עם שבירת שיא של כל הזמנים במתן היתרי בנייה, תוכניות התחדשות עירונית שהופכות לצורך ביטחוני קיומי ורשת רכבות קלות שמשנה את כללי המשחק – הבירה מזמן כבר לא רק מתרפקת על עברה. היא בונה את עצמה למחר.
ירושלים, בירת ישראל והעיר הגדולה במדינה, נמצאת בעיצומה של מהפכה אורבנית שאין לה אח ורע בהיסטוריה המודרנית שלה. עם אוכלוסייה שחצתה את רף המיליון ותחזיות צמיחה דמוגרפיות המצביעות על זינוק לכ־1.5 מיליון תושבים בתוך כשני עשורים בלבד, העיר הפכה לזירה הדינמית והאינטנסיבית ביותר בישראל להתחדשות, תכנון ועשייה.
מאחורי תנופת הענק הזו עומדת עיריית ירושלים, הפועלת בהתאם למדיניות ולחזון שמוביל בשנים האחרונות ראש העיר, משה ליאון, ומציגה הישגים חסרי תקדים בתחומי הדיור, פיתוח המרחב הציבורי, התעסוקה והתחבורה – תוך ניצול יעיל של משאב הקרקע המוגבל.
אלפי יחידות דיור וממ"דים
הנתונים של השנה החולפת מספרים סיפור של שינוי סדרי עולם. במהלך 2025 נשברו כל שיאי העבר של ירושלים עם מתן היתרים לבניית לא פחות מ־8,445 יחידות דיור חדשות. לשם השוואה, עד 2019 הסתכם ממוצע ההיתרים השנתי בעיר בכ־2,500 יחידות דיור בלבד.
התנופה הזו אינה מקרית. היא תוצאה של ייעול ושיפור הליכי התכנון והרישוי לצד צמצום הביורוקרטיה. בחמש השנים האחרונות (2021–2025) ניתנו היתרים ליותר מ־36 אלף יחידות דיור וכיום מצויות בבנייה פעילה יותר מ־25 אלף יחידות דיור ברחבי העיר - הישג שממצב את ירושלים כמובילה הארצית ומבטיח את עתידן של רבבות משפחות צעירות.
אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים הוא תחום ההתחדשות העירונית, שאינו נתפש בעירייה רק כפתרון נדל"ני למצוקת הדיור - אלא גם כצורך ביטחוני קיומי המספק הגנה לעורף. העירייה ממפה אזורים חסרי מיגון, משדרגת מקלטים ומשלבת ממ"דים כחלק בלתי נפרד מהבנייה החדשה.
מתוך כלל ההיתרים שניתנו בשנה החולפת, 4,092 ניתנו במסגרת התחדשות עירונית, ובמקביל אושרו תב"עות ל־11,479 יחידות דיור נוספות בפינוי־בינוי. נכון להיום, מקודמים תהליכים עבור יותר מ־85 אלף יחידות דיור הפרושות ב־31 שכונות.
את טבלת ההתחדשות מובילות שכונות ותיקות המשתוקקות לחידוש, ובהן קריית היובל, גילה, ארמון הנציב, קריית מנחם, גוננים-קטמונים ותלפיות. היעילות התכנונית ניכרת גם במספרים: במקום 1,579 דירות ישנות שפונו, נבנות כיום 4,289 דירות חדשות, נגישות וממוגנות.
בין הפרויקטים הבולטים ניתן למנות מתחמים בקריית מנחם, גוננים ותלפיות, לצד קידום תכניות לאורך דרך חברון, כגון "סטריפ דרך חברון" שיכלול כ־3,500 יחידות דיור, מתוכן 30% להשכרה ארוכת טווח ו־20% דירות קטנות, ופרויקטים שישלבו בנייה לגובה לצד שימור אתרים היסטוריים.
