יותר מ־100 שנים לאחר הקמתה בירושלים כ"בית המדרש העברי למורים", ממשיכה מכללת דוד ילין לעמוד בחזית הכשרת המורים בישראל. המכללה פועלת לא רק כמוסד אקדמי, אלא כמרחב ערכי, חינוכי וקהילתי, שמבקש לעצב דור של מחנכים רלוונטיים למציאות שמשתנה במהירות.
בעידן של טלטלות – קורונה, מלחמה, עומס רגשי ואתגרי מערכת – המכללה אינה מסתפקת בהקניית ידע, אלא מבקשת להגדיר מחדש את דמות המורה: סקרן, ביקורתי, רב-תחומי, חוקר ובעיקר – שליח.
בריאיון מיוחד לרגל יום ירושלים, מסביר נשיא המכללה, פרופ' יוסף פרוסט, כיצד שומרים על מצוינות בעולם של חוסר ודאות, אילו כלים מקבלים המורים לעתיד, ומהו תפקידה של ירושלים בעיצוב החזון החינוכי.
מצוינות בעידן של אי־ודאות
פרופ' פרוסט, מכללת דוד ילין שבראשה אתה עומד, מזוהה עם מצוינות בהכשרת מורים. איך שומרים על המצוינות במציאות משתנה ולנוכח האתגרים העצומים במערכת החינוך כיום?
"יעד המצוינות עומד לנגד עינינו גם בעולם המתחדש, המתאפיין באתגרים המשמעותיים הקיימים בעולם של אי-ודאות, לצד פיתוח חדשנות שלא הכרנו בעבר. היום נהוג להתייחס בעיקר לנושא הבינה המלאכותית כאלמנט מרכזי שצפוי להוביל בשנים הקרובות הרבה מהמיקוד בעולם החינוך, אבל זה לא רק ה־AI. לתפיסתנו, אחד הנושאים המרכזיים בהכשרת המורה שאנחנו מבקשים להכשיר, הוא לייצר דמות מופת עבור התלמידים. במילים אחרות – להקהות את המיקוד בהנחלת הידע עצמו, ולהעביר את כובד המשקל לערכים ולכלים, שבעזרתם המורה העתידי יוכל לכרות מידע, לבור את המוץ מהתבן ולמעשה, לבנות את תהליך הלמידה המתמשך שלו לאורך כל החיים.
"שאיפתנו במכללה להכשיר מורה, שיהיה מלא בסקרנות מדעית, שתוכל לשמש אותו בכל פעילותו בשטח. תוך כדי ההכשרה, המורה לעתיד מקבל את כל הכלים להמשיך להתפתח, ללמוד ולהתקדם, ולדעת שבתפקידו החינוכי הוא אמור לשמש מודל מופתי לתלמידיו.
"בהקשר זה אשמח לתת דוגמה: במכללות להוראה מתקיים פיילוט, שבמסגרתו בחלק מהמקצועות מצמצמים את שנות הלימוד מארבע שנים לשלוש בלבד. במכללה ראינו זאת כהזדמנות לבנות תוכנית לימודים, שתשרטט קווים מנחים ליעד המצוינות והכשרת המורה. הלכה למעשה מדובר בבנייה של אשכול מדעי הרוח, הכולל מקצועות קרובים, והקמת קורסים משותפים ומשולבים, שייצרו מערך ומארג של הכשרה רב-תחומית. זאת מתוך אמונה, שהמורה המצוין העתידי יידרש לאחוז בידע רב-תחומי, עם ערכים רב-תחומיים ועם יכולת ללמוד באופן המשכי ורציף. לשם כך אנחנו נדרשים לספק לסטודנטים את הכלים המתאימים. התארגנו בתוך מסגרת המכללה לבנות אשכול מדעי רוח בגישה רב-תחומית, שכבר משנת הלימודים הבאה ישולב בתהליך ההכשרה של הסטודנטים שייכנסו למתווה זה. לצורך כך אנחנו גם משתדלים להעמיד את נבחרת המרצים והסגל הטובים ביותר, שיכולים להוביל רב-תחומיות שכזו, ובמכללת דוד ילין בהחלט ישנם מומחים כאלה".
מערכת החינוך מתמודדת עם מציאות מורכבת – קורונה, מלחמה, אלימות ואתגרים רגשיים. איך ההכשרה הפדגוגית במכללה מכינה את המורים לעבודה בשטח המאתגר?
