ירושלים היא עיר מרתקת ומורכבת, באופן שכנראה, רק ירושלמים מבינים באמת. המורכבות שלה היא שהופכת אותה לכל כך ייחודית ומעוררת השראה, והאתגר ליצור בה תרבות הוא מורכב פי כמה. בירושלים כמו בירושלים, ישנן כל הסיבות 'למה לא', אבל יש מי שתמיד יחשוב בכל זאת 'איך כן'.
אריאלה רג'ואן, מי שמובילה את מהפכת התרבות הירושלמית בעשור האחרון, מספרת איך עושים תרבות מחברת בעיר מורכבת: "העשייה שלנו היא מה שמחבר את כל החלקים בפאזל הירושלמי".
ירושלים היא עיר של מיליון תושבים ושל מיליארד מאמינים. "ירושלים תמיד שתיים", אמר יהודה עמיחי. פעם ירושלים היא בירת הנצח שחוברה לה יחדיו והעיר ההיסטורית המהווה מוקד עניין לתיירים מכל העולם, ופעם זו העיר היומיומית של הירושלמים, שגרים בה ובונים בה חיים. המשותף לשתיהן הוא התרבות, שמאז ומעולם הגדירה את הזהות של העיר, עוד מימי דוד המלך, שהגיע אליה, התיישב על סלע והתחיל לנגן. ירושלים היוותה השראה לאומנים ואנשי תרבות ורוח בכל הדורות, והייחודיות של העיר היא אבן שואבת לאומנים וליוצרים.
הלב הפועם של העיר
מי שנוסע בכבישי הבירה בשנים האחרונות, יכול להבחין במהפכה אמיתית, מהפכה שמשקיפה על הנוסעים משלטי החוצות בכבישי העיר. השלטים, שבעבר פרסמו רשתות קמעונאות, מפרסמים היום מגוון אירועי ספורט, כמו מרתון ירושלים וגראנד סלאם, פסטיבלים ואירועי תרבות בעיר ובשכונות. התרבות בירושלים היא הלב הפועם של העיר, וכמו לב שלא מפסיק לרגע, כך גם התרבות בעיר לא עוצרת בימי הקיץ, שבהם מורגשת באוויר תחושת פומו (חרדת החמצה) מרוב אפשרויות. שהרי בשעות היום והערב ניתן לגלות פעילות תרבותית ענפה ומגוונת – במינהלים הקהילתיים, בהיכלות התרבות, בספריות העירוניות, במתקני הספורט, במרכזי הגיל השלישי, הנוער או הצעירים וכמובן, באירועי הענק והפסטיבלים התרבותיים והספורטיביים בכיכר ספרא, בגן סאקר, בבריכת הסולטן ובגן העצמאות.
ירושלים חווה בעשור האחרון פריחה אדירה בתחומי התרבות והספורט - עבודות מואצות להקמה ושדרוג תשתיות שיאפשרו לקיים ולארח עוד ועוד אירועי תרבות ותחרויות ספורט ארציות ובינלאומיות, לצד השקעה הולכת וגדלה בקיום שגרת אירועי תרבות בשכונות ובעיר, ופסטיבלים, כמו 'חוצות היוצר' ופסטיבל ישראל, שמושכים אליהם מבקרים מכל הארץ. בירושלים רואים חשיבות רבה בשמירה על נכסי התרבות - מוסדות התרבות, אנשי התרבות ומחוללי התרבות – המניעים את האקוסיסטם התרבותי בירושלים. הם מפיחי החיים וההשקעה בהם היא אדירה.
הסיפור שמספרים האירועים שמפורסמים על שלטי החוצות, הוא סיפור של עיר שמודעת למטען ההיסטורי שלה, אבל היא כבר מזמן לא רק חומות ומבנים היסטוריים. ירושלים צעירה ותוססת. כך למשל, פורים הירושלמי, שנחגג יום אחרי שאר הארץ, הפך בשנים האחרונות ל"אפטר פרטי", שמושך אליו אלפים מכל הארץ והתמהיל בין מסורת העדלאידע שהתחדשה בירושלים ובין המסיבות הרבות, הופך אותו לקרנבל תרבותי ואומנותי בלתי נשכח. המהפכה מתבטאת גם בגידול עצום במספר המשתתפים באירועי ספורט. כך לדוגמה, באפריל האחרון זינק מרתון ירושלים לשיא של כ־40,000 רצים ועוד עשרות אלפים משתתפים שעודדו. הרצים והמעודדים צבעו את העיר באווירה ספורטיבית חגיגית ומיוחדת, כמו שרק ירושלים יודעת לייצר.
