עולם ההשקעות השתנה משמעותית בעשורים האחרונים. בעבר, בניית תיק מפוזר דרשה רכישה של מספר גדול של מניות ואגרות חוב, מעקב אחר כל אחת מהן וביצוע פעולות רבות לאורך הדרך. התפתחות קרנות הסל, או Exchange Traded Funds -ETF, הפכה את התהליך לפשוט ונגיש הרבה יותר. במקום להרכיב בעצמנו סל של עשרות ניירות ערך, ניתן לרכוש יחידה בקרן שעושה זאת עבורנו בהתאם למדיניות השקעה מוגדרת.
הפשטות הזאת היא אחת הסיבות לכך שקרנות הסל הפכו לאחד ממכשירי ההשקעה המרכזיים בעולם. הן משמשות משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד, ויכולות להתאים הן להשקעה ארוכת טווח והן לבניית חשיפות ממוקדות יותר. אבל חשוב לזכור: ETF הוא רק המבנה של המוצר. רמת הסיכון נקבעת בראש ובראשונה לפי מה שנמצא בתוכו. קרן שעוקבת אחרי אג"ח ממשלתיות קצרות וקרן ממונפת על מניות שבבים הן שתיהן קרנות סל, אבל מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מבחינת התנודתיות והסיכון.
מהי בעצם קרן סל?
קרן סל היא קרן השקעות הנסחרת בבורסה בדומה למניה. הקרן מחזיקה סל נכסים או מנסה לעקוב אחר ביצועיו של מדד, סקטור, קבוצת נכסים או אסטרטגיית השקעה מסוימת. כאשר משקיע רוכש יחידה בקרן סל, הוא מקבל למעשה חשיפה לסל כולו, בהתאם להרכב הקרן, במקום לרכוש בנפרד כל אחד מהנכסים המרכיבים אותו.
הדוגמה המוכרת ביותר היא קרנות העוקבות אחר מדדי מניות. קרנות כמו SPY, VOO ו-IVV, למשל, נועדו לעקוב אחר מדד S&P 500, הכולל כ-500 מהחברות הציבוריות הגדולות בארה"ב. QQQ, לעומתן, עוקבת אחר Nasdaq-100 ומעניקה חשיפה למאה מהחברות הלא-פיננסיות הגדולות הנסחרות בנאסד"ק. כך, באמצעות פעולה אחת, המשקיע יכול לקבל חשיפה לקבוצה רחבה של חברות במקום לבחור כל מניה בנפרד.
לא רק S&P 500: עולם שלם של קרנות סל
אחד היתרונות הבולטים של עולם ה-ETF הוא מגוון האפשרויות. לצד קרנות רחבות העוקבות אחרי מדדים מרכזיים, קיימות קרנות המתמקדות במדינות, אזורים גאוגרפיים וסקטורים ספציפיים. משקיע שמעוניין, לדוגמה, להיחשף לתעשיית השבבים מבלי לבחור איזו יצרנית תוביל אותה, יכול לבחון קרנות העוקבות אחר חברות מהתחום. באופן דומה קיימות קרנות המתמקדות באנרגיה, פיננסים, בריאות, תעשייה, סייבר ותחומים רבים נוספים.
עולם קרנות הסל אינו מוגבל למניות. קיימות קרנות העוקבות אחר אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, קרנות המתמקדות במח"מים שונים וברמות דירוג שונות, וכן מוצרים המספקים חשיפה לסחורות כמו זהב וכסף. קיימים גם מוצרים המבוססים על מטבעות ואסטרטגיות השקעה שונות. המשמעות היא שניתן להשתמש בקרנות סל לא רק כדי להשקיע במדדי מניות, אלא גם ככלי לבניית תמהיל השקעות רחב יותר.
אחד העקרונות הבסיסיים בניהול השקעות הוא פיזור. כאשר חלק משמעותי מהתיק מושקע במניה אחת, אירוע שלילי בחברה עלול להשפיע בצורה משמעותית על התיק כולו. קרן סל רחבה מפזרת את החשיפה בין מספר גדול של חברות, כך שמשקלה של חברה בודדת בתיק עשוי להיות קטן משמעותית. הפיזור אינו מונע הפסדים כאשר השוק כולו יורד, אבל הוא עשוי להפחית את הסיכון הספציפי הנובע מהשקעה בחברה אחת.
לכך מצטרפת הפשטות התפעולית. משקיע שמעוניין, למשל, בחשיפה ארוכת טווח לשוק המניות האמריקאי אינו חייב לנתח מאות חברות ולבצע מאות עסקאות. הוא יכול לבחור קרן שעוקבת אחר המדד המתאים לאסטרטגיה שלו. מסיבה זו קרנות סל הפכו גם לכלי מרכזי בגישת ההשקעה הפאסיבית, שבה המשקיע אינו מנסה לבחור את המניות שינצחו את השוק, אלא מבקש לעקוב אחר השוק או אחר חלק מוגדר ממנו.
מה צריך לבדוק לפני שקונים?