"לצערנו, השנים האחרונות כפו עלינו לשנות את אופי הפעילות של הכשרת המורים. זה החל בתקופת הקורונה, כשהצלחנו להתארגן עם צוות ההוראה המדהים שלנו ולהיערך ללימודים מרחוק באופן כזה, שלמרות העובדה שאין נוכחות פיזית בקמפוס, יהיה אפשר ללמד מרחוק באופן שלא ייגרע דבר מיעדי ההכשרה שהצבנו לעצמנו. זהו אתגר לא פשוט שאף מתמשך עבורנו, כי אחרי הקורונה הגיעו מלחמות, שהכתיבו לנו את הצורך החיוני להמשיך בדרך זו.
"הדבר גם יצר הזדמנות - תהליכי הלמידה היו כאלה, שבמסגרתם הסגלים שלנו חשבו מחוץ לקופסה ופרצו תקרות הזכוכית, ותהליכי הדיונים על נושאים שנלמדים יחד עם הסטודנטים, קיבלו מקום מרכזי יותר מאשר רק שינון ידע, כפי שהיה מקובל בעבר.
"היום כל תהליכי הלמידה הם תהליכים יותר יצירתיים, יותר משמעותיים במובן הזה, שהם מהווים דו־שיח עם הסטודנט ולא רק שינון של ידע. המטרה היא בהחלט להוציא מכל אחד ואחת מהסטודנטים הרבה מהיכולות שלהם, ולהביא אותם למחשבה יצירתית יותר, לכרייה של ידע ומידע, לחשיבה ביקורתית וכמובן, ליכולת מחקרית בעתיד".
באיזו מידה המכללה עוסקת במעמד המורים?
"הכשרת המורים היא אלמנט אחד בתהליך שלם, אבל הרכיב של מעמד המורה בספקטרום הרחב נלקח בדוד ילין בכל הרצינות. המכללה משקיעה ידע רב ועבודה מאומצת כדי להפוך את ההכשרה למצוינת ומעודכנת, כזו שעונה לצורכי העולם המתחדש".
מסלולי הכשרה ייחודיים ובלעדיים
המכללה מציגה מגוון רחב של מסלולים ותוכניות חדשניות. תוכל לספר עליהם?
"החל בשנת הלימודים הבאה אנחנו פותחים מסלול של ייעוץ חינוכי. לשמחתנו, קיבלנו את אישור המל"ג לפתיחת התוכנית, וגייסנו צוות בראשות פרופ' אבי עשור, במקור מאוניברסיטת בן גוריון, וד"ר יפעת הררי, שיחד מובילים אותה. אני מעריך, שבתחומי ירושלים וסביבותיה, בניית תוכנית לייעוץ חינוכי חשובה במיוחד בימים אלה של אחרי המלחמה, שבהם הפעילות הזו בבתי הספר חשובה וחיונית. התוכנית כבר נמצאת בהליכי רישום, וישנה מסה קריטית של סטודנטים שנרשמו ללמוד בה, כשאנחנו פונים לסטודנטים נוספים כדי להרחיב את היקף הלומדים.
"במקביל לכך אנחנו מייצבים, מטפחים וממשיכים לפתח את התוכניות המיוחדות במכללה. כך למשל תוכנית וולדורף הייחודית, שמכשירה מורים בחינוך האנתרופוסופי. אנחנו אחד המוסדות הבודדים בישראל שמלמדים את התחום, במסגרת הכשרת המורים. אנחנו גם מייצגים סדרה רחבה ומשמעותית מאוד של סגל הוראה מנוסה בחינוך אנתרופוסופי, מטפחים אותו ושומרים עליו, כדי שנוכל להמשיך ולתחזק את התוכנית החיונית, החשובה והמתפתחת מאוד בישראל.
"במסגרת תוכניות החינוך המיוחד שקיימות במכללה באופן מסורתי – הן במסגרת הרגילה והן למגזר הערבי – מסלול מלמ"ם - חינוך לילדים מרובי מוגבלויות, הוא תהליך שמכשיר מורים לעולם של ילדים עם הפרעות קוגניטיביות ופיזיות קשות ביותר, שאין להן מענה בקרב מי שלא עברו את מסלול ההכשרה. בדוד ילין אנחנו יודעים לדייק את החינוך המיוחד לטובת ילדים מרובי מוגבלויות, וחשים גאווה רבה נוכח התוכנית, אשר נרשמים אליה בדרך כלל סטודנטים הרואים בעבודה שליחות משמעותית. מדובר פעמים רבות במי שכתלמידים בבית הספר היו פעילים במסגרות דוגמת 'כנפיים של קרמבו'. אנחנו קולטים אותם אל שורותינו וגאים בקבוצת התמיכה של הסטודנטים הנהדרים האלה.