2,000 אירועים רק בקיץ שעבר
המהפכה הזאת היא פרי מדיניות ראש העיר, משה ליאון, ועבודה סדורה ומאומצת של מינהל תרבות חברה וספורט בעיריית ירושלים, שרבים מעובדיו מכנים בחיבה "הלב הפועם של ירושלים". המינהל מוביל בשנים האחרונות שינוי קונספציה בנוגע למקומה של התרבות בעיר והשפעתה על שדות פעילות עירוניים שונים ועל חוויית תושבי העיר ומבקריה.
המספרים מסבירים את השינוי בצורה הטובה ביותר. כך לדוגמה, במהלך חופש הגדול אשתקד התקיימו בירושלים כ־2,000 אירועים, מתוכם 233 אירועי דגל, עם ממוצע של פסטיבל ליום. היו ימים במהלך הקיץ, שבמקביל התקיימו תחרות ספורט בינלאומיות, פסטיבל תרבות מרכזי ועשרות אירועים בשכונות. כל אלה ביום אחד. זה לא נגמר שם, ירושלים זינקה גם בתשתיות ספורט, כשבשנים האחרונות קמו ברחבי העיר ספורטקים, בריכות, מגרשים בשכונות ואולמות מקצועיים לענפים שונים - מסקווש וסקייטבורד ועד לפוצ'יוולי.
מי שמובילה את עשיית המינהל בעשור האחרון היא אריאלה רג'ואן - ראשת מינהל תרבות, חברה וספורט והמשנה למנכ"ל העירייה. רג'ואן היא ירושלמית שורשית, נשואה ליורם, אם לשלושה וסבתא במשרה מלאה. "בעבר, כשהיית מבקש מאנשים לתאר לך את שירותי העירייה", אומרת רג'ואן "התשובות היו חינוך, תחבורה, גינון, ניקיון, רווחה, עסקים, מבני ציבור, תשתיות ועוד. אנשים היו אומרים שהתרבות בירושלים מסתכמת ב'חוצות היוצר' ובזיקוקים ביום העצמאות".
"בתפיסה שלי" אומרת רג'ואן, "כל השירותים העירוניים מביאים לידי עיר מתפקדת, וירושלים היא עיר שמתפקדת מצוין. הגוף העירוני נותן לתושב מענה טוב מאוד בכל תחום. אבל התרבות בירושלים הופכת את העיר ממתפקדת לעיר חיה. החיות של העיר, בזכות העשייה התרבותית שבה, היא חלק מובנה מהזהות של העיר ירושלים, שעליו אנו עמלים רבות יום יום ומנווטים במרקם החיים העדין של כלל אוכלוסיות העיר, שלכולן אנו נותנים מענה מותאם. לפעמים מתבלבלים לחשוב שתרבות זה nice-to-have, ולכאורה זה הדבר הראשון שנסגר בקורונה ובוטל במלחמה. אבל בארבע השנים האחרונות, שהיו שנות חירום במדינה כולה, הבנו שהדרך להחזיר שגרה ולהסדיר נשימה, זה רק דרך התרבות. בירושלים בירת ישראל – בחירום, ובטח ובטח בשגרה - תרבות היא לא מותרות, אלא הצבע של העיר, היא שאר־הרוח, היא האוויר ללבבות והרוח החיה שאנחנו מפעימים בה. העשייה שלנו בתחומי התרבות, הספורט והקהילה היא רחבה ועמוקה באדוות ההשפעה שלה ובחוויה של העיר ובשייכות אליה. התרבות זה חלון הראווה היפה, הצבעוני, הססגוני והשמח של העיר. היא בטח לא 'מותרות'. היא מה שמחבר את כל החלקים בפאזל הירושלמי".
