מהי ירושלים עבורי ועבור עם ישראל"? נשאל השר מאיר פֹּרוּשׁ, שר ירושלים ומסורת ישראל, ומשיב מיד: "להסביר מהי ירושלים, זה כמו להסביר מהי נשמה. אין לזה הסבר במילים, אלא הידיעה שכמו שהאדם אינו חי בלי נשמה, אי אפשר להיות חלק מהעם היהודי וממדינת ישראל בלי להבין שירושלים היא הנשמה. יש לנו את ירושלים, אז אנחנו פה. זו הארץ שלנו ובראשה ירושלים".
בריאיון מיוחד ומשותף לקראת יום ירושלים, מתמקדים פרוש ומנכ"ל משרדו, אסף יזדי, בתוכניות החומש של העיר. הם מסבירים את החשיבה שעומדת מאחורי כל תוכנית, מתייחסים לתקצוב התוכניות, ומבהירים את נושא מעבר משרדי הממשלה לעיר הבירה.
להזכיר: השר פרוש (68), ח"כ (בהפסקת כהונה) מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, כיהן בעבר כסגן שר במעמד שר הבינוי והשיכון וכסגן שר במשרד החינוך. הקשר שלו לירושלים חזק במיוחד. הוא נולד והתחנך בה, היה במשך 13 שנה חבר מועצת העיר ושבע שנים סגן ראש העיר, אחראי על תיק שיפור פני העיר, מנהל תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה. לתפקידו הנוכחי, במסגרת הממשלה ה־37, נכנס ב־22 בינואר 2023. "אנחנו עושים הרבה פעולות בשטח, ירושלים משנה את פניה", הוא מדגיש. "ככל שנחזק את הכלכלה, נשפר את איכות החיים, נשדרג ונבנה תשתיות ונביא תיירים, החיים בעיר ייראו אחרת, הרבה יותר טובים. אנחנו דואגים לזה, שכל אחת ואחד מהתושבים ימצא את עצמו בה".
אסף יזדי, מנכ"ל משרדו של פרוש, לא מסתיר את העובדה שירושלים היא עיר מורכבת. "ירושלים זו העיר החשובה ביותר והמאתגרת ביותר במדינה. זו העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר, האוכלוסייה הערבית הגדולה ביותר והאוכלוסייה החרדית הגדולה ביותר. זו מציאות כלכלית, חברתית ופוליטית מורכבת, ועם זאת, זה הייחוד של העיר, וכל זה ביחד מוביל לצורך שלנו כממשלה וכמשרד ירושלים לזהות את האתגרים, ולתת לכל אחד מהמגזרים מענים אסטרטגיים לאתגרים ולצרכים השונים. אוכלוסיית ירושלים מגוונת ומורכבת, אבל בסוף כולם גרים כאן ביחד, בעיר שחוברה לה יחדיו. לב המשימה שלנו הוא לייצר את הביחד הנכון, חברתית וכלכלית".
"מעבר לדברים החשובים שאנחנו עושים, המטרה העליונה, בעיניי, היא למצוא את הדרך להביא כמה שיותר זוגות צעירים, שמכירים בירושלים כבירת ישראל, להתגורר בעיר, גם אם הדבר אומר מאמץ גדול והרבה כסף", אומר פרוש. "כל עוד לא פרצנו את המסלול הזה, ולא הפכנו את ירושלים למוקד משיכה להתגורר ולחיות בה, לא נהיה שלמים. במקביל לצמצום הגירה שלילית".
שלוש תוכניות חומש עיקריות לירושלים: מזרח העיר, מנועי צמיחה כלכליים, אגן העיר העתיקה
השר והמנכ"ל מתמקדים בתוכניות החומש, הווה אומר תוכנית לחמש שנים, שאולי עם מימושן, תתממש גם שאיפתו הגדולה של השר. יש לציין, שמטרת העל של החלטות הממשלה לרגל יום ירושלים והמיזמים שיקודמו במסגרתן, היא לסייע בחיזוקה ובפיתוחה של העיר בתחומים שונים, בהם חינוך, תעסוקה, תשתיות, תיירות ועוד. במסגרת החלטות אלו, מוקצים מאות מיליוני שקלים לטובת מיזמים שונים בעיר, שהם פרי שיתוף פעולה של המשרד עם עיריית ירושלים ועם משרדי הממשלה השונים.