"לצד אלה, אנחנו מציעים את כל סדרת התוכניות לתואר שני בתרפיות, המכשיר מטפלים רגשיים במוזיקה, אומנות ותנועה. אנחנו מייחסים לתוכניות התרפיה מקום מרכזי מאוד, שכן הן מושכות סטודנטים ברמה גבוהה מכל רחבי הארץ, והמכללה היא מהגורמים היחידים במדינה, המכשיר מטפלים רגשיים, שכל כך נדרשים היום בתוך בתי הספר ומחוץ להם.
"במסגרת זו, הגשנו בקשה למועצה הלאומית להשכלה גבוהה להכיר בתוכנית לתואר שני בטיפול בעזרת בעלי חיים. המכללה אמורה לשמש מודל ראשון לפתיחה של תוכנית כזאת, בתקווה שיחד עם המל"ג נמצא את הדרך הנכונה לממש אותה ולהיות חלוצים בהכשרה לתואר שני בטיפול בעזרת בעלי חיים. כרגע התוכנית נמצאת בשלבי הערכה במל"ג, ואנו מקווים שהיא תיפתח בשנה הבאה ותשלים את מעגל תוכניות התרפיה שקיימות במכללה".
תחושת שליחות כמנוע להצלחה
במציאות שבה מורים רבים שוקלים לעזוב, איך מחזקים את תחושת השליחות ושומרים על כוח אדם איכותי?
"הכול מתחיל ונגמר באנשים. אני שמח לומר שסגל המכללה חדור שליחות. רוב המרצים שלנו רואים בהכשרת המורים שליחות אמיתית, ולכן לתפיסתי, הם מדביקים בכך גם את הסטודנטים שלנו.
"אתה לא יכול להיות מורה טוב, אם לא מבעבעת בתוכך תחושה של שליחות. הוראה היא שליחות – ואנחנו מטפחים תחושה זאת גם בסגל וגם בקרב הסטודנטים.
"כדי לשמור ולהישמר – אין מנוס, אלא להבנות תחושה עמוקה של שליחות ונאמנות למקצוע, בידיעה שרמת ההשפעה שלנו על עיצוב הדור הבא היא משמעותית ומכרעת.
"ככל שהאתגרים הולכים ונהיים קשים יותר, המאמץ לשמר מורים במערכת קשה יותר. היום מלבד התלמידים, מורה צריך להתמודד גם עם הוריהם וגם עם הפצצת הידע, וזו הסיבה שהמורה הוא לא בהכרח האיש עם הידע הרב ביותר. סטודנטים רבים כורים ידע בקלות מערוצי הדיגיטל, ותפקיד המורה משתנה לדמות שיודעת להכווין את הסטודנטים אל המקומות הנכונים – לדעת לבנות שאלות מחקר, לחשוב חשיבה ביקורתית, לחקור, להשתמש בעולם הבינה המלאכותית וכדומה".
כיצד שומרים על רמה אקדמית גבוהה לצד קשר אישי עם הסטודנטים?
"שמירה על רמה גבוהה של סגלי ההוראה שלנו היא מאבני יסוד בעבודה היומיומית. כמו כן חשוב הקשר הבלתי אמצעי עם הסטודנטים. אנחנו מכללה לא גדולה, שמאפשרת ליצור קשרים קרובים ואינטימיים. סטודנטים המגיעים למכללה, מרגישים שהטיפול בהם אישי. כתוצאה מכך הדרך להטמיע את תחושת השליחות הופכת קלה יותר. האווירה עוטפת ושומרת עליהם כמו בחממה".
ביום חגה של ירושלים, איזה מסר אתה מבקש להשמיע לקוראים?
"אנחנו גאים להיות בירושלים ולהפיץ את התורה הן לאנשי הבירה והן למי שמחוץ לה.
"מכללת דוד ילין היא מכללה היסטורית, שהוקמה ב־1913 בירושלים בשם 'בית המדרש העברי למורים', והיא הראשונה בארץ שהנגישה ולימדה את השפה העברית. להיות ולפעול בתוך האווירה של ירושלים, זה דבר ייחודי ומיוחד, ששומר ומשמר אותנו לאורך כל השנים", אומר פרופ' פרוסט ומסיים בקריאה: "בואו ללמוד במכללה ע"ש דוד ילין, ואנחנו נעשה הכול כדי להכשיר אתכם להיות המורים המצוינים, שמעצבים את הדור הבא של תלמידי ישראל".