תורת הצירים
כשנכנסה לתפקידה, רג'ואן סימנה את שלושת תחומי הליבה המרכזיים שתחת אחריותה, ככאלה שבאמצעותם תתחזקנה הזהות הלוקאלית, תחושת החיבור של התושב לשכונה שבה הוא גר, והזיקה והאהבה שלו לעיר. "כשאני גדלתי כאן, הייתה לנו זהות שכונתית מובחנת וזהות עירונית מאוד משמעותית. ידענו שאנחנו ירושלמים, ידענו שהעיר שלנו היא מרכז תרבותי, שבאים אליו אנשים מרחבי הארץ והעולם, והיינו גאים בזה מאוד. המטרה הראשונה שהגדיר ראש העיר משה ליאון היא לחזק את מקומה של התרבות בירושלים ולהגביר את זהותה כעיר בירה לאומית ובינלאומית בתחומי התרבות והספורט, זאת לצד עשייה עמוקה ונרחבת בשכונות העיר.
"למעשה, מה שרצינו ליצור, זה שני מותגים תרבותיים בירושלים: אחד שפונה החוצה ומציג את 'ירושלים הבירה' - האייקון הבינלאומי שמושך אליו אנשים מהארץ ומהעולם, ולצידו את 'ירושלים השכונה' - האינטימית והספציפית, שיודעת להעניק לתושב שגרת פעילות מגוונת ומותאמת".
העשייה התרבותית בעיר הטרוגנית – שלמיליון התושבים בה יש לפחות כפול מזה דעות והעדפות תרבותיות - היא מבצע מורכב המחייב התאמות וגמישות מחשבתית רבה. את התפיסה שלה, שמשלבת בין אירועי דגל לאירועים קהילתיים ובין הקהלים השונים בעיר, פיתחה רג'ואן לתורת הפעלה מסודרת שמאפשרת קיום אירועים למנעד התרבותי של הקהל הירושלמי, אבל גם קיום אירועי ענק שמושכים אלפים מהארץ ומהעולם. וזה עובד לא רע. ירושלים אירחה בשנה האחרונה אליפויות ארציות ובינלאומיות בשחמט, אתלטיקה, טניס ומרתון, שמושכים לעיר מאות אלפי מבקרים בשנה, לצד הרבה אירועי תרבות גדולים.
את הנוסחה שפיתחה במינהל שלה, רג'ואן מגדירה כ־"תורת הצירים". "כל הפעילות שלנו נעה על פני כמה צירים מרכזיים. הראשון הוא הציר התפיסתי שבין ירושלים כ'עיר עולם' לירושלים שהיא 'עולם ומלואו' - כלומר התנועה שבין הפקת הפסטיבלים ואירועי ענק בירושלים עיר הבירה, הממצבים אותה בזירה הארצית והבינלאומית, ובין העשייה המקומית, הפונה תחילה לתושב, מתוך הבנה שאין תושב אחד בירושלים, אלא עולם ומלואו של אוכלוסיות ומגוונות, להן מעניקה העירייה מענה מותאם במרחב השכונתי והעירוני. יש לנו מטרה להכיר ולחבר בין אנשים, ובינם לבין השכונה והעיר בה הם גרים. ירושלים מכריחה אותנו להסתכל פנימה והחוצה, פעם רחוק ופעם קרוב ולהשקיע רבות בעשייה גלו־קאלית - גלובאלית ולוקאלית בו בזמן.
הציר השני נע בין מקום הרשות המקומית, פעם כיוזמת ופעם כמאפשרת. לעיתים אנחנו פרואקטיביים – מפיקים ויוזמים את שגרת התרבות והספורט הירושלמית עבור תושבי העיר ומבקריה, ופעם אנחנו מאפשרים - קשובים לצורכי התושבים, האומנים הירושלמיים, מוסדות התרבות, מוסדות הלימוד האקדמיים והכוחות הרבים הפועלים באקוסיסטם התרבותי הירושלמי, שהם מחוללי התרבות בעיר, ומאפשרים להם את התנאים ליצור, לפעול ולהשפיע בעיר. זהו ציר מלמעלה למטה ומלמטה למעלה".
