בשעה שרבים נרתעים מהמורכבות ההיסטורית והתרבותית של הבירה, החברה להתחדשות ירושלים משנה את פניה של ירושלים הלכה למעשה, עם למעלה מ־30 מתחמים בשלבים שונים; חלקם כבר מאוכלסים בהצלחה וחלקם מתקדמים בתהליכי תכנון ובנייה – וכולם בדרך להפוך ממבנים מוזנחים למרחבי מגורים מודרניים ומשגשגים, תוך שמירה על צביון העיר וחיזוק קהילותיה. “זו לא רק התחדשות פיזית, אלא גם התחדשות חברתית ותרבותית", מספר לנו אסף חרש, מנכ"ל החברה.
החברה להתחדשות ירושלים נולדה מתוך ההבנה של ערך השיתוף כתנאי להצלחת תהליכי פינוי־בינוי – שיתוף פעולה אמיתי בין יזם לבעלי דירות לשם הגשמת החלום המשותף: הריסת מבנה ישן והקמת בניין חדש, משודרג ומשופר, שישרת את בעליו לשנים רבות. לשם כך חברו שתי חברות מובילות – "ISA Group" הירושלמית ו"ע.ט החברה להתחדשות עירונית " – במטרה לקדם פרויקטים בירושלים, תוך דגש על יחסי אמון עם בעלי הדירות.
מדוע שנציגויות דיירים יבחרו דווקא בכם?
“מה שמייחד את הקבוצה, זה לא רק 17 שנות ניסיון, 82 הפרויקטים שלנו או שישה פרויקטים שהשלמנו בהצלחה (נתון שיא בפינוי־בינוי בישראל), אלא המחויבות שלנו לכל דייר ודיירת. כששואלים את הדיירים בפרויקטים שלנו מדוע בחרו בנו, 92% מציינים את השקיפות המלאה והמעורבות האישית שלנו בכל שלב. בפרויקט ברמות שברנו את שיא העיר, כשהשלמנו אותו שלושה חודשים לפני המועד המתוכנן, ללא חריגות תקציב. אנחנו מקיימים קשר רציף עם נציגויות הדיירים דרך קבוצות וואטסאפ ומיילים, הדיירים מקבלים עדכון חודשי, חברי הנציגות מוזמנים להשתתף בדיונים מכריעים בוועדות התכנון, ולאחר כל פגישה אנחנו מעלים את הקלטת הפגישה אל תוך האזור האישי של כל דייר”.
מה אתה יכול לספר על תחום ההתחדשות העירונית בירושלים בשנים האחרונות?
"תחום ההתחדשות העירונית בירושלים עבר מהפכה של ממש בשנים האחרונות. יש כיום הבנה רחבה, שהתחדשות עירונית אינה רק בניינים, אלא גם קהילות וסביבת מגורים. העיר מתחילה לאמץ גישה הוליסטית, שמתייחסת לתשתיות, מרחבים ציבוריים ושירותים קהילתיים. אנחנו בחברה להתחדשות ירושלים מאמצים מגמות של בנייה לגובה
(41-10 קומות), עירוב שימושים בין מגורים, מסחר ותעסוקה וחיבור לתחבורה ציבורית. שיתוף הפעולה עם המינהלת להתחדשות עירונית בעיריית ירושלים מקדם פרויקטים ומסייע בהסרת חסמים בירוקרטיים”.
כיצד אתם רואים את העבודה בירושלים? האם קל או קשה יותר לפעול בה לעומת ערים אחרות?
"ירושלים היא עיר ייחודית עם מורכבות תרבותית והיסטורית, שמציבה אתגרים שאין כמותם בערים אחרות. אנו פוגשים אתגרים כמו טופוגרפיה הררית שמייקרת את עלויות הבנייה, צורך בשימור מבנים היסטוריים, רגישות חברתית בשל מגוון האוכלוסיות וגם לחץ על קרקע עירונית. כל אלו מחייבים פתרונות מותאמים אישית. עם זאת דווקא אתגרים אלו הופכים את העבודה בירושלים למרתקת, ומעניקים ערך מוסף לפרויקטים כמו אלו בשכונות רסקו ובגבעת הוורדים".
מה אתה יכול לספר על העבודה מול העירייה וועדת התכנון המקומית?
"אחד המקרים שממחישים את החשיבות של שיתוף פעולה מול הרשויות, היה עבור דיירת עם נכות מלאה באחד הפרויקטים שלנו. למרות שהתוכניות המקוריות לא אפשרו זאת, נאבקנו כדי להתאים עבורה דירת תמורה מיוחדת בקומת הלובי והמסחר, תוך התגברות על התנגדויות מצד ועדות התכנון והמתכננים. נדרשו מאיתנו יצירתיות ונחישות, אבל בסופו של דבר הצלחנו לשכנע את כל הגורמים שזהו המענה הנכון עבורה. זוהי דוגמה לאופן שבו אנחנו רואים את תפקידנו – לא רק כמבצעי פרויקטים, אלא כמייצגים של צורכי הדיירים בכל שלב בתהליך".
כיצד רואה החברה את עתיד תחום ההתחדשות העירונית בירושלים?
“עתיד ההתחדשות העירונית בירושלים נראה מבטיח. אנחנו צופים התקדמות משמעותית במיזמי פינוי־בינוי מקיפים בשכונות הדרומיות - קריית יובל, קריית מנחם וגילה, במקביל למיזמים ממוקדים יותר באזורים ההיסטוריים, כבקעה והמושבה הגרמנית. במרכז העיר, המגמה מתפתחת לכיוון עירוב שימושים מתוחכם, המשלב מסחר ומגורים באופן אורגני.
"החברה מחויבת להטמעת עקרונות בנייה ירוקה ומקיימת בכל הפרויקטים. האתגר המרכזי שאנחנו מתמודדים עימו, הוא ייקור עלויות הבנייה בתקופת המלחמה, במיוחד לאור הדרישות המחמירות למיגון - כמו המעבר ממרחבים מוגנים קומתיים למרחבים דירתיים (ממ”דים) בכל יחידת דיור. אנחנו רואים באתגרים אלה הזדמנות לחדשנות ולהתאמה לצרכים המשתנים של העיר ותושביה".
חרש מסכם ואומר: "ניתנה לנו הזכות להיות שותפים של בעלי דירות בירושלים, שבחרו בנו להוביל עימם את הפרויקטים שלהם. לקחנו את ההזדמנות בשתי ידיים, ואנחנו עושים זאת בשיתוף פעולה מלא עם נציגויות בעלי הדירות וועדות התכנון לשם יצירת קהילה וסיפור, לצד מימוש צרכיה של העיר. בסופו של יום התחדשות עירונית היא לא עוד עסקה נדל"נית – זוהי אחריות לעצב את עתידה של בירת ישראל, ולהפוך את החלום שלכם למציאות שתלווה אתכם לדורות”.
