מוגש מטעם אינטראקטיב ישראל
במשך עשרות שנים תעשיית החלל הייתה מזוהה בעיקר עם סוכנויות ממשלתיות, תקציבי ביטחון ומשימות מחקר יקרות. אלא שבשנים האחרונות מתפתחת כלכלת חלל מסחרית, שבה חברות פרטיות מספקות שירותי שיגור, תקשורת לוויינית, תצפית על כדור הארץ ותשתיות טכנולוגיות. פיתוח רקטות רב-פעמיות והיכולת לייצר לוויינים בכמויות גדולות מאפשרים להרחיב פעילויות שבעבר היו מוגבלות בעיקר לממשלות. השאלה כבר אינה רק כמה עולה להגיע לחלל, אלא אילו תעשיות חדשות יוכלו לפעול כאשר שיגור ציוד למסלול יהפוך לזמין וזול יותר.
ממניות חלל קטנות לתעשייה שלמה - מי החברות שמובילות את המרוץ?
אחת החברות הבולטות בתחום היא רוקט לאב (RKLB), המייצרת רקטות, לוויינים ומערכות חלל ומפעילה את רקטת Electron לשיגור מטענים קטנים. החברה מפתחת גם את Neutron, רקטה גדולה יותר המיועדת לשיגורים בינוניים, אך באוקטובר הודיעה כי שיגור הבכורה נדחה לשנת 2027. לצדה פועלת AST ספייס מובייל (ASTS), המפתחת רשת לוויינים שתאפשר תקשורת סלולרית ישירות לטלפונים רגילים, ללא צורך באנטנות קרקעיות בסמיכות למשתמש. פעילות זו מציבה אותה בתחרות המתפתחת מול שירותי התקשורת הלוויינית של ספייס אקס.
לצדן פועלות חברות המתמקדות בתחומים נוספים של כלכלת החלל. אינטואיטיב משינס (LUNR) עוסקת במשימות נחיתה על הירח ובפיתוח תשתיות למשימות חלל, פלאנט לאבס (PL) מפעילה מערכי לוויינים לצילום ולניטור כדור הארץ, ורדווייר (RDW) מפתחת מערכות ותשתיות חלל, לרבות פאנלים סולאריים וציוד למשימות מסלוליות. גם חברות תעופה וביטחון ותיקות פועלות בתחום, לצד בלו אוריג'ין הפרטית של ג'ף בזוס, המפתחת מערכות שיגור ותשתיות למשימות ירח. החברות פועלות במודלים עסקיים שונים, החל משירותי תקשורת ועד חוזים ממשלתיים וציוד לתשתיות חלל.
חברת רוקט לאב
(תמונה: Shutterstock)
במרכז התעשייה ניצבת ספייס אקס (SPCX), שהוקמה בשנת 2002 והונפקה בנאסד"ק ביוני 2026. החברה הפכה לגורם מרכזי בשוק השיגורים באמצעות רקטות Falcon 9 הרב-פעמיות, ובמקביל פיתחה את רשת האינטרנט הלוויינית סטארלינק. הרשת כוללת כיום יותר מ-11 אלף לוויינים ומספקת שירותי תקשורת למשתמשים פרטיים, חברות וגופים ממשלתיים. בניגוד לשיגורים המבוססים על חוזים נקודתיים, סטארלינק מייצרת הכנסות חוזרות ממנויים, ובכך מרחיבה את פעילות החברה מעבר לתחום התחבורה החללית. ברבעון השני של 2026 דיווחה ספייס אקס על הכנסות של 7.8 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 92%, לצד הפסד נקי של 541 מיליון דולר.
המרכיב המרכזי בחזון ארוך הטווח של החברה הוא סטארשיפ, מערכת שיגור ענקית המפותחת במטרה להוביל מטענים כבדים ובני אדם לחלל, תוך שימוש חוזר בחלקי הרקטה. בספטמבר 2026 רשמה החברה אבן דרך משמעותית כאשר סטארשיפ הגיעה לראשונה למסלול סביב כדור הארץ ופרסה 26 לווייני סטארלינק מהדור החדש. בעתיד המערכת מתוכננת לשאת עשרות לוויינים גדולים בכל שיגור, לצד ציוד תעשייתי ומערכות מחשוב. אם החברה תצליח להשיג שימוש חוזר מלא וקצב שיגורים גבוה, עלות הובלת המטענים לחלל עשויה לרדת משמעותית ולאפשר הקמת תשתיות שעד כה לא היו כדאיות מבחינה כלכלית.
מרכזי נתונים בחלל - האם הבינה המלאכותית תעזוב את כדור הארץ?
אחת התוכניות השאפתניות של ספייס אקס היא הקמת מרכזי נתונים בחלל. כיום חברות טכנולוגיה משקיעות סכומי עתק בהקמת חוות שרתים לבינה מלאכותית, אך התרחבותן נתקלת במגבלות של אספקת חשמל, שטחי קרקע, מים והיתרי בנייה. הצבת מערכות מחשוב במסלול סביב כדור הארץ עשויה לאפשר שימוש באנרגיה סולארית במשך חלק גדול מהיממה ולהפחית את התלות בתשתיות חשמל קרקעיות. ספייס אקס אף הציגה תוכניות לפריסת רשת עצומה של לווייני מחשוב, שעשויים בעתיד לספק שירותי עיבוד נתונים ובינה מלאכותית בהיקפים גדולים.
