Desktop ניתן לקבל גישה לשווקים הגלובליים ולמגוון כלי מחקר ונתונים המסייעים בניתוח חברות וניירות ערך. עבור משקיעי ערך, האפשרות לשלב בין הנתונים הפונדמנטליים לבין מידע שוטף על החברה והשוק מאפשרת לבצע את תהליך המחקר והמסחר מתוך סביבת עבודה אחת.
דף מסחר
(מתוך Interactive IL Desktop)
אך, האתגר הגדול של משקיע ערך מתחיל לעיתים דווקא אחרי הקנייה. העובדה שמשקיע הגיע למסקנה שמניה נסחרת מתחת לשוויה אינה אומרת שהשוק יסכים איתו מחר בבוקר. הפער יכול להימשך חודשים ואף שנים, ובדרך המניה יכולה להמשיך לרדת. לכן הגישה דורשת סבלנות, משמעת ויכולת לחזור שוב ושוב לתזה המקורית ולבדוק אם הנתונים שעליהם התבססה עדיין תקפים.
בסופו של דבר, השקעות ערך אינן ניסיון למצוא "מניות זולות", אלא ניסיון לקנות עסקים במחיר שנראה אטרקטיבי ביחס לערכם. ההבדל הזה קטן בניסוח אך גדול מאוד בפועל. מי שרוצה לפעול בגישה הזו צריך ללמוד לקרוא את העסק שמאחורי הסימבול, להבין את המספרים, להעריך את הסיכונים ולהיות מוכן להמתין. בתקופה שבה השוק מגיב לכל כותרת בתוך שניות, דווקא היכולת לחשוב כמה שנים קדימה עשויה להיות אחד היתרונות החשובים ביותר של המשקיע.
התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.