"אנחנו מנהלים שלוש תוכניות חומש גדולות ומרכזיות", מסביר יזדי. "הראשונה היא תוכנית החומש לצמצום פערים כלכליים וחברתיים במזרח ירושלים, שהיא אחת מתכניות הדגל האסטרטגיות של המשרד ושל הממשלה כולה. אנחנו נמצאים בסיום תוכנית החומש הראשונה בנושא, ולקראת אישור תוכנית החומש השנייה ויציאתה לדרך. למדנו לזהות ולנתח את האתגרים הייחודיים של מזרח העיר, שם אנחנו פועלים. התוכנית, שהחלה ב־2018, היא ראשונה מסוגה בהיקפה, הן מבחינת תחומי הפעילות והן מבחינה תקציבית. הוקצו לתוכנית זו 2.1 מיליארד שקל, והיא מתמקדת כמעט בכל תחום שבו קיים פער משמעותי. לכל תחום נקבעו יעדים, וביחד עם משרדי הממשלה ועיריית ירושלים התוכנית מובלת בהצלחה רבה".
לדוגמה?
"למשל, בתחום החינוך, שם הצבנו יעד מרכזי של מעבר ללימוד תוכנית הלימודים הישראלית של משרד החינוך במזרח ירושלים. עד שהחלה התוכנית, הונהגה במזרח ירושלים תוכנית הלימוד פלסטינית. מיותר לציין את ההשלכות של הנושא הזה. היום 40% מתלמידי כיתות א' במערכת החינוך הרשמית במזרח העיר לומדים את התוכנית הישראלית. הגדלנו גם באופן משמעותי את מספר התלמידים ממזרח ירושלים שלומדים באקדמיה הישראלית, שהיא השער לעולם התעסוקה האיכותית. גם בתחום התחבורה נרשמה התקדמות משמעותית. תוכננו ונסללו כבישים חדשים, נעשה סדר בהפעלת התחבורה הציבורית, הכנסנו את השימוש בכרטיס הרב קו (כרטיס חכם, שמשמש כאמצעי תשלום במערכת התחבורה הציבורית בישראל. י.ו.) ועוד. הוקמו גם פארקים חדשים לרווחת התושבים, מבני ציבור רבים ומגרשי ספורט. לצערי, תחום שלא הצלחנו לעשות בו שינוי משמעותי הוא שיעור תעסוקת הנשים במזרח העיר, שהוא עדיין נמוך מאוד, רק כ 26%, אחוז נמוך יותר מהנשים הערביות בישראל ובוודאי מהנשים באוכלוסייה היהודית".
אנחנו נמצאים בישורת האחרונה לקראת תוכנית החומש החדשה, שתאושר בממשלה ביום ירושלים הקרוב. נפעל בכל הכוח להגדיל את היקף התקציב הנוכחי ולדייק את יעדיה".
תוכנית החומש הנוספת אליה מכוונים פרוש ויזדי היא פיתוח מנועי צמיחה כלכליים לירושלים. "השנה התחלנו את תוכנית החומש הרביעית בנושא", מסביר יזדי. "הגדרנו בה ארבעה תחומים שבהם לירושלים יש יתרון כלכלי יחסי: תיירות, אקדמיה, תעסוקה איכותית ועיר מימשל".
השר פרוש ויזדי מרחיבים בדבר חשיבותה של תעסוקה איכותית בעיר, תוך שימת דגש על תעסוקה בתחומי ההייטק והביוטק. השאיפה היא להגדיל את אחוז הגברים החרדים המועסקים, שכעת עומד על 48% מכלל האוכלוסייה החרדית, ולשים דגש על איכות העבודה וגובה השכר של הנשים החרדיות המועסקות.
"תוכנית החומש השלישית שאנחנו מובילים, עוסקת בפיתוח אגן העיר העתיקה", ממשיך יזדי. "מדובר באחד מהמקומות החשובים בעולם, שמהווה מוקד משיכה עיקרי לתיירים בני דתות שונות. 80% מהתיירים שמגיעים לישראל מבקרים בירושלים ובכלל זה בעיר העתיקה, כך שמדובר במקום בעל חשיבות לאומית ובינלאומית. אנחנו שואפים להגדיל את התקציב, שעומד כרגע על 350 מיליון שקל לחמש שנים, לכחצי מיליארד. יש לציין שהעיר העתיקה, שהיא בעצם הפנים שלנו לתיירים המגיעים לירושלים, עברה מהפך בשנים האחרונות. השווקים בה נקיים והרחובות משופצים. נמשיך בפיתוח עסקי של בתי העסק שנמצאים בה ונייצר מנוע כלכלי חי ומגוון. במקביל אנחנו מתכוונים להתמקד גם בנושא התנועה והנגישות במרחב, ובשימור ופיתוח אתרי הטבע והגנים הלאומיים בסובב חומות העיר העתיקה".