עם זאת, מדובר בתחום שנמצא בשלבי פיתוח מוקדמים ומלווה באתגרים הנדסיים וכלכליים משמעותיים. קירור מערכות מחשוב בחלל מורכב במיוחד, משום שבהיעדר אוויר יש לפלוט חום באמצעות מערכות קרינה תרמית. לכך מתווספים אתגרי קרינה, תחזוקה, העברת נתונים, פסולת חלל ואישורים רגולטוריים. היתרון האפשרי של ספייס אקס הוא השילוב בין יכולות השיגור העצמאיות שלה, רשת הלוויינים הקיימת והפעילות בתחום הבינה המלאכותית. הצלחת המודל תלויה ביכולת להוזיל את השיגורים ולפתח מערכות מחשוב שיהיו כלכליות להפעלה לאורך זמן.
האפשרויות האלה עומדות בבסיס הערכותיו של רון בארון, מייסד חברת ההשקעות בארון קפיטל, המחזיקה במניות ספייס אקס. באוקטובר 2026 העריך בארון כי בתוך עשור עשויה החברה להגיע לשווי של 20 עד 50 טריליון דולר. לדבריו, פעילות סטארלינק לבדה עשויה להיות שווה כ-14 עד 15 טריליון דולר, בעוד שמרכזי נתונים בחלל עשויים להפוך לפעילות גדולה ממנה פי כמה. מאסק הציג הערכה מרחיקת לכת אף יותר, שלפיה שווי החברה עשוי לחצות את רף 100 טריליון הדולר בתוך פחות מעשור, ובחזון ארוך טווח אף לעלות בסדרי גודל על היקף הכלכלה הנוכחית של כדור הארץ. מדובר בהערכות ספקולטיביות במיוחד, ולא בתחזיות פיננסיות מבוססות.
חברת ספייס אקס
(תמונה: Shutterstock)
מ-50 טריליון דולר לכלכלה רב-פלנטרית - עד לאן מגיע החזון?
מאחורי המספרים החריגים נמצא חזון רחב בהרבה מרשת לוויינים או מרכזי נתונים. המטרה ארוכת הטווח של ספייס אקס היא לאפשר לאנושות להפוך לציוויליזציה רב-פלנטרית, הכוללת התיישבות על הירח ועל מאדים. בתרחיש כזה יידרשו מערכות תחבורה, תקשורת, אנרגיה, מגורים, ייצור מזון ותעשייה עצמאית. לאורך עשרות שנים עשויה להתפתח כלכלה שבה תאגידים מפעילים מתקני ייצור מחוץ לכדור הארץ, מנצלים משאבים מקומיים ומספקים שירותים למושבות ולמתקנים בחלל. עם זאת, מדובר בחזון המחייב פריצות דרך טכנולוגיות, השקעות הון עצומות ומסגרות משפטיות שטרם התגבשו במלואן.
העניין הגובר בענף בא לידי ביטוי גם בקרנות סל העוקבות אחר חברות חלל. אחת מהן היא פרוקיור ספייס (UFO), הנסחרת בנאסד"ק ועוקבת אחר מדד של חברות הפועלות בתעשיית החלל. נכון לאוקטובר 2026, החזקותיה כוללות בין היתר את ספייס אקס, רוקט לאב, AST ספייס מובייל ופלאנט לאבס, לצד חברות תקשורת ותשתיות נוספות. באמצעות פלטפורמות המסחר הזמינות ללקוחות אינטראקטיב ישראל ניתן לקבל גישה למניות ולקרנות סל הנסחרות בשווקים הגלובליים, לרבות מכשירים הקשורים לתעשיית החלל. עם זאת, גם קרן סל ענפית חשופה לסיכונים משותפים לחברות בתחום, ואין בעצם הפיזור בין מספר חברות כדי לבטל את סיכוני ההשקעה.
התפתחות כלכלת החלל עדיין תלויה בשורה ארוכה של גורמים, בהם התקדמות טכנולוגית, עלויות שיגור, ביקוש מסחרי, מימון ורגולציה בינלאומית. חלק מהחברות כבר מפעילות שירותים מסחריים בהיקפים משמעותיים, בעוד אחרות נמצאות בשלבי פיתוח ודורשות השקעות הון גבוהות לפני הגעה לרווחיות. לכן קיים פער משמעותי בין הפעילות העסקית הקיימת לבין החזון של כלכלה רב-פלנטרית. השנים הקרובות עשויות לספק תמונה ברורה יותר לגבי היכולת להפוך את הטכנולוגיות המתפתחות בשוק החלל לתעשיות מסחריות בעלות היקף משמעותי.
התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.
מוגש מטעם אינטראקטיב ישראל