מינהל בתלת ממד
רג'ואן מודעת למגוון האנושי שמאפיין את ירושלים, המשפיע גם על אופי הפעילות של המינהל שלה. את הפעילות היא מחלקת לשלושה ממדים: ממד מומחיות התוכן (תרבות ואומנויות, ספורט, בינוי קהילה), ממד מומחיות קהלי היעד (כל רצף הגילאים והסגמנטים - ילדים, נוער, חיילים, צעירים, נשים, צמי"ד, גיל שלישי, אמנים, ספורטאים, יזמים חברתיים ועוד) וממד המומחיות המגזרית, המאפיינת את העיר (כללי, חרדי, ערבי). במשמרת שלה, לדבריה, לא תהיה ירושלמית אחת שלא תמצא פעילות למשפחה, ולא יהיה ירושלמי אחד שלא ימצא פעילות שמתאימה לו. "התרבות שייכת לכולם, וכולם צריכים לקבל מאיתנו אפשרויות לצרוך תרבות, החל מהגלריה הכי פרינג'ית לאומנות עכשווית, דרך אירועי חודש הרמדאן ואירועים למגזר החרדי, ועד לפסטיבלי הענק המוכרים בעיר. התרבות המותאמת הזאת גם מחברת בין הקהילות, והפסיפס הזה מתחבר דווקא מצריכת תרבות משותפת.
כולם מקבלים במה ומקום, ובנושא הזה ראש העיר ואני רואים עין בעין - לכל ירושלמי מגיעה פעילות וכל ירושלמי מקבל אותה. מעבר לירושלמים, אנו מבינים שירושלים היא בית לכל תושבי מדינת ישראל גם בהיבטים התרבותיים, ובפעולות שלנו אנחנו מעוררים את האהבה לעיר מהארץ ומהעולם כולו".
שער הלביאות
כל רעיון טוב צריך גם מבצעים טובים, ובמקרה של רג'ואן, ההון האנושי במינהל משפיע גם על איכות הביצועים. המינהל מובל כמעט כולו על ידי נשים ומקדש שלושה ערכים: דיוק וחיבור לשטח, פרו־אקטיביות ובעיקר להיות שחקניות נשמה. "יום העצמאות האחרון היה דוגמה מעולה לאופי של עובדי המינהל. אני תמיד צוחקת ואומרת שאם יכתבו עליהן סדרה, יקראו לה 'מלכות האופי של ירושלים', וביום העצמאות הן הוכיחו את זה בענק. האירועים בכל הארץ בוטלו, ובהנחיית ראש העיר עשינו כל מאמץ לקיים את הבמות בירושלים למחרת. לא רציתי לבקש מהעובדים לעזוב את המשפחות בחג, אבל הם הגיעו לבד והוכיחו, שהדיוק והחיבור שלהם לשטח, הגמישות המחשבתית ומציאת הפתרונות היצירתיים של חשיבת תמידית של 'איך כן' ולא 'למה לא', היכולת לשתף פעולה ובעיקר הנשמה הגדולה שלהם, הם האקס־פקטור שמאפשר לנו לפעול ולהצליח."
רג'ואן עצמה, כזכור סבתא במשרה מלאה, ניהלה את המבצע בעיצומו של המנגל המשפחתי. התוצאה הייתה קיום של כמעט כלל האירועים, ויום העצמאות שנדחה, הוכתר כהצלחה.
בעתיד, מאמינים במינהל תרבות חברה וספורט, תחומי העיסוק שלו - תרבות ספורט ובינוי קהילה - ימשיכו להיות מותג משמעותי בירושלים, שימשוך אליה תושבים חדשים ומגוונים. "בתפיסה שלנו, השאלה 'מה יש לי לעשות בעיר?' מכתיבה את התשובה לשאלה 'האם אני רוצה לגור בה?'. אנחנו נמשיך לספק מענה לכולם, ואני מאמינה שירושלים של מחר תהיה אפילו יותר טובה מכפי שהיא היום. בשביל זה אנחנו קמות בבוקר ומשקיעות את מלוא המרץ, החשיבה והמשאבים לטובת תושבי העיר ואוהביה".