רובע התחנה הראשונה בירושלים
(הדמיה: עדן - החברה לפיתוח כלכלי בירושלים)
התחדשות שכונתית עם מעטפת מלאה
כדי להתמודד עם אתגרי הפיתוח המואץ, מפעילה העירייה את מיזם "הפרויקטור השכונתי", המאפשר סנכרון מלא בין גורמי מקצוע מתחומים שונים – תכנון, תשתיות, חינוך וקהילה.
המיזם מבטיח כי לצד כל פרויקט מגורים יוקמו גם מבני חינוך וקהילה. בשנים האחרונות הוקמו יותר מ־100 מבני ציבור ברחבי העיר – ממעונות יום וטיפות חלב ועד ספריות, מועדוני נוער, בריכות ומרכזי יום לקשיש.
על המשמעות הרחבה של המהלך עומד מהנדס העיר וראש מינהל תכנון ותשתיות בעיריית ירושלים, אינג' יואל אבן: "אנחנו יודעים ליצור מכלול שלם וטוב שיספק מענה מלא לצרכים קיימים ועתידיים של התושבים. ההתחדשות העירונית מחדשת פני רחוב, קהילה ושכונה. אנחנו רואים בה כלי אסטרטגי המשלב פיתוח אורבני עם ביטחון אישי. כל יחידת דיור חדשה היא למעשה מרחב מוגן תקני שמצטרף למערך ההגנה הכולל, ומעניק לתושבים לא רק איכות חיים גבוהה יותר, אלא בראש ובראשונה חוסן קהילתי ושקט נפשי מול אתגרי התקופה".
יואל אבןצילום: ארנון בוסאניעיריית ירושלים אינה שוכחת את נכסיה ההיסטוריים. בשנה החולפת הוקמה מחלקה שאמונה על בקרה ואיכות, ומקדמת פיילוטים טכנולוגיים כמו חיפויים סולאריים על בניינים, שנועדו להבטיח את תפקודם גם בהפסקות חשמל, ודורשת תחזוקה ארוכת טווח למבנים גבוהים. במקביל, מחלקת השימור מקפידה על שמירת המרקם התרבותי ועל הזהות הירושלמית הייחודית. הוכרזו מבנים רבים לשימור בשכונות שונות וקודמו פרויקטים היסטוריים דוגמת מתחם ארמון הקיסרית האתיופית, מתחם שערי צדק הישן, מוזיאון הכנסת בבית פרומין. כמו כן, אושרה מדיניות של שימוש חוזר באבן ירושלמית מקורית, כדי להבטיח שירושלים תצמח אל העתיד מבלי לאבד את נשמתה ואת קווי המתאר שהופכים אותה לעיר המיוחדת בעולם.
מהפכת התשתיות, התעסוקה והמרחב הציבורי
לצד תנופת הדיור, ירושלים נמצאת בשיאה של מהפכת תשתיות, תחבורה ופיתוח כלכלי. מטרת העל היא לחזק את חוסנה הכלכלי של הבירה ולמשוך אליה אוכלוסייה יצרנית, אקדמאיים וחברות מובילות מהארץ ומהעולם. בלב המהפכה ניצבת רשת תחבורה ציבורית מתקדמת המבוססת על מערך רכבות קלות, שעתיד להתפרש על פני כ־70 קילומטרים של מסילות.
שנת 2026 מסמנת רגע היסטורי עבור ירושלים, עם ההשקה הצפויה של המקטע הראשון של קו L3 מלחה-הטורים בחודשים הקרובים. מדובר בפרויקט תחבורתי אסטרטגי למטרופולין ירושלים, שיחבר בין מוקדי תעסוקה, השכלה, מסחר, ספורט ופנאי. את הפרויקט מובילה תחבורה לירושלים בראשות המנכ"ל תמיר כהן. עם הפעלתו, ובשילוב קו L1 נווה יעקב-הדסה עין כרם (הקו האדום) הקיים, צפוי מספר הנוסעים לזנק לכ־350 אלף ביום. כך, ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת רכבות קלות. במקביל, נמשכות במרץ העבודות על קו L4 גילה-הר הצופים, קו L5 הר נוף-נווה יעקב ועל התוואי הכחול, שצפוי לחבר בין שכונות גילה ורמות, ובכך להשלים רשת תחבורתית שתעניק לירושלים תשתית לצמיחה כלכלית בדומה למטרופולינים המובילים בעולם.