העובדה ששתי קרנות עוקבות אחר אותו מדד אינה אומרת שהן זהות. אחד הפרמטרים שכדאי לבחון הוא יחס ההוצאות (Expense Ratio) - העלות השנתית שגובה הקרן. פער שנראה קטן יכול לקבל משמעות גדולה יותר כאשר מדובר בסכומים גבוהים ובתקופת השקעה של שנים רבות. לצד העלויות כדאי לבדוק גם את גודל הקרן, היקף המסחר בה והמרווח שבין מחיר הקנייה למחיר המכירה.
חשוב במיוחד להבין אחרי מה הקרן עוקבת וכיצד היא עושה זאת. גם קרנות עם שמות דומים עשויות לעקוב אחר מדדים שונים ולהחזיק בהרכבים שונים לחלוטין. כדאי לבדוק אילו נכסים נמצאים בקרן, מה משקלן של ההחזקות הגדולות, האם החשיפה מרוכזת בסקטור מסוים ומהי שיטת המעקב. בחלק מהמקרים כדאי לבחון גם היבטי מטבע, חלוקת דיבידנדים ומיסוי בהתאם למאפייני המשקיע והקרן.
בנוסף, לצד קרנות הסל המסורתיות קיימים מוצרים מורכבים יותר, ובהם קרנות ממונפות וקרנות הפוכות. לדוגמה, SOXL שואפת לספק פי שלושה מהביצוע היומי של מדד מניות שבבים מסוים, בעוד TQQQ שואפת לספק פי שלושה מהביצוע היומי של Nasdaq-100. המשמעות היא שפוטנציאל התנועה לשני הכיוונים גדל משמעותית, וכך גם רמת הסיכון.
המילה "יומי" קריטית להבנת המוצרים האלה. בגלל האיפוס היומי ואפקט הריבית דריבית, הביצועים לאורך שבועות או חודשים אינם בהכרח פי שלושה מתשואת המדד בתקופה כולה. בתקופות תנודתיות יכול להיווצר פער משמעותי. מוצרים הפוכים פועלים באופן דומה ומנסים להרוויח מירידה יומית בנכס הבסיס. לכן אין להתייחס לקרנות ממונפות או הפוכות כאל גרסה "חזקה יותר" של ETF רגיל; מדובר בכלי מסחר מורכבים יותר שדורשים הבנה של מנגנון הפעולה והסיכונים.
חשוב במיוחד להבין אחרי מה הקרן עוקבת וכיצד היא עושה זאת. גם קרנות עם שמות דומים עשויות לעקוב אחר מדדים שונים ולהחזיק בהרכבים שונים לחלוטין.
(shutterstock)
השקעה באמצעות ETF אינה בהכרח תחליף לבחירת מניות. משקיעים רבים משלבים בין שתי הגישות. חלק מרכזי מהתיק יכול להיות מבוסס על קרנות רחבות שמעניקות פיזור, ולצדו ניתן להחזיק מניות ספציפיות שבהן המשקיע מזהה פוטנציאל או מעוניין בחשיפה גבוהה יותר. גישה זו מכונה לעיתים Core-Satellite - ליבה מפוזרת ולצדה השקעות ממוקדות יותר.
גם כאן ההחלטה צריכה להתחיל ממטרות המשקיע ולא משם הקרן הפופולרית ביותר. משקיע לטווח ארוך עשוי לחפש פיזור רחב ועלויות נמוכות, בעוד שסוחר אקטיבי עשוי להשתמש בקרנות סקטוריאליות כדי לקבל חשיפה מהירה לתחום מסוים. לכן השאלה אינה רק "איזו קרן סל כדאי לקנות?", אלא מה התפקיד שהיא אמורה למלא בתוך תיק ההשקעות.
עבור מי שמעוניין לבנות תיק באמצעות קרנות סל, היכולת לבחור בין מגוון רחב של מוצרים יכולה להיות משמעותית. באמצעות פלטפורמות המסחר הזמינות ללקוחות אינטראקטיב ישראל ניתן לקבל גישה למגוון רחב של קרנות סל הנסחרות בשווקים הגלובליים, לצד מניות, אג"ח, אופציות ומכשירים פיננסיים נוספים. כך ניתן לשלב בתיק קרנות רחבות, חשיפה לסקטורים ולשווקים שונים ומוצרים נוספים בהתאם לאסטרטגיית ההשקעה.
למידע נוסף על הרשימה המלאה של קרנות הסל באינטראקטיב ישראל לחצו כאן>>
בסופו של דבר, היתרון הגדול של קרנות סל הוא היכולת להפוך רעיון השקעה לפעולה פשוטה יחסית. במקום לבחור עשרות מניות, ניתן לקבל באמצעות מוצר אחד חשיפה לשוק שלם. אלא שפשוט לקנות לא אומר שפשוט לבחור. לפני שרוכשים ETF חשוב להבין מה נמצא בתוך הקרן, אחרי איזה מדד היא עוקבת, מהן העלויות ומה רמת הסיכון. בעולם שבו קיימים אלפי מוצרים שונים, ההיכרות עם הפרטים הקטנים היא זו שיכולה לעשות את ההבדל בין קרן שמתאימה לאסטרטגיה שלכם לבין מוצר שנראה דומה אבל מתנהג אחרת לגמרי.
התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.