החזרת משרדי הממשלה לירושלים: סנקציות כנגד הסרבנים
אחד הנושאים הרגישים והחשובים עבור פרוש ויזדי הוא מעבר משרדי הממשלה לירושלים. הם מודעים לעובדה, שכיום ירושלים איננה הבירה העסקית של ישראל, וכי אומנם משרדי הממשלה הראשיים יושבים בעיר, אך רובם מחזיק ביחידות נוספות מחוץ לבירה, ויעשו הכול כדי להביא לשינוי המצב. לפי מיפוי עדכני של מעבר יחידות ארציות לירושלים, מתוך 189 יחידות ארציות הרלוונטיות ליישום ההחלטות, 32 יחידות יישמו את החלטת הממשלה והעתיקו את מקום מושבן לעיר, 86 נמצאות בתהליך מעבר ו־71 קיבלו פטור מחובת המעבר על ידי ועדת החריגים לאורך השנים. בחמש השנים הקרובות צפויות לעבור לירושלים כ־60 יחידות ממשלה, בהן מעל 1,500 עובדים. "יש לנו טבלת שליטה מדויקת לגבי כל אחד מהמשרדים שאמורים לעבור לעיר, ועורכים בנושא ישיבת מעקב חודשית", מדגיש יזדי.
4 צפייה בגלריה
סיור בעבודות השחזור של בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה
(צילום: באדיבות לשכת שר ירושלים ומסורת ישראל)
"לאורך השנים, ב־2007 וב־2014 לדוגמה, קיבלה הממשלה החלטה להעביר לירושלים את משרדי הממשלה. לצערי, זה הסתכם בהצהרות", אומר יזדי. "ההחלטות לא יושמו במלואן בשל חוסר יכולת לבצע אכיפה. החלטת הממשלה הנוכחית, שאותה העברנו בסוף שנת 2021, דומה ביעדים שלה בנושא, אבל שונה בהתנהלות, בסמכויות ובכלים שהוענקו לנו על מנת לנהל את הנושא".
שזה אומר?
"כשנכנסנו לעבודה ליישום ההחלטה, קבענו שיש 60 יום אחרונים למשרדים שונים, שטרם עברו, לעלות לוועדת חריגים ולקבל פטור. 60 יום אלו הסתיימו. לא יהיה יותר פטור. מאז הקמנו צוות בין־משרדי, שאחראי על יישום מעבר המשרדים לעיר, ואנחנו מוסמכים להטיל סנקציות על משרדים שמתעכבים במעבר לירושלים, כמו לגבות תשלומים ממשרד שהוקצה לו שטח בעיר, והוא מסרב או מתעכב במעבר. משרד כזה נחייב בכפל תשלום: לשטח שהוא יושב בו עכשיו ולשטח בירושלים. סנקציות מסוג זה יכולות להגיע למאות אלפי שקלים ואפילו למיליוני שקלים. דרך אחרת היא לא לאשר שיפוצים או הרחבות במשרדים מחוץ לעיר, ויש עוד דרכים שמציקות מאוד למשרדים סרבניים. עם זאת לא ננקוט רק את שיטת המקל, אלא גם את שיטת הגזר. נסייע למשרדים שיעברו לירושלים, ואנחנו בתהליך של קביעת הטבות למשרדים שנמצאים ושיעברו.
מנכ"ל המשרד, אסף יזדיצילום: לע"מאתה רואה את התהליך נושא פרי?
"חד משמעית כן, כבר היום רואים תוצאות. הפעולות הישירות שאנחנו מבצעים ופעולות שבמעטפת מייצרות אקלים נוח ונכון לפעילות ממשלתית, והן יביאו את המעבר. בקריית הלאום יש יותר ויותר משרדים, ונדאג שהסביבה תהיה עבורם נעימה ונוחה יותר, אם מבחינת תחבורה מסודרת, אם בהיבט הצללת האזור ופתיחת בתי קפה, ואם בשיתופי פעולה בין המשרדים. כמו שנכון לפתח אקוסיסטם מתאים לתחום ההייטק, כך נכון לשירות הציבורי. זה קורה וימשיך לקרות".
מה יהיה ביום ירושלים 2024? יש אופטימיות באוויר?
"2,000 שנה אנחנו מתפללים ולא התייאשנו, מה שונה עכשיו?" משיב השר פרוש. "אסור להתייאש. העתיד בידינו, ונעשה את הדברים הטובים והנכונים עבור ירושלים, כדי שתהיה יציבה כלכלית וחברתית, עיר חזקה בכל המובנים".