לצד זאת, מקודמת הארכת קו רכבת ישראל מתחנת נבון ברובע הכניסה לעיר למרכז העיר ורובע התחנה הראשונה (מתחם החאן). רובע התחנה הראשונה, המקודם בשיתוף חברת "עדן", יעבור בעצמו התחדשות שתהפוך אותו להאב תחבורתי ותיירותי יוצא דופן, שיכלול תחנת רכבת תת־קרקעית, שתי תחנות רכבת קלה, רכבל וכ־350 אלף מ"ר של שטחי מסחר, מלונאות וציבור.
כדי להתמודד עם הטופוגרפיה ההררית, מקדמות עיריית ירושלים, תחבורה לירושלים ומשרד התחבורה, פתרונות מכניים פורצי דרך במסגרת פרויקט "עלה וסע", אשר מונה 24 אמצעי תחבורה מקשרים ברחבי העיר - מעליות, דרגנועים ומדרוניות - שיאפשרו לתושבים גישה הליכתית נוחה ומהירה אל תחנות הרכבת הקלה. חלקם עתידים להיפתח לשימוש הציבור במהלך השנה. רשת התחבורה הציבורית אינה רק כלי ניוד – אלא מחולל כלכלי משמעותי.
את מערך התחבורה העצום הזה מנהל מרכז בקרה מטרופוליני עתיר טכנולוגיה, המנטר את התנועה בעיר בזמן אמת, לרבות באמצעות רחפנים בשעות שיא ובאירועים גדולים, ומפעיל שליטה דינמית ברמזורים כדי לשמור על זרימת התנועה גם בימי פיתוח אינטנסיביים.
רובע תלפיות המתחדש
(הדמיה: חברת עדן טוטם)
יש עבודה בירושלים
כיום פועלות בירושלים כ־500 חברות הייטק וקרנות הון סיכון, ובמקביל נבנים יותר מ־2 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה. מוקדי תעסוקה מרכזיים עוברים שינוי יסודי.
כך למשל, רובע תלפיות שהיה ידוע בריבוי מוסכים ובתי מלאכה, מתחדש והופך למרכז עסקים שוקק ומודרני שישתרע על כ־2 מיליון מ"ר ויאכלס כ־50 אלף תושבים. התכנון של הרובע מבוסס על עירוב שימושים מתקדם, המשלב מתחמי הייטק, מסחר, מוסדות ציבור, תרבות ובילוי, יחד עם כ־10,000 יחידות דיור חדשות ו־195 אלף מ"ר שטחי תעסוקה.
גם אזור גבעת שאול מתחדש עם מבנים בני 25 קומות, ופארק גב־ים העברית בקמפוס גבעת רם החל להתאכלס בשנה החולפת כפרויקט דגל המשתרע על 30 דונם וצפוי לאכלס כ־10,000 עובדים. גולת הכותרת הכלכלית היא רובע הכניסה לעיר, שיכלול כ-20 מבנים בגובה של 40-18 קומות וייצר כ־1.2 מיליון מ"ר של שטחי מסחר, מלונאות ומשרדים - מהלך שיניב כ־60 אלף מקומות עבודה.
מהנדס העיר, יואל אבן, מסכם: "המספרים מוכיחים את הצלחת המדיניות. ודאות תכנונית, קיצור זמנים והפיכת ירושלים ליעד אטרקטיבי. אנו מקדמים פרויקטים פורצי דרך בהתחדשות, מהפכת תחבורה ועירוב שימושים, תוך שמירה על הזהות ההיסטורית של העיר ואיכות החיים של התושבים. נמשיך להפוך את ירושלים לעיר מתקדמת, ירוקה, נגישה ואיכותית מאי-פעם. מכלול העשייה הזה מבטיח שעתידה של ירושלים יהיה מפואר לא פחות מעברה".
